סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן גלעד שגב, המופע: לא חייבים
 

 
 
הוא מדבר יותר מדי, זז פחות מדי, ובכלל אפשר להסתפק בהאזנה לדיסק. עמוס אורן התאכזב


עם אלבום חדש בקנה, שלושה סינגלים בחוץ וכתריסר להיטים קודמים, איפשר השבוע הזמר והיוצר גלעד שגב הצצה למופע החדש שלו, שיתחיל להתגלגל מן הסתם מיד לאחר צאת "קולות הלב", האלבום הרביעי המיוחל.

שגב הוא עוף מוזר בפופ המקומי. את צעדיו הראשונים בזירה עשה בהרכבי רוק, אולם משפנה לקריירה סולנית עיצב אותה בדפוסי פופ רומנטיים, עם שילוב של אלמנטים אתניים, צלילים וכלים ממוזיקת העולם לצד כלים חשמליים. יחד עם המפיק המוזיקלי גלעד שמואלי, שמשמש גם מתופף שלו, יצר שגב תמהיל ייחודי של רוק רך, פולקי, עם נטייה לאתני.

באלבומו השלישי הובילה אותו הסקרנות המוזיקלית לחקור את שורשיו האישיים כבן תערובת אשכנזי-סורי. החיפושים, שהגיעו גם עד תפילות וניגונים מבית-הכנסת (כמו הפיוט "אל מסתתר" והתפילה העתיקה "אור עליון", שכלולים בהופעה הנוכחית), נמשכים כנראה גם באלבום החדש, כפי שעשוי להעיד "יום קדוש", הראשון בשלושת הסינגלים שנשלחו לרדיו, שלושתם משולבים במופע.

אצטלה פילוסופית משהו

לשגב יש נטייה, גם במהלך המופע (והוא מדבר יותר מדי בין השירים, לא נותן להם לזרום בשטף), להסביר את הצעדים, ההחלטות והבחירות שלו, כאילו אינו סומך על התבונה והאינטליגנציה של קהלו. גם הניסיון שלו להסביר את הניואנסים שבין אלבום לאלבום מצטייר כהצטדקות או התנצלות על תזזיתיות, חוסר סבלנות או העדר עקביות. כאילו שמישהו חייב אותו להתחדש בכל כניסה לאולפן על חשבון העמקת אחיזה או ביסוס תשתית.

דומה שזה קורה גם הפעם. את מלאכת היצירה של "קולות הלב", את השילוב בין שורשים לבין מציאות, הוא עוטה באצטלה פילוסופית משהו, שלפיה המוזיקה היא הכוח להתעלות מעל המציאות הכובלת, שהיא הנצח שאנו מייחלים לו. באתר שלו כותב שגב שהמוזיקה היא השער לעולמות אחרים, עליונים, שבהם הוא זכה לגעת. אפילו אם הוא חש כך, פלצני לומר או לכתוב זאת.

לזכותו ייאמר שיש לו כישרון וחוש לכתיבת מלודיות קליטות ולחנים נדבקים. הלהיט הגדול "תן", שכתב לרוני דלומי, הוא דוגמה כזאת. גם "נועדנו" שהוא שר במקור עם דין-דין אביב משל היה עוד שיר של להקת גאיה. כמוהם גם "האהבה נשארת", שהשאיר אצלו.

בכלל דומה ששגב הוא אלוף בשירים לשניים ובבלדות רומנטיות. מחדדים את הרושם הזה גם קולו הגבוה ושירתו הרגשנית, לפעמים עד גבול היבבנות, גם הלוק התואם שלו כגבר רגיש בעל עיניים רכות, דיבור מהוסס ומראה של כוכב רוק-פולק לא מגולח מהסבנטיז. אם כי את מרבית הערב הוא מעביר בישיבה, וגם כשהוא נעמד על רגליו הוא לא מייצר עניין או התרחשות בימתית.

   



שלומי שבת הוא מיק ג'אגר לידו


16 שירים נכללים במופע החדש של שגב. שירים נבחרים מארבעת אלבומיו ועוד להיטים שכתב עבור אחרים. הוא פותח עם "אף אחד", בלדת אהבה רכה ויפה מהאלבום שבדרך, רק הוא והגיטרה האקוסטית שלו. הרכב הליווי שלו (אודי שמחון בגיטרה חשמלית ובקסילופון, אבי חזות בבס, שמואלי בתופים, יענקלה סגל בטאר, עוד וגיטרה, ומאור ירדני בשירה) נכנס לפעולה בשיר האהבה האתני "נועדנו", נושא שם אלבומו השלישי, שמיוצג בשישה שירים.


מיד אחריו, בחיבור לא נהיר, שגב שר את "אל מסתתר" מהקודם ואת "יום קדוש" מהבא בתור. שניהם מבוססים כאמור על שורשים ושניהם מלווים בדגימות קוליות מוקלטות. גם המעבר מהם ל"שתי דקות", רוק-פולק שעניינו חרטה, פרידה וחיפוש אחר האחד שיישאר, לא מנומק. אין קשר.

ב"האהבה נשארת" (שיר הנושא והיחיד מאלבומו השני, 2006) הוא מניח לגיטרה, נעמד לרגע, וחרף העובדה שהנגינה מקבלת סאונד רוקי, הוא בקושי זז. ב"תן" מצטרפת שלישיית כלי המיתר (אבנר קלמר בכינור, גליה חי בוויולה ויעל שפירא בצ'לו), ועל אף הלהט הלטיני המסוים, שגב נשאר בצנוניותו, ממש כמו חוליו איגלזיאס בימים שאחרי פציעתו כשוער כדורגל. בעצם למה להרחיק עד ספרד? על ההתנהלות הבימתית של שגב אפשר להגיד ששלומי שבת הוא מיק ג'אגר לידו.


שיר ערש שמקבל פיתול מעניין

"מותק שלי" מחזיר אותו למצבו הבטוח, בישיבה עם הגיטרה, ולאלבום הבכורה שלו "עכשיו טוב" (2004) ושני הנציגים ממנו. תחילה שיר הנושא, שיר ערש שמקבל פיתול מעניין ומפתיע עם כניסתו של העוד, אבל רק לרגע, לא מתפתח. סתם. יש עוד? שיהיה. לאחריו מגיע "עכשיו טוב", הלהיט הגדול הראשון שלו ואחד מתווי ההיכר שלו, רוק רך ומנחם.



גלעד שגב (מקור: עטיפת האלבום "נועדנו")


עוד מ"נועדנו" הוא משמיע את "כל העולם", שוב עמידה, עם תנודות קלות, ימינה ושמאלה; את "אשה מהשמים" המערסל, להיט גדול; ואת "אור עליון", שלטעמי הוא אולי הקטע הכי טוב מוזיקלית במופע – הפקה מהודקת שכוללת תכנות ודגימות קוליות, ונגינת הלהקה ללא שלישיית כלי המיתר. חבל שהוא מגיע מאוחר, בשלב ההדרנים.

כמי שהתמחה ביצירת דואטים עם זמרות ידועות ומצליחות (ואולי אף להיבנות על חשבונן), שגב מחמיץ בהופעתו המתגבשת הזדמנות פז להכניס קצת עניין בהופעה. אמנם הוא אירח את מירי מסיקה בשיר הנושא של "קולות הלב" (שמרמז על הפוטנציאל שלה להפוך לאחת הקלאסיקניות בזמרות המזרח התיכון וגם מייצר כמה צעדי ריקוד, בעיקר שלה), אבל הוא ניגף בהחלטה המוטעית שלא לשחזר את הלהיטים הגדולים האלה על הבמה.

  


ליווי סתמי ובלתי מורגש

את "נועדנו" (בהתחלה), "תן" (באמצע), "אני סולחת" (שחיבר, כבר ב-2000, לדואט עם ג'וזי כץ), לצלילי טאר מעניינים אך לא מנומקים, וגם את "בואי נעזוב" (שכתב עם עילי בוטנר לביצועו של רן דנקר), לצלילי האקוסטית שלו והחשמלית של שמחון ועם המיית הרבים של הקהל, הוא שר כביכול בגרסה האישית שלו. אבל כיוון שאין בגישה זו ערכים מוספים מופלגים, טועה שגב כשאינו מנצל-מקדם את מאור ירדני, זמרת הליווי שלו, בביצוע משותף לדואטים הללו.

ובכלל, לשם מה זמרת בהרכב הליווי אם לא נותנים לה הזדמנות להוכיח שמץ יכולת? על רקע זה מגוחכת ההגדרה שלו (בשלב הצגת הנגנים והמלווים) את ירדני כ"זמרת מדהימה". לו נתן לה פתחון פה מעבר לליווי הסתמי והבלתי מורגש שלה, ייתכן שגם אנחנו היינו חושבים כמותו לגביה. לא כרגע, כשהיא בובה חסרת תנועה ותפאורת רקע.

גם את "חנה'לה התבלבלה" שהוא מחבר ל"אשה מהשמים" הוא מעקר מכוחו הדואטי. כזכור, הוא הקליט את השיר עם הרכב הגרוב האלקטרוני מטבוחה פרוג'קט. בלעדי החבורה, זה נשמע מפיו כניסיון לא מתוחכם להלהיב את הקהל או כניסיון להיבנות מגל השירה המזרחית בציבור שחולל "הפרויקט של רביבו".

מצד אחד, יש עליו. לא בכדי הופכים השירים שלו למושמעים ביותר בזמנם. מצד שני, כפרפורמר, כאמן מבצע, גלעד שגב לא מספק עניין, שלא להגיד משעמם. הוא חסר תנופה, לוקה באנמיות בימתית ולא חייבים לראות אותו בפעולה. אין מה. אפשר להסתפק בהאזנה לשירים ולאלבומים בבית.


גלעד שגב, "קולות הלב", שלישי, 4 בדצמבר 2012, רידינג 3, תל-אביב.


למועדי מופעים >

09/12/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. כל מילה בסלע! חסר כריזמה ומרוכז בעצמו
נשמה , (02/02/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע