סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן עופר לוי בצוותא- מלך אקוסטי
 

 
 
גם במופע אינטימי של קול, פסנתר ובגלמה אצל עופר לוי כל האולם במה וכולם משתתפים בהופעה


פורמט אינטימי-אקוסטי
 
נוטים לזלזל בו בתקשורת "המהוגנת". מתייחסים אליו כאל פרֵח בשל סגנונו המוזיקלי הטורקי-ערבי, רואים בו פרחח בשל לשונו הקלה, שכבר עשתה לו הרבה נזקים, יש שמשוכנעים שהוא פארסה בשל הפכפכותו בענייני חזרה בתשובה ושיבה חלקית ממנה, אבל אי אפשר לקחת מעופר לוי את קולו העצום, את המוזיקליות המבורכת שלו, את אישיותו הבימתית יוצאת הדופן ואת הביטחון הרב שיש לו באמנותו ועמו את ההעזה להתנסות לגם הפליג למחוזות חדשים. בקיצור, אין עליו כפורץ דרך וכמוביל במוזיקה המזרחית, הים תיכונית.
 
אחרי שהיה כוכב הזמר הראשון שחרג מהמועדונים להיכלי תרבות, והיה הראשון בזמר הים תיכוני שהופיע בסינרמה (ז"ל) ובקיסריה, כבר לפני שני עשורים כמעט (בעצם, ח"י שנים), עופר לוי עושה שוב מה שאף זמר מזרחי לפניו לא עשה. אמנם קולגות כבר הקדימו אותו בפסטיבל הפסנתר ומקצתם גם נכנס לפניו לצוותא, קודש הקודשים של הזמר והפזמון הישראלי, אולם אף אחד לא הימר על פורמט אינטימי-אקוסטי, כדרך ביטוי לאמנותו. לוי כן. במופע של קול, פסנתר ובגלמה - הוא בשירה, אלי אורלו בבגלמה ואיגור חודרוקובסקי בפסנתר. ושיסבלו, כמו שאומרים בגרסה המעודנת, הקנאים.
 
האמת היא שלרבבות מעריציו הפורמט לא משנה. גם אם ישיר את ספר הטלפונים מתוך תא טלפון ציבורי, בשבילם הוא עדיין המלך, מלך בלתי מעורער, כזה שסוגדים לו ללא היסוס וללא הטלת ספק. כמו היו דבריו, שיריו וגם קטעי הקישור שביניהם, דברי אלוהים חיים. וכך התפאורה האנושית בצוותא הייתה חד-פעמית ובלתי-נשכחת, עם טבעת אדם רוחשת וסוערת, אוהבת וצועקת, כפי שלא נראתה שם שנים, אם בכלל.
 
לא קהל אופייני לצוותא, המעוז הכי אשכנזי שהיה פה. קהל שבא להופיע, להיות מעורב, לדרוש במפגיע, גם קצת להפריע, ובלבד שיהיה חלק בלתי נפרד מההצגה של עופר לוי. ותאמינו לי שלא היה רגע שקט אחד, אבל למי אכפת. גם לא לעופר לוי. הוא התרגל שהמלכות שלו נקנית בפתיחות מרבית לקהל החם שלו. העיקר שהסמארטפונים והאיי-פדים יוכלו לתקתק שירים למזכרת.
 
כך למשל, הפתיחה כולה הייתה של הקהל. שלא אפשר, בהתרגשות ובציפייה, לא לפסנתר, לא לבגלמה וגם לא לתפילתו של לוי שנישאה מאחורי הקלעים, להישמע. והמאבק הזה, בין אהבתם הקולנית של הצופים, רובם המכריע גברים, לבין תחינתו של לוי לשיר בפניהם, נמשך כך לאורך המופע הקצר יחסית, 105 דקות בלבד. כי אצל עופר לוי - בג'ינס אופנתי, טריקו לבנה, חולצה כחולה כהה מודפסת (או שמא רקומה), מגפי עור חומים, כובע מצחייה אופנתי שעליו רקומות האותיות USA וכסא בר לבן שעליו מתנוסס שמו באותיות זהב, בעברית ובאנגלית - יודעים רק מתי מתחילה ההופעה, לא יודעים מתי היא מסתיימת.
 
עשרה שירים בלבד הצליח לוי להשחיל במסגרת הזמן הזו. ולא מפני שהקהל שר בשבילו, ובדבקות פולחנית אין קץ, אלא מפני שעופר לוי הוא אמנם זמר נשמה, אבל יש לו נפש של מוזיקאי ג'אז. מאלתר בלתי נלאה, שמאריך בשירתו ומכניס בה דברי תפילה וברכה ותודה, אמירות מענייני דיומא וגם הסברים והדגמות של נגינה וירטואלית בכלים שונים (שהרי הוא רגיל בתזמורת של עשרות נגנים ועתה הוא מסתפק בשניים בלבד) ואפילו מחלק חתימות ומצטלם עם מעריצים, לבקשתם.
 
והכל  - מבלי להפסיק לשיר, כחלק מאותו השיר, עשוי בצלמו ובלחנו, במוזיקליות שאין לה מתחרים. בעצם כן: דמיינו את שלמה גרוניך או שלומי שבן מפרקים שיר ומרכיבים אותו מחדש. אותו דבר עופר לוי, אבל בלי נגינה. רק בשירה. 

עפר-לוי-ענק.jpg
עפר לוי (תמונת יח"צ)
  
כורע אצל הבגלמה
 
הוא פתח עם שיר הנושא מ"בדרך שבחרתי" אלבומו האחרון (מ-2010), שיר (אלון צדוק ואריק זנטי) שכולו הבעת חרטה והתנצלות ובקשה להזדמנות נוספת. וממנו רק הלך ונסוג בשנים אל יצירות ונציגים של אלבומים מוקדמים יותר. "רוח  ים" של ארקדי דוכין ללחן הודי מ"מצייר אותך" (2005), שאותו התעקש לפתוח בשירת א-קאפלה וללא מיקרופון (ולסיים א-קאפלה ובערבית), וחלקים ממנו הוא שר בכריעה. "ציפור קטנה" של עוזי חיטמן וסטליוס קזנג'ידיס מ"ציפור השמש" (97), כשהוא לא מחמיץ סלסול ולא מדלג על רבע טון, והוא ואוהדיו הנאמנים, שרים גם את כלי הנגינה החסרים.
 
ב"אהבה אמיתית" של דני שושן מ"לא יכול בלעדיה" (90), שיר שהוא ערבוב של זיכרון מהשכונה ותפילה מבית הכנסת, הוא כורע אצל הבגלמה, מתמסר לצלילים המכושפים של אורלו. ובהמשך יורד אל הקהל, להתבונן מקרוב וגם לחגוג את ניצחונו, וגם שם ימצא מישהי לכרוע ברך בפניה. וכמובן לא יוותר על "החזירי לי את בני" (גם הוא של דני שושן) מ"כוכב שנות התשעים" (91), המנון של יבבה ובכי: "...זה שובר לב של גבר כשהבית ריק/ אני בוכה לא בסתר, הכאב חונק/ השארת אותי פה לבד/ הכל מלא כאן אבק/ עם הבדידות נאבק, רחמי עליי". טראש מלכותי בהתגלמותו.
 
ב"סוואח" הערבי (שיר של עבד אלחלים חאפז), גם הוא מ-1990, הוא מעלה לבמה את נאג'י תאופיק, נגן עוד מירדן. אפילו לא מודה לחודרוקבסקי ולאורלו על תרומתם עד כה, והם נאלצים לפלס בחוסר חן את דרכם אל מאחורי הקלעים. תאופיק, שיזכה ליחס מתעלם וחסר-כבוד דומה לכשיסיים את חלקו, הוא מעין אתנחתא מוזיקלית. ביחד הם שרים (!) שירים (בערבית כמובן) של אמנים שונים, עליהם גדל לוי בבית אבא. לא משהו שאני יכול להגיב עליו, מלבד להתנהלות.
 
הסשן המשותף הזה, שמתבצע כאילו אין אף אחד באולם מלבדם (על אף פרצי תשואות על נגינתו הווירטואוזית של תאופיק), הוא מעין הצצה לסדנת העבודה של השניים. הכי לא מכופתר בעולם. לוי מזיז ומשנע, משנה סדרים על הבמה, בכדי ליצור סביבת עבודה נוחה, מתיישב לצד אורחו, עוצם את עיניו, מתמכר לנגינה ומשרטט סולמות באצבעותיו. בתחילה יש איזה חן וגם התלהבות בפרק הזה. אך הוא ארוך מדי ואף מתיש, ולא רק לאחד כמוני שאינו דובר את השפה. הוא הבטיח עשרים דקות של עוּד, וההרגשה היא שעמד במילתו, אם לא הגזים בה.
 
מאבטח על הבמה
 
חלקו השלישי של המופע, האחרון, פחות מהודק, יותר מפורק. אם בחלק הראשון שיר נכנס בשיר, המשיך את קודמו, עתה עופר לוי בוחן את רשימת הרפרטואר (שכללה עוד תשעה לפחות) כדי לבחור מה לשיר. הוא גם לא יתבייש להפטיר: "לא עשיתי חזרות, הכל זה ספונטני", ויסתפק בארבעה נוספים: "אין לי יום, אין לי לילה" של דודו ברק ופרדי טייפור מ"אוהב לחיות" (93'), "לילה לא לילה" של יוסי גיספן ללחן טורקי (מ"מצייר אותך"), כשל שורת המחץ "הכאב חודר לנשמה, בלבי סוערת מלחמה", יוסיף גילויי חיבה ואהבה לבורא עולם (שהוא "מלך מלכי המלכים"), לארץ ישראל ("פה זה אמריקה בשבילי") ולצוותא, הכל בלי להפסיק לשיר, כאמור.
 
רגע לפני סיום הוא מפרגן לקולגה מהעבר השני בביצוע של "גבר הולך לאיבוד" שאלמלא הכרנו את מחברו ומבצעו המקוריים, אפשר היה להסיק שזה נכתב על מידותיו של עופר לוי עצמו. לגמרי במקרה יצא שגם הוא מחזיק מגבת לבנה תוך כדי ביצוע השיר, שמתוך כבוד  כנראה למילותיו וליוצרו, היה הקצר ביותר במופע. הסיום הוא עם "לנצח לאהוב" של דוד זיגמן ומומין ססלר גם הוא מ"אוהב לחיות". כמעט עשרים שנה עברו ועדיין שבועת האוהבים של עופר לוי מחזיקה מעמד.
 
המופע נגמר פתאום. ללא הדרן. נראה שהקהל הותש מהסשן של העוּד, או שמא התעייף מהעבודה שהוא עצמו השקיע בעידוד הבלתי פוסק את אלילו. נקודה למחשבה בפתח הסיבוב הנוכחי. כמו הצורך להתייחס ביתר כבוד לנגנים השותפים והאורחים. עם כל הכבוד להוד מלכותו, הם לא חפצים ולא תפאורה בהצגה. אגב, מפתיע עד כמה עשירה נגינת הבגלמה של אורלו. מלאת עוצמה וניואנסים. חודרוקובסקי על פסנתר, קצת חיוור, מוותר, אולי מתקשה לעכל את ההתרחשות הבימתית והאינטראקציה עם הקהל.
 
ומומלץ גם להחביא את המאבטח הגברתן שניצב על הבמה להשגיח שלא יאונה רע למלך. אפשר לעשות זאת מהאולם. ובטח אסור לו לעלות לבמה, תוך כדי שיר, דווקא מרגש ומהותי כמו "החזירי לי את בני", כאילו כלום וביד כוס משקה, לחמם את גרונו של לוי. לא, אין דברים כאלה. אבל ככה זה אצל מלכים. כל האולם במה וכולם משתתפים בהופעה.
 
עופר לוי, קול בגלמה ופסנתר. צוותא תל אביב. ראשון, 27 בדצמבר 2011

למועדי מופעים >

29/11/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (10 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
10. עופר לוי תותח על,,,,,,,,,,
מיה , (22/06/2013) (לת)
9. הופעה
דליה רומנו , יהוד (03/12/2011)
8. נהנה
עופר , תאילנד (01/12/2011)
7. אני ממליץ לעופר לוי לעשות דואט עם ״לינט״...!
מביט מהצד , ירושלים (30/11/2011)
6. יש לו ב25.1 בצוותא שוב פעם..
עומר , (30/11/2011) (לת)
5. שעופר שר בלי מיקרופון אין דברים כאלה ביקום
מימי פרץ , בת ים (30/11/2011)
4. ראיתי את הכתבה בערוץ 1 והתרגשתי
עמיר , ראשון (29/11/2011)
3. הייתי שם היה פגז
יוסי , תל אביב (29/11/2011)
2. אתה סתם קוטל
רועי , חולון (29/11/2011)
1. מי שלא היה שם לא ראה הופעה מימיו
רן , (29/11/2011) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע