סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן קול קורא לתמיכה ממסדית במוזיקאים
 

 
 
לא אחדש אם אומר, שמצבם של היוצרים באמנות המוזיקה הישראלית הפופולרית, דומה אם לא זהה, למצבם של היוצרים באמנות הקולנוע הישראלי בעידן שקדם לחוק הקולנוע. בזכות יוזמה תחיקתית זו, שניתקה אותו מכפיפות למדיניות ההקצבות הרגילה של משרד התרבות, הצליח הקולנוע להינצל והיום הוא האמנות הישראלית המיוצאת ביותר והמכניסה ביותר"

הגיע הזמן שיוצרי מוזיקה "קלה" יזכו לתמיכה כמו שאר האמנויות, למשל באמצעות פלטפורמה דיגיטלית



לא קל להיות זמר-יוצר בישראל והדברים ידועים. כישרונות לא חסרים, ברוך השם, אבל פרנסה לכולם, לא תמיד בנמצא.

ולא רק לצעירים ולמתחילים, שלכאורה, יכולים עדיין ללמוד מניסיונם של ותיקים ולעשות במועד הסבה, שלא נדע. אלא דווקא אותם ותיקים ומתבגרים שמתקשים לשמור על עצימות יצירתית נאותה, שלא לדבר על שחזור ימי תהילתם. והם, מה לעשות, כבר עברו את שלב היתכנות ההסבה ולא יכולים (או יודעים) לעשות משהו אחר - כשמצד אחד, הם לא יכולים להפסיק להופיע, ומצד שני, מתקשים להתפרנס מהמוזיקה.

במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו אם אינך מופיע, אתה לא יכול לחיות (גם כמטאפורה וגם בהיעדר הכנסות), מפני שהזמינות והנגישות למוזיקה ברשת הפכה אותה לחינמית. ומלבד צדיקים בסדום, יהיה מספרם אשר יהיה, שמורידים  שירים ויצירות מוזיקליות בתשלום, כל האחרים נהנים ממוזיקה ברשת כמו היתה אוויר לנשימה (תרתי משמע). וכיוון שדיסקים, אלה שעשויים פלסטיק, כבר לא נמכרים - מלבד אלה של כמה אריות וכוכבים גדולים בודדים - המצב די מדכא. 
 
מה הן האפשרויות הרווחות היום בשוק להגשמת חלום מוזיקלי?  הן  מושתתות בעיקר על כסף פרטי. או שהאמן מביא אותו מהבית ואז הוא אדון לעצמו בהתנהלות האמנותית ובקבלת ההחלטות, או שהוא מופק בידי חברת תקליטים (או גוף תקשורת במקרה של זוכים בתחרויות ריאליטי) גדולה כקטנה, ואז הוא כפוף לחוזה ההתקשרות עמה.

ויש גם כסף פרטי שמגיע באמצעות פלטפורמות גיוס ההמונים באינטרנט. האמן מפרט את תכניותיו וכוונותיו המוזיקליות בפני הציבור, והאחרון - כפרטים - נענה באופן וולנטרי לרעיון ומשקיע את הסכום הנדרש להגשמת החלום.

תמיכה מוסדית או ממסדית במוזיקה פופולרית לא קיימת עתה. לא מצד מפעל הפיס, שדווקא משקיע בקידום תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המחול, האמנויות הפלסטיות ועוד, אך לא במוזיקה קלה. גם לא מצד המדינה, שתומכת באמצעות משרד התרבות, בפעילויות תיאטרון, מחול, מוזיקה קונצרטית, פסטיבלים וקולנוע (דרך מועצת הקולנוע הסוברנית), אך גם היא לא קשובה לצרכים של היוצרים והעוסקים בזמר עברי (לפחות עד שתושלם, אם בכלל, יוזמת החקיקה בכנסת של חוק הזמר העברי, בראשה עומד חבר הכנסת אלעזר שטרן).

הזמר העברי ראוי לחוק

לא אחדש אם אומר, שמצבם של היוצרים באמנות המוזיקה הישראלית הפופולרית, דומה אם לא זהה, למצבם של היוצרים באמנות הקולנוע הישראלי בעידן שקדם לחוק הקולנוע. בזכות יוזמה תחיקתית זו, שניתקה אותו מכפיפות למדיניות ההקצבות הרגילה של משרד התרבות, הצליח הקולנוע להינצל והיום הוא האמנות הישראלית המיוצאת ביותר והמכניסה ביותר.

גם לא אחדש אם אציין שפעילים וגורמים מרכזיים בתעשיית המוזיקה הישראלית ושדולנים שנרתמו למענה, מנסים כבר כמה שנים לשכנע את המחוקקים בירושלים שגם הזמר העברי - מושג שח"כים אוהבים להתנאות ולהשתמש בו - ראוי לחוק שיבטיח את מיצויו ואת רווחת העוסקים בו.

הלוואי שזה יקרה מחר. אך בהכירנו את סדר העדיפויות של הציבוריות הישראלית, לפחות כפי שהוא מעוצב ומיושם על ידי המחוקק הישראלי, עוד חזון למועד. עד אז בהחלט אפשר לנסות לעורר יוזמות חלופיות, מצד קרנות וגופים מוסדיים וממסדיים שהאג'נדה שלהם היא תמיכה בתרבות, לעשות את מה שהמדינה אינה עושה, בינתיים לפחות.


קול-קורא.jpg
החברות המשתתפות ביוזמה (תמונות יח"צ)




פלטפורמה דיגיטלית

יוזמה חלופית אפשרית היא ליצור פלטפורמה דיגיטלית - אם תרצו בנק יצירות, אם תרצו ספריה, אם תרצו בוטיק  אינטנרטי - שלתוכה יקובצו יצירות מוזיקליות נתמכות בכספי ציבור. איך? על זה צריך לעבוד ואת זה צריך לשכלל. אבל מכיוון שתחום המוזיקה הופך לתלוי רשת יותר ויותר אין שום סיבה להשקיע את הכסף בהדפסות, עטיפות וכיוצ"ב.

כהנחת יסוד ברור שתמיכה כספית ממסדית - מקרן יהושע רבינוביץ' ודומותיה, דרך מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ועד משרד התרבות של המדינה (לימים) -תינתן למבקשים שיוכיחו זכאות ויעמדו בקריטריונים מקצועיים מול ועדה אמנותית של אנשי מקצוע (שגם אמורה ללוות אותם בתהליך היצירה).

המאגר המובחר הזה  יאפשר נגישות ידידותית (גם בשיתוף פעולה ודרך הרשתות החברתיות הקיימות, תחנות רדיו ערוצי טלוויזיה וכיוצ"ב) לציבור חובבי המוזיקה, בארץ וגם בעולם ואלה יוכלו לשלוף משם - כמו בספריה ציבורית - יצירות מוזיקליות להאזנה. כמו כן הוא יזכה למיתוג, מינוף, שיווק וחשיפה מטעם הגוף האחראי, ולמעשה יאפשר למוזיקאים להתמקד בעשיית מוזיקה ולא בקידום המוזיקה באמצעים כאלה ואחרים.

פלטפורמה שכזו תאפשר חשיפה ותקדם השמעות והיכרות, ובעקיפין תוכל לייצר הכנסות מתמלוגים (בעבור השמעות), ובעיקר מהופעות חיות  בארץ ובחו"ל וממרצ'נדייזינג נלווה.

המקרה של אקו"ם
 

התמיכה המוסדית היחידה כרגע בשוק, אם אפשר לקרוא לה כך, היא מצד אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים ומחברים, באמצעות הקרן המיוחדת מטעמה לקידום היצירה הישראלית, שמסייעת בהפקת דיסקים (וגם מופעים, ספרים ויוזמות דומות של יוצרים החברים באגודה). זו יוזמה מבורכת שאי אפשר שלא לשמוח עליה, אך התנאים שהיא מעמידה עשויים לשפוך אור על הקשיים שניצבים בפני תמיכה ממסדית.

סכום התמיכה שמעניקה אקו"ם למבקשים הוא עד 10,000 ש' בלבד, ברוטו, כשממנו מנוכה מס כחוק. גובהו נקבע בשקלול של קריטריונים של ותק חברות באקו"ם (החל משנה אחת לפחות), גובה התמלוגים בשלוש השנים הקודמות להגשת הבקשה, תרומת הפרויקט לקידום מעמד המוזיקה (או הספרות) בישראל ועוד. את הסכום קובעת ועדה מיוחדת שמתכנסת לדיון בבקשות אחת לרבעון. אגב, פנייה לקרן זו מונעת הגשת בקשה למועמדות לפרס אקו"ם בתחום עידוד פרסום היצירה בגין אותה היצירה, במטרה ליצור כפילות או ניגוד עניינים.

מבקש המועמדות  אינו יכול להגיש בקשה על סמך רעיון בלבד, אלא לאחר שהשלים לפחות שליש מהפרויקט, והציג תקציב מתוכנן ולוח זמנים (שלא יימשך מעבר ל-18 חודשים) לסיום ולביצוע הפרויקט. על כך הוא צריך להתחייב בכתב ובמקרה של אי עמידה בתנאי התמיכה, יוחזרו לאקו"ם סכומי המענק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (כשבמידת הצורך יקוזז ההחזר מתמלוגיו). כן הוא מתחייב לדווח ולעדכן את אקו"ם בשלבי התקדמות הפרויקט, כדי להוכיח את קיום הפרויקט.

על מקבל התמיכה לתת עם סיום הפרויקט קרדיט ל"קרן של אקו"ם לקידום, עידוד ותמיכה ביוצר וביצירה הישראלית", וגם להוסיף לצדו את הלוגו של אקו"ם. דרישה לגיטימית לחלוטין אך יש בה יותר משמץ של פרסום ופיאור עצמי - כולה בתמורה לפחות מ-10,000 ש' לפני מס.

אם אלה התקנות הרלוונטיות של אקו"ם, שהוא - לצורך ההדגמה וההשוואה - סוג של גוף פרטי (שנמצא בבעלות החברים בו), על אחת כמה וכמה המורכבות שניצבת בפני גופים מוסדיים-ממסדיים שיידרשו לתמיכה בזמר העברי, בתוקף תקינה שמערבת כספי ציבור.

בין אם תהיה זו קרן רבינוביץ', הקרן לירושלים או קרן אמריקה-ישראל, מפעל הפיס או משרד התרבות, מגיע וראוי למוזיקאים הישראלים שמישהו ירים את הכפפה.



15/05/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. דווקא הפיס תומך
דולין מלניק , תל אביב (15/05/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע