סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: סמדר רונן
 

 
 
למרבה השמחה, כמו שקורה לא אחת, נעים לגלות שעל הבמה סמדר רונן היא יותר מהפתעה נעימה. היא זמרת הרבה יותר טובה ומרשימה בלייב, אחת האמניות והיוצרות המוכשרות יותר ששמעתי-ראיתי לאחרונה"
נדרשות לא מעט שעות האזנה עמו כדי לעמוד על יופיו האצור של אלבומה הראשון של סמדר רונן


לקח לי זמן לצלוח את "חצי כדור", אלבום הבכורה של סמדר רונן. הוא לא אלבום קל, מכיוון שאינו נגיש וידידותי למאזין מזדמן. אין בו להיטים-אינסטנט ואטרקציות פתייניות לאוזן.

נדרשות לא מעט שעות האזנה עמו כדי לעמוד על יופיו האצור ועל איכויותיה של הזמרת-יוצרת בוגרת רימון.

הרבה אופי, שפה פואטית

המלאכה אינה קלה משני טעמים: הכתיבה הגבוהה יחסית וההפקה המוזיקלית המאוד מסוגננת שלו. ואתחיל דווקא באחרונה, כי היא הראשונה לקבוע את ההתייחסות ליצירה של רונן, ולפרקים אף הגיבורה של "חצי כדור" (11 שירים, 48:10 דקות) במתכונתו האולפנית.

המפיק יונתן לויטל, שמנגן באחד השירים גם בגיטרה ובקלידים, יצר מעטפת (מן הסתם בהסתמך על העיבודים של רונן וארבעת נגניה שמלווים אותה בצמוד כבר שש שנים) מאוד אווירתית ואניגמטית, איטית ומאופקת, מאופיינת ומסוגננת. היא אפלולית, נוגעת בג'אז, מספקת תחושה של מועקה, של עצב מסתתר, של סגירות שמבקשת לבקוע, אם לא להתפרץ.

לפרקים, כמו ב"קרעתי את הים" הפותח, או ב"רצה אליו" הסאונד מעומעם, כמו הוקלט בחדר אטום או בקומת מרתף. אבל תמיד הצליל שנשען בעיקר על נגינת הקלידים המהורהרת, המפוסקת והמבוארת של מורן מייזלס - שקול, מאורגן, בטוח, והולם את השירה הקטנה, המופנמת, המכונסת והמצועפת לפעמים ("עוד מעט") של רונן, שיש בה תחינה פגיעה ושברירית וגם רמזים לעוצמות חבויות, שאכן באות לידי ביטוי על הבמה הרבה יותר מאשר בתקליט.

ובכל זאת זה אלבום עם הרבה אופי. אלבום אמיץ שמתווה דרך למרחקים ארוכים, לא לריצות קצרות. ואני אוהב במיוחד בצליל שלו את השילוב מלא החום, הרוגע והיופי שבנגינת כלי הנשיפה של עידית מינצר הנהדרת, בחצוצרה ובקרן יער. וגם את הגלוקנשפיל של מורן מייזלס, נגנית הקלידים של רונן, בעיקר ב"כמו שהבטחת", שבו הוא נדמה לנבל.

עיקר כוחה ומהותה האמנותית של רונן (32) הוא בשירים שהיא כותבת. שפתה מאוד פואטית וקרובה יותר לשירה להקראה מאשר לשירים לשירה. "כשאדם רחוק מעצמו, הנוף כמו/ תמונה תלויה על קיר/ כשהוא מתחיל להתקרב, כל אבן על/ הדרך נותנת רמז להזכיר לו מי הוא..." היא כותבת, בפיסוק שלה, ב"מעגלים", אחד משלושה שירים שיצאו לרדיו, מן הסתם בהשראת המשוררת מרים חלפי, ששירה "כשאתה רוחק" מודפס בסוף חוברת המלים המצורפת, אך אינו בין השירים המולחנים שבו.

אגב, ב"מעגלים" היא חורגת לרגע מהשירה הרגילה שלה, יותר פתוחה, יותר מאירה, יותר שמחה וחיונית, אולי בהשפעת ההתבוננות בצבעוניות הנוף וביפי הבריאה.


סמדר-רונן-צילום-עדי-זלק--וו.jpg
סמדר רונן (צילום: עדי זלק-וינר)



מימוש ואי מימוש אהבה

היא לא מקלה על השומע בטקסטים היצריים והמאוד נשיים שלה. גם כשהם פרוסים מול העיניים, צריך יותר מקריאה או הקשבה אחת כדי לפענח את כוונותיה. בגדול רונן כותבת על חלומות, מהרהרת בזוגיות ובתוצאות של מערכות יחסים עם גברים, ודנה בהיבטים השונים של מימוש ואי מימוש האהבה.

היא אמביוולנטית לגבי כוחה. מצד אחד, ב"מאמינה לו" (גם הוא סינגל רדיופוני, שיש בו נימה אתנית-יהודית) היא קובעת שגבר לא ראוי למות בשבילו מאהבה: "תני את גופך, תני את כל כולך/ רק אל תתני לו את נפשך"; מצד שני, ב"רצה אליו" השיר העוקב, היא נזהרת מהכללות: "חיוך ביישן, נעים, יאיר אליי/ וקול כזה, מרגיע ושקט כמו מים/ הייתי נותנת את עצמי/ לא מפחדת לאבד, לא מפחדת לבקש/ אדמה זקוקה לאור", כנראה שיש כאלה שראויים לאמונה שלה.

מיניות כבושה וביטויים פיזיים של אהבה, רצון למגע ותשוקה גופנית ונפשית, מאכלסים לא מעט משיריה. ב"כמו שהבטחת" (שנשמע כמו שיר ערש) היא מהצד הנכזב, המדחיק, בהמתנה לילית ממושכת לגבר שהבטיח, אך במקום לפקוד אותה הוא מלטף שערן של נשים אחרות "ושלך מאפיר ויופייך מחוויר", והתשוקה מפעפעת ובוערת.

   

היא "מתאפקת לא לגעת" ב"להתפתות" הג'אזי, כועסת על עצמה, אפילו שונאת, שהסכימה להיעתר, להיכנע לחולשה שיש באהבה, כיון שלהתמסרות יש מחיר, והיא שמגיע לה יותר, שואפת להיות חזקה, לסרב, להתאמץ ולהגיד לא.

ובכל זאת היא בוחרת לסיים את האלבום עם "כשייפתחו שעריך", בלדת רוק מסעירה (שגם סוגרת מעגל של טביעה בים שאפיין את שיר הפתיחה), באמונה בהתמסרות טוטלית ונואשת ובנתינה ללא גבול, בהשתוקקות יצרית שיוצאת מגדרה: "אשלם את חובותיך/ אקח את כאביך/ אקרע את הגרון/ אעמוד מאחוריך/ מצדדיך, מלפניך/ את כל מי שתתקרב/ אטביע בים/ ולא אשאיר כאן שום אדם". אשריה אם מצאה כזה.

מול שירים שמבטאים פחדים עמוקים, אפילו של קץ הקיום - כמו "הריסות" שמתכתב גם הוא עם נגינה ג'אזית, שכולו חשש, סיוט מבעת, מפני היקברות מתחת להריסות, לעפר וללכלוך, שלא רק הגוף יאבד, החיים יחדלו, אלא גם הקול; או "עוד מעט" השקט והיפה שמבטא חשש מפני היעלמות התפוררות לאבק ("שמכסה כל דבר יפה כמעט"); ובמיוחד שיר הנושא רווי הדימויים, שמבעו הרפיטטיבי טבול באנרגיות רוקיות כבושות, והוא מהרהר (אם הבנתי נכון) בנואשות ובדכאוניות באפשרות סיום החיים בטרם עת: "באמצע הכדור אתה נותן מכה/ לכל אחד יש חצי, את תרדמי בתוך דקה// אבל רציתי ילדים, רציתי משפחה, רציתי לאהוב/ כמו טיפשה אני בוכה/ באמצע המשפט הראש שלך צונח/ משאיר אותי לבד, איך שזה שעכשיו אתה/ בורח?".

אבל היא מציעה גם את האופטימיות והאמונה בכוחה של המוזה ("נגני בי רוח" הניהיליסטי משהו באופיו, והיחיד שלא נכלל במופע) להמשיך ליצור, "מתקרבת אל הסיכוי היחיד/ רק לא להיעלם", גם אם זה במקום אחר, כמה שיותר רחוק.

אל תסיקו שהלחנים חשובים פחות. אמנם הם קטנים מדי, לא להיטיים בעליל, אלא שלחשיפת יופיים וכוחם תצטרכו להשקיע בהקשבה לאלבום. זה לא יבוא לכם במכה אחת. מה שכן, תוכלו להתרשם ואפילו להתענג על  העיצוב הגרפי של עטיפת הדיסק והחוברת שבו. על עלווה ירוקה בהירה-בהירה ורכה-רכה איורים מעודנים שהם ספק ריאליסטיים, ספק סוריאליסטיים של צמחים, פרחים, פירות, בעלי חיים ודמויות אנושיות, עשירים בפרטים ובדמיון פנטסטי.


סמדר-רונן-וההרכב-צילום-עדי-.jpg
סמדר רונן וההרכב (צילום: עדי זלק-וינר)



מרשימה בלייב

למרבה השמחה, כמו שקורה לא אחת, נעים לגלות שעל הבמה סמדר רונן היא יותר מהפתעה נעימה. היא זמרת הרבה יותר טובה ומרשימה בלייב, אחת האמניות והיוצרות המוכשרות יותר ששמעתי-ראיתי לאחרונה. ונוכח קומתה הקטנה אי אפשר שלא לאמץ את הדימוי השחוק - דברים טובים באים באריזות קטנות.

ניכר בהופעה שרונן וארבעת מלוויה - איתמר חזי שליו בגיטרות, נועם שחם בבס, יפתח בעז בתופים ומייזלס דלעיל בקלידים (כשאליהם מצטרפת גם מינצר המצוינת, בשירים שבהם נדרש שיחזור נגינתה בכלי הנשיפה) - הם צוות מנוסה, מתואם ומגובש, שמשחזר על נקלה את הצליל האולפני (שבוודאי מתבסס על נגינתם רבת השנים ביחד).

מייזלס מספקת את המצע הקלידי, האמביינטי, יוצר האווירה, כשהשילוב בינה לבין הגיטרה של שליו, וביניהם לכלי הקצב של שחם ובעז, פשוט מושלם. לא רק בנגינה ובהתכתבות עם השפעות ג'אזיות, אלא גם בשפת הגוף ובתקשורת הבינ-אישית והא-מילולית. במיוחד מפליא בעז על התופים, שממש מדבר ושר באמצעותם.

היא לבושה בשמלה שחורה ארוכה ולא מחמיאה, דוסית למראה (הלו, קחי סטייליסטית שתעצב לך בגד הופעה מתאים שיהלום את האישיות, את המוזיקה ואת התשוקה שביצירתך!), אבל ההגשה שלה, דרמטית, מודגשת, מלווה בתנועות ידיים מבארות, כמו היתה זמרת שאנסון צרפתייה. ברוגע שלה היא שרה בלדות יפות עד כאב, אבל גם נותנת ביטוי להשפעות, להשראות ולעוצמות רוקיות לחלחל לתוך שירתה.

שירת הצעקה שלה ב"חצי כדור" מופלאה, והאופן שבו היא בוחרת לסיים, בחטף, את השיר, גם על הבמה, מטלטל. התמהיל נשמע נהדר. ב"להתפתות" היא נשמעת כמו זמרת ג'אז קלאסיקנית שמבצעת סטנדרט ואילו בבלדת הרוק המרהיבה "כשיפתחו שעריך" היא מפגינה כוח, עוצמה וטמפרמנט מרשימים. ועולה בי מחשבה שזמרת כה איכותית ומאופיינת כמוה בנויה בול ל-88 אף.אם. וגם הרהור נוסף, איך זה אין לנו תחנות רדיו כדוגמת האף.אם האמריקאיות.

   

רונן מגישה את השירים לפי סדרם האלבומי, פחות או יותר. "הריסות" ראשון ו"כשיפתחו שעריך" אחרון, מדלגת כאמור רק על "נגני בי רוח". במרביתה שירים היא מלווה את עצמה בגיטרה אקוסטית, ומשלבת כמה שירים חדשים, מהאלבום הבא ("כוכב", שגם בו החצוצרה היא כבר בילט-אין, "פתאום" שבו מתארח בשירה המפיק לויטל), מהאלבום הבא-הבא ("פעימות" בלדה כואבת שאותה היא משמיעה כהדרן) וגם "מהפכה" של מאיר אריאל, אותו היא שרה ללא גיטרה. זה השיר הכי קצבי ורוקי במופע, והקול שלה בו הכי פתוח, גדול וחזק.

   

והעברית? מכותבת עם יומרות פואטיות, אפשר לדרוש יתר הקפדה גם בפרטים קטנים ו"זניחים" כמו ניקוד נכון של ו' החיבור. גם כדאי להימנע בעתיד מהשגיאה הצורמת ב"שהֶכאבתי לך" בשיר החדש "פתאום". ואם חשוב לה להיעזר בחברה לקריאת שירים בין שירי ההופעה, הקריאה חייבת להיות מוקפדת. אי אפשר לקרוא שירה בשגיאות. זה נשמע פארש לגמרי וחותר תחת אושיות האמנות.

סמדר רונן. חצי כדור (עצמאי).

סמדר רונן, מופע השקה. תמונע תל אביב. רביעי, 19 במרץ 2014


למועדי מופעים >

26/03/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. זמרת מדהימה, הרכב מדהים
דניאל , הרצליה (07/04/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע