סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: קדם אירוויזיון
 

 
 
למורן מזור יש בלדה מצוינת והופעה נטולת גימיקים. לא ברור אם זה יספיק למאלמו שוודיה


בלי גימיקים

הזכייה של מורן מזור בכרטיס הייצוג את ישראל בתחרות האירוויזיון הפתיעה רק את מי שלא חי את התחרות ואת שיריה. בקרב החסידים ו"המעריצים" של האירוויזיון "רק בשבילו" היה בחירה, שלא להגיד הימור, על בטוח כמעט.

אם תוסיפו לכך את החבירה אליהם מצד חובבי המוזיקה המזרחית, שראו במזור נציגה יחידה כמעט שלהם (נכון, גם יהודה גברה זוהה כ"מזרחי", אבל הוא חסר את תווית ההכשר של "אייל גולן קורא לך"...), אפשר להסכים ולקבל את בחירתה של מורן מזור כרצון העם וכנציגתו הלגיטימית. ומי שמטיל את הבחירה על העם (גם אם חלקה 50 אחוז פלוס בשקלול) אל לו להתפלא על התוצאה ולבטח לא להתנגד לה.

מזור מבחינתה היתה נהדרת. אמיתית ונאמנה לעצמה. היא נשענה על בלדה מצוינת ועל יכולתה הקולית המרשימה, והיתה אחת הבודדות שהפנתה עורף לגימיקים מכל סוג. השיר שלה היה אחד משניים בגמר  ששמם היה עברי (השני, "תן לי סימן" של מורן מזוז) אך היה היחיד שכל מילותיו היו עברית, של גל שריג, ללא פזילה וקריצה לבינלאומיות הטקסט.

מזור בחרה בהעמדה קלאסית, סטטית מאוד, של היעדר תנועה, וסיוע צנוע יחסית של זמר וזמרת ליווי ועוד פסנתרן שגם שר (שעה שאחרים מלאו את הבמה בלהטוטנים, רקדנים-זמרים ולהיפך ונגנים מפזזים).

מזור גם בחרה לדבוק בשירה ולא לשאת חן בהופעתה. עם מראה של דודה מבוגרת בהרבה מ-22 שנותיה, לוק של ננה מושקורי (משקפי ראיה שחורות-מסגרת) ושמלה שחורה שבשוֹבלהּ היתה סוג של נגטיב להופעתה הבלונדינית של שירי מימון מ-2004 בקייב.

אבל הכי חשוב: יש לה בלדה פצצה (לחן: חן הררי) עם הרבה כוח, דרמה, בטחון ונוכחות של נציגות מלטזיות או יוגוסלביות (על נספחותיהן) לאורך השנים.

לא יודע אם זה יספיק במעמד האירוויזיון במאלמו, שוודיה, במאי הקרוב. קשה להאמין שהיא תשחזר את זכיותיה בשתי תחרויות הריאליטי האחרונות שלה, נוכח הקרקס הססגוני הצפוי במפגש הפסגה האירופי. אבל חשוב שהיא לא תבגוד באותנטיות שלה, שלא תהפוך את עורה, לא תשנה את העמדתה וגם לא את השיר ולא תתפתה להצעות שעשויות-כביכול להגדיל את סיכוייה. ולא את סיכויי ישראל "להחזיר" את האירוויזיון לירושלים, כהתבטאותו האומללה של מישהו שחי בסרט כאילו חתם כבר על קושאן והעביר בטאבו את התחרות על שמנו.

על מזור לדבוק באמת האמנותית שלה ולחשוב על מה טוב לה. רק כך היא תוכל להתגבר על ההתרגשות שבמעמד ההמוני שכבר מסתער עליה. כל שינוי עלול לפתוח צוהר אל הלא נודע. ואסור שהיא תחשוב על שום דבר שמעבר לשיר שלה. לא מה הוא יעשה לקריירה שלה ולא מה הוא יתרום להאדרת ישראל בקרב הגויים. ומה שפחות פמלייה ומלווים במאלמו, כן ייטב לשלמות ולשלוות נפשה. אסור שהיא תעמיס על גווה יותר מאשר היא עצמה.

   


טראש במיטבו

נהוג לומר שבאירוויזיון יש זוכה אחד בלבד. כל השאר מפסידים. כי מי זוכר אותם יום למחרת (גם גורל הזוכה דומה בדרך כלל). הלוואי שהיה כך גם בקדם אירוויזיון, אולם ההיסטוריה מלמדת אחרת, ובקרתנותנו, חגיגות המימונה של עדת אוהדי האירוויזיון, עוד ימשיכו להעסיק אותנו.

מכל הבחינות, ההפקה של הקדם על כל שלביו, הזרימה - לחדוות המעריצים בארץ ועמיתיהם באירופה (שצפו בשידור ישיר ביורוויל) - דם חדש במוסד שהספיק להישכח. גם הפקה נוצצת (יחסית לתוצרים הנוכחיים של רשות השידור בכלל ולפסטיבל הזמר והפזמון המתחדש בפרט), גם 30 שירים חדשים, גם ציטטות, רגעים ופרטים להתעסק בהם בטריוויה לעתיד לבוא (למשל, החידוש בפרס לזוכה - מטיל מתכת כשילוב של מיקרופון, פרח ותווי נגינה) וגם במחלוקות ובמיני-סקנדלים שסיפק. טראש במיטבו.

למרות הפגנת השרירים, יש להצטער על סדר העדיפויות והחשיבות שהרשות מייחסת לקדם בהשוואה להפקות אחרות שמתיימרות לקדם את תרבות הזמר העברי והפזמון הישראלי.

כשהאריזה חשובה יותר מהתוכן וכשכל השירים פוזלים החוצה ורובם המכריע משתמשים בפראזות לועזיות, אף אחד לא משלה את עצמו שהקדם אירוויזיון תרם משהו ל"אוצר הזמר העברי", כדבריו של יעקב נווה, זמר לשעבר ופוליטיקאי בהווה, לא עם שירים שדלות שמותיהם (Beautiful, We are beautiful, We are free, We are one, Love is one  וכדומה) מעידה על ארעיותם.

כולנו נשמח לראות את אותה השקעה, התלהבות ומחויבות של הרשות ופרנסיה להצלת פסטיבל הזמר והפזמון או מציאת חלופה הולמת וראויה שתתמוך מעשית ולא רק מילולית בקידום הפופ המקומי.
 
ולא יעזרו המלים היפות שיוחסו לכוונותיו הטובות של הקדם (מפיו של אותו נווה, שכלל לא ברור לצופה הטלוויזיה הממוצע מי האיש ואיך הגיע למעמדו זה, שאפילו נושאי התפקידים הבכירים בניהול הרשות "חוששים" לדבר במקומו). מזל שבמשך חמשת הימים הללו לא היו, חלילה, פיגוע או ירי קסאמים, ושגם נתניהו ולפיד, כמעריצי אירוויזיון על כורחם, המתינו עם הרכבת הקואליציה כדי לא לפגוע עם פיצול מסך בחגיגות המימונה וצאת העשן הלבן. 
 


ארוויזיון 2013 (תמונת יח"צ)


וכמה עצות להמשך

ערוץ 1 חייב לבנות את הטאלנטים שלו, לא לשאול מאחרים. אורנה דץ כמנחה, זה בסדר. הגיוני. היתה נציגת ישראל באירוויזיון. רון שחר? מה עשה ומה תרם שזכה לכבוד? והוונדטה הפרטית שניהל נגד קתלין רייטר, במישרין ומבלי להזכיר את שמה, היתה מטופשת ומבישה, דוחה ומקוממת. גם אבי דנגור, הידוע בכינויו "אבי הזמר", היה בדיחה עבשה שמיצתה והקדיחה את עצמה.

הרצון לקשט את ועדת השיפוט בנציגי עבר של ישראל לאירוויזיון (אורי פסטר? לא זכור לי קשר שלו אי פעם לתחרות הזאת. רק הוד נוכחותו בריאליטי של ערוצים מתחרים, העצימה את מעמדו לדרגת אל) היה הגיוני אך הוליד עימותים ומשברים. מפני שבמדינה קטנה וחסרת פרגון כשלנו, בלתי אפשרי ללהק מישהו שאינו קשור איכשהו למישהו אחר (וטענות מסוג זה יימצאו גם נגד אנשי ציבור, נציגי תקשורת או כל שופט מגדרי אחר).

הברירה היא: או לאטום את האוזניים ולסתום את האף ולצלול לתוך מי האפסיים המניפולטיביים לכאורה, או להימנע מהשתתפות מלכתחילה. כי אם השיטה ידועה מראש והמועמדים בתחרות על מדרג שלביה, מודעים לכללים ולתקנון (ומן הסתם גם חתמו עליו), עליהם לגלות בגרות ומחויבות ולא לפרוש רגע לפני הגמר. זו התנהגות ילדותית וקטנונית שהתכוונה לפגוע בתחרות גם במחיר פגיעה עצמית נמשכת (ואם להמשיך את ההיגיון שהוביל את מנהליה של קתלין רייטר לנטישה, גם בצד השני יכול לעשות מישהו חישובים מסתמכים או מסתברים על סמך העבר ולפגוע בה, חלילה, גם בעתיד). וחבל.

ועם זאת, אני מתנגד לעמדת הרשות שהתחרות כולה ספורט. תשומת הלב היתרה, המשאבים וזמן המסך שהם הקדישו להליך הבחירה, מכריחים את המתמודדים ליחס דומה כמענה. וכשברשות מתייחסים (יוני מנחם) "להבאת האירוויזיון הביתה בפעם הרביעית" כמשימת חיים, אין מקום ל"ספורט" ולהקלת ראש. במיוחד אם ההפקה לא עושה כל שלאל ידה למנוע לזות שפתיים ומלספק מזון לתחושות קיפוח, משוא פנים וחוסר איזון.

ותסבירו לי איך שני זמיר שלא קיבלה נקודה מהשופטים, צברה את מרב הניקוד אצל הציבור? האם היתה כאן הצבעה שיטתית ומכוונת? ליו"ר חבר השיפוט פתרונים והסברים.



10/03/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע