סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן חמי רודנר רוצה לאכול את כל העוגה
 

 
 
ל'בואי ניפרד' הוא מזמין זמר ויוצר צעיר ממזמור, בית-ספר דתי למוזיקה בשפלה הדרומית שבו הוא מלמד, ולהערכתו הוא עשוי להיות מוזיקאי חשוב וטוב. הנער, ניר קלינגר, מגיש שני שירים משלו ומגלה – בהגשה המאוד מיוחדת והבוגרת מכפי גילו – שאכן יש דברים בגו"
דווקא במופע שמבקש להציג אלבום חדש, "זמן אסיף", בוחר חמי רודנר להציף להיטי עבר. מרשים, אבל ארוך מדי


חמי רודנר מתבגר. אין ברירה. החיים עושים אותו טריק לכולם. מתאהבים, מתחתנים, מקימים משפחה, נהיים הורים, מתחילים פאזה חדשה בחיים. אומרים שלום לפרק "כוכב הרוק".

מכניסים את הראש בעולן של מטלות חדשות, פרופורציות נכונות וסדרי עדיפויות אחרים, לומדים להשאיר את האגו בצד ומאחור, מכירים חשיבות הזולת ובאחריות כלפיו, ומתאימים גם את חיי היצירה לדיאלוג אחר. מגוון יותר, רב-מסלולי.

"זמן אסיף" הוא אלבום הסולו החמישי של רודנר, קריירה שמתנהלת רשמית מאז 2000, ובמקביל – בשנים האחרונות במיוחד, שבהן התבגר כאמור ולמד להכיל חברויות – להופעות עם איפה הילד, להקת האם שלו, שאותה הוביל מאז 1993 לחמישה אלבומי אולפן גם היא, האחרון רק לפני שנה. כך שחומר מוזיקלי לא חסר וגם לא פורמטים ופלטפורמות להופיע איתם.

זה ניכר גם במופע הסולו הנוכחי. סולו? בלהקה הזו של רודנר מנגנים ארבעה חברים: מתן אפרת בתופים, עמיר (ג'נגו) רוסיאנו בבס, טל זובלסקי בגיטרה וערן וייץ בגיטרה חשמלית ובהפקה מוזיקלית. הוא מנגן בגיטרה ושר מה שקוראים "שירים מכל התקופות", לא פחות מ-20 שירים (יש יותר, עוד נגיע אליהם), שמחולקים באמירה ובסגנון לכמה חטיבות.

מה שאפשר לגנוב כשיש שלושה ילדים קטנים בבית

הראשונה היא לא רק הקדמה, אלא תערובת מהכל. חומרים חודשים ואזכורים מקריירה של 20 שנה. הוא פותח את המופע עם "הביאו את הסתיו", הנציג היחיד של"מסעותי עם עצמי", האלבום השלישי של איפה הילד (1995); בלוז אורבני מרוכך ונוגה שמעיד כי אוקטובר כבר כאן.

ממנו קפיצה ל"כל אחד והבוב שלו", מ"גאולה", אלבום הסולו הראשון שלו (שמיוצג במופע בארבעה, שני ל"זמן אסיף" עם שישה). "בוב" הוא אחת מכמה יצירות רוקאבילי קצביות, עולצות וכיפיות, שרודנר "מכור" להן ונהנה להשתמש בהן בדיאלוג שלו עם הרוק הקלאסי ושורשיו.

שני השירים הראשונים מ"זמן אסיף" הם "אהבה חפוזה" (שהיא מה שאפשר לגנוב כשיש שלושה ילדים קטנים בבית) ו"מגדלור", גם הוא בלוז, געגוע לתקופה, לאנשים ומן הסתם גם לאידיאלים.

   


באותו עניין, נוסטלגי, הוא קופץ לאחור, לאלבומו הקודם, "מכונת השירים הגדולה" (2007) – שבו החל לעבוד עם ערן וייץ – עם "זה אותו הקיץ", רוק אהבה רך עם הרבה נשמה ורגש, ועם "השארת אותי עם רוח", שאליו מתגנבת נימה ספק יהודית-יידישאית, ספק בלקנית-אוריינטלית, בלחן ובסלסול שמזכירים את קובי אפללו. שני השירים, אגב, הולחנו (כך רודנר מגלה בהקדמה להם) במהלך אותו לילה.

חד, מלא תשוקה, מחייך ונהנה עד הגג

את הפרק הפותח מסיים "ישראבלוז" מהאלבום החדש, בלוז מחאה ביקורתי וסאטירי, משירי הישראליאנה שלו שמתכתבים עם האמריקנה. חטיבה זו היא כרטיס ביקור מייצג של רודנר העכשווי – בוגר ומרוכך, משתעשע במהלכי רוק בסיסיים ובפראזות רוק, בלוז וריתנ'בלוז לחיזוק ולתחזוק העצמות.

כקלאסיקן רוק, כזה שמכיר בחשיבות ובאיכות השילוב שבין שירה לנגינה, ושאי-אפשר להרביץ שיר סתם כך, לשיר וללכת הביתה, צריך גם לנגן – רודנר היה חד, מלא תשוקה, מחייך ונהנה עד הגג.

ל"בואי ניפרד" (גם הוא מ"גאולה"), שסיים כזכור את פרק א' בחיי הזוגיות שלו (עם הזמרת איגי וקסמן), הוא מזמין זמר ויוצר צעיר ממזמור, בית-ספר דתי למוזיקה בשפלה הדרומית שבו הוא מלמד, ולהערכתו הוא עשוי להיות מוזיקאי חשוב וטוב.

הנער, ניר קלינגר, מגיש גם שני שירים משלו, ומגלה – בהגשה המאוד מיוחדת והבוגרת מכפי גילו – שאכן יש דברים בגו. חמי מתמסר אליו, ומחבק אותו בליווי שלו, בגיטרה ובשירה.


חמי-רודנר-צילום-שרון-דרעי.jpg
חמי רודנר (צילום: שרון דרעי)

אחווה גברית מפעימה ומרגשת

האתנחתא הזו מובילה לחטיבה השנייה והכי מסוגננת במופע: חמישה שירים בגוון רוק-פולק, צבועים בנגינת פדאל סטיל (או אולי זה היה לאפ סטיל) של וייץ. הצליל המתכתי-חשמלי שמאפיין את הקאנטרי היה עיטור מוזיקלי הולם להרהור בנבכי הנשמה ולמסע בזמן, בטבע ובנוף האנושי.

תחילה עם "אימפריות נופלות לאט" (של דן תורן), קלאסיקת רוק מקומית וכבר תו תקן לפולק ישראלי דעתני; בהמשך עם "בדרך לעין גב" (רוק-פולק מקומי, תרתי משמע), "הכי אמיתי" (שכולו התרככות ואפילו התמוססות מול צחוק ובכי של ילדה קטנה, וסוג של אח קטן ל"הביאו את הסתיו"); ו"זמן אסיף" עצמו (שהוא געגוע לילדות שלו), שלושה מהאלבום החדש, כשביניהם מתברג "חדרים שבלב" מ"מלנכוליה אהובתי" (2002).

"הכי אמיתי" הוא אחד השירים היפים בהופעה, במיוחד כשארבעת נגניו מצטרפים לשירה באחווה גברית מפעימה ומרגשת. "חדרים שבלב" ממשיך-משלים אותו בנימה רכה, רומנטית ומפויסת, ועם הרמוניות ביטלסיות וצבעים פסיכדליים.

  

זה הזמן והמקום שלדעתי אפשר היה לסיים את ההופעה. שעה וחצי ומקבץ מייצג של 15 שירים היו מספיקים בהחלט. מה עוד שרודנר, שגם כך לא חסך בדברי הסבר לאורך המופע, הפגיז בשלב זה בתודות אינסופיות לשותפים לעבודה ולחברים למסע.

אבל במקום לסגור עניין עם שניים-שלושה בונוסים – כמו "נפלת חזק" (נציג בודד ללהיט הראשון של איפה הילד מ"זמן סוכר", 1993) בגרסה מואטת, מהורהרת ומעניינת, שהתחילה בבאס של ג'נגו, או "מכונת השירים הגדולה", שסיפק חוויית נגינה ושירה שהזכירה את אברהם טל, ואולי להפך – פתח רודנר בחטיבת הדרנים ארוכה של להיטי עבר, בגרסאות פרטניות וארכניות שלא מחמיצות תג ותו וכל הזדמנות לתוספת.

צריך לדעת מתי להרפות ולהיפרד

היו שם "אולי בכל זאת סאלי" (מ"גאולה"), ההצדעה החברמנית לכל הסאלי המוכרות בדברי הימים של הפופ, עם יציאה ל"בורחת הקטנה" של דל שנון; "מלנכוליה אהובתי" (שבו שאל את הבס מג'נגו); "רק בשביל לקבל חיבוק" (נציג יחיד מאיפה הילד, 1996); "מישהו שומע אותי" (נציג בודד מ"שדים", 1994), וגם "גאולה" הבלתי נמנע, שהופקע לטובת שירת רבים.

אפשר להבין את רצונו של רודנר לרצות את קהלו הנאמן ואת אורחיו במעמד החגיגי ולהרעיף עליהם מכל הטוב בארסנל שלו, אבל צריך לדעת מתי להרפות ולהיפרד, ולא להמשיך ולהתפלש בלהיטי עבר כשאתה משיק אלבום חדש ואישיות מתחדשת. לא בכדי התרוקן האולם מיושביו בשלב מוקדם יחסית.

וכך, האירוח שלו את חמישיית מג'יקל מיסטרי טור, שעימם הקליט את גרסת השיכורים הכפרית ל"אובלדי אובלדה" של הביטלס, נעשה מאוחר מדי, ושיתוף הפעולה שלהם ב"תני לי אהבה" של ג'ורג' הריסון היה פחות מנומק.

נכון, ההספק היה מרשים. 25 שירים. אבל שעתיים ועשרים דקות? מתיש.


חמי רודנר, מופע ההשקה של "זמן אסיף". זאפה תל-אביב, רביעי, 2 באוקטובר 2013


*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוקופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

06/10/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע