סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: עיניים גדולות ועוד
 

 
 
איימי אדמס בסרטו של טים ברטון, "אי התירס" עטור הפרסים, סרט שני לאנג'לינה ג'ולי כבמאית


"עיניים גדולות" (ארה"ב 2014)
 
דרמה. סרטו של טים ברטון, המבוסס על אירועים אמיתיים. שנות ה-50 באמריקה. מרגרט (איימי אדמס) נוטשת את בעלה ולוקחת איתה את בתם המשתפת ג'יין (דילייני ריי). היא מגיעה לסן-פרנסיסקו, שם היא מתחילה לצייר ברחוב פורטרטים של אנשים, תמורת תשלום. היא ציירת מוכשרת שהסמל המסחרי שלה הוא ציורי ילדים עם עיניים גדולות.
 
וולטר (כריסטוף וולץ), המתחזה לצייר, קולט אותה, מחזר אחריה ועד מהרה השניים נישאים. בכישורי השיווק ויחסי הציבור שלו הוא מצליח להפוך את ציוריה של מרגרט לפריטים מסחריים מבוקשים. הוא מציג עצמו גם בתור האמן שצייר אותם, והיא מתקוממת אך מקבלת את הדין.
 
מרגרט מתבצרת בחדר עבודה חשאי בבית השניים שאפילו בתה לא מורשית להיכנס אליו, ושומרת בקנאות על הסוד שהיא זו הציירת. היא מספקת לוולטר את הסחורה השוטפת והוא מצליח להפוך את מיזם של השניים לאימפריה משגשגת. היא מציירת וחותמת את שמה על ציורים השונים בסגנונם מאלה של הילדים עם העיניים הגדולות. אלא שדרישותיו של וולטר ממרגרט נעשות מוגזמות ומגלומניות, הוא הופך פרנואיד, חושד שבכוונתה לחשוף את סודם, והיא מחליטה לקחת את בתה ולעזוב אותו. עם דני יוסטון, טרנס סטמפ. 106 דקות.  למועדי הקרנות
 
נראה כי ציורי הילדים בעלי העיניים הגדולות של מרגרט קין ממש תפורים על סגנונו העיצובי-אותנטי-מיוחד של טים ברטון, והדרך הפלסטית-ציורית בה הוא מאפיין וצובע רבים מסרטיו. ניכר שברטון הסתער בחדווה, בתשוקה ובלהט על סיפורם המוזר והסנסציוני של וולטר ומרגרט, שיש בו אמירות אירוניות משועשעות על אמנות וקיטש, אפרופו תרבות הפופ שהתפתחה בשנות ה-60 בארה"ב, וכן על תרבות הסלבס, הרוחשת-גועשת עד עצם היום הזה. ברטון השכיל ליצור דמויות כמעט קריקטוריסטיות, בעיקר זו של וולטר, המגולמת על ידי וולץ, בעל המחוות התיאטרליות עד היסטרית, וגם זו של מרגרט, אותה משחקת נהדר אדמס (שזכתה השבוע על תפקידה בגלובוס הזהב), כאישה נאיבית שלוקח לה המון זמן להתפכח מהדרך בה הונה אותה בעלה. "עיניים גדולות" הוא סרט מהנה ומענג. ממש ללקק את השפתיים ולצאת עם חיוך גדול.        



עיניים-גדולות011.jpg
עיניים גדולות (תמונת יחסי ציבור
)

    

   
        

 
"אי התירס" (גיאורגיה 2014)

 
דרמה. סרטו של ג'ורג' אובאשווילי. עם בוא האביב, נהר האנגורי, שבגבול שבין גאורגיה ואבחזיה, סוחף סלעים ואדמה מהרי הקווקז לים השחור, כשבדרך נוצרים איים קטנים.

עבור החקלאים המתגוררים על גדות הנהר, איים אלה הם ברכה, בהיותם בעלי אדמה פורייה במיוחד לגידולים חקלאיים. נוטעים בהם זרעי תירס ובין האביב והסתיו מופקת מספיק תנובה של תירסים להאכלת משפחותיהם של האיכרים בחורף הארוך והקר.

על אי כזה מתמקמים גבר מזדקן (איליאס סלמן) ונכדתו (מרים בוטורישווילי), בשנות העשרה המוקדמות שלה, ומתחילים להכשירו למטרת זריעת שדה תירס. זו עבודה קשה ומורכבת. הסב מקים בקתה, שבה יוכלו השניים לשהות במהלך התקופה, ואז הם מכינים לידו שדה בו יזרעו תירס. זהו אזור קונפליקט צבאי והשניים שומעים מדי פעם יריות ורואים חיילים מפטרלים בסירות מנוע בנהר. נוכחותה של נערה מתבגרת מושכת את תשומת לבם, והסב השתקן והקודר בדרך כלל דואג לכך שהיא לא תנהל דיאלוג איתם.

באחד הימים, כששדה התירס כבר משגשג, מגלים השניים חייל פצוע נמלט. הם נותנים לו מחסה ומטפלים בו עד שישוב לאיתנו. 100 דקות. למועדי הקרנות, לריאיון עם הבמאי
 
סרט על חיים קשים. סיזיפיים. רוויי עבודה קשה לצורך הישרדות ופרנסה. אנחנו עוקבים לכאורה אחר מפרט טכני קר של סדרת הפעולות הנדרשות למימוש המשימה, הוצאת תירס מן הארץ, אלא שהן אוצרות עולם שלם של דימויים ואלגוריות למצב הקיומי האנושי. זה סרט קטן, מינימליסטי, כמעט נטול טקסט, אבל בעל עוצמה רגשית חודרת. כמעט ללא מילים נבנית מערכת היחסים בין הסב ונכדתו. מצד אחד, ניכר הדי.אן.איי הגנטי המשותף להם והמחבר ביניהם, אבל במקביל בולט גם פער הדורות. הסב מתבצר ביחסו המגונן כלפי נכדתו, אבל הצעירה המתבגרת חשה במיניותה המתעוררת והחייל הנמלט והנאה שהיא וסבה העניקו לו מחסה, הוא הראשון שכלפיו היא מפגינה מחווה רומנטית בוסרית. חיים על סף סיום, וחיים שרק מתחילים לפרוץ למרחב. מנעד שלם של רגשות על רקע גדילתו ושגשוגו של אי התירס, כמקור הזנה לאדם. "אי התירס" הוא ללא ספק יצירת מופת מהפנטת.        

   

                 
"לא נשבר" (ארה"ב 2014)

 
דרמה. סרטה של אנג'לינה ג'ולי, המבוסס על פרקים מעצבים בחייו של לואי זמפריני. כבר מגיל צעיר, כשהיה בן למשפחת מהגרים איטלקית בלוס אנג'לס, היה לואי נתון ללעג ולהצקות חבריו בבית הספר. אחיו לימד אותו להאמין שאם יצטיין בתחום כלשהו, איש לא יוכל עליו. האח החל לאמן אותו בריצה למרחקים ארוכים, וההשקעה המפרכת הוכיחה את עצמה. לואי (ג'ק אוקונל) הפך לאצן מצטיין, חבר נבחרת האתלטיקה של ארה"ב והתחרה בריצת 5,000 מ' באולימפיאדת ברלין 1936.

אחר כך התגייס לואי לחיל האוויר האמריקאי, הפך מטילן במטוס שהופל בקרב אוויר על ידי היפנים. לואי ושניים מחבריו מצליחים לנטוש עם סירת גומי לים, שם הם שוהים ימים ארוכים. אחד מהם לא שורד ולבסוף, אחרי 47 יום, נופלים לואי וחברו בידי היפנים ומועברים למחנה שבויים באיי מרשל. שם מתחיל ווטאנבה (טקמסה אישיהרה) רב"ט יפני סדיסט המופקד על השבויים המערביים, להתעלל פיזית ונפשית במיוחד בלואי. עם דוהמל גליסון, גארט הדלונד. 137 דקות. למועדי הקרנות
 
סרטה העלילתי השני באורך מלא כבמאית של ג'ולי (הקודם היה "בארץ של דם ודבש") הרבה יותר טוב מקודמו. אמנם הוא סובל מחוסר אחידות סגנונית, ומחוסר איזון בין החלקים השונים (סצנת ההישרדות בים ארוכה מדי, למשל), אבל יש בו הרבה רגעים קולנועיים יפים, אפילו מרשימים, באופן שבו היא  מגוללת את העלילה ושומרת על מתח פנימי בה. ומעבר לכך, השימוש המושכל שלה ושליטתה באמצעים הטכניים צילום ועריכה, והאמנותיים, הדרכת שחקנים ועיצוב הסצנות. ההפקה הכל כך גדולה ומורכבת נתפסה בעיניי  אסוציאטיבית כסוג של הכלאה בין "מרכבות האש" ו"חג שמח מיסטר לורנס". וזה נאמר לזכותה של ג'ולי, כמובן.

   

 
"בחורות טובות" (ארה"ב 2014)

 
דרמה. סרטה של נעמי פונר. לילי (דקוטה פאנינג) וג'רי (אליזבט אולסן) הן שתי חברות טובות החוות יחד קיץ אחרון לפני צאתן לקולג'. הן מחליטות לנסות לצבור עוד כמה חוויות משמעותיות וריגושים, שיצורפו לאוסף המסכם של תקופת הנעורים והתום.

 בין ריצה בעירום בחוף ים הומה אדם ובילויים ליליים, פוגשות השתיים אמן רחוב מסתורי נאה, שעד מהרה הופך למושא תשוקה של שתיהן. לילי נסחפת למערכת יחסים סוערת איתו מבלי לשתף את ג'רי, המאוהבת בו אף היא. כשהדבר מתברר לג'רי היא מפרשת זאת כבגידה בה על ידי החברה הכי טובה שלה ובין השתיים נפער קרע גדול, שמאיים על החברות האמיצה שלהן. 91 דקות.  למועדי הקרנות

  


 
"מהיר וצעיר" (גרמניה 2013)
 
נעורים-הרפתקאות. סרטו של ג'ואקים מסנק. הילדים דייוויד (ג'ורג' סולצר) לוקה (מאיה לוטרבך), רובין (סמואל ג'קוב) וקיקי (קלרה מרקל) מגשימים את חלומם והופכים לקבוצת נהגי המרוצים הטובה, הגדולה והסודית ביותר בעולם.
 
אלה ארבעה ילדים שלא ממש מחבבים זה את זה ואין להם כמעט שום דבר במשותף, פרט לכך שהם חולקים חלום גדול. רובין הוא עשיר ומפונק, לוקה ענייה וצנועה. דייוויד הוא אחיה הקטן של לוקה ולכן מהווה נטל תמידי. ואילו קיקי היא באופן טכני ילדה אך לא רוצה להיות כזאת. החבורה מקבלת הזמנה ל"טירה", מסלול המירוצים האגדי לילדים, שהשמועה אומרת כי זהו המקום בו נולדו מירוצי הפורמולה. הארבעה יהיו חייבים להפוך לקבוצה מגובשת ויהיה עליהם לא רק לסמוך זה על זה אלא גם לוותר על האגו, הקנאה והיריבות ולהילחם האחד למען השני. 106 דקות. למועדי הקרנות

  

 
"הנסיך" (ארה"ב 2015)
 
מתח-אקשן. סרטו של בריאן א. מילר. ג'וליאן (ברוס וויליס) מנהל אתר מיוחד בשם "וייס", בו יכול כל לקוח המעוניין בכך לממש את הפנטזיות הפרועות ביותר שלו. לרשותו עומדות שם נשים מלאכותיות, הנראות, חושבות וחשות כמו אנשים רגילים. כאשר אחת הנשים המלאכותיות, קלי (אמבר צ'יילדרס), הופכת מודעת למי שהיא ונמלטת מהמקום, היא מוצאת עצמה נתונה לאש צולבת, כשמהצד האחד צוות אנשי הביטחון של ג'וליאן, המנסים להחזיר אותה לשרת את הלקוחות, ומהצד השני איש המשטרה רוי (תומאס ג'יין), הנחוש לסגור את המקום הלא חוקי. 96 דקות. למועדי הקרנות 

  


15/01/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע