סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בהופעה: ערן צור ואנסמבל מיתר
 

 
 
לאוזן לא מיומנת ולמי שאינו נמנה על חסידיו חיתוך השירה של צור עלול להישמע מעושה ומוגזם, ספק פומפוזי, ספק תיאטרלי-דרמטי. ועם זאת בהגשה שלו הוא תמיד נשמע כמי שאומר שירה. אני אוהב את ההדגשים שלו. לי הם נשמעים מכובדים ומכבדים, אותו, את המאזינים, את הטקסטים. הרושם הוא שהוא אף לא שר סתם. תמיד-תמיד עם תשוקה ורעב, התכוונות והקפדה שלא לפספס דבר"

עיבודים קלאסיים ופאזת רוקנרול: ההופעה באמפי שוני אפשרה מבט יוצא דופן על היצירה של צור



מכל מיני סיבות, שאת רובן ככולן אני נוטה לייחס לחוסר תקשורת, פספסתי את מסע ההופעות המשותף של ערן צור ואנסמבל מיתר, זה שהתנהל לפני ובעקבות אלבומם המעולה המשותף (שכבר נסקר כאן בהזדמנות קודמת).

משום כך לא יכולתי להרשות לעצמי להחמיץ גם את הופעת הסיום של הסיבוב, אפילו שהתקיימה באמפי שוני - אתר שאני מתעב בשל ריחוקו (מהמרכז), דרך הגישה אליו, אפשרויות החנייה שהוא מציע, הישיבה הלא נוחה בו ותנאים מגבילים נוספים (מתכנון רומי לקוי שמונע כניסת בריזה ועד אכיפה לקויה שלח מפעילי האתר את החוק האוסר עישון במקומות ציבוריים).

ספקטרום רחב יותר מהרגיל

וכנגד כל הסיכונים זו היתה החלטה נבונה. זה היה אירוע חד פעמי ומופע מהנה ביותר, שחגיגיותו אפשרה לערן צור לפעול בספקטרום רחב יותר מכרגיל - גם מול העיבודים הקלאסיים של זיו קוז'וקרו ועמית דולברג, המנצח והפסנתרן (בהתאמה) של האנסמבל, וגם בפאזת רוק'נרול מקובלת לכאורה -  מה שהעניק ליצירה הצורית מבט מגוון יותר, עשיר יותר, מנומק ומרשים ביותר.

צור הוא לא יוצר "קל". לא חדש שהדרך שבה הוא מבצע שירים, אינה שווה לכל נפש. לאוזן לא מיומנת ולמי שאינו נמנה על חסידיו חיתוך השירה שלו עלול להישמע מעושה ומוגזם, ספק פומפוזי, ספק תיאטרלי-דרמטי. ועם זאת בהגשה שלו הוא תמיד נשמע כמי שאומר שירה.

ערן-צור-ואנסמבל-מיתר-פייסבוק-ערן-צור-anakit.jpg
ערן צור (מקור: דף הפייסבוק)



אני אוהב את ההדגשים שלו. לי הם נשמעים מכובדים ומכבדים, אותו, את המאזינים, את הטקסטים. הרושם הוא שהוא אף לא שר סתם. תמיד-תמיד עם תשוקה ורעב, התכוונות והקפדה שלא לפספס דבר.

החלק הראשון של מופע הסיום הוקדש לביצועים עם האנסמבל. שמונת נגניו, ארבעה בכלי קשת וארבעה בכלי נשיפה, עם חיזוק של אסף רוט בכלי הקשה, וכאמור דולברג על הפסנתר. קוז'וקרו בניצוח וצור בבס. זה הפרק הקונצרטי, המעוגל והמרוכך יותר, שרונה קינן, אורחתו, הגדירה את הרגשתה כלפיו כ"מרופדת", ובצדק.

חלק זה כלל עשרה שירים, שמונה מהם יצירות מהאלבום המשותף, כולן להיטים גדולים מתקופות שונות בקריירה של צור. תחילה "פתאום נהיה קיץ", "בעין הסערה" ו"ערב ב' כסלו". קינן, שהתארחה בשירה באלבום, פתחה את חלקה עם "אתה מתעורר" מאלבומה "שירים ליואל" (2009), עם גיטרה אקוסטית ובגוני בוסה-נובה. והמשיכה, עם גיטרה חשמלית לחלוקת עבודה עם צור - מאוזנת יותר ב"הוא והיא", מתגמלת פחות ב"תותים", שבו ענתה לו כהד, בקול שני.

בעוד "עלבון" ניסה לעגל את הריבוע עם עיבודים מלודיים לתבנית הרוקית המחוספסת של "כרמלה גרוס וגנר", התקופה המוקדמת ביותר של צור, העיבוד ל"בלילות של ירח מלא" ציטט בפתיחה ובסיום את הקונצ'רטו לאראנחואז של חואקין רודריגו, ונגינת האנסמבל סיפקה מצע של נחמה להתעלסות הלוהטת, הקשוחה בדרך כלל והמפורטת למדי של צור עם המילים והשירים.

   

לא רק שהוא דבק בשירים הארוטיים והמיניים, העשירים בתיאורים פלסטיים על גבול הפורנוגרפיה ונגועים בסאדו-מאזו מהרפרטואר שלו, צור גם הקפיד לבחור למעמד זה שירים בעלי אופי חושני גם משל אורחו האחר, שלומי שבן, יצק לתוכם מעסיס האהבה של שירתו והפך אותם למעשה אהבים משלו.

תחילה עם "מותק את אצלי בראש" גרסתו של שבן לבוב דילן, שקדם לדואט משותף של "פרפרי תעתוע" (שבו התזמור של האנסמבל קצת הגביל את רוח החופש והאלתור של שבן, אם כי הביצוע היה נהדר וחד פעמי), ובהמשך - עמוק בחלק הרוקי של המופע - עם "אל תדברי על אריק", שצור שש למילותיו כאילו היה שיר זיונים שהוא כתב, בעוד שבן שיחרר לו אותו בחדווה, לא התערב, רק ליווה בפסנתר. רגע שבו רוקנרול הוא לא רק מעשה אהבה, אלא גם אחווה ובעיקר אמנות.

סופר-גרופ חד פעמי ומסעיר

עם פרישת האנסמבל, ערן צור התייצב לחלק השני, ה"קשוח יותר" כהגדרתו, עם הגיטריסט רם אוריון והמתופף שי ברוך. טריו רוק קשוח, מהודק ורעשני. וצור? עדיין בשירי אהבה ותשוקה, כשבליווי רוק'נרול התעצם להטם ומעשה האהבה בהם, וגם מערכות יחסים לאו דווקא נורמטיביות, נעשו יותר אגרסיביות ותוקפניות.

"הג'ינס הנמוכים" (מ"חותך בחתך הזהב") למשל, או "המכסה הירוק". גם "קסיוס" מ"אתה חברה שלי", שהוקדש לשיריה של יונה וולך שהתייסרה בכאביה ובתשוקתה, שרונה קינן הוזמנה שוב לשיר (אחרי "גלויה" שלה).

ערן-צור-פייסבוק-ערן-צור-anakit.jpg
ערן צור (מקור: דף הפייסבוק)

ההרכב עתה היה חשמלי לגמרי: שתי גיטרות, בס, תופים. וכששבן חזר, לביצוע "קרבות תרנגולים" (עם תוספת, בית מסיים של רונה, גם הוא בסימן אין אהבות רכות, רק קשוחות), הושלם סופר-גרופ חד פעמי ומסעיר. להאדרת הצליל הצטרף גם אסף רוט בהקשה והחבורה נתנה בראש ל"האזרח האחד", כשצור מנסה ליצוק בו אקטואליה ים תיכונית, ממצרים הבוערת במחאה חברתית, ואוריון שופך שמן על המדורה בנגינת גיטרה מלאת עוצמה. ללא ספק שיאו של המופע.

דולברג חזר, לנגן בארבע ידיים עם שבן על הפסנתר לתזכורת נוסף מ"כרמלה גרוס וגנר" עם "שולחן הכתיבה" הוותיק. אחרי "אל תדברי על אריק" (צור, שבן, אוריון, ברוך ורוט) צור נשאר לבד, עם הבס, לשיר את "נשים כותבות שירה" (גם הוא מלהקת האם שלו. והמלים של עמליה זיו) כממתיק סוד. תאורה כחלחלה אפפה את קווי המיתאר שלו ואותם פצעה, בתנועות מגששות, מלטפות ותובעניות אך גם מדודות ומדויקות, אחת מרקדניות להקת המחול בת שבע. מעמד מחשמל ומרתק.

רק הסתיים השיר, צור לא הספיק לסגת, ופלייבק של אחד השירים המובילים בפסקול "משה", אחת הכוריאוגרפיות המוקדמות והמלהיבות של אוהד נהרין, השתלט על הבמה. שלוש מרקדניות הלהקה נעו בהתלהבות ובתשוקה לצלילים החותכים של "המצמוץ והעיכול וגם הנשימה, בלתי רצוניים הם וגם האהבה...", והן תרמו חדווה בלתי מסויגת גם לסיפא - "אין מפלט מהנאד של הפנאט". חיבור מפתיע, מושלם ונהדר, וגם חד פעמי, כמו כל הערב הזה.

   

ביצוע תאוותני ומושלם לא פחות של "בחוץ" (מלים: אתגר קרת, מהאלבום "כל מה שאנושי" 2010), שהתחבר גם הוא, איכשהו, למציאות של מחאה חברתית (עם השילוש המחורז והלא-קדוש של אורה נמיר, יגאל עמיר ויולי תמיר...), סימן את הסיום. 

ובסיום הוא חזר, איך לא, ל-"כרמלה גרוס וגנר". תחילה עם שיר הנושא, עם הזמרים האורחים ועם פנייה לקהל (שלא סבל אבל לא השקיע מספיק בהכרת התודה ובהבעת ההערכה) להצטרף בשירה, ואחריו גם עם אנסמבל מיתר כולו למעמד סיום של "תמונה אימפרסיוניסטית", שיר תשיעי מהאלבום (מתוך 14!).

הדרך משוני בחזרה הביתה מעולם לא היתה כה נעימה. שום תלונה, באמת. ואיך אפשר אחרי שעתיים מהנות של מבט יוצא דופן על היצירה של ערן צור, בתוספת השפעות, מושפעים ואמנים מקורבים. קונצרט מושקע ומפצה.

ערן צור ואנסמבל מיתר. אמפי שוני, בנימינה. שבת, 27 ביולי 2013


למועדי מופעים >

29/07/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הופעה מדהימה!
א , תל אביב (30/07/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע