סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אילנית בדרך לפרס ישראל?
 

 
 
הרפרטואר והשיבה האינטנסיבית לבמה מאירים את תרומתה של אילנית לזמר העברי באור יקרות


זירת הנוסטלגיה רותחת. אתם יודעים, כל הדיבורים האלה על שישים שזה הארבעים החדש. מצד אחד, זמרים טובים בני בלי גיל צריכים רק את הדחיפה הנכונה, אולי את התמיכה. מצד שני, היי, אל נמהר להספיד ולקבור אותם, לא עם היכולות ועם הרפרטואר המוכח שיש להם.

כנראה שירדנה ארזי היא לא סתם (עדיין) זמרת השנה. האקלים נוח לניסיון ולוותק. ישראל גוריון (שר הדודאים עם אסף אמדורסקי), יהורם גאון משיק אלבום חדש (ואו טו טו מופע בעקבותיו), אריאל זילבר מחדש את נעוריו, יגאל בשן מפוצץ אולמות, רבקה זוהר חוזרת אל ימי הזוהר, חווה אלברשטיין לא מפסיקה להקליט (וגם להופיע), שלא לדבר על שלום ושלמה, שלא חדלו לרגע.

והנה, גם אילנית חוזרת.

נוסטלגיה היא אפידמיה

זאפה תל אביב מפוצץ. ולא בגלל מופע ההשקה לאלבום האוסף הכפול "שירים ליום חולין", שמציין 45 שנות זמר (אל תאמינו לכותרת. מאז "אילן ואילנית" זה כבר 48 שנים ואולי יותר, אבל מי שמחפש סיבה לחגיגה לא תמיד מדייק). זו הנוסטלגיה. הנהיה אל העבר. הבריחה מהסאונדים האלקטרוניים והדיגיטליים של העידן החדש.

זה טרנד שהולך ותופש תאוצה בקרב שכבת אוכלוסיה מבוגרת בגיל. פחות או יותר בני גילם של הזמרים הוותיקים, כאלה שגדלו עליהם ואיתם. שכבת קהל מבוססת כלכלית שיכולה להרשות לעצמה בילוי לא זול של כמה שעות, כולל ארוחה והופעה מלאה מטווח אפס.

קהל שוחר זמר ישראלי, ששבע רעשים של גיטרות וחשמל ורוצה לחזור אל השירים שאהב, ולא במועדוני זמר או ערבי שירה בציבור. עכשיו יש לו עם מי ואיפה, וההיצע - איזה יופי - רק גדל. התור של אילנית הגיע.

לפני חמש שנים השיקה אלבום אולפן חדש בשם "ישראלית", אבל הרושם היה שהיא רק אוספת וממחזרת את עצמה לדעת, בקופסאות, במארזים ובאוספים. כאילו עייפה מלהתחדש, מלהיאבק עם צעירות ממנה על מקום בתודעה. מסתפקת בגיחות ספורות, לא מספקות. מזל שבארץ נוסטלגיה היא אפידמיה. ויותר מזה מזל, שמי שיש לו הרבה רפרטואר וקצת דרייב, לא יכול לוותר - בעצם, אסור לו לוותר - על מה שצבר.

אילנית-יחצ.jpg
אילנית (צילום: יח"צ)

יותר מ-600 שירים

באוסף הכפול של אילנית 45 שירים. בחלקו האחד 22 להיטים גדולים ושירים אהובים עליה (היא גם העורכת) מ"רק הירח" (מקום ראשון בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"א), דרך "ארץ ארץ" (שנכלל ב"תקליט מס' 20" מ-1976! איזה הספק היה לה בעשר השנים הראשונות!) ועד "ריקוד חדש", שיר חדש (יואב גינאי ותומר הדדי) שחונך את האוסף.

בחלקו השני בעיקר בונוסים ופרפראות, חלקם רואים אור לראשונה, שירי ילדים ודואטים עם חברים למקצוע - מאנריקו מסיאס, הדודאים ועדנה גורן, דרך בעז שרעבי, שלמה ארצי ויגאל בשן, ועד היונים ושמעון בוסקילה.
להופעה היא מתייצבת עם 23 שירים (לא כולל חמישה נוספים, של שרעבי ואדם, אורחיה בהופעה החגיגית). מספר מפחיד (אם כי פעם ידעו לכתוב שירים קצרים וטובים, והמופע, עם אורחיה, נמשך שעתיים ועשר דקות בלבד, כולל הדרנים בלתי מתוכננים) שהוא אפס קצהו של הרפרטואר הענק שלה. יותר מ-600 שירים, לדבריה.

התמהיל האילניתי המוכר: שירי אהבה ואמונה לארץ ולמולדת, שירי אהבה "סתם", שירים בניחוח ברזילאי ובינלאומיים אחרים, ושירים אישיים-נשיים, מאוחרים ומעטים יחסית. רובם המכריע כלולים באלבום האוסף החדש. אם כי דווקא הראשון, "ללכת שבי אחרייך", סוג של מוטו ברזל וחוט שני איתן, של "ישראלית, זה מה שאני. מתה על הארץ הזאת", לא נכנס לאוסף. אחת מני פשרות רבות שנאלצה ליטול.

   

תאוצה והתלהבות

"אל הדרך" (שמרית אור ונורית הירש) הוא הפתיחה הרשמית של המופע. אחריו: "נחמה" (מאותו אלבום, 81'), שהוא, אם תלחצו עליה, השיר הכי חשוב שלה - רחל שפירא ונורית הירש; "נישק אותך האור", של אותן שתיים, מ"ישראלית", מלודרמה לטינית בגוון ים תיכוני (לא מופיע באוסף). את החלק הראשון משלימים "תצלום ישן" (אהוד מנור והנרי בראטר) של ילדותה בברזיל; "כל מי שמתאהב", סאמבה ברזילאית בנוסח עברי של מנור; "השראה" סאמבה ברזילאית, בפורטוגזית; ו"רק בינתיים", שיר ארץ נוסף שלה (שני האחרונים לא כלולים באוסף).

הרכב המוזיקאים על הבמה חסר גיטרה חשמלית, ונשען על העיבודים המחמיאים והקולחים של רוני וייס הוותיק (שסוף-סוף מגיע לזאפה!), על נגינת הפסנתר שלו ועל נגינת הקלידים של איתי שמעוני, שבחלק מהשירים מלווה את אילנית בשירה ובפריטה מיומנת על גיטרה אקוסטית. משלימים את ההרכב עופר שפירא בכלי נשיפה ואלי בן שושן בתופים.

החלק השני מוקדש לאורחים. הזמר אדם שר שלושה משיריו: "בלדה בין כוכבים" ו"מצטער" הרוקיים, והבלדה "באפריל או במאי" (לחן: יאיר רוזנבלום) רק לצלילי פסנתר. הוא מסיים עם "ארץ ארץ" שלה. שר אותו בדבקות כמו היה המנון. שירת הרבים, חלקה א-קאפלה, מעידה שהשיר הפך לכזה, במיוחד כשאילנית חוזרת ומובילה את הבית האחרון.

עד חלקו של בעז שרעבי אילנית נזכרת ב"לכל אדם כוכב", מהלהיטים הראשונים של אילן ואילנית (שם שהמציא יהונתן כרמון בעבורה ובעבור שלמה צח בן זוגה לצמד באמצע שנות הששים); בלהיט הענקים של ג'ון באעז "אסיר מס' 9", מאותה תקופה, בספרדית (שני אלה לא באוסף); ב"כביריה" (רחל שפירא ותומר הדדי), גם הוא מ"ישראלית"; וב"אהבתה של תרזה דימון" (לאה גולדברג ונורית הירש) המנון האוהבים של שני דורות לאחור (סיים מקום שלישי בפסטיבל הזמר והפזמון תש"ל).

כאן (מ"ארץ ארץ") המופע תופש תאוצה והתלהבות וממריא לגבהים ששיאם הדואט "חופשי ומאושר" עם שרעבי (מלים: דודו ברק), שהשירים שהלחין לאילנית (גם "רינגולי" הכלול באוסף, אך לא במופע) קדמו לשירים שכתב לעצמו. שרעבי מסיים את חלקו לבד (ועם ירון בכר בפסנתר) עם "לתת" ו"כשאת נוגעת בי".

מיתרי קול מוזהבים

החלק השלישי והמסיים של המופע נפתח עם "ריקוד חדש" החדש ומקנח עם להיטים גדולים ברצף (כולם באוסף) דוגמת "שיר של יום חולין" (רחל שפירא ויאיר רוזנבלום), גם הוא שיר אהבה גדול, "ישראלית" (דודו ברק ותומר הדדי), "שיר על נחלים" (רחל שפירא והנרי בראטר), "הנה ימים באים" (אהוד מנור ונורית הירש).

בהדרנים: "כבר אחרי חצות" (עמוס אטינגר ונורית הירש), "בשנה הבאה" (אהוד מנור ונורית הירש), "אהבה היא שיר לשניים" (עדנה פלג ואלדד שרים) מהאירוויזיון השני שלה, ב-1977 (ואותו היא מגדירה כשיר חתונה אולטימטיבי) ו"אי שם" (אהוד מנור ונורית הירש) מהאירוויזיון הראשון, שלה ושל ישראל, ב-1974. ועוד הספיקה להשמיע את שיר הנושא מ"פרפר נחמד" תוכנית הטלויזיה לילדים מראשית השמונים (לאה נאור ונורית הירש).
מה אגיד?

   

בבלונד הזוהר שלה, סמלה המסחרי בשנים הראשונות למלכותה, שזורים היום פסי כסף. אולם גומות הלחיים נשארו מקסימות ומלאות חיוניות כביום בו היכרנו אותה. קומתה שחה משהו, בינתיים הפכה גם לסבתא גאה לשלושה, אבל לא איבדה כהוא זה מיפי קולה. אולי אפילו השתפר, עם הניסיון והגיל.

זמרת קלאסית. כלומר, זמרת-זמרת. השנים לא כרסמו ביכולותיה הקוליות הפנטסטיות (ראו דוגמה ב"כביריה" הלא מוכר יחסית). מיתרי הקול המוזהבים שלה, חדים, חזקים ועזים אפילו מבעבר. עוצמת השירה שלה מרהיבה, מרשימה ומפליאה. חיתוך השירה, הפרייזינג המושלם, הדיוק בהבעה, הופך את העברית שבפיה לחגיגה.

אני לא זוכר אותה כה רעבה ולהוטה, אחוזת תשוקה ומלאת מרץ, מתאבדת - ממש כך - על השירה (במיוחד ב"חופשי ומאושר"). היא לא רוקרית אבל היא חיית במה במובן המהוגן של המלה. פצצת ניסיון, מיומנת ומלוטשת, מהוקצעת ומרגשת. מפלרטטת עם הקהל, מתבדחת עמו, מנצחת על השירה בציבור שלו. נשענת על אהבה הקהל ונהנית ממנה. ואם זה מה שעושה האינטימיות של זאפה - ברוכה השבה למעגל.

ביכולות הנוכחיות שלה אילנית יכולה עוד להשתדרג. גם בעידן הספקני והציני הזה. להתארח אצל עידן רייכל, להתכבד בהובלת להיטי היפ-הופ, אולי להביא אותה ביציאה מפתיעה עם יוצרים "צעירים". השאלה אם היא מעוניינת להעז ולהגיד יותר - עליה, עלינו, על החברה, על העולם - או מעדיפה להיזהר, ולהישאר נאמנה לקווי המתאר המוכרים של הרפרטואר שלה. ממרום שנותיה מותר לה. גם זה וגם זה.

בעיקר מפני שהיום, אחרי הסתלקותן של המאורות המייסדים, כלות פרס ישראל שושנה דמארי ויפה ירקוני, אילנית ניצבת בחזית. מדגדג להגיד זקנת השבט, למרות שהיא בת 66 בסך הכל, אבל היא מבוגרת שלושה חודשים  מחווה אלברשטיין.

ופתאום, הרפרטואר והשיבה האינטנסיבית לבמה, מאירים את חלקה ותרומתה באור אחר. גדול וזוהר. פתאום מועמדות שלה לפרס ישראל לזמר עברי, שיוענק בשנה הבאה, מצטיירת כריאלית ביותר.
 
אילנית בהופעת השקה של שירים ליום חולין. זאפה תל אביב. שני, 14 באוקטובר 2013
אילנית. שירים ליום חולין (פונוקול)
 


למועדי מופעים >

15/10/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. עופר דואק צודק.פרס ישראל לירדנה ארזי
סיגלית , קרית גת (05/10/2014) (לת)
5. פרס ישראל לאילנית, עכשיו!
בן , חולוןן (01/11/2013) (לת)
4. תמיד זוהרת
בן , חולון (01/11/2013)
3. איזה קאמבק יש לאילנית - שיחקה אותה!
שי , הרצליה (30/10/2013) (לת)
2. מפרגן לאילנית!חושב שלירדנה ארזי מגיע פרס ישראל.
עופר דואק , חיפה (17/10/2013)
1. מדהימה
אילנה מלכה , חצור הגלילית (17/10/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע