סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן גבע אלון בהופעה- הפלא והנס
 

 
 
יום אחד, כשגבע אלון יהיה כוכב אמריקאי גדול, תוכלו להשוויץ שראיתם אותו בטווח נגיעה


רעב וסאונד

לפי שמו, גבע אלון מצטייר כקיבוצניק, אולי מושבניק. מה שלא רחוק מהאמת, אם אתה מגיע ממעברות שבעמק חפר. לפי שמו, לגבע אלון כמעט ואין ברירה אלא להיות זמר ארצישראלי שדופק באקורדים על גיטרה אקוסטית. בכלל, עם שם כמו גבע אלון אתה יכול להיות מפקד בכיר בצה"ל או לחילופין טייס, מדען או אגרונום. לא שלא ידענו מי הוא גבע אלון לפני הצפייה בהופעתו, אבל מה-זה משעשע ומתעתע להיווכח שמאחורי חננה של שם מסתתרת חוויית רוק יוצאת דופן.
 
אמנם אין לו מראה של כוכב רוק - הוא צנום גזרה ומזוקן, מכונס בעצמו ובקושי מחייך - אך לוקח שיר-שניים כדי להשאיר את משחק התדמיות והניחושים מאחור ולשכוח מתגיות ותעודות זהות, ולהבין מדוע הקהל האמריקאי לא אפשר לו לשוב לארץ במשך חודשים ארוכים. כן, הוא לא שר בעברית, וגם זה לא חדש עבור מי שמכיר את גבע אלון (ואת להקת "פליינג בייבי" שממנה יצא), אבל תודו, שבראש זה לא הכי מסתדר. ואולי זה מה שכיף.
 
רוצה להגיד: עדיף שתלכו לראות את אלון אחרי שתאזינו את Days of Hunger (מ-2006) ואת The Wall of Sound (מ-2007), שני אלבומי הסולו שלו. אבל אפשר לעשות זאת גם בלי, בלב שלם ועם ראש פתוח ונקי, וליהנות באותה מידה, ואולי אף יותר, גם מחדוות הגילוי וגם מעוצמת החווייה. כי לשמוע מוזיקה זה עניין אחד, ולראות אמן-יוצר מבצע אותה זה סיפור לגמרי אחר. ומרשים הרבה יותר, אפרופו דעות מוקדמות.
 
הצליל של אלון הוא אמריקאי למהדרין. המוזיקה שלו היא תמהיל של רוק-פולק-קאנטרי-בלוז. סוגה כמעט בלתי אפשרית בעברית, מפני שאלמנט הפולק הוא הדומיננטי בה, כמו נושאי השירים, האמריקאיים בעליל. ומגוון ההשפעות וההשראות שתמצאו בה, ביחד עם המבטא, האווירה והגעגוע לתקופה אחרת, ייקחו אתכם מקרידנס קלירווטר ריווייוול ועד ברוס ספרינגסטין, מג`קסון בראון ועד ניל יאנג. ואפילו דיוויד בואי לקינוח, שאמנם רחוק מן האסכולה הזאת, אבל כשגבע לוקח את "מודרן לאב" של בואי להדרן (לבד, עם גיטרה אקוסטית ומפוחית פה) שכולו טיול שורשים מלא השראה, אי אפשר שלא להצדיע לבקיאות המוזיקלית וליכולת הפרשנית שלו.
 
גם כזמר מבצע אלון נע בקשת מרשימה שבין זמר-דרכים שנהנה להופיע במועדוני פולק וקאנטרי לבין כוכב אצטדיונים שמלהיב המונים. המנעד הקולי שלו עשיר ומגוון בצורה מפתיעה. משלב ועובר משירה נמוכה ועמוקה, מלאת רגש והדגש, לצעקה גבוהה וחדה, שיש בה גם עוצמה וגם כאב. אבל בעיקר מפליאה הנגינה שלו, שהיא מלאת תשוקה ולהט, עתירת התמסרות וחפה מפוזה, עד כדי התעלמות מההשפעה הפיזית שלה.
 
הוא פותח את המופע לבד, עם ארבעה שירים (כולל שירי הנושא משני אלבומיו הראשונים) שבהם הוא מלווה את עצמו בגיטרה אקוסטית, ביטוי לפאזה הראשונית שלו כסולן, ב"ימים של רעב". הוא, גיטרה ומיקרופון, שום פוזה, שום פזילה או סטייה. שירים נטו, מתרכז בעיקר. ב-Living in a Tribe, הרביעי, הוא מפיק מצוואר הגיטרה צלילי חשמלי, אלקטרוני למהדרין ומייבב להדהים, נהדר ובלתי הגיוני.
 
אז מצטרפים אליו חברי להקת tree, גם הם (בן גולן בגיטרות, והאחים דוד ונווה קורן, בבס ובתופים, בהתאמה) מאותו עמק, איתם הוא מקליט עתה את אלבומו השלישי. בארבעת השירים הראשונים ביחד הוא עדיין בגיטרה האקוסטית: Help Me Girl נשמע כה אמריקאי, שאמירת ה"תודה רבה" שלו בעברית לאחריה, נשמעת משונה, לא שייכת ולא מתחברת, כמו התפכחות מחלום, כאילו - רגע, רגע, איפה אנחנו נמצאים בכלל? ב-I Can See the Stars הגיטרה נשמעת מתכתית, סטיל, מככבת במועדון קאנטרי במיד-ווסט ו-And Once Again הוא שיר מסע שיכול לככב בפסקול סרט בוקרים.
 
"טרי" מעניקה לאלון מסגרת חשמלית יפה וחמה, יציבה והרמונית, מבלי לנסות לגנוב - ולו לרגע - את ההצגה. מהשיר התשיעי (Turning Turning מ"ימים של רעב") מתחיל החלק השני של המופע, אם תרצו הרוק`נרולי יותר, כשגם גבע אלון מתחבר לחשמל. העוצמה מתגברת והשיאים באים ברצף, עם תצוגת נגינה פנטסטית שלו (ב-A girl Llike You), בהצגת שיר חדש ומצוין (The Folks Back Home) ומוזיקה ששואבת אותך פנימה מהאלבום שבדרך, או Somewhere (מ"קיר של סאונד") שמזכיר את ספרינגסטין (אך הלוואי ו"הבוס" היה מנגן כמו גבע).
 
סולו הנגינה שלו ב-In My Head (מאותו אלבום) מרשים ברמה בלתי מצויה בארץ, אך הוא רק המתאבן של Relaxation, ההדרן השני והאחרון שבו הפלא והנס ממש מתרחשים מול העיניים והאוזניים. וגבע אלון, בשיא התמכרותו למוזיקה ולנגינה, שוכח איפה הוא נמצא ומתרסק בכריעה על הבמה. ולמרות שהוא בטח עושה זאת בכל סיום הופעה שלו, אני מאמין לו שזו לא פוזה. זה כל כך משכנע שזה בדיוק מה שהוא מרגיש. כשהמציאו את המושג "גראנד פינאלה" הוא טרם נולד, אבל הוא מרענן את הרגע, יוצק לתוך המעמד משמעות והוד.
 
עכשיו, כשאתם בדרך החוצה, עשו לעצמכם טובה וקנו את "ימים של רעב" ו"קיר של סאונד". יום אחד, כשגבע אלון יהיה כוכב אמריקאי, תוכלו להשוויץ באלבומי הבכורה שלו ובכך שראיתם אותו בהופעה בטווח נגיעה.
 
גבע אלון בהופעה. בארבי כפר סבא. 11 ביוני 2009.


למועדי מופעים >

18/06/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (10 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
10. אין דברים כאלה...מיוחד במינו
קרן , (08/10/2009) (לת)
9. יצא לי לראות אותו כשהוא עוד הופיע בחינם
א , (28/09/2009)
8. הופעה מעולה!!נהנתי בכל רגע
גבי , (13/09/2009) (לת)
7. אין דברים כאלה,גבע אלון מיוחד במינו!
הקיבוצים , (12/09/2009) (לת)
6. הוא ענק
ינון , (09/07/2009)
5. פשוט גאון מוזיקלי
ערן , תל אביב (29/06/2009)
4. גאון,מוכשר בטירוף
זיופורמן , (25/06/2009) (לת)
3. אדיר!!נפלא לקרוא:)תודה רבה.
גון , (23/06/2009) (לת)
2. ביקורת מקסימה
אחת , (22/06/2009)
1. הסכמה מלאה
אמיר , (22/06/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע