סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן המופע המבלבל של טל בלכרוביץ'
 

 
 
בלכרוביץ' לא זמר. כלומר, הוא יודע לשיר, יש לו קול לא רע, רך מדי לרוק'נרול, מתאים בעיקר לבלדות, אבל זו לא הזירה המיטבית שלו. ובהעדר הופעה של זמר, ספק אם זה מה שהוא צריך לעשות לאורך זמן, מעבר למיצוי ההנאה מהסיטואציה האחרת והמרגשת שבהרצת אלבום בכורה"
בגיל 38 בלכרוביץ' מוציא אלבום ראשון חינני ומופע. זמר? בדרן? עמוס אורן מתקשה להחליט


טל בלכרוביץ ' כבר לא ילד. להוציא אלבום בכורה בגיל 38 זה לא עניין של מה בכך. ומן הסתם לקח לו הרבה זמן להחליט שהוא גם זמר. ואני לגמרי לא מתחייב שזאת אכן ההחלטה שלו.

כי בלכרוביץ' הוא אולי קול חדש, אבל מוזיקאי בהחלט ותיק, עם לא מעט קבלות על עשייה משמעותית ומרתקת, ואלבום הבכורה החינני שלו – איך נגיד זאת – מבלבל ואף טורף את הקלפים.

נתחיל מזה שבלכרוביץ' ג'וניור לא נפל רחוק מהעץ. גם הוא כאביו, מישה בלכרוביץ', אחד המוזיקאים הבולטים בתיאטרון הישראלי ב-30 השנים האחרונות, עושה קריירה מרשימה על במת התיאטרון כמלחין, מעבד, מפיק ומנהל מוזיקלי, וגם כנגן (קלידים) ומנצח.

בימים אלה הוא מנצח ומנהל מוזיקלי עמית במחזמר "דבר מצחיק קרה", מנגן ב"אמא קוראז' וילדיה" (שניהם בתיאטרון הקאמרי), ומלחין השירים, מנגן ומפיק מוזיקלי של קברט שירי חנוך לוין "אוי אליאס, אליאס".

הוא מרבה לכתוב לטלוויזיה, ואינו מתנזר מהפופ המקומי. בשנים האחרונות ניגן ועיבד בשירותם של אוהד חיטמן, איה כורם ו...שלמה ארצי. בין העבודות הבולטות (והמצליחות) שלו כמפיק מוזיקלי ניתן למנות את המחווה לשירי גזוז, בביצוע גורי אלפי, רועי בר-נתן וטלי אורן, ואת להיט הילדים הנוכחי "ענן על מקל", משיריה של רינת הופר, עם עידן אלתרמן וירדן בר-כוכבא.

אם תוסיפו לכך תחנות לימוד מרשימות בתלמה ילין, רימון, האקדמיה למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב (בוגר מצטיין בקומפוזיציה) ומנהטן סקול אוף מיוזיק – תבינו שהבנאדם לא התבטל. פשוט לא היה לו זמן להגשים חלום של קריירה כזמר.

וטוב הוא, כי בלכרוביץ' לא זמר. כלומר, הוא יודע לשיר, יש לו קול לא רע, רך מדי לרוק'נרול, מתאים בעיקר לבלדות, אבל זו לא הזירה המיטבית שלו. ובהעדר הופעה של זמר, ספק אם זה מה שהוא צריך לעשות לאורך זמן, מעבר למיצוי ההנאה מהסיטואציה האחרת והמרגשת שבהרצת אלבום בכורה.

פלירטוט עם נונסנס וסיטואציות אבסורדיות

ב"אחרת" (11 שירים על 46:16 דקות) בלכרוביץ' מזדהה כתלמיד בית-מדרשם של זמרים-יוצרים בגוון הומוריסטי כדני סנדרסון ויוני בלוך, וכחברם לספסל הלימודים של עמיתיו הנזכרים לעיל, אלפי, בר-נתן, אורן, בר-כוכבא, אלתרמן וגם אבי גרייניק: שירים וצחוקים, פלירטוט עם נונסנס וסיטואציות אבסורדיות, וגם עם מצבים אנושיים-מרגשים.

במיוחד מודגש החיבור להומור של בלוך בעבודה שלו עם הפזמונאי ברק פלדמן, שכתב שישה משירי "אחרת", אחד מהם במשותף עם בלכרוביץ'. וכיוון שמן האחרים כתב רק אחד (ארבעת הנוספים של דני סנדרסון, יהונתן גפן, חנוך לוין והרולד פינטר), אפשר בהחלט לתהות בשביל מה הוא צריך את זה, אם לא הוא כותב את השירים (אלא רק מלחין אותם).

דומה שהשיר שהכי מאפיין את ה"מורכבות" של בלכרוביץ' הוא "יש לי ארמון", השיר הפותח והשיר היחיד שהוא כתב והלחין.

מצד אחד, הנוכחות העזה של עולם הדימויים והמושגים של במת התיאטרון: "יש לי ארמון, אך אין בו מלך/ יש לי תיאטרון, אין בו שחקנים... יש לי עיפרון ואין לי מחברת/ יש לי יומן, אך אין בו אירועים/ יש המון קהל, ואין מי שיקשיב לי/ יש לי סיפור, אין לי פרברים...".

מצד שני, מודגם ההומור העצמי שלו, כשעל רקע לחן שמזכיר מאוד את יוני רכטר (שלא להגיד "נגנב" מאחד משיריו המוכרים יותר לגידי גוב), הוא שר-מתבדח: "כתבתי מנגינה, היא נשמעת די מוכרת/ משהו אומר לי שהיא לא שלי...".

טל-בלכרוביץ-כפיר-בולוטין.jpg
טל בלכרוביץ' (צילום: כפיר בולוטין)

המחצית הראשונה של האלבום כתובה כסוג של מחזה מן החיים, סצינות שמתגבשות לאמירה ליניארית על חייו של בחור צעיר ומסודר, שאין לו אהבה (שיר הפתיחה). הוא מתלבט בין מי לבחור – בין האחרת, זו ששומרת על האפשרות להיעלם בכל מצב, חוששת מפני יחסים מתוכננים, משוכנעת שהיא שונה, אך למעשה היא מהבחורות שעדיין זקוקות להגנה, לבין זו ש"אין לה שאיפות", טיפוס מעצבן עם עיניים יפות, שמאחוריהן לא מסתתר כלום, מה שמעלה את השאלה "איזה מין שיקול זה/ להישאר איתה תקופה/ רק בגלל שהיא יפה...". וכשנוצר כבר קשר והוא מעמיק, מפגש אקראי עם האקס שלה, "הוא ששכב איתה", מערער את שלוותו, אבל גם מאתגר אותו.

זוגיות תל אביבית צעירה מלבלבת ב"זה לא אותו דבר בלעדייך" (זה השיר שברק וטל חולקים במשותף), שכמו לקוח מסצינה של סיטקום בטלוויזיה החינוכית. המגורים המשותפים נתקלים במשבר זוגיות, שמתורגם לפרידה לניסיון ("רק ניסיון") שגם היא מטלטלת ומעלה מחשבות אם היתה הצעד הנכון.

אולי יעדיף בהמשך את הישיבה מאחורי הפסנתר

המחצית השנייה רובה ככולה בלדות, אבל היא פחות מהודקת. היא מתחילה בשיר האירוני "אל תבכי" של חנוך לוין, שכמו לא שייך לאלבום. הנחמה שמציע לוין לנערה הננטשת בסדרתיות אינה מתחברת בעוקצניותה ובאנושיותה. ועם זאת, הוא בהחלט שייך ליצירה התיאטרונית של בלכרוביץ', בזכות לחן רגיש ויפה וביצוע מדויק ומכמיר של טלי אורן.

גם גרסתו ל"בדיעבד" שכתב סנדרסון לאריאל זילבר (ב"תולדות המים") לא "שייכת" לאלבום, אם כי מתאימה באופייה המשעשע והקופצני. כשרון ההלחנה של בלכרוביץ' מקבל ביטוי יפה נוסף בבלדת האהבה המאתגרת "שיר לזכרנו" של יהונתן גפן.

וכשגם פלדמן מתמודד עם כאבי האהבה, בסוג של התבגרות פיוס והשלמה עם הגיל, החיים וכאביהם, בלכרוביץ' הופך את "סערת רגשות" לבלדת רוק מהדהדת (גיטרה חשמלית: גיל לואיס, קלידים: אלעד אדר), מן הסתם בהשראתו של המפיק המוזיקלי ונגן הבס בנצי גפני.

השיר הנועל, תרגום (מ-1953) של ה"זר" של המחזאי הרולד פינטר (תירגם אברהם עוז, היום פרופסור בכיר לתיאטרון), מציע התמודדות עם אתגר לשוני לא פשוט, וגישה הפוכה, רצינית וכבדה, מאופיו של האלבום. שיר מרשים שהכללתו מעידה על אומץ ועל רבגוניות.

הצליל העשיר של האלבום, שבו חוגגים כלי מיתר ונשיפה בעיבודיו של בלכרוביץ' המוכשר עצמו, נפרט למבע רוקי.
עם גפני לשמאלו, נגן הגיטרה החשמלית ניר גבע לימינו והמתופף רון אלמוג והקלידן אופיר קנר בגבו, בלכרוביץ' ניצב במרכז הבמה, מאחורי פסנתר חשמלי. לא סיטואציה מבטיחה לביצוע אלבום שמרביתו בלדות.

ואולי, אם יתעקש וידבק בהופעות במה, יעדיף בהמשך את הישיבה מאחורי הפסנתר. כך יוכל להעניק יותר כוח, משמעות ושכנוע להופעה שלו.

  


מוזיקאי "רציני" או בדרן "פופי"?

בלכרוביץ' משמיע את כל שירי האלבום, מ"אין לה שאיפות" ועד "לא אותו דבר בלעדייך". קנר מספק לו צליל חריף ויפה של אורגן עתיק (ב"רק ניסיון" למשל), וגבע מושך את "סערת רגשות" לדיסטורשן חריף ומענג.

טלי אורן, שמתארחת ב"יש לי ארמון" (כמו באלבום), מוסיפה הרבה מימיקה והומור חזותי, וגם גרוב בקולות גבוהים כשל זמרת נשמה. אולם היא שם בשביל "אל תבכי", שחלקו הראשון מוגש רק בליווי פסנתר.

התארחו גם מוני מושונוב, דרור קרן וליליאן ברטו בכמה שירי-משחק מ"אוי אליאס, אליאס", כאתנחתא קומית-קיומית רק לצלילי הפסנתר של בלכרוביץ'. הבדרן-זמר אבי גרייניק הופיע, בחילופי תפקידים, בנגינה ובשירה, ב"מחתרת של איש" שלו וב"הוא ששכב איתה", הלהיט של בלכרוביץ' נכון לעכשיו, שהופך למערכון מוזיקלי משעשע.

"בדיעבד" זוכה לביצוע נחמד (שבו טל רק שר, כמעט ולא מנגן), ואילו "שיר לזכרנו", שמוגש כבלדת פסנתר מובהקת, מצטייר כשיר היפה ביותר בהופעה, ובלכרוביץ' נשמע בו הכי זמר. מרגש אפילו. ההדרן הראשון מזכיר נשכחות, מימיו של טל כילד פלא בן עשר, כששר בהופעת אורח את "תישן סבא'לה", לסבא נחמן (אברמ'לה מור). אנקדוטה שרק מאיירת את כברת הדרך שעשה בלכרוביץ' מאז.

ההופעה ננעלת בביצוע חוזר של "יש לי ארמון" (הפעם ללא טלי אורן). נותן הזדמנות לתהות על הכתיבה הלעומתית של השיר, ולתרגם את השורות האחרונות שלו – "יש לי מטרה, חסרה לי הדרך/ יש לי התחלה, אני לא יודע מה הסוף" – להרהור בתכלית: מוזיקאי "רציני" או בדרן "פופי". ימים יגידו.

טל בלכרוביץ', "אחרת" (עצמאי)

טלבלכרוביץ' במופע השקה ל"אחרת", תמונע, תל אביב. ראשון, 16 במרץ 2014.

למועדי מופעים >

20/03/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע