סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: על פרס ישראל במחול
 

 
 
את פרס ישראל במחול, שניתן השנה למרכז סוזן דלל, ראוי היה להעניק ליוצר ולא למוסד. עמוס אורן מתקומם


עשר שנים של הליכה במדבר
 
ההחלטה להעניק את פרס ישראל במחול לשנת תש"ע למרכז סוזן דלל בתל-אביב היא שערורייה. כלומר, למרכז סוזן דלל למחול מגיע פרס ישראל, אין ספק בכך, במיוחד לרגל השנה ה-20 לפעילותו המשגשגת ומחממת הלב, ובמיוחד לאחר שמוסדות תרבות אחרים זכו בפרס ישראל על פעילותם. אבל לא בתחום המחול.
 
לא זכור לי, ואשמח אם תתקנו אותי, שמוסד כלשהו זכה בעבר בפרס ישראל קטגוריאלית בתחום פעילותו. רוצה להגיד ולהזכיר שקודמיו של מרכז סוזן דלל בפרס ישראל, כמו התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התיאטרון הלאומי הבימה, התיאטרון הקאמרי של תל-אביב, ואפילו חבורת הגבעטרון, התזמורת האנדלוסית הישראלית וגם שלישיית הגשש החיוור, לא קיבלו את הפרס בתחום פעילותם, אלא על מפעל חיים ותרומה לחברה ולמדינה.
 
בואו ונדגיש: הבימה והקאמרי לא קיבלו את הפרס בתחום התיאטרון, הפילהרמונית והאנדלוסית לא קיבלו את הפרס בתחום המוזיקה, הגבעטרון לא קיבלה את הפרס בתחום הזמר העברי והגשש החיוור לא בתיאטרון ולא בבידור (בין היתר כי לתחום הזה עדיין לא יוחדה קטגוריה). תגידו אז מה? עניין טכני, פרט שולי, אתה נתפס לקטנות. ואני אומר: מי שהעניק את פרס ישראל למחול למרכז סוזן דלל רצה אמנם טוב, אבל מעל בשליחותו, ודווקא כנציג המחול הישראלי.
 
העוול העיקרי נובע מכך שפרס ישראל במחול מוענק אחת לחמש שנים. כלומר מאז הזוכה הקודם, אוהד נהרין, ועד הזוכה הבא (אם בכלל, לנוכח הבחירה הנוכחית) יחלפו עשר שנים של הליכה במדבר, שבהן הוחמצה הזדמנות "להרוויח" עוד פרס לטובת המחול הישראלי. כי בעוד פרסי ישראל על מפעל חיים כתרומה לחברה ולמדינה מוענקים מעשה קבע מדי שנה (ומהווים בכך מכבסה או מנגנון סליקה לתיקון עוולות פרטניות), הפרס במחול מוענק לעתים נדירות.
 
וכפי שהפרסים הנזכרים לעיל לא ניתנו בתחומים הספציפיים, אלא בקטגוריה הכללית - ובכך גם לא קיפחו את זכאותם של יוצרים פרטיים ופורצי דרך אחרים להיות מועמדים ראויים וגם לזכות בהוקרת המדינה, ללא קשר למוסד או המפעל בו הם פעילים - כך גם מרכז סוזן דלל היה צריך לזכות בפרס ישראל על תרומתו הכללית והמתמשכת לחברה, ולא על חשבון הפרסים, המעטים בלאו הכי, של המחול הישראלי.
 
מי שלא שם לב לכך (בחבר השופטים הממונה) עוול כלפי עמיתיו הפועלים בתנאים לא תנאים, שהפרס הזה הוא ההזדמנות שלהם לזכות בתהילה לאומית. ואם עשה זאת במודע ובמתכוון, הוסיף חטא על פשע, בהתעלמות מופגנת מצרכי המחול ומתדמיתו הציבורית. 

מועמדים צעירים מדי?
 
בחירה במוסד, ולא משנה כמה תשומת לב והשקעה ניתנו לה, היא עבודה קלה ובריחה מהכרעה. מה גם שהמרכז, וזה ייאמר לזכותו, אינו מיוחד רק למחול, אלא גם לפעילויות תיאטרון ומוזיקה. נתונים שמחזקים על אחת כמה וכמה את זכאותו לפרס ישראל על מפעל חיים בזכות תרומתו לחברה ולמדינה.
 
 
אז יבוא חבר השופטים המכובד ויגיד שהוא דבק בהנחיות ובמועמדויות שהונחו בפניו ושלא היו מועמדים טובים יותר (דבר שמשתמע מהבחירה, וגם מתברר כנכון בבדיקה מול חברי הוועדה). אני, תרשו לי, מטיל ספק בכך: לא ייתכן, לנוכח הפריחה העצומה במחול הישראלי, שאין מועמד ראוי לפרס ישראל במשך עשר שנים. אם כך אכן הדבר, זוהי תעודת עניות לתחום, למגישי המועמדויות ובעיקר לוועדת השיפוט. מה הרע בכך שיוצרים "פחות ראויים" (מבלי לנקוב בשמות צפויים, שגם הם ראויים בתכלית) יקבלו את הפרס? זה לא יפגע ביוקרת חבר השופטים, אלא יאדיר אותם, את רגישותם ואת חשיבותו ותדמיתו של המחול.
 
הנימוק הכי מקומם, שגם נשמע מאחורי הקלעים, הוא שחלק מהמועמדים היו אולי ראויים, אך גם צעירים מדי. כנראה צעירים מאוהד נהרין, שזכה בפרס בהיותו בן 54, גיל צעיר מאוד לפרס ישראל. אלא שהמחול הוא אמנות לאנשים צעירים. בהשוואה לתחומים אחרים באמנויות הבמה, חיי הרקדן הם הקצרים והצעירים ביותר. כך שהגיל חייב להיות שיקול לקולא, במיוחד כשהזיכרון הציבורי קצר. ונראה שהכוונה היא ליוצרים המרכזיים דהיום, שלא מכבר סיימו לרקוד בעצמם, ובעוד חמש עד עשר שנים יהיו מועמדים ראויים יותר. 
   
 ומה עם יאיר ורדי
 
ואני אומר: כשקופצים יד בהענקת הפרס, הוא הופך מצד אחד ראוי ליחידות עלית בלבד (שזה הגיוני עקרונית, אבל לא צריך להגזים מעשית), ומצד שני לארכאי. ולא הגיל צריך הרי להיות השיקול כמו המפעל, האמנות והשפעתה. תוצאת הלוואי היא פגיעה בכובד המשקל של ועדת השופטים לעתיד לבוא. נהוג ומקובל במערכת פרסי ישראל שלפחות נציג אחד בחבר השופטים יהיה חתן/כלת פרס ישראל בעבר. ואם במחול לא מקפידים על כך (בעצם הענקת הפרס למוסד, ולא לאדם), איפה יימצאו מועמדים ראויים לוועדה עצמה?
 
בהקשר זה צריך להעיר שכל הרכב של ועדה, ובכל תחום, תמיד יעורר ויכוח וילווה ב"האשמות" על קרבה וזיהוי כאלה ואחרים בינו לבין הנבחר. במיוחד בתחום קטן יחסית כמו מחול, שבו כולם מכירים את כולם, וכולם "חשודים" בקשרים כאלה ואחרים. לפיכך אני מציע להתעלות ולהתעלם מביקורת לגופו של שופט ומבדיקה בכשרות ציציותיו.
 
ואם אכן ועדת השיפוט התעמתה עם בעיות כלשהן, כמו מיעוט מועמדים, גיל צעיר ועניינים אחרים, יכולה הייתה לפתור את בעיותיה בצורה פשוטה יותר. להעניק את הפרס ליאיר ורדי, מנכ"ל מרכז סוזן דלל, רקדן עבר, יזם בעל חזון, צייד כשרונות, מפיק מוכשר, מנהל מושלם וגם דיקן הפקולטה למחול באוניברסיטה העברית.
 
למרבה המבוכה והבושה, שמו של ורדי, אחד האנשים היקרים במחול הישראלי, אפילו לא הוזכר בהודעה הרשמית שהוציא משרד החינוך. וזה אף יותר מקומם ומעוול, מפני שבמקרה הספציפי הזה יש זהות ברורה בין המוסד לבין האיש העומד בראשו, בין החלום והחזון לבין התוכן והביצוע. אי אפשר לנתק ביניהם. והוא אפילו לא מוזכר בשמו (אבל ראש העיר, התורמים, המפעלים והיוצרים שפעלו תחתיו, בברכתו ובהשראתו מוזכרים ובנדיבות). כאילו המוסד גדול ממנו. שעה שספק אם למוסד הזה היה סיכוי להתרומם בלעדיו, וספק בעיניי אם יימצא לו יורש הולם אחרי פרישתו. ברור שביום בעצמאות, בטקס הענקת הפרס, יאיר ורדי יהיה שם כדי לקבל אותו, אבל זה לא אותו דבר - לקבל פרס בעצמך, על פועלך, או לקבל פרס עבור הבייבי שלך.
 
ורדי עצמו אגב מסוחרר מהזכייה של המוסד בראשו הוא עומד. הוא רואה בכך כבוד למחול הישראלי,  הכרה בו ואמירה חשובה על המרכזיות של סוזן דלל. הדבר רק מחזק את החיוניות של הענקת פרס למפעל חיים. העובדה שפרס ישראל במחול לא הוענק לאישיות במחול הישראלי אינה כבוד למחול אלא התעלמות ממנו. והתהייה עדיין בעינה: אם אכן המחול הישראלי הוא האמנות הכי פורחת, הכי משגשגת, הכי מאתגרת והכי מלהיבה של שני העשורים האחרונים, איך זה שלא נמצא ולו איש אחד הראוי לתואר ולכתר?



01/03/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. אכן, מילים לעניין. הפתעת אותי עמו אורן. על ההבנה ויכולת הניתוח. כל הכבוד לך
שלום , (06/03/2010) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע