סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: עמוס אורן פרידה מיפה ירקוני
 

 
 
כוכבת הזמר הישראלי שהלכה אתמול לעולמה בגיל 86 הייתה מבקשת להיזכר כזמרת השלום ולא כזמרת המלחמות


זמרת מלחמות, זמרת שלום

יותר מהכל יפה ירקוני, שהלכה אתמול לעולמה בגיל 86, לא אהבה את הכינוי זמרת המלחמות שדבק בה. לא אשמתה כמובן שההיסטוריה הועידה לה תפקיד משמעותי בהרמת המורל של הישוב הישראלי הצעיר במולדתו המתחדשת, על מלחמות הקיום שליוו אותו משנות הארבעים של המאה הקודמת ואילך. אולם בניגוד לתואר, אותו השיגה ביושר בזכות הופעות אינספור בפני לוחמים במלחמות ישראל, היא העדיפה וביקשה להיקרא ולהיזכר כזמרת השלום. כמי שהכירה בשליחותה כזמרת למען קירוב לבבות.

מה שלא הפריע לזמרת שזכתה ב-1998, שנת היובל של המדינה, בפרס ישראל לזמר עברי, להשמיע את דעותיה בנושאים פוליטיים ומדיניים, מזוהות בדרך כלל עם השמאל הציוני, מן הסתם בעקבות בתה הבכורה, אורית שוחט, עתונאית דעתנית במערכת הארץ.

שלוש שנים קודם לכן, בנובמבר 1995, הייתה אחת הזמרות הבודדות שהסכימה להתייצב לצדו של ראש הממשלה יצחק רבין בעצרת למען השלום שבסיומה נרצח. אולם התבטאותה הזכורה מכל היתה במהלך מבצע חומת מגן (2002), כשיצאה נגד חיילי צה"ל שרשמו מספרים על זרועותיהם של עצורים פלסטינים. דבריה, שהתפרשו כהשוואה - אותה הכחישה בתוקף - בין מעשי צה"ל בשטחים לבין מעשי הנאצים בשואה, גרמו לסערה תקשורתית בימין, והובילו לביטול ערב הצדעה לכבודה שיזם איגוד אמני ישראל (אמ"י) בהיכל התרבות בתל אביב. ההצדעה התקיימה לבסוף, ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר ששככה ונשכחה הסערה.
 
היא נולדה ב-1925 גבעתיים כיפה אברמוב, למשפחה שעלתה מקווקז, מוצא שבו נהגה להתהדר. להוריה היה בית קפה בשכונת גבעת רמב"ם ובו עשתה את צעדיה הבימתיים הראשונים בהרכב משפחתי עם אחיה, בו רקדה בעיקר.

כילדה הצטרפה לבית הספר למחול של גרטרוד קראוס ורקדה בלהקת הבלט שלה עד גיל 20 כמעט, כשהפסיקה בשל פציעה ברגלה. בת 18 היא נישאה ליוסף גוסטין, שיום לאחר חתונתם התגייס עם חברים יהודים לצבא הבריטי ושירתו בבריגדה היהודית. כחצי שנה לאחר החתונה, בשלהי מלחמת העולם השנייה, הוא נהרג בקרב באיטליה.

כרבים מאנשי היישוב ביהודי באותן שנים, גוסטין התגייסה לשורות ההגנה ובה שירתה כאלחוטאית. במלחמת העצמאות הצטרפה לחטיבת גבעתי, תחילה כאלחוטאית ובהמשך כזמרת בלהקת "החישטרון" של החטיבה, מראשונות הלהקות הצבאיות. במסגרת שירות זה הפכה לכוכבת הפופ הישראלית הראשונה, בזכות קול נמוך וחושני, צרוד ומלטף, ובעיקר סקסי - הרבה לפני שחדר המושג למלון המושגים של השפה העברית - ולהיטים כמו "אל נא תאמר לי שלום", "שחרחורת", "קרה זה רק הפעם" ו"האמיני יום יבוא".


יפה ירקוני (מקור: אתר צוותא)


במקביל הקליטה הרקדנית לשעבר לא מעט שירים במקצבי ואלס וטנגו (כמו "עיניים ירוקות" או "ירוקה"), שכיוון ששימשו כמוזיקה לריקודים בבתי הקפה של המדינה שבדרך, הוגדרו בזלזול מסוים כשירים סלוניים, והפכו לסימן ההיכר של יפה ירקוני, שנישאה שוב בינתיים, לאיש ההגנה שייקה ירקוני (נפטר ב-1983, אחרי 35 שנים משותפות).
שני השירים המזוהים ביותר עמה מאותה תקופה, היו "האמיני יום יבוא" (שכתב השחקן רפאל קלצ'קין) ו"באב אל ואד" (שכתב חיים גורי), היו גם להימנוני מלחמת העצמאות. הראשון החדיר תקווה בלוחמים, מלווי השיירות לירושלים, והשני כבר נכתב לזכרם של אותם לוחמים, שנפלו בהגנה על השיירות.

הם ורבים אחרים שנכתבו במהלך מלחמת השחרור לביצועם של אמנים אחרים ("רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הפינג'אן", "הן אפשר", "דודו" ו"יצאנו אט") הוקלטו מחדש על ידה וקובצו באחד מאריכי הנגן הראשונים שהפיקה והפיצה חברת התקליטים הצעירה "הד ארצי". שירים אלה ואלבום זה ייסדו מן הסתם את המוניטין שלה כזמרת של החיילים, ומשם - לאחר הופעות בפני חיילים במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים - הדרך לזמרת המלחמות היתה קצרה.
 
ירקוני הקליטה מאות אם לא אלפי שירים ולמרות שאין נתון מדויק לרשימת כל ההקלטות שלה, היא החזיקה ביום מותה בתואר הבלתי רשמי של הזמרת הישראלית המקליטה ביותר בכל הזמנים, עם עשרות אלבומים בעברית ובשפות אחרות (יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, יוונית ועוד), כולל אינספור שירי חגים ותקליטי ילדים.

   

כוכבת זמר ישראלי

מאז מלחמת העצמאות, ובמשך שנות החמישים והששים, הייתה ירקוני לכוכבת זמר ישראלית, אולי לזמרת המובילה של המדינה, ואפילו לשגרירת זמר נאמנה שלה במאות הופעות שקיימה כמעט בכל מקום בעולם (בין השאר באולימפיה בפריז, בפלדיום הלונדוני, בקרנגי הול ובלינקולן סנטר בניו יורק, וגם בברית המועצות, יפן, אוסטרליה ומדינות דרום אמריקה). וזכורות גם שמלות ההופעה האתניות, המצועצעות והמהודרות איתן נהגה להופיע.

אמנם ירקוני התמחתה בשירים לריקודים  ובשירים לילדים (מ"רוץ בן סוסי", "אבא'לה בוא ללונה פארק", "בובה בובה בובתי", "שעון בן חיל", "דובון יומבו", "כושי כלב קט", "לאבא שלי יש סולם" ו"הדואר בא היום" המוקדמים, ועד "אנ דן דינו", "אני אוהב לשרוק", "אחותי הקטנה" ואחרים בשנות השבעים), אבל גם ביצעה לא מעט שירים בעלי גוון לאומי ("בערבות הנגב", "סבתא בנגב", "חיילים אלמונים", "הרעות", "היו זמנים", "אורי", וגם "הוא לא ידע את שמה" ו"מי שחלם") שתרמו, בעידודה של העיתונות דאז, ליריבות בינה לבין הזמרת שושנה דמארי, גם היא כלת פרס ישראל לזמר עברי לעתיד לבוא,למרות שהשתיים נהגו ללגלג על "המלחמה" שיוחסה להן.

אגב, שמן אמנותי על מדורת האיבה כביכול בין השתיים, נוצק ב-1969 כשיפה ביצעה באולפן יום העצמאות את "כשהיינו ילדים", שיר של וילנסקי שהוקלט במקור על ידי שושנה, אך הפך לאחד מלהיטיה הגדולים של ירקוני.

בין הישגיה הנוספים היו שתי זכיות רצופות בפסטיבל הזמן והפזמון של רשות השידור, בשנים 1965 ו-1966, עם השירים (בהתאמה) "איילת חן" ו"ליל סתיו". האחרון הוביל לשיתוף פעולה מוקלט עם אריק איינשטיין. שלושים שנה מאוחר יותר גם הוציאה אלבום דואטים, בו אירחה אמנים נוספים (כולל שושנה דמארי, אריק לביא, חוה אלברשטיין, יהורם גאון וגם צעירים יותר) בשירים שלה.

עוד נפלו בחלקה זכיות בפסטיבל שירי הילדים, וכמובן פרס ישראל על חלקה ותרומתה לזמר העברי. ירקוני היתה הזמרת הראשונה שהקליטה (עם בנותיה!) את "פמלה" של בועז שרעבי, ובאותו הרכב הקליטה גם את "המנהיג" של צביקה פיק. ההתנסות הפופית שלה כללה הקלטות עם להקת האריות, את "כל היונים" של דרורה חבקין ודואט נוסף, "ערב סתיו יפה", עם צביקה פיק.

ירקוני, מארחת למופת שהתגאתה במטבח הקווקזי בביתה, היתה חרוצה בצורה יוצאת דופן. היא ניחנה במוסר עבודה חריג, ונדמה, נוכח ריבוי הקלטותיה והופעותיה, שבילתה באולפני ההקלטות ובדרכים, יותר מאשר עם בני משפחתה. היא הותירה אחריה רפרטואר עצום, אולי הגדול אי פעם של מבצע ישראלי כלשהו, זכר או נקבה. וצוואה בלתי כתובה, של אהבה בלתי מסויגת לארץ ולמדינה, לתושביה, בעיקר לרכים שבהם. כפורצת דרך בסוגה הניחה יפה ירקוני את היסודות המקומיים לגישה הבלתי אמצעית, של הגשה קברטית ואינטימית, פלרטטנית ורומנטית, על במות גדולות כקטנות.

   

ככל הידוע, השירים האחרונים שהקליטה היו "עכשיו עברו שנים" ו"במשעולי הזמר", דואט עם ליאור פרחי. שנה מאוחר יותר אובחנה יפה ירקוני כחולת אלצהיימר ונעלמה מהעין הציבורית ככל שהחמירה מחלתה. בשנים האחרונות החמיר מצבה ואתמול נפטרה. לפחות עכשיו זכתה זמרת המלחמות לשלווה, כשהיא משאירה שמונה נכדים ושמונה נינים.

לווייתה תתקיים מחר (יום שלישי, 14:00) בבית העלמין בקרית שאול. 



02/01/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע