סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה: שי 360, קוטג' וגריילסאמר
 

 
 
מקצוען ההיפ הופ; לואי דה פינס של הרגאיי ועבודה סמינריונית במקצבים ג`מייקנים. שלושה אלבומים מוצלחים של היפ הופ ורגאיי


שי 360. כולם רוצים את האמת
(תאקט / play records)
 
"מי אמר לכם שההיפ-הופ מת? אני גרזן בעולם של סכיני גילוח/ אני לא אחד של פוזות ואנטי/ אני אחד של מטאפורות ופאנצ`ים/ אני מדור ישן עם סטייל חדש". עם הצהרות כאלה, שכולן מרוכזות ב"הנה הוא מגיע" יצירה טווסית, סטייל הדור הראשון של הראפ, מלאת עזוז, בטחון וגאווה, שי חדד מפציץ עם אלבום היפ-הופ שני, מתפוצץ מכשרון מילולי ועשיר בשיתופי פעולה עם אנשי מקצוע, חברים טובים וזמרים פרטנרים, גברים בעיקר, כמעט כמו היה זה אלבום דואטים של שלומי שבת.
 
גם בעידן הנוכחי שי 360, מקצוען אמיתי, כותב מבריק, נאמן לעיקרים של פעם. ההיפ-הופ שלו קלאסי, שוביניסטי, מאצ`ואיסטי ("מי שאני"), רווי סקסיזם ומיניות ("בואי לכאן" או OMG, ר"ת של "הו מיי גוד"), עוקץ ומתחשבן עם יוצרים אחרים ("מודל לחיקוי") וגם אמירות חברתיות ופוליטיות, מקומיות וישראליות גאות (HOME, שיר האמת המשובח שלו), מפוזרות ביד נדיבה.
 
ההיפ-הופ שלו דחוס ותובעני, מבויים בהשראה ובאלגנטיות (במיוחד "מה אתה אומר"). פעלולים מילוליים וטריקים מוזיקליים מקשטים את האלבום (17 רצועות, 67:05 דקות) שניסיונו להיות נאמן לשמו המבטיח, מעצים למעשה את המציאות, ומדמה את עבריינות הצעצוע המקומית לאימפריית פשע אמריקאית ("כל אחד ילמד אחד"). שיר הנושא מסכם את הרעיון במחאה על החזון הציוני שהפך לסיוט.
 
אלבום מוצלח מאוד בסוגו. עשיר מוזיקלית (רוק`נרול ב"חצי עולם", רגאמאפן – שילוב של רגאיי והיפהופ חריף ובוטה ברה-מיקס של שיר הנושא) ומפתיע בשירי אהבה ("תני לי את הלב שלך"), בלהיטי רחבה ("ריקוד השבטים" או "מי זה?!") ובהמנוני הופעה.
 
והעברית? אני לא מחפש צחות לשון בהיפ-הופ, שבמיטבה היא מוזיקת רחוב מתורבתת, במיוחד אם שפת האלבום היא שילוב של עברית ואנגלית. הטעויות, ההמצאות ומשחקי הלשון קבילים בעיניי, אבל לפחות שבחוברת המלים הם יהיו כתובים נכון ומוגהים במדויק: סחר ולא "שכר נשים" (ב"כולם רוצים את האמת"), עושר ולא אושר ו"מה שרע לו" ולא לא (ב"מי שאני"), חיקי ולא "ינוח ראשך בחיכי" ומקיש ולא "שוב מכיש את המספר" (ב"לא עוד"), טמונה ולא "הדרך בך תמונה" (ב"חצי עולם") וחפתים (של שרוולים) ולא "חפטים" (ב"מי זה?!"). טעויות שרוצחות את האלף-בית עם דף ועט.
 
קוטג`.raga-delie  100%
(היי פידליטי)
 
זה לא השם רשמי של האלבום, אך בהיעדר שם וכיוון שההגדרה הזאת מוטבעת בדיסק המתנגן (בנוסף לשני מגיני-דוד) וגם מיטיבה להגדיר את המעדן של קוטג`, אני מאמץ אותה בחדווה. אחרי שנים ששמו קינן בתודעה, קוטג` - שאותו הייתי מתאר כלואי דה פינס (כוכב קומדיות צרפתי משלהי המאה הקודמת) של הרגאיי - משיק סוף-סוף אלבום בכורה.
 
"אנחנו ג`אנקים של סאונדים, של גרובים/ של מכונת תופים, של Fאנק ובלוזים/ של באסיסט חיה, של סימפול בן שונה/ תביא לי מהלופ הזה, תביא לי עוד מנה", הוא שר (ביחד עם קוואמי, חבר לנשק) ומתאר את המוטו של מוזיקאי מגודל שמאחר להתבגר, ושר בראש טוב, שמח ומלא הומור, את רגאיי המסטול. או כמו שהוא שר בפנאן ב"שחור לבן" השיר הפותח: "אני בחרתי להיות מבסוט/ וטוב לי טוב לי/ בחרתי בחיובי-יובי-יות/ וטוב לי, טוב לי".
 
האמת היא שהאלבום מבורדק למדי, בנושאי השירים, בסדר שלהם, בבחירה הלא ברורה של איזה טקסטים להדפיס ואיזה לא. ודומני שהכריע לטובת הסתלבט על חשבון הדעתנות. 13 השירים (44:57 דקות) משרטטים מוזיקלית גוונים שונים של רגאיי - קלאסי ("מהי מלחמה" עם היגד ראוי נגד מלחמה ועל מצב המדינה המתפוררת) ומסוגנן (הבלדה מחממת הלב "אמא", שיר שכמו "נפלט" מאלבומה של עלמה זוהר; לא פלא, אסי איילון הוא המפיק המוזיקלי של השניים), דאב ("סליזי"), רגאמאפן ("קצב מטוגן" המסתלבט) ואפילו אתני-מזרחי ("אב הרחמן", הדיברות נוסח קוטג`, התרומה שלו לאופנת הרוק היהודי).
 
"מישהו אחר" הוא שיר התבגרות שבו הוא מקבץ את כל הציטטות שבן שומע מהוריו גם אחרי שעמד על רגליו; "גנג`ה ווד" שמבטיח להפסיק לעשן מזכיר את החבורה של יאיר ניצני ב"האשם תמיד"; ב"נרקומנים" הוא קורבן עידן הצריכה, ג`אנקי לשופינג, בגירסה העכשווית ל"בתשלומים" של פלפל אל מצרי; ו"בשביל המוזיקה" (שוב עם קוואמי) הוא היפ-הופ במסורת שבק ס`. "לופי דה לופ" ו"תרופות" רק משלימים את ה"דלי".
 
והעברית? עזבו אתכם. הוא יש לו פטור!

קוטג-ענקית.jpg 
                       קוטג`, צילום: יח"צ

מיכאל גריילסאמר. מתעורר
(נאיב / היי פידליטי)
 
עוד "קורבן" מוצלח של אסי איילון, שהפך בשנה-שנתיים האחרונות (גם "התקווה 6" באמתחתו) למפיק הבכיר של מוזיקת רגאיי בעברית, הוא היוצר, הזמר והכנר מיכאל גריילסאמר, ההוא מ"לא נרדם", שמוכר יותר כ"אשתי היקרה".
 
גריילסאמר הוא טיפוס מורכב - כמעט לכל שיר שלו יש שני שירים. הוא גם טיפוס צבעוני, עם לוק מעניין, משקפי קריאה, דרדלוקס, כינור, קול גבוה, נכונות ללכת רחוק בשירה וגם קומיקס מצורף. "מתעורר" שלו הוא עבודה סמינריונית במקצבים ג`מייקנים מגוונים - עליזים, איטיים ותובעניים יותר ופחות, וביחד הם מציעים את הרגאיי הצועני הראשון.
 
ולא רק בזכות הכינור, כי הודות לרוח החופשית, הפרועה, פורקת העול שמנשבת באופטימיות, עליצות וכיף בכל רצועה, ויש 14 כאלה. השירים עשירים בדימויים מעולמות החי, הדמיון והפנטזיה, מרבים להשתמש באגדות ובפיות (כשלכל אחד מהם גריילסאמר מוסיף את הרקע לכתיבתו), וגם לדלג בין עברית לצרפתית ולהיפך (ולא פלא שזכה בחוזה הפצה בינלאומי בחברת תקליטים צרפתית).
 
"מתעורר" הוא אלבום עשיר במחוות והשראות. משהו בדברת השופעת, באופן שהוא מחזיק את המלה בפה, בניגון שהוא נותן לה, מזכיר את אריק ברמן. במיוחד ב"יאללה בואי" וב"העץ והפרי", שהוא הצדעה לשאנסון. "הלכתי לחווה לחפש תשובה" כתוב הומוריסטית-סנדרסונית; "everytime" (באנגלית לשם שינוי) הוא שיר מסע באווירת קאנטרי; "השיר של לו" מצדיע מילולית ללו ריד, אך יותר מזה למסורת המוזיקלית הצוענית-צרפתית של דג`אנגו ריינהארדט; "התקווה בכינור", 67 שניות אינסטרומנטליות, הן הצדעה קצרה ולא מפותחת, תשובה לג`ימי הנדריקס מנגן את ההמנון האמריקאי; וכמובן "חלליות", גרסתו המודעת לפורטיסחרוף (עם אילן אטיאס מ"הוויילרס").
 
האלבום ארוך (50:57 דקות), חוברת המלים עמוסה, הפונט לא הכי קריא. וגם שמרית דרור, הזמרת שלצידו, לא הכי מרשימה. אבל הסך הכל מעודד. "מתעורר" הוא אלבום מעורר.

מיכאל-גריילסאמר-ענקית.jpg 
         מיכאל גריילסאמר, צילום: יח"צ



12/10/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. הדיסק של מיכאל גריילסאמר הוא הכי טוב השנה
רזיאל , צפון (14/12/2009)
1. אלבום פשןט מעיף! יאללה עמק פארווטי!
חנוך , ב שבע (16/11/2009) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע