סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן ג'ירפות בהופעה מזן אחר
 

 
 

ספק מסיבת שיכורים, ספק אורגיה המונית - עמוס אורן בפגישה ראשונה עם ג'ירפות על הבמה



דיאלוג המחשבות של גלעד כהנא

לקח לי קצת זמן לעכל את מפגש הבמה הראשון שלי עם להקת ג'ירפות. רק עכשיו? אתם עשויים לתהות. אכן. רק עתה זה נהיה אפשרי מבחינתי. מרגע שהלהקה נעשתה גדולה על הבארבי ועל אולמות בהם בריאותו של המעשן הפאסיבי הותרה, והגיעה, לרגל ההשקה של "אין כניסה לפילים" אלבומם השלישי, לאמפי שוני בבנימינה. לבתול בהופעות של הג'ירפות ציפתה הפתעה. אפילו הלם. כי לג'ירפות, בעצם לגלעד כהנא וללהקת הליווי שלו, אין הופעה רגילה, לשון המעטה. בעצם, ההצגה הבימתית שלהם היא הכל, רק לא "הופעה".
 
אתחיל בכך שכאחד שנאבק בעד הכרת המדינה במוזיקה הפופולרית כתרבות שראויה לתמיכה ציבורית, יש לי בעיה עם ה"הופעה" של ג'ירפות. היא אבן נגף במאבק הראוי והצודק. אני לא רוצה להישמע צדקני מדי, אבל הופעה של כהנא מאתגרת את התרבות. אך גם משחיתה. הכוכב שלה הוא לא גיבור תרבות ראוי בהגדרה המצמצמת.
 
נכון שיש לו גדודי של מעריצים מסורים ואוהדים שחולים על ההופעה שלו, אבל יש לי בעיה עם זמר שעולה לבמה כשלפיו צמוד בקבוק בירה. מתודלק, שלא להגיד שיכור. וכלל לא מפתיע, אם אתה מודע לכללי כתיבת מחזות, שבקבוק שמופיע במערכה הראשונה יביא גם גרעפס מכוער במערכה השלישית (במחזה זה במערכה החמישית, אבל כששותים ללא הפסק לא נוהגים לספור רחוק כל כך). וזה קרה ב"חייב לשכב עם כל דבר שזז". אמנם הוא התנצל באמירה שנונה של "אני לא עומד מאחורי המלים שלי". אבל זה גם מה שנקרא, גלעד מואשם באחזקת אלכוהול.
 
האמת היא שלמרות שיש סביבו חמישה נגנים מוכשרים בטירוף (שלושה בהרכב הגרעיני, האולפני מן הסתם, ושניים לחיזוק ולשדרוג המתבקש של הקטע הבימתי), ג'ירפות זה גלעד כהנא. כוכב במה ענק, אמן יוצא דופן, פרפורמר מזן אחר. ג'ים מוריסון משלנו. אינטלקטואלי ברמה לא מקובלת, כותב שירים פואטיים, טקסטים אניגמטיים, לא נהירים ולא פתורים, מגיש אותם באיפוק נון-שלנטי, בקול רדיופוני עמוק וערב. פריק של מיקרופון, קהל ומלה, ולא חשוב הסדר, תלמיד מצטיין של דורי בן זאב. הוא מאוהב לא רק בקולו אלא גם בגופו, גם מדבר עליו וגם נהנה לשחק איתו ולהניע אותו.
 
מודע לכריזמה האינטליגנטית-קולית-גופנית-בימתי שלו, כהנא מקצר אולי במשחק המקדים שלו עם ההופעה, אך מאריך במעשה האהבה שלו עם הקהל. הוא בעצם סטנדאפיסט, ליצן רוק. בעיקר על עצמו. יש לו יותר דיבורים משירים, 16 שירים על פני יותר משעתיים. הגיגי המעבר שלו שבין השירים, הם שירים לכשעצמם, מדוקלמים, ואינך בטוח אם הם נהגו ממש הרגע, תוך כדי הופעה, או שהם מתוכננים ובנויים בקפידה, בחדר החזרות. כי גם כשהוא מנהל את דיאלוג המחשבות שלו, בינן לבין עצמו, או הופך את רעיונותיו לתעמולת בחירות דמגוגיות, כמו היה שליט סוחף המונים אמון על רטוריקה, הג'ירפות ממשיכים לנגן בתיאום ובהתאמה מופלאים, שילוב של מקצועיות, מיומנות, היכרות ותרגול רב שנים.

יותר מסיבה מהופעה
 
ההופעה משיקה את "אין כניסה לפילים", אך מארחת, שווה בשווה כמעט, שירים משני אלבומיה הקודמים של ג'ירפות. ללהיטו האחרון "לא יודע למה זה קורה לי" הוא מקדים סיפור אפולוגטי על לחצים נפשיים וגופניים קדם הופעת בכורה. אחריו יש לו ויכוח עם עצמו, מסטולי משהו או מפוכח לאללה, אם הוא שקרן או סתם שיכור. משחק באמנות בשני השורשים.
 
אחר כך הוא נפטר מ"יש לו בחורות כמו מים", אולי הלהיט הים-תיכוני הכי גדול של ג'ירפות, כאילו להרגיע את הקהל שבהופעה הזאת מרוכזים רק להיטים גדולים. הבטיחו הופעת עמידה, זה הרגע, כבר על ההתחלה, שכל היושבים באורקסטרה הקטנה והדחוסה של שוני, עומדים על הרגליים, נאחזים בריפים המילוליים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, ממכרים, משכרים, נמסכים בתנועות הגוף, בונים את ההמנונים, גם אם בעטיים המוזיקה נשמעת די מונוטונית ומשעממת.

אם הסיום מוקדש, כחטיבה אחת, לשירי "משוחח עם כסא", האלבום הראשון מ-1999 ("וואו", "זזה", "פתח חלון" ו"רמי מואשם באחזקת סמים קלים" בו הוא יורד כהרגלו, כך מספרים לי, לקהל), עד אז כהנא משלב שירים משני האלבומים המאוחרים, וגם את "747" ו"מונוגמיה", ההומלסים, חסרי האלבום.
 
גרסת ההופעה של "מוזס" נשמעת יותר קצבית, יותר נוקשה, פחות פיוטית ופחות מרגשת, אפילו הורגת את הסיפור הנוגע ללב. לעומת זאת המבע האקוסטי ב"חתולים" מצליח לשמור על ריגוש, שנחוץ כל כך בהופעה חסרת רגש, כוחנית בדרכה, משובצת בכותרות, נאומי הביניים של כהנא, על התשוקה האנושית להוריד עוד קילו, על אהבת הפין שלו (זין בשפתו), על השפעות האלכוהול על כושר השיפוט, וגם על הדברנות הבלתי נשלטת שלו.
 
הכל, ביחד עם תגובות הקהל המשולהב והמריע, יוצר תמהיל של יותר מסיבה מאשר הופעה. ספק מפגש חברים, ספק מסיבת שיכורים, ספק אורגיה המונית, עם הבטחות לסיום רומנטי של הערב עם חברי הג'ירפות. באופן אבסורדי ומשעשע, דווקא מעריצה חסרת סבלנות ולהוטה להגשים את ההבטחה, פרעה את הסדר והכניסה רוח חיים להופעה, כשהצליחה (ב"גג" הפולחני) להסתנן מבעד למעגל האבטחה, להסתער על כהנא וללפות אותו בתשוקה. הוא נראה מאוד משועשע מהסיטואציה, שגם אפשרה לו לחרוג מהתסריט המקורי של ההופעה ולחלץ ממנו התייחסויות סטנדאפיסטיות מבריקות ("זה לא עושה לי את זה. יש לי את זה בבית")
 
ועדיין, עם כל ההצגה ואמנות הפרפורמנס של כהנא, ויש לו כזאת, ברמת גבוהה ביותר, חוששני שאני מעדיף את אלבומי האולפן שלו. שם המוזיקה נטו של ג'ירפות. הם מהוגנים ומוגנים. בהם כהנא נקי ומזוקק, בלי תוספות וספיחים. הם גם תרבות, בלי תופעות לוואי מזיקות. כן, אותה להקה אבל גישה שונה כל כך.
 
ג'ירפות, אין כניסה לפילים ההופעה.  21 בספטמבר 2010, זאפה שוני בנימינה. 


למועדי מופעים >

27/09/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. וואהו.. עמוס אורן האחד והיחיד .. וגם הג`ירפות כמובן
אבי , פ"ת. כן, פ"ת (28/09/2010)
1. הופעה היסטורית!!!!
זאת עם הכובע , רעננה (27/09/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע