סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: יונתן רזאל
 

 
 
קצת התמתנות בשירה ובגישה ימצבו את  רזאל בגובה העיניים כראוי לשירת הנשמה הטהורה שלו


גשר מוזיקלי

ספק בבלי דעת, ספק במחשבה עמוקה, בחר יונתן רזאל לירות את יריית הזינוק לסיבוב ההופעות החדש שלו, בעקבות אלבומו "בין הצלילים", בזאפה תל אביב מוסד שאינו מקפיד על כשרות או שומר שבת.

ואולי דווקא משום כך החליט רזאל לכנס שם את אוהדיו משני המינים וחסידיו משתי תפיסות החיים והשקפות העולם. להוסיף לגשר המוזיקלי שלו עוד נדבך משמעותי בדרך לסובלנות ולסגירת פערים תרבותיים.

אולי לא עסקה מוצלחת מבחינת זאפה, שנוכח חלקם הגדול של חובשי כיפות ועטויות שביסים בקרב הקהל, נתקפחו הכנסות מזנונו. אבל לא מציצים בקופה של המועדון ולא בודקים בציציות של הופעה ראשונה בתל אביב מזה שש שנים.

באמתחתו של יונתן רזאל רק שני אלבומי אולפן (הראשון, "סך הכל", ראה אור ב-2007). הרפרטואר שלו (24 שירים בשני אלבומים ועוד אחד שהולחן ובוצע ביניהם) - ושעליו מבוסס המופע החדש - מורכב למעשה משני סוגי שירים.

האחד, והמשמעותי יותר מבחינתו, הוא תפילות מוכרות או פסוקים שהוא מקבץ מהמקורות, שהוא מעניק להם פירוש וביאור מוזיקלי אישי - לפעמים מבוסס על המוכר, לפעמים מתרחק מאוד ממנו - אך תמיד ייחודי ואחר. מיועד בו-בעת גם למאמינים וגם למינים.

הסוג השני, בינתיים החלק הקטן יותר במכלול יצירתו, הוא של שירים אישיים שהוא עצמו מחבר, ולמרות חילוניותם הם כתובים ברוח ובהשפעת לשון הקודש. בניסיון שלו להפקיע את הניגונים מהקשרם השגור ולהפוך את השירים בביצועיו לכלליים, רב-עונתיים ועל-זמניים, ניכרים השכלתו המוזיקלית הקלאסית, התנסותו בעיבוד ובתזמור ובעיקר אהבתו ונטייתו לפופ בן זמננו. גם אם הם עדיין קרובים יותר אצל האמונה מאשר אצל הרוק'נרול.

בכל מאודו

גם ההופעה נעה בין הקטבים האלה. הרכב הליווי של רזאל הוא אולסטארס : עמית הראל בקלידים ומחשב, גלעד אפרת בקונטרבס ובס חשמלי, ניצן חן רזאל בכינור ואלון יופה בתופים. לעיבודים ולנגינה (גם שלו, בפסנתר) יש תבניות רוקיות. החזות, הנעימה והכוונה, דפוסם דתי-חסידי. השירה וההגשה שלו הם נשמה טהורה. של שליח ציבור, כזה היושב לפני התיבה, תיבת הפסנתר, ושר-מפייט בכל מאודו, על פי רוב בעיניים עצומות, בכוונה שלמה כמו שנאמר.

לטעמי, זה עקב אכילס של יונתן רזאל. נכון שיש לו קול של מאור פנים (וגם מראה קורן ומואר), אבל יש משהו מוחצן, כוחני אפילו, בהבעה שלו. הוא לא בוחר בדרך הרכה, המופנמת, כמו זו של אורחו, אביתר בנאי. הוא מבשר בקול את הגישור, צועק את קירוב הלבבות. אצלו - יותר משהעגל (הקהל) רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק.

ח"י שירים נכללו במופע ההשקה. עשרה מ"בין הצלילים", חמישה מ"סך הכל", אחד של אביתר בנאי, אחד "של" גלי עטרי (!) ועוד אחד מההגדה של פסח. אחרי פתיחה עם "תיקון הגשם" (ממש כמו בתקליט החדש) וקריאת עידוד של כוכב רוק מסייר ("שלום תל אביב!"), חזרה לאלבום הראשון עם "דרור יקרא" (כולל סולו פסנתר נמרץ שזוכה לתשואות) ו"אילו פינו".

   
 

החלק הראשון של המופע מתאפיין ברצף שירים מ"בין הצלילים": "שומר אמונים" האישי (שבעקבות רבי נחמן) מבשר שורה של היי לייטס; "אשירה" (שבו רזאל עובר לגיטרה) שיר פשוט של אמונה שמתאים לכל האוכלוסייה, לא משנה למי הצביעה בבחירות האחרונות. הלחן הכובש כשר להיות שיר-עם.

רזאל חוזר לפסנתר ב"קטונתי (הצילני נא)", תפילה עם מהלכי הלחנה קלאסיים ולא רק בגלל הבולטות של הכינור והדיאלוג שלו עם הפסנתר. הסיומת היא כבר קרשנדו רוק'נרולי; "ניגון בעלז" ממשיך את מחיאות הכפיים הקצובות שבהן התכבד קודמו ומציע ניגון שמח רב-תכליתי - לברסלבים שמפזזים ברמזורים ולמרקדים באירועים המוניים ובחגיגות פרטיות. 
 

  

קצת עודף

שיר הנושא של האלבום החדש הוא אולי הניגון הקרוב ביותר באופיו ליצירה של אביתר בנאי, שהפיק כזכור את האלבום הראשון של רזאל, וכשהוא מצטרף לשירת בקשות משותפת, אפשר להכיר בדמיון ובהשפעה. הקהל מצטרף בהמיה ובפעייה לדואט היפה של השניים ב"עד מחר" של אביתר, והשניים מקנחים ב"ציון" העתיק מהאלבום הראשון (כשאביתר מפטיר בבדיחות שלפני 12 שנים השיר נשמע לו "דתי מדי...").

כשבנאי פורש רזאל חוזר לאלבום החדש, אפרופו שילוב של "עוד יום" (רחל שפירא ומתי כספי) שהקליט ל"עבודה עברית" בפרשנות שלוקחת את השיר ("המלאכה מרובה והזמן קצר/ ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר/ אמצע הדרך/ ויש גם בזה ניסיון/ עוד יום, עוד יום") בכיוון יותר דטרמיניסטי.

תחילה עם "הגעגוע", שיר על החיים והסיפור שהם מספרים, בהתמסרות ובמחויבות; בהמשך עם "עוד ישמע", ניגון חדש שלו להמנון חתונות ידוע, שנשמע כקאנטרי עצבני, סוג של פריילך-פולק; וממש לסיום עם "אור חדש" שכתב שולי רנד: המנגינה זוכה לתזמור נהדר שהופך את הרכב הליווי של רזאל לתזמורת הסימפונית הקטנה שלו.

  


שני ההדרנים הראשונים לקוחים מ"סך הכל", בשניהם רזאל לבד, עם הפסנתר: "ואני תפילתי" שנשמע יותר כקינה על העולם, ושיר הנושא שמבקש להבין את העולם. עם הנגנים הוא חוזר לגרסתו ל"והיא שעמדה", שכבר מתנגנת ומתפזמת כתפילה גלובאלית או כשיר-עם בפי חסידיו. ומסיים עם "ברוכים" מ"בין הצלילים" (בעצם מתהילים) - סיום עולץ, רוקאבילי, עם ריפים של נגינת פסנתר סטייל מחוללי הרוק הגדולים משנות החמישים.

בלשונו של רזאל, שיודע לדבר בין השירים ומוסיף אנקדוטות וסיפורי רקע לחלקם, זה נגמר גבוה מעל גבוה. אבל נדמה שהוא עדיין לא מצא את הווליום הנכון לנהל את ההופעה. חסר שם משהו, בעצם יש שם עודף. קצת התמתנות בשירה ובגישה, שינוי בבאלאנס ובהדגשים שבין הקולות לצלילים, אולי הסגת עמדתו לאחור, או כיול שונה של התאורה, ורזאל יהיה בגובה העיניים כמו שראוי לו להיות.

יונתן רזאל, בין הצלילים במופע השקה. זאפה תל אביב. ראשון, 17 בפברואר 2013


למועדי מופעים >

24/02/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע