סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן הקיסר - הצגה מומלצת בחום
 

 
 
המרקם החזותי היפהפה, גם בנגיעות העיפוש והזוהמה, משמש את הבימוי של יאיר שרמן כאמצעי להפיק מתלמידי השנה השלישית של הסטודיו של יורם לוינשטיין את הביטוי המדויק של השכבות הייחודיות המצטופפות בשפה שחנוך לוין שם בפי הדמויות שלו - לחישות או זעקות, חלומות, התפכחות, ליטוף וכאב. שפה של פיוט הצומח מתוך החולין."
הסטודיו של יורם לוינשטיין מעלה בהצלחה מחזה מיתולוגי מאוחר ומיוחד של חנוך לוין. עקב הביקוש נוספו הצגות - רוצו לראות


עולם ומלואו

במכלול מחזותיו של חנוך לוין תופסים מקום נכבד ומשמעותי אלה הנכנסים להגדרה "מחזות המיתוס", שבולטים בהם "ייסורי איוב", "הזונה הגדולה מבבל" ועוד כעשרים מחזות, שרבים מהם לא הועלו על במות התיאטרון בארץ. 

אחד מאלה הוא "הקיסר" מ-1996, ועתה, לציון 20 שנה למותו של  לוין, הוא מוצג בבכורה עולמית בבימויו של יאיר שרמן בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, יחד עם הפקה (שטרם ראיתי) של "קרום" בבימוי רמי ברוך.
   
המיתולוגיה, ויהיו מקורותיה אשר יהיו, נתנה ללוין השראה תכופה, והוא השתמש בה לא רק כבסיס לסיפור עלילה מבעד למנסרה של כשרונו הייחודי אלא גם להתבטא באמצעותה על ענייני דיומא, ותמיד בטקסטים שהתעלו למיטב הפיוט שלו, ובה בעת השפילו כלפי מטה, עלייה צורך ירידה ולהפך.

הנה כך, בתמונה הראשונה מופיע נער שתפקידו לכבס את בגדי הקיסר - דוגמה אנושית לצירוף בין העלוב לנשגב - המתאר כך את קיומו: "חיי הם מלחמה בזוהמה./ יש לי/ ניצחונות קטנים, סיפוק מה/ כשאני מוסר כביסה נקייה./ יש בי סקרנות כשאני/ מקבל כביסה מלוכלכת./ אני רואה כתמים, צורות שונות,/ עולם ומלואו נפרשים מול עיני./ תחתונים וסדינים משומשים מורים לי: כאן נהנו והתעלסו, וגם הפרישו./ יש חיים בעולם! מי יאמר שלא?"



הקיסר, צילום: רדי רובינשטיין


יום הולדת לקיסר

סיפור ״הקיסר״ נכתב על-פי המחזה ״איוֹן״ מאת אוריפידס, המתאר את החיפוש אחר אב שייתן מעמד באתונה לנער שנולד מאונס אמו על ידי אפולו. (במידה מסוימת יש גם אזכור-אגב ל"אדיפוס המלך" ואפילו ל"חשיבותה של רצינות" מאת אוסקר וויילד).

העלילה מתרחשת במהלך יממה אחת, זו שבה, כבכל שנה, חוגגים את יום הולדתו של הקיסר. אל הארמון מגיעים אורחים, בהם נסיכה מתבגרת, מלכה מוכת יגון, מלך על ערש דווי ובעוד חתן השמחה סגור בחדריו מקבלים את פניהם אותו נער, שומרים וסריסים, ובראשם סריס מוכה פודגרה (חנוך לוין, אל תשכחו!) שהוא המספר והמנוע של המתרחש.

על פניו המחזה מספר אגדה יפה, ככל שהיא אכזרית ברגעי השיא שלה, רצופה תקוות וציפיות  שנבלעות בתוך כאבים, ייסורים, השלמה עם הגורל או ניסיון להפר אותו. אבל המהלכים העלילתיים של לוין אינם מיועדים לעורר השתאות על האנושיות אלא לחשוף את האמת הגדולה של המיתוס, ויהיה מקורו אשר יהיה: זה סיפור של כאב וצער המפרנסים את העליון והתחתון ביקום הנקרא אנושות.


הקיסר, צילום: רדי רובינשטיין

בימוי חזותי מדויק לתכנים  

יאיר שרמן הציב את העלילה על במה לבנה אפורה שעיצובה על ידי שובל שלוי והתלבושות של יובל לוי, מצוינים ומותאמים ביניהם, ויכולה להתקבל בסיועה של התאורה שעיצב נדב ברנע, כהתרחשות במוסד סגור. לאו דווקא במישרין אלא כמשל לשולי החברה, מסורסת ככל שתהיה, שמנסה לשמור בכל זאת על צלמה האנושי, המיוצג בנאמנות במוזיקה של אלדד לידור.

המרקם החזותי היפהפה, גם בנגיעות העיפוש והזוהמה, משמש את הבימוי של יאיר שרמן כאמצעי להפיק מתלמידי השנה השלישית של הסטודיו של יורם לוינשטיין את הביטוי המדויק של השכבות הייחודיות המצטופפות בשפה שחנוך לוין שם בפי הדמויות שלו - לחישות או זעקות, חלומות, התפכחות, ליטוף וכאב. שפה של פיוט הצומח מתוך החולין.

   


צעירים ומרגשים

והמחמאות מגיעות לשחקנים הצעירים האלה שהעמיקו לחדור אל הדמויות שגילמו, ולרגש במיטב משחקם. כך אורי מחרז המרגש כנער, שאיננו סריס, ו"נהנה" ממעמדו כמכבס הסדינים והלבנים, ורם גואטה המרשים כזקן הסריסים. הם הנושאים על כתפיהם את ההצגה בנוכחות ובפעולה, יחד עם חבריהם במעמד הסריסים, ובכאבי המחלות - מתן בן עמי ודניאל אביטל.

אודיה ירון הפיחה רוח נעורים חצופה בתפקיד הנסיכה הבאה לברך, וטל מאיר הביאה את האימה והכאב של המלכה מוכת היגון, כשלצידה מאהב שעיצב אריאל יגן בשתיקה מאיימת. שני שטיינגרט הייתה טובה וישירה כמשרתת, תפקיד שמתייחס אל המבשרים ופותרי החידות במיתוסים כמו אדיפוס. אחרון וגונב הצגה היה אלון ליאור בתפקיד המלך הבא לזכות בחסדי הקיסר.
 
ובאשר לקיסר? את המענה על השאלה הזאת אני משאיר למי שימהר ויבוא לראות את ההצגה המיוחדת הזאת, שאני ממליץ עליה בכל לבי. לשמחתי הרבה נוספו לה הרצות עד סוף השבוע הבא בעקבות התגובות הנרגשות של מי שכבר צפו בה, והדרישה שנוצרה בעקבותיהן. 



הקיסר צילום: רדי רובינשטיין
 
22-13 בפברואר 2020 בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, אולם עבאס, רחוב חנוך 19, שכונת התקווה בתל אביב. להזמנת כרטיסים: באתר הסטודיו או בטל': 03-6886514. להזמנת כרטיסים

למועדי מופעים >

13/02/2020   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע