סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן דרור שוסטק – ההופעה
 

 
 
הפולק הרך מהאלבום "שומר השער" של שוסטק הופך לרוק כמעט כבד במופע. ושניהם ממכרים


רגישות למילה ודיוק בהבעה
 
לדרור שוסטק יש יחצנית נמרצת. זה לא העניין שלכם, אבל אני מרגיש חובה להזכיר זאת, גם בהערכה למסירותה, עקביותה ועקשנותה, וגם מול הנוכחות שלה-שלו ברשימת המייל האישי שלי, לפני ומאז צאת "שומר השער", אלבום הבכורה של שוסטק כסולן. אני מקדים לספר זאת, כי הנחתי שעם האסרטיביות הבלתי נלאית שלה והמצג שהיא השכילה ליצור סביב הלקוח שלה, מופע ההשקה של האלבום החדש, ומן הסתם יריית הפתיחה לסיבוב הופעות של דרור שוסטק, יהיה מפוצץ.
 
למרבה הצער, אפילו האולם של תמונע לא היה מלא. ולא שאני בא בטענות לשוסטק או בהאשמות ליחצניתו. לקונן על מצב המוזיקה הפופולרית ובעיקר על פתיחותו וסקרנותו של הקהל המקומי אני בא. לאלבום הבכורה הנעים והיפה של דרור שוסטק היה מגיע אולם מלא, לפחות בערב החגיגי. אפשר להגיד שחבל ועצוב שלא כך היה. וגם שההפסד הוא של מי שלא הטריח את עצמו - בתקווה שיעשה זאת בעתיד הקרוב - אולם בעיקר לתהות על השחיקה המתמדת בטעם שלנו, על הסקרנות הפוחתת ועל הנסיגה בתמיכה שלנו.
 
נכון, שוסטק הוא לא הדבר הגדול הבא. גם לא החדשן שהפופ המקומי מחכה לו. אבל הוא מוזיקאי מוכשר, יוצר רגיש וגם זמר-מבצע ערב ומעניין, קצת שונה מהרגיל. יש לו בריטון נעים, ארומטי, רדיופוני בעליל, ולא אחת נדמה שהוא יותר קריין שמנסה לספר סיפור מאשר זמר. בקצוות הנמוכים והצרובים שלו הוא מזכיר את עמיר לב, אבל הרבה יותר רך ומעוגל. הולם את הגישה לפולק-רוק המלנכולי שלו. במילים אחרות: יש לו קול לבלדות, נינוח כזה, עשיר, מכמיר משהו, שהולם היטב את ההפקה המוזיקלית של "שומר השער" האלבום, על 11 שיריו, ובהם גם חידוש לגרסה העברית של יורם טהרלב (וחוה אלברשטיין) ל"את חירותי" של ז'ורז' מוסטקי הצרפתי.
 
הכתיבה הבהירה והיפה שלו, הרגישות למילה והדיוק בהבעה, עושים את "שומר השער" לאלבום בכורה מצוין. שוב, שוסטק לא קורא תגר על הסדר הקיים, לא מחדש מוזיקלית, לא מנסה להמציא את הגלגל או להיות מה שהוא לא. אבל ליצירתו האישית יש בהחלט מקום בחיק המיינסטרים, ולוּ רק בזכות שירים טובים, נוגעים ומרגשים, טעם טוב ונינוחות הגשה. זמר שמבקש לשתף אותנו בתחושותיו, רגשותיו והתנסויותיו, לגבי אהבות, פרידות, כאבים וגם אמירות חברתיות, מבלי להעיק, להיות מגוחך או להמאיס עצמו.
 
מופע מעובד ומוקפד
 
המופע, אני חייב להודות, שונה במפתיע. הקול החורפי, השירים המלנכוליים והגישה הרכה והגשומה משנים פאזה. ההפקה המוזיקלית קלה וקיצית. הצליל עשיר ומרשים. הרבה בזכות נגינת הגיטרה החשמלית (כולל סלייד, אפקט שמאפיין קאנטרי אמריקאי) והבוזוקי האירי, והודות לליווי בחצוצרה של גיא אלפונטה. האלמנט הזה של נגינת חצוצרה אינו קיים באלבום, והוא משנה, כליל כמעט, את התמונה. באופן כללי החצוצרה ממלאת במופע את תפקידי הכינור (גילי פדידה) באלבום. וכך, במקום ניחוחות ים-תיכוניים (בעיקר בשיר החזק והיוצא מן הכלל "יפו", שנכתב על רקע מבצע "עופרת יצוקה"), הצבעים הם לטיניים. ואם כבר הזכרנו את אלפונטה – נגינתו מזכירה את צליל חצוצרת הטיחואנה של הרב אלפרט.
 
הפולק-רוק הרך של האלבום מתקשח למבע רוקי, מאפשר לאנרגיות הרוחשות מתחת לפני השירים לבעבע ולפרוץ על הבמה, ולפעמים נדמה שחסר לשוסטק איזה עגיל כבד באוזן, כדי לעשות עוד צעד אל ההבי מטאל. והכל באמצעות גיטרה אקוסטית. אין ספק שהוא והחבורה שאיתו (בהם המתופף יואב בונצל ונגן הבס ערן נתנס) השקיעו בחדר החזרות. גם בנגינה המלוטשת והמדויקת, גם בשירה ובהרמוניות הקוליות היפות. מופע מעובד ומוקפד שנאבק, ולטעמי בהצלחה מרובה, בסכנת גלישה לצעקנות חשמלית אורבת לפתח, ועדיין שומר על ייחודו.
 
שוסטק מבצע בהופעה שמונה מתוך 11 שירי האלבום. פותח לבד, בנגינת פסנתר, שמתוחזקת רק בגיטרה של אביב שטיין, דווקא עם "בית מלון", שנועל את האלבום, בפינאלה אקוסטית. כאן הוא מבשר את המאבק בין היום ללא-נודע, בין המציאות לתקווה. ממשיכים שני להיטי הרדיו, שיר הנושא ו"והלכת" שכתב לזכר אביו, שבהם ההרכב כולו מתייצב על הבמה, וכבר הסלייד של שטיין והחצוצרה של אלפונטה מגביהים רף. "וביקשתי" (דווקא עם הבוזוקי האירי) ובמיוחד "יפו", כאמור לעיל, מדגישים את השוני בין האופי האקוסטי והרך, המלוחלח בהבלחי אתניות, של האלבום, לבין הסאונד הבימתי, המלוכלך בנגיעות רוק.
 
בחלקו השני של המופע משלב שוסטק שירים מאלבומיו הקודמים, שהקליט עם להקת "האנשים": "צ'או ברזילרה" ו"לייט בלומר" מ"מוזיקה מהמרתף" (2002), כשאת האחרון הוא מבצע בליווי עצמי בפסנתר. מתאים לו הפסנתר הזה. וגם "עוץ", שיר הנושא מהאלבום השני (2006), לצד שניים מהשירים היפים יותר באלבום: "לב זהב" האופטימי ו"היכן הבית" הקדורני-משהו, גם הוא בלדת פסנתר מייצגת. לשירת "לב זהב" הצטרפו אליו (בגיטרה אקוסטית) יוסי בבליקי (בשירה) ובועז כהן (בפסנתר) מ"פונץ'", אורחיו שביצעו עימו, באותו הרכב, גם את להיטם הגדול "ונדמה שישוב". אורח נוסף במעמד ההשקה היה דודי לוי ש"תרם" לשומר השער" האלבום, את אולפן ההקלטות ואת נגנו הקבוע (חבר ב"תזמורת הקטנה") אביב שטיין. להופעה לוי "תרם" את "מים" הוותיק ואת "ללא כנפיים" החדש.
 
להדרנים שומר שוסטק את "את חירותי", אמנם רק עם גיטרה, יותר קטן ומינורי מבאלבום, אבל לטעמי הרבה יותר מנומק ומשכנע; ואת "יפו" בביצוע חוזר, ואני לא יכול להישבע שהוא לא היה יותר אנרגטי ויצרי מבפעם הראשונה.
 
שורה תחתונה: קחו את הדיסק הביתה. לא תתקשו להתמכר אליו. אחר כך חפשו את דרור שוסטק בלוח ההופעות. לא תוכלו שלא להבחין בהבדלים ולהעריך את יוצרו-מבצעו. הוא זקוק להערכה ולתמיכה שלכם.
 
דרור שוסטק. "שומר השער". תיאטרון תמונע, תל-אביב. מוצאי שבת, 17 באפריל 2010

למועדי מופעים >

21/04/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. יפו יקירתי
גילי , (28/08/2012)
5. נחשפתי לחומרים של דרור ומאוד נהנתי
פזית , רמת גן (16/08/2010)
4. הופעה מהנה ביותר
חן , רמת גן (25/04/2010)
3. היחצנית היא תותחית מספר 1
גלית , תל אביב (24/04/2010)
2. מי זאת היחצנית?
נעמה , מודיעין (23/04/2010)
1. דרור אמן בחסד עליון..
שניר , (23/04/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע