סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: יובל מנדלסון
 

 
 
מנדלסון נשמע באלבום זה כמו ילד מתוק וממזר, כבחור מאוהב ופגיע, אך גם כברנש חסר רגש אפאתי ולא אכפתי. ואם אפשר היה לפנטז איך הוא יתרגם את מגוון ההבעות בהופעה, אזי היישום הבימתי הוא סוג של אכזבה"
להטוטן מלים ואפאטי, חתרן ופשטני, מצחיק ואירוני – מנדלסון מבטיח באלבום ומבאס בהופעה


יובל מנדלסון הוא אמן מתעתע. יוצר שנע על הגבול בין רצינות לבדיחות הדעת, בין נונסנס לקומנסנס, בין חתרנות מאתגרת לפשטנות חד-ממדית, בין פינוק ילדותי לארשת בוגרת, בין רישול בנגינה למקצוענות בהפקה, בין פופ לרוק'נרול.

כששומעים אותו שר אפשר בנקל לראות בו ממשיך דרך ללהטוטני מלים כמו דני סנדרסון וקובי אוז, יוני בלוך ואריק ברמן, וגם זאב טנא ומאיר אריאל ז"ל. כמותם יש לו חוש הומור מפותח, יכולת לבחור במלה הנכונה, גישה מדליקה לקצב ואירוניה בכמויות. כמותם הוא עושה פופ במסווה של רוק. פופ'נרול.

אחרי שלושה אלבומים עם שייגעצ, להקת נעוריו, "הצורה הגיאומטרית" הוא האלבום הראשון שלו כסולן, עם הרכב הליווי הנזירי הלובסטרים – שתי גיטרות (הוא ואוהד קוסקי), בס (רועי הדס) ותופים (יוני ליפשיץ).

ספק סיפורים, ספק תסריטים

12 שירים (אחד מהם הוא "חיפושית כחולה" של יהלי סובול ומוניקה סקס) הכתובים בדרכו הלא שגרתית – ספק סיפורים, ספק תסריטים לסרטוני וידיאו.

"והצורה הגיאומטרית של האהבה שלך אלי היא/ היא חמור עם שני ראשים/ שתי דבשות/ ארבע פרסות/ בואי נצא לבלות", הוא שר בשיר הנושא, שיר אהבה יפה. וב"מטושטשת", היפה לא פחות: "בזכרונות שלי כל מה שמסביבך נראה ברור/ ורק את נראית לי מטושטשת/ בזכרונות שלך אני מדליק סיגריה בגפרור/ ושואל האם אפשר לגשת".

באלבום אהבתי את "חלש עלייך": "אל תתעסק עם עבדים מחוץ לפירמידה/ כי הם יאכלו לך את המוח עם כפית של גלידה/ רוצה לגעת בעור של הברווז כשהוא ממש מתרגש/ רוצה לראות פרפר שוחה פרפר// אני חלש עלייך".

אהבתי גם את "מחפשת אותי": "אם את מחפשת אותי/ אז את לא תמצאי עד שלא תמצאי/ ואם את לא הולכת איתי/ אז את לא תגלי עד שלא תבלי/ ואם את לא קופצת איתי/ אז את לא תשתני עד שלא תשתגעי/ ואת לא תמצאי עד שלא תאבדי/ ואת לא תתקפלי עד שלא תלמדי ש...").

גם את "מהנהנת לחיוב" – "עברה ניתוח בחניכיים/ אז היא לא יכולה לדבר/ היא מהנהנת עם הראש לחיוב או לשלילה/ ככל שהנושא מאפשר/ בניינים שמגיעים עד השמים/ אם לא היו לנו אוזניים/ איך היינו מרכיבים משקפיים" – שלפזמון שלו מתגנב ליד מ"הבה נבלה את הלילה ביחד" של הרולינג סטונס.

   


נראה סובל על הבמה

מנדלסון נשמע באלבום זה כמו ילד מתוק וממזר, כבחור מאוהב ופגיע, אך גם כברנש חסר רגש אפאטי ולא אכפתי. ואם אפשר היה לפנטז איך הוא יתרגם את מגוון ההבעות בהופעה, אזי היישום הבימתי הוא סוג של אכזבה.

יובל-מנדלסון-הצורה-הגיאומטרית.jpg
יובל מנדלסון והלובסטרים, עטיפת האלבום "הצורה הגאומטרית"


על הבמה מנדלסון הוא שייגעץ, ילד שעושה דווקא, מנסה להוציא את המבוגרים מדעתם. יש לו פוזה חד-הבעתית, קפואה להכעיס ואדישה להרגיז, כאילו האמירות השנונות והמבודחות שלו עומדות לעצמן, אינן זקוקות להבעת רגשות, ואפשר לסחור בהן בהגשה אגבית, ספק רצינית, ספק מנוכרת.

אולי זה סוג של בון-טון, אולי יש בזה חן מסוים. אולם אני מוצא את התנהלותו הבימתית של מנדלסון כהופעה מתה ולא מעניינת. אוטומטית, חסרת אנרגיות, חסרת פיקים, לא מלהיבה. יש לו רעש טוב ונגינת גיטרה יפה, מהורהרת ומאוד מאופיינת, אבל לא חיוך, לא מימיקה, לא משובה. שום ניסיון לאינטראקציה. נראה לי סובל על הבמה. כמו אחד שבא לעבודה שהוא לא מת עליה. עושה את המינימום הנדרש, לנגן ולהסתלק.

מלות התודה שלו קצרות, אוטומטיות, חסרות אמפטיה, ורק קטעי הקישור שלו – שגם הם מוגשים ביבושת חסרת הבעה, כאילו הוא משיח בינו לבין עצמו – מייצרים איזשהו עניין, הודות ללוליינות מילולית, אלתור והפתעה.

במחשבה שנייה, הוא ילד טוב

אני יכול לגמרי להבין איך אחרי כברת דרך נאה של ארבעה אלבומים וגיחות לעולמות ויזואליים כווידיאו וטלוויזיה, הוא עדיין תקוע בחלל פיצפון מסדר הגודל של האוזן-בר, מקהיל בקושי 30 איש להופעה, ולא מצליח להתקדם, על אף שיש לו כבר שם.

במחשבה שנייה, הוא ילד טוב. נקי ומסודר. לא מתפרע. הרוק שלו לא ממריד או מרקיד, אפילו הדיסטורשן שלו נקי ולא מלוכלך. לא מתסיס, לא מסעיר, לא ולא ולא.

וזה למרות העובדה שהוא מבצע את רוב שירי האלבום האחרון – עשרה מתוך התריסר (לא כולל "מתח גבוה" עם כתיבה בטאץ' סנדרסוני ו"ההפך הגמור", שבגישתו הפילוסופית מזכיר לא מעט את היצירה של מאיר אריאל) – בתוספת נציגים אחדים מפאזת שייגעצ, כדוגמת "אבא עורך דין" ו"משקאות חריפים".

יחד הם מרכיבים מופע קצר יחסית, של פחות משעה. אכזבה כפולה בהתחשב בכך שאחראי המשמרת לא השתמש בסמכותו להעיר למעשנים תמימים.


יובל מנדלסון והלובסטרים בהופעה, אוזן בר, תל אביב, שלישי, 2 ביולי 2013; יובל מנדלסון והלובסטרים, "הצורה הגיאומטרית" (High Fidelity).

למועדי מופעים >

07/07/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. אחד האלבומים כן יירבו
ירון , (09/07/2013) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע