סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אושיק לוי בהופעה- לא לקהל צעיר
 

 
 
במופע החדש ניכר כי לוי מתקשה יותר ויותר לבחור שירים שיתאימו ליכולותיו ויעלימו את מגבלותיו


קהל ותיק 
   
מאכזב היה לגלות שאושיק לוי לא הצליח במשימה שלו. למופע ההשקה של "קול וחומר" אלבומו החדש, שלדבריו הוא "אינטרפרטציות אישיות לשיריהם של יוצרים צעירים", לא הגיע קהל "צעיר" אלא הקהל ה"רגיל" של אושיק, בעיקר בני גילו ומודעים לו משכבר. כלומר, ספק בכלל אם הפרויקט האמיץ הצליח לגשר על פערי דורות, גילים וטעמים ונגע למישהו, חוץ מאשר לביקורת, למשוכנעים ולמבוגרים אחראים. ואין בפתיחה זו כדי להעיד על הצלחת או אי הצלחת המופע. רק ציון עובדה.
 
ועוד היה מאכזב לגלות שבתכנית המופע אושיק לוי כלל רק ארבעה שירים מהאלבום החדש (מתוך תשעה), לא בהכרח הידועים שבהם, ובכך לא עשה ניסיון מצידו להגיע לקהל צעיר. ארבעה מתוך 16 שירים (כולל שני הדרנים) מעידים שמראש הוא ויתר על האתגר ונסמך אך ורק כמעט על החומרים הוותיקים-עתיקים שלו. כך שלגמרי לא נורא שגם הקהל היה, ברובו המכריע, עתיק-ותיק.
 
בהתייחסותה של הביקורת, במיוחד של כותבים צעירים, לאלבום האחרון, רב היה השימוש באמירה שאושיק "מצא את הקול הנכון", ונגזרותיו. האמת היא שאף פעם לא היה לאושיק קול גדול, אבל הוא ידע לבחור שירים שיתאימו תמיד ליכולותיו ויעלימו את מגבלותיו וגם השכיל להגיש אותם. בשנים האחרונות זה הרבה יותר בעייתי בעבורו, כאחד שאינו יוצר ולא מייצר את חומריו, וככזה שהעישון הכבד שלו מכרסם תדיר בקולו, אפרופו חומר וקול.
 
ובכל זאת אי אפשר שלא להעריך את האומץ של זמר למוד שנים ומכורסם קול, לעמוד על במה ולהתמודד לא רק עם שירים "חדשים", אלא בעיקר עם להיטיו הוותיקים, שעברם הגדול עלול להאפיל על ההווה שלהם. הוא עצמו פתח בהתנצלות ש"השירים קיבלו צבעים אחרים". אכן, אחרים. באולפן, כשזמנך בידך, אפשר לשפר ולהגיע להישגים זמרתיים; על הבמה, בטייק אחד, תחת לחץ ועם התרגשות מובנת - אולי ותיק ומנוסה, אבל אלבום חדש אחרי הפסקה אולפנית ארוכה, הוא סיבה בהחלט נסלחת לסערת רגשות - אין מקום לטעויות ולניסיונות חוזרים.
 
נאמן להגשה מהדור הישן
 
ההתחלה, דווקא עם להיטי ענק כ"לישון לישון" (מאיר אריאל ושלום חנוך) ו"יונתן סע הביתה" (יהונתן גפן ונפתלי אלטר) הייתה בעייתית. זה אולי אותו אושיק (עם צעיף דק, קשור ברישול אלגנטי סביב הצוואר כמחווה לעניבה) אך לא אותו הקול ובטח לא אותה יכולת התמודדות עם השירה. גם האוברטורה שקדמה לשירים וסימנה, בהשראתו של זיו ריינר המוכשר, טריטוריה רוקית, שבה ריתם סקשן וצ'לו יילכו ראש בראש, הייתה אולי אופנתית, אבל ספק עם מבעה הרוקי מתאים לאושיק לוי. הוא אף פעם לא היה רוקר לשמו, אם כי בזאפה זה עשוי לעבוד אחרת.
 
אחת הסיבות שלוי עשה את האלבום החדש, לדעתי, היא כדי שיוכל להוריד טונים ועוצמות, כדי שיוכל להמשיך לשיר בסביבה קולית נוחה ומתאימה לו יותר. כמו שהבהירה הבחירה ב"סיכוי קלוש" של שרון הולצמן כשיר ראשון במופע מהאלבום. השיר, אחד היפים ב"קול וחומר" ואחד הידידותיים יותר לקולו ולהיגד שלו ("מעלים אותי למעלה, מורידים אותי חזרה/ אומרים לי שהלילה נגמר ושהיום עלה/ ברדיו הודיעו שהמחשב כבר מצא/ שם למלחמה, אפשר להירגע"), היה ראשון לבשר צפירת הרגעה. כשאין עם מה להשוות, יותר קל לו וגם לאוזן השומעת.
 
זה לא קרה ב"חור בלבנה" של החברה' מ"רוקפור". העיבוד היה דרמטי מדי וקולו של אושיק לא סיפק איזון למאמץ. גם ב"שיר עם סימנים" הפחות מוכר (נתן אלתרמן ונפתלי אלטר) השירה שלו לא הייתה קצפתית די הצורך, שתהלום את העיבוד הסווינגי הקליל. לעומת זאת הוא התמודד בהצלחה עם הרוק הנחרץ משהו של "לילות שרב" (זאב טנא ומתי כספי). הצ'לו ריכך וייפה את "הולך ושר"(שמרית אור ויצחק קלפטר) ועשה טוב ל"בלדה לשוטר" (אהוד מנור ונורית הירש), לנוסטלגיה ולשירה בציבור שנלוותה אליו, כשלוי השתדל לא להפריע.
 
למעשה המופע נפתח והתייצב רק במחציתו בעיבוד היפה והחם ל"טוליק" (רמה סמסונוב ואלטר), בביצוע של שתי גיטרות אקוסטיות. זה המשיך להגשה הנינוחה של "(מכיר בך) כל תו" (דידי שחר) ספק שיר ערש, ספק שיר עגבים, והגיע לשיא בביצוע נהדר ל"יד קטנה" (מלים: רחל שפירא), שיר הלאדינו משכבר, אחד מנושאי הדגל של משפחת לוי. העיבוד של ריינר העניק תמהיל עכשווי יפהפה לשיר החיזור הוותיק, גם רוקי, גם קלאסי, גם אתני, וגם מבחינת השירה זו הייתה ההתמודדות הקולית המוצלחת ביותר של אושיק בערב.
 
המעבר ממנו ל"ילדה שלי" שכתבו לו בתו נועה וארי גורלי עבור "קול וחומר", היה בעתו. גם מבחינת החיבור האישי שלו ליצירה היפה, שהחלה אקוסטי ונינוחה, התגברה והתגעשה ונטענה ככל שהתקדמה. ואת "אל תפחד", גם הוא מהאלבום (איתן נחמיאס-גלס, מירי פייגנבוים ורמי קליינשטיין), הוא כבר שר איזי ושליו, כמפנים וכמשלים שזה מה שהכי נכון וראוי לעשות עם קול נמוך וצרוד.
 
שירים נוספים מ"קול וחומר" לא היו (לא "שלמונזה" של "משינה" ו"עצוב בלעדייך" של אביב גפן, ולא "איש בלי נצח" של "החברים של נטאשה" ו"כל קיץ" של נתן יונתן ומיקה קרני, המאתגרים יותר) וכך סיים אושיק לוי עם "חוזה לך ברח" (יענקלה' רוטבליט וחנוך), בביצוע איטי ומדוד (אפילו הקהל שר ממנו בשרב"צ) על רקע עיבוד מקסים נוסף של ריינר, "אגדת דשא" (אריאל וחנוך) ו"זה מכבר" (לאה גולדברג וכספי) שהתובענות שלו גדולה על היכולת הקולית הנוכחית של לוי.
 
במעמדו ניתן היה לצפות ממנו לדעת את השירים על פה ולא להיעזר בדפי מלים, במיוחד לא בשירים הוותיקים שהם בשר מבשרו (כמו ב"הולך ושר", "לילות שרב", "מכיר בך כל תו"). זה מפתיע ומאכזב ולא רק לא נאה ולא מכובד, אלא גם מגביל ומחבל בהתנהלות ובתנועה הבימתית שלו. במיוחד ש"במה" במרכז עינב היא הגדרה בעייתית: למרות פצפוניותו של האולם, יש חיץ ריק גדול מדי בין שורות הקהל לשטח ההופעה, ריחוק שלא מיטיב עם נוסטלגיה והוא לרועץ ביצירת אינטימיות וקשר חם.
 
בעיה אחרת של אושיק לוי היא שהוא נאמן להגשה מהדור הישן, לפיה כל שיר צריך וראוי בהקדמה, כאילו הצופה לא מכיר, לא זוכר, לא יודע ולא יכול להפעיל את הראש. על אחת כמה וכמה מול קהל אוהד של חברים ומכרים, שיודע על פה, עוקב ומלווה את לוי בקריירה הארוכה-ארוכה שלו. גם התלות המוחלטת שלו במוצא פיו ותנועת היד של המעבד המוזיקלי ונגן הגיטרות המוביל ריינר, הצטיירה כריפיון מקומם. ולמרות שריינר הוא מוזיקאי נהדר, תומך ומחמיא, לא מכסה את אושיק בנגינה ומייפה לו את השירה, לא הוא מנהל ההצגה, אלא הזמר עצמו. וחבל שהתבטל בפניו.
 
אושיק לוי.  קול וחומר, מופע השקה. מרכז ענב תל אביב. חמישי, 4 בנובמבר 2010

למועדי מופעים >

08/11/2010   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
אושיק שר שרים יפים

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע