סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן רקדני בת שבע יוצרים - רעיונות ורעננות
 

 
 
בשני ערבי הפרויקט ניכרה בגרות הרקדנים ביכולת לעבור את מחסום היצירה האישית


אחדות מסקרנת
 

הנה שוב זה קורה בסטודיו ורדה, שהופכת להיות זירה מעוגלת מוקפת קהל מעוניין – והיה מרגש לראות ליד הקופה את הרבים שניסו לתפוס כרטיס ברגע האחרון – ובתוכה, בשתי תכניות הנושאות את הכותרת המשותפת Tigers On Both Sides, התייצבו רקדני הלהקה לפקודתם היצירתית של 17 מהם.
 
הפרויקט שהחל לפני כעשור, ויש לו גם אח במסגרת הלהקה הצעירה, כבר הפך מסורת שרבים מצפים להתנסות בה. משנה לשנה היא מתפתחת יחד עם הרקדנים, כמה מהם כבר סוגרים את שנתם העשירית – תחילה באנסמבל ואחר כך בלהקה הראשית. מבחינות רבות מדובר בתהליך של לימוד, התנסות והתבגרות בגוף שהפך להיות בעיקרו בימה של יוצר מרכזי אחד, אוהד נהרין, ושל תורתו, היא שיטת הגאגא.
 
אבל אם רוחו ותורתו נשבו בשתי התכניות, נהרין עצמו כבעבר הסתפק במעמד של צופה, ונשאר "מחוץ לתחום" בכל מה שקשור לפרויקט, המוגדר כ”מסגרת אוטונומית אמנותית וניהולית המאפשרת לרקדני הלהקה ליצור יצירות משלהם תוך התמודדות עצמאית עם כל תהליכי ההפקה, מההיבטים האמנותיים ועד ההיבטים ההפקתיים כגון עיצוב התלבושות, סאונד, תאורה, שיווק ופרסום".
 
את המשימה הזו, יחד עם ניהולה של ההפקה, עשו בהצלחה רבה הרקדנים שחר בנימיני, מיכל סייפן ובובי סמית', בסיועם המצוין של מעצב התאורה עומר שיזף, שהפיק רעיונות יפים ומקוריים, והמלבישה שושי אור-לביא ששלפה תלבושות יפות, ולעתים אף מקוריות, לכל היצירות. אני משער בבטחה שגם ליוצרים הצעירים היה חלק בקביעת העיצובים האלה.
 
הנושאים שבהם עסקו הרקדנים, ברמה זו או אחרת של הבעה אישית וכמובן גם במידה זו או אחרת של הצלחה, היו בין השאר מסע אישי, קשיי יצירה, בדידות, היכולת שהיצירה מעניקה לברוח ועוד. כמה מהיצירות היו קצרות מהכיל, וכמה מהן חרגו ממסגרת המחול, כמו המיצב המרתק של אלה רוטשילד, שפתח את התכנית הראשונה, החל מתחילת כניסת הקהל לסטודיו.
 
באותה תכנית גם בוצעה יצירה מוזיקלית מרתקת, "פנטזיה בדו מינור ודור האהבה השני" (או בקיצור "קונצ'רטו לסבתא"), מאת הרקדנים בובי סמית' (מילים) ומתן דסקל (מוזיקה), שאף ניגן ושר אותה יחד עם "נערי הסימפטיה". כישוריו המוזיקליים של דסקל – המתולתל היחיד בלהקה – באו לידי ביטוי מפעים ביצירתו היפה של שחר בנימיני, שהועלתה בתכנית ב', ושוב בסיוע טקסט של בובי סמית'. לצד ארבעת הרקדנים שביצעו אותה הופיעו גם דסקל ליד הפסנתר ועידית מינצר בקרן יער. המוזיקה והמחול הצליחו ליצור אחדות מסקרנת ונוגעת ללב.
 
חגיגה מסוג אחר
 
את הערב השני פתח, ושוב מתחילת כניסת הקהל לסטודיו, מיצג וידאו מרתק של יואב בראל, שהוקרן על שלושה קירות, ובו צולמו רקדני הלהקה במהלכים איטיים מאוד.
 
היצירתיות של הקטעים האלה בישרה על היצירתיות של הכוריאוגרפיות, ששמות כולם, אגב, משום מה באנגלית. אולי זה נותן השראה מיוחדת, ואולי זה קורץ לחו"ל, אבל נראה לי שאפשר היה לתת את אותם שמות בעברית, ולא הייתה נופלת שערה מכבודם.
 
מבין היצירות של תכנית א' אהבתי מאוד את For What של יניב אברהם לארבעה רקדנים מצוינים  – דאג לאת'רן, גיא שומרוני, ארז זוהר ותום ויינברגר - ללא מוזיקה, אבל עם תאורה ייחודית מאוד שתפקדה כפס קול. תחילה הם רקדו בתוך ריבוע, אחר כך יצאו מתוכו והוא נעלם, ותחתיו הופיעה בהמשך אליפסת אור. ואהבתי – ונהניתי במיוחד – מהדואט Victor And Victoria מאת אלה רוטשילד, שבו תיארה, תחילה בטקסט לצלילי מוזיקה מקורית של מתן דסקל, ואחר כך בדואט מקסים עם תום ויינברגר, לצלילי הלהיט La Cumpersita את שיגעון הטנגו של הוריה. 

בתכנית ב' אהבתי, לצד יצירתו המעניינת של שחר בנימיני שכבר ציינתי, את יצירתו החכמה של תום ויינברגר – שבה שני גרפינקל, רבקה הייטינג ורייצ'ל אוסבורן העניקו ממד אישי לקטעי סולו קצרים שבאו בזה אחר זה לצלילי My man's gone now מתוך "פורגי ובס", בביצוע קורע לב של נינה סימון.
 
יצירה מיוחדת, חריגה, הייתה Eve של דניאל אגמי, שהייתה תיאטרלית מאוד ו"שוחקה" מאחורי הקהל על גבי רהיטי עץ שנוצרו עבורה במיוחד, ולצלילי "מוזיקה" מקורית עבור היצירה לקטע הפותח שלה, "גרעינים", ואחר כך "ים המלח" של ברי סחרוב ורע מוכיח. מתן דוד, בובי ג'ין סמית', רבקה הייטינג, תום ויינברגר, שחר בנימיני, רייצ'ל אוסבורן ודניאל אגמי התמכרו לרעיונות המיצגיים של אגמי – שכללו גם סדנת-סלט קצרה – לאור פנסי תאורה ידניים שהם עצמם האירו בעזרתם זה את זה.
 
היצירה החותמת, Right Where You Left It של גיא שומרוני ורייצ'ל אוסבורן, הייתה חגיגה מסוג אחר, שבה השתחררו כל המוסרות בשמחת חיים "אחרונה" של הרקדנים המותשים יניב אברהם, רבקה היייטינג, מתן דסקל, כריסטופר פטרסון, אבידן בן גיאת ואורי משה עופרי,  ובסיוע חפצים שונים, והותירה בי טעם של עוד.
 
העובדה שציינתי את היצירות האלה אין בה כדי להעיד על השאר, כי בסך הכל, בתום שעתיים וחצי של שתי התכניות, יצאתי בהרגשה נפלאה שיש באמתחתה של תמונת המחול הישראלית מאגר מבטיח מאוד של יוצרים.


למועדי מופעים >

14/07/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. ביקורת רחוקה ממציאות , מופע עלוב ומשעמם למוות
t , (01/08/2010) (לת)
3. שחר
איתי , (16/07/2010)
2. זה היה מביך לראות את זה , רמה נמוכה ויצירה לא טובה ביכלל
אם , (15/07/2010) (לת)
1. מתן דסקל ונערי הסימפטיה
יוסף בן מתיתיהו , פרדס חנה (15/07/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע