סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אתי אנקרי בהופעה: בזבוז אשראי
 

 
 
המבע אקוסטי, לא מתקוטט, לא מאתגר ולא מאפיל על השירה הזכה, היפה, המפעימה לפרקים והווירטואוזית. אנקרי מחוברת היטב (אפילו יותר מדי) לשירים שלה, חדשים כוותיקים, משלבת בהם מאוואלים אתניים, הודיים, אפריקאיים, מתבלת אותם בהברות מושרות ועשויות היטב של לה-לה-לה, נה-נה-נה ואיי-איי-איי. זמרת משובחת
אנקרי עדיין זמרת נפלאה ווירטואוזית, אבל בתום המופע מתחשק לצעוק לה: תהיי זמרת ותשתקי


אתי אנקרי היא זמרת נפלאה. יוצרת-מבצעת מרתקת ומסקרנת, אחת האמיתיות והייחודיות יותר בפופ הישראלי ב-20 השנים האחרונות. אמנית שהשינויים הרוחניים בחייה השפיעו גם על היצירה והמוזיקה שלה – מצד אחד הצניעו את מסריה, מצד שני ייפו את המלודיות והשביחו את השירה שלה.

לאנקרי יש קהל גדול ונאמן, שצברה ורכשה בצדק בזכות להיטים גדולים, אלבומי אולפן משובחים וגם הופעות מלאות אהבה ושאר רוח. קהל שמלווה אותה ועוקב אחרי התמורות בחייה ובשירים שלה, ועדיין מסור לה ומתייצב להופעות, ללא קשר להתמקדותה בעולם האמונה.

אני מרגיש צורך לציין את העובדות האלה מפני שיצאתי בהרגשת מבוכה ואי-נחת לנוכח ההתנגשות בין שני הרצונות, של אנקרי לשתף את הקהל באמונתה העמוקה, להרעיף עליו רק טוב ואהבה מדרכה המזדככת, ושל הקהל לפגוש מחדש את היפים בשיריה, לאהוב ולחבק אותה. נימה חמצמצה של אכזבה רמזה שהמפגש הזה לא עבד כמתוכנן.

אפילו "מיכאל" הפך לקדוש ברוך הוא

האמת היא שזה היה צפוי. ניכר היה בעליל שזה לא היה קהל היעד של "הניגון שלך", אלבומה האחרון והראשון (אם נתעלם לרגע מ"שירי ר' יהודה הלוי" מ-2009) שפרש באופן ברור וחד-משמעי את שיבתה למקורות האמונה ולשורשי היהדות.

בין באי זאפה הרצליה מניתי חובשי כיפה על אצבעות כף יד אחת בקושי. ולא, אני מניח, בגין אי-כשרותו של המטבח (בירה, שלא לדבר על שאר התפריט, שלא היה בדיוק "כשר לפסח"). ואולי דווקא כן היה זה קהל היעד שלה. למראהו הלא צעיר, סביר יותר שאלה אותם אוהדים ואוהבים נאמנים שזוכרים לאנקרי את חסד "לוליטה", "רואה לך בעיניים", "לך תתרגל איתה" ו"קראתי לה אסתר" מראשית דרכה, מלפני 20 שנה. בכל מקרה, זרע התהייה כבר נטמן.

כמו בכביש, שבו לא צריך להיות צודק אלא חכם, כך גם על הבמה יש צורך בחוכמה כדי להתגבר על ציפיות מנוגדות במפגשים בין אמונות ומשאלות. אנקרי, למרבה הצער, לא הצליחה להצטייד בה או להשתמש בה בתבונה. אני מקווה בשבילה שזה היה מקרי וחד-פעמי, ולא התנהלות שבשגרה. כי אז יש לה בעיה עם המופע החדש שלה.

כשמו, הוא מבוסס על שירים מהאלבום "הניגון שלך" (בהם "כינור דוד", "נסים", "הכל מאיתך", "כלום" ושיר הנושא), כשביחד עם שני פיוטים של יהודה הלוי ("בכל לבי" להדגשת הכוונה ו"יפה נוף, משוש תבל" עם לחן שלה), אופיו של המופע מאוד ברור ונחרץ.


אתי-אנקרי-יחצ.jpg
אתי אנקרי, צילום: יח"צ

גם התוספות של "יציאת מצרים" (לרגל החג?) מ"ים", אלבומה מ-2001; דואטים עם אחיה יוסי אנקרי ב"מי האיש (החפץ חיים)" בלחנו העל-זמני של ברוך חייט ו"הודו לשם" שנועל את "הניגון שלך"; ושירהּ, בערבית, על שרה בת אשר, נציג יחיד מהמופע "ממה זהירה" בפסטיבל העוד האחרון, שהוקדש לשירים מבית אמהּ – כל אלה לא השאירו מקום ללהיטים חילוניים מתקופות מוקדמות.

אפילו "מיכאל" (נציג יחיד מ"קראת לי אסתר", אלבום הבכורה מ-1993), שמתקבל בהתלהבות על-ידי הקהל ששבע מהחזרה בתשובה המושרת שלה, ו"אהבה גדולה" ו"מיליונים" (שניהם מ"מיליונים" מ-2004, אלבומה החילוני האחרון) מצטבעים בגוונים חמים של אמונה (הראשון, כשיר אהבה לשם יתברך) וערבות הדדית (השני, כמי שהקדים את המחאה החברתית).

מיסיונריות לא משוכללת וחסרת חן

מבחינת השירה וההפקה המוזיקלית של המופע, אין תלונות. עם אלי צרויה בגיטרה, עוד וקולות, איתמר גרוס בפסנתר, הילה בן-טובים בכינור ובשירה, צור בן-זאב בבס, ישראל נחום בתופים והיא בליווי עצמי בגיטרה, הסאונד מרהיב.

המבע אקוסטי, לא מתקוטט, לא מאתגר ולא מאפיל על השירה הזכה, היפה, המפעימה לפרקים והווירטואוזית. אנקרי מחוברת היטב (אפילו יותר מדי) לשירים שלה, חדשים כוותיקים, משלבת בהם מאוואלים אתניים, הודיים, אפריקאיים, מתבלת אותם בהברות מושרות ועשויות היטב של לה-לה-לה, נה-נה-נה ואיי-איי-איי. זמרת משובחת.

הבעיה המרכזית של "הניגון שלך" היא בקטעי המעבר והקישור וביכולת הסיפורית של אנקרי. ראשית, היא מדברת יותר מדי בין השירים. אפשר להבין את התשוקה שלה לשתף את המאזין בעובר עליה, להסביר מה קרה וקורה לה, איפה היא נמצאת עכשיו ולאן שיריה מכוונים, ואולי גם לסחוף אחרים, אולם כשבשעתיים של מופע (לא כולל הדרנים) מבוצעים 15 שירים בלבד, מישהו לקח את מלאכת הפרשנות כמה צעדים מיותרים קדימה.

שנית, בניגוד לאלבום, שבו המתקת הסוד בינה לבין המאזין (בארבעה קטעי הסבר שכאלה) יכולה להתבצע בו בזמן עם הקשבה לשירים, בהופעה היא לא רק באה על חשבונם, אלא גם על חשבון הסבלנות של הצופה הממוצע, שמן הסתם לא בא לשמם. יתרה מזו: הדיבורים והסיפורים שלה לא מספיק מחודדים וממוקדים, ולא מסתיימים בפואנטה עניינית ונגישה.

וזה חבל. במקום לטשטש ולהבליע את ההטפה למהות רכה, נמהלת ולא מאיימת, היא הופכת למיסיונריות לא משוכללת וחסרת חן, מטרידה ומביכה, עד שבא לצעוק: תהיי זמרת ותשתקי. כלומר, הפסיקי לחפור והתמקדי בשירה.

הפתרון, הו יה, נמצא בידי כל אחד. הללויה!

ולא יעזרו לאתי אנקרי חינה, לא יכולת המשחק שלה ולא כושר האלתור שלה. גם לא הוויכוחים המשועשעים לכאורה עם הקהל, בדרך כלל על אי-הבנה של משמעות שניסתה להבהיר (למשל? שלהיות עצובה זה לא להיות יפה...) או על פאנץ' שהוחמץ (ושהפתרון, הו יה, נמצא בידי כל אחד. הללויה!), אך גם על חוסר יכולתה ואי-נכונותה לרצות את בקשות הקהל, בלי לומר במפורש שהיא כבר לא בשלב ההוא ויש שירים שהיא כבר אינה שרה. היא לא סטנדאפיסטית ובשביל מה בכלל להיכנס לפינות האלה.

אתי-אנקרי2-יחצ.jpg
אתי אנקרי, צילום: יח"צ

"תכתוב שהיא מעצבנת", מציע עמית לא מוכר לשולחן. ואני חושב שהיא צריכה לכתוב מחדש את כל קטעי הקישור ולהמעיט משמעותית בדברי ההתפלפלות בפרוטה שלה. מעבר לכך אנקרי חייבת להפנים שהיא לא מנהלת מפגש של לימוד תורה, שינון תובנות, ליבון משניות או שיעורי הכנה לקראת הַחְזרה בתשובה. שכולה הופעה של שירים.

בחיפזון אל החניון (בל נשכח, היה זה לילה של כניסת שעון הקיץ והפסד של עוד שעה) שמעתי אחת מודה בעצב באוזני חברתה: "לא באנו מוכנות. היא לא שרה אף שיר מוכר". מן הסתם התכוונה ללהיטים של תחילת הדרך. רעותה הינהנה בעצב והפטירה: "זה כמו שבאנו להרצאה, לא להופעה...".

לא אפסוק על מי חלה חובת ההכנה וגם לא אקבע אם היתה מעילה באמון. אבל באשר לתוצאה, של בזבוז אשראי הדדי, אין ויכוח ועוררין.

אתי אנקרי. הניגון שלך. זאפה הרצליה, יום חמישי, 28 במרץ 2013.

למועדי מופעים >

03/04/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. מסכיה מאד. זמרת משובחת. גם לי בא לצעוק תשירי וזהו. וחבל.
אלונה , תל אביב (21/05/2013) (לת)
2. תגובה
עופר , (11/04/2013)
1. למבקר
גיל , (10/04/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע