סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אסף אבידן בקיסריה - מגנטיזם
 

 
 
קולו הגבוה ושירתו המיוסרת מעבירים צמרמורת למן הרגע הראשון. הוא מקיש על לוח ליבו ליצירת תהודה או ויברציה, מפתל בתנועות חושניות את אגן ירכיו, פורש ומכנס את ידיו, לשחק ולהדגים את משמעות המלים והשירים עם אצבעותיו. וגם מי שאינו דובר אנגלית או לחילופין לא בקיא בשיריו הלא פשוטים, לא יכול שלא להתרגש מעוצמת ההבעה, מכנות ההתייסרות והזעקה, להישבות במגנטיזם המטורף שלו ולהיסחף פנימה"
בהופעה ראשונה בקיסריה אבידן סוחף את הקהל לעולמו האפלולי, המסויט  והדכאוני


זהו. אסף אבידן כבר לא רק שלנו. אחרי שהעולם הגדול - אירופה תחילה ובעיקר - גילה אותו, הוא הכוכב שלנו שם. ולראות אותו בישראל, בהופעה הכוונה, זה לא אותו דבר פשוט של פעם, לפני ש-Different Pulses, אלבומו האחרון הפך אותו לחטיף מבוקש במרכז היבשת הישנה.

במלים אחרות: הגיחה הראשונה של אסף אבידן לקיסריה, היא הישג חסר תקדים מכל היבט וכיוון אפשריים. כי לפני פחות מעשור, אפילו חמש שנים, הוא היה nobody לגמרי, יוצר בשולי הרוק האלטרנטיבי, מוכר - אם בכלל - לעכברי אינדי שרופים בלבד. היום, אמש, הוא ממלא את התיאטרון הרומי בקיסריה.

מגנטיזם

ולא סתם, אלא כאמן הרוק הישראלי הראשון שעושה זאת באנגלית. חם כמו כוכב פופ זר ברגע אמת נדיר. ואבידן הוא כרגע סנסציה אירופית לוהטת, זמר עם קול מיוחד ויוצא דופן, מבצע עם שירה חריגה, אמן-יוצר עם שירים מורכבים ומאתגרים ופרפורמר, איש במה, עם הופעה מהפנטת. מותג מכף רגל ועד ראש: בגופיה צחורה וצמודה, במכנסי צינור שחורים ובשלייקס תואמים, נעול בנעלי גיבורים גבוהות ועם תסרוקת טומהוק מסוגננת לקרקפתו. אי אפשר לטעות בו.

בלבושו ובהופעתו האנדרוגינית (שמזכירים את איתי טיראן בתפקידו במחזמר קברט), הוא יוצר דמות דמונית, מכושפת ומכשפת, מהפנטת ומרתקת. קולו הגבוה ושירתו המיוסרת מעבירים צמרמורת למן הרגע הראשון.
הוא מקיש על לוח ליבו ליצירת תהודה או ויברציה, מפתל בתנועות חושניות את אגן ירכיו, פורש ומכנס את ידיו, לשחק ולהדגים את משמעות המלים והשירים עם אצבעותיו. וגם מי שאינו דובר אנגלית או לחילופין לא בקיא בשיריו הלא פשוטים, לא יכול שלא להתרגש מעוצמת ההבעה, מכנות ההתייסרות והזעקה, להישבות במגנטיזם המטורף שלו ולהיסחף פנימה אל תוך עולמו האפלולי, המסויט  והדכאוני.

ועדיין מדהים ומפליא לגלות, כל פעם מחדש, שבהפוגות בין השירים, בקטעי המעבר והקישור, הוא לא מתבלבל ומדבר עברית. דיסוננס מחמם לב. ואין לך צורך לצבוט את עצמך כדי להתעורר מחלום או להתפכח מאשליה. המציאות חזקה מכל דמיון. היא שרה משמאל לימין והיא לגמרי שלנו.

אסף-אבידן-יוני-פזי.jpg
אסף אבידן, צילום: יוני פזי

כמו אמן זר גם אבידן הגיע לישראל כדי לקדם את אלבומו האחרון, שראה אור בשנה שעברה. המופע מבוסס עליו, הראשון שלו ללא "המוג'וס", הרכב הליווי שניגן אתו עד לא מכבר. אם כי ניכר בו שהוא עדיין לא בליגה של המגה-כוכבים המקומיים, אלה ששרים בעברית ופוקדים את קיסריה לעתים הרבה יותר מזומנות.

אמנם גם הוא ממלא את הבמה, כמותם, בנגנים רבים למכביר - נוסף על הארבעה שלו עוד ארבעה כלי מיתר ועוד ארבעה כלי נשיפה - אבל בניגוד להם, הוא צנוע בהרבה. מכוּוָן מוזיקה. ללא מסכי לד ראוותניים, ללא וידאו ארט ואימאג'ים חזותיים להתקנא. תאורה נקייה, כירורגית מאוד, יפה וממוקדת. כמוהו. ממוקד באמנות, בהצגה, בשואו. לא בשואו-אוף.

   

החיים הם פרבולות

16 שירים בהופעה, שבעה הם מ- Different Pulses שבעה מתוך עשרה. השאר הם נציגים נאמנים ולא מקפחים משלושת אלבומיו הראשונים ומEP שקדם להם. בהחלט מבחר נאה ומשקף גם של הרפרטואר המתהווה וגם של הדרך וההתפתחות שהוא עשה.

כך למשל, כל הרביעייה הפותחת לקוחה מהפולסים: Cyclamen, Setting Scalpels Free, A Gun and A Choice  ושיר הנושא. "החיים שלי הם כמו פצע, אני מגרד כדי שאוכל לדמם/ מעלה גרה את מילותיי, כותב כדי שאוכל להאכיל/ ומוות צומח כמו עץ, כזה שנשתל בחזי/ השורשים שלו נמצאים ברגליי, אני פוסע על מנת שלא אנוח". שירים שמבעם זעקה, תפילה, תחינה. שילוב של התייסרות והתעוותות מתוך הקרביים, וגם התחברות למוטיבים שורשיים, מסורתיים, אפליים בעיקר, של הבלוז.

גם Beggar, שיר הופעה ותיק שעדיין לא נכלל באלבומיו, הוא כזה. כן הבלוז. יותר שחור, יותר עמוק. כבר לא מואשם בחקיינות של ג'ניס ג'ופלין. או שהוא התפתח והתקדם, מה שנכון, או שאנחנו התרגלנו אליו ומחפשים יותר, מה שנכון אפילו יותר.

הוא בדרך כלל לקוני בין השירים, אבל לא אחת משתחררות חרצובות לשונו למונולוגים  אישיים חושפניים, מתובלים בשפה בוטה. "הפסיכולוגית שלי אמרה לי לכתוב את החלומות שלי, כי אני לא מבין אותם.  פיטרתי אותה בינתיים. אבל אם מישהי יכולה לעזור לי לפענח את החלום הזה (של השיר לעיל. ע.א), אחר כך, אחרי ההופעה. לכל במה יש אחורי במה...". אך כשמישהי צועקת לו מהקהל: "תעשה לי ילד!", הוא משיב: "אחר כך. לא עכשיו", ומלווה את דבריו בתנועה של כלב שמנער את רגלו, אחרי שסיים להטיל את מימיו...

כמו זמר שחור הוא מתעצב, חובט על חזהו: "מעולם לא רציתי שזה יקרה ככה/ אבל את ואני בייב/ יש לנו כללים משלו לשחק/ מעולם לא רציתי להיות נבזה כזה/ אבל את ואני ביי/ יש לנו מצפון משלנו לנקות", הוא שר ב"כזה קוּל", השיר המוקדם ביותר שלו ונציג בודד מהמיני-אלבום "עכשיו כשאת עוזבת" (2006). הבלוז משובח, גם הנגינה. מפותחת, בשרנית, מעמיקה, נוגעת בפסיכאדלי, מתהדרת בפרוגרסיב. הרבה יותר קונצרט מאשר ההופעה החד-פעמית שלו עם "תזמורת המהפכה" בסדרת קלאסי רוק של משכן האופרה.

הקונצרט ההוא היה שיר הלל ל"בתוך הסערה", אלבום האולפן הקודם שלו, יצירה קונספוטואלית שאפתנית שהמשילה את דרכו במוזיקה לצליחת סערות ומשברים בים. ממנו הוא משמיע רק את השיר הפותח "הניפו את הצבעים", כקריאתם של ימאים להרים עוגן ולצאת אל הדרך.

בפועל הוא ניתק את הכבלים מ"המוגו'ס" ויצא לדרך חדשה עם הרכב חדש שמוביל אותו, ב"613" - אחרי פתיחה של נגינה בחליל (עופר פלד) - לצליל אתני שהולך ומתגבר ככל השיר והנגינה מתארכים.

הוא מסיים את השיר סחוט, כמעט מפורק. הקהל באקסטזה. מי אמר שאי אפשר ליהנות ממוזיקה מזרחית טובה בקיסריה? "היינו חייבים", מתנצל אבידן בסוף המאמץ, על העלאת הרף של דרישות הסף.

"אני רוצה לתת לכם הסבר על מבנה ההופעה", הוא מנסה להרגיע את ההתלהבות בהבטחה שהנה מגיעים שירי הדכאון – "ויש לי הרבה כאלה", וגם תוך כדי שיגור עקיצה כלפי שלמה ארצי ומופיעים אחרים בקיסריה לאחרונה. הוא רק שואל רטורית "למה ההופעה עולה ויורדת?", ומישהי ממרומי היציע צועקת לו "מאניה-דיפרסיה!". אבידן מחייך ומשיב מבלי להתבלבל: "זה החיים מתוקה. אולי לא בגיל העשרים, כשלך. החיים הם פרבולות. פעם מחייכות, פעם עצובות. ואנחנו ניתן לכם את כל הספקטרום של הרגשות, כדי שתצאו מפה אנשים ...מבולבלים יותר".

זאת ההקדמה ל-Small Change Girl , שיר שהוא עולם ומלואו בשבילו, אחד משניים מ-Poor Boy, Lucky Man מ-2009. לירון משולם נגנית הקלידים מלווה אותו בשירת רקע, בתחילה כפתיח לפני מפוחית הפה שלו, ובהמשך, לאחר שהרית'ם'נבלוז כבד ודכאוני כהילכתו, הוא מתיישב על הפודיום של המתופף (חגי פרטשמן) ומאשר לה להמשיך לשיר בגבהים המרתקים שלה, כואבת ומיוסרת גם היא.

היא ממשיכה עם הליווי הקולי ב"חזיונות קונספירציה של עמורה" מהאלבום החדש, שצבעו הקבארטי לא מסתיר השפעה ברורה של ליאונרד כהן וגם מזמין שירה בציבור באותה רוח. הואו חוזר ל"ילד המסכן" עם "החטא האחרון ביותר שלי" האקוסטי לחלוטין, רק הוא וגיטרה, ודממת מוות בקהל, שמקשיב מהופנט לשירה הגוספלית הקורעת לגזרים של אבידן -שיר על שדים ומלאכים בנפש משוסעת ומיוסרת.

   

עוד קיסריה בספטמבר

אחרי סיפור טרחני על מסע בפרו לרכישת כלי הקשה פולקלורי בשם גווארו, חוזר ההרכב הבסיסי שלו לבמה. נגן הבס דן זייתון נוטל מלודיקה, ללוות את אסף ומיכל (מייקי) באשירי נגנית כלי ההקשה  (והגווארו) ב-Weak (ראשון ואחד מארבעה להיטים מ-The Reckoning, אלבום הפריצה של אבידן והמוג'וס מ-2008) כדואט אוהבים מצועפי עיניים.

על השיר הזה אפשר להגיד שהוא הופך את החולשה לכוח, ואת קיסריה לזירה של חגיגה. בעקבותיו הקהל מתנקז לכיוון הבמה. רביעיות המיתרים וכלי הנשיפה שבות לבמה. הנגנים מלבים מחיאות כף קבוצתיות לאופטימיות מידבקת ולסיום מלבב עם "אהבי זאת או עזבי זאת", שיר אחרון מ"פעימות מגוונות" (הנה, מצאתי סוף סוף את המשמעות הראויה) שמדבר בשבח חשיבותה של האמונה.

זמן יפה להגיד שלום. לא לפני שאבידן יקנח בשלושה הדרנים מאותו Reckoning לוהט ומבוקש, שהדעות לגבי כוח הסחירות שלו חלוקות רק באשר להיקף המכירות העולמי - מאה אלף או 200 אלף עותקים. Maybe You Are, Her Lies ושיר הנושא. הראשון עם אבנר קלמר בכינור, באחרים מצטרפת הלהקה וגם שירת הרבים של הקהל. מעמד יפה ומרגש, יוצא דופן ונדיר בשכיחותו.

"אל תהיו בני זונות. תנו לנגנים מחיאות כפיים. הם עובדים קשה בשבילכם", מפציר אבידן בקהל לפני שהוא סוגר הופעה יצרית וטעונה, מלהיבה ומרהיבה. יש לו בספטמבר עוד קיסריה. אם תהססו, תשארו בלי כרטיס. והוא לא כוכב מקומי, שאם לא בחודש הבא אז בעוד חודשיים. אם לא הפעם, מי יודע מתי. התאריכים הפנויים בלוח ההופעות שלו רק מתמעטים, ובחורף לידיעתכם, אין קיסריה.
 
אסף אבידן. Different pulses tour 2013. התיאטרון הרומי קיסריה. שבת, 22 ביוני 2013


*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב-
פייסבוק ופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

23/06/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. "עדיין לא בליגה"- התבלבלתם
עמית , (15/07/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע