סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בהופעה: יובל דיין
 

 
 
הסוגה ברורה. פופ רך ומלודי מהול במוזיקת עולם עם גוונים אתניים, ואולי להיפך. אולם נראה - בעצם נשמע - שהקול שלה כזמרת-יוצרת עדיין לא חד-משמעי וברור. "
ליובל דיין, עוד לא בת 20, בקושי אלבום אחד, כבר שני מלבושים מוזיקליים שונים שהיא אובדת ביניהם


יובל דיין היא פרח. פרח יפה, אבל עדיין רק פרח. פרח בטרם פרי, כמו שאומר שיר מוכר, במחמאה שאפשר להצטרף אליה בלב שלם, ומבלי להשתמש במלה בוסר.

מניפולציה של ניהול

לאחר "לאסוף", אלבום הבכורה המרנין שלה, יובל דיין היא בעיצומו של שלב ההוכחה. כזה, שבו מוקדם עדיין להכתירה בתארים שאין מהם דרך חזרה. 

יש לה את הכלים והנתונים הראויים. קול מסקרן, צרוב וחם. קטן עדיין, פגיע, אך מכמיר. היא נאה עד מאוד למראה. מתוקה ומצודדת. נערית ובובתית. ויש לה גם תסרוקת שכבר הפכה לסימן היכר (ממש כמו יהודית רביץ בגילה, פחות או יותר, או קרולינה).

יובל-דיין.jpg
יובל דיין (צילום: מעוז ויסטוך)

על כשרונה בכתיבת שירים כבר רמזה בחמישה משירים אלבום הבכורה שלה. ויש לה, אני מניח, גב חזק. אנשים חושבים עליה טובות, עובדה שהם מעמידים אותה - זמרת מתחילה, עם עשרה שירים בלבד - במרכז הפקות מושקעות, אולפן ובמה (חמישה נגנים: אור אדרי בבס, אדם בן אמיתי בחשמלית, שי ברוך בתופים, אלון רדאי בקלידים ואביב בכר בכלי מיתר נוספים). לא דבר של מה כך.

ועם זאת, כרגע היא מצטיירת כזמרת שהאמירה שלה אינה מחודדת, ולא בהירה. הסוגה ברורה. פופ רך ומלודי מהול במוזיקת עולם עם גוונים אתניים, ואולי להיפך. אולם נראה - בעצם נשמע - שהקול שלה כזמרת-יוצרת עדיין לא חד-משמעי וברור. הוא נשמע יותר כמניפולציה של ניהול, של הפגנת כוח מיותרת, על חשבונה של זמרת בראשית דרכה - שרק יצאה לאוויר העולם עם הפקה מוזיקלית אולפנית ובטוחה של מאסטר אחד, וכבר נזרקה אל הפקה מוזיקלית בימתית הרפתקנית של מאסטרים אחרים. כאילו למישהו, מישהם, אצה הדרך. או שמא גם הם מהססים, פוסחים על שתי הסעיפים.

   


מול הסביבה האלקטרונית התומכת, החמימה והמחבקת של פטריק סבג, שידע גם להפעיל ולהשתמש בכלי נגינה אותנטיים וייחודיים כקאנון וקאמנצ'ה, לוקחים אותה גיא מנטש ויהל דורון, צמד המפיקים הלוהט בפופ המקומי, למחוזות רוקיים, הלומי קצב ותופים (שי ברוך המחונן) ואתניות צפויה, עם עוד ובוזוקי המאתגרים פחות (וזה מבלי להטיל דופי בנגינתו המופלאה של אביב בכר) ומינוס הסלסולים המרתקים שלה.

רוצה להגיד, שיש ליובל דיין, עוד לא בת 20, בקושי אלבום אחד, כבר שני מלבושים מוזיקליים שונים. והיא, לטעמי, אובדת ביניהם.

במהלך שבעים דקות השמיעה דיין את כל שירי אלבומה הראשון, אם כי לא בסדרם. "ביחד", "לאסוף", "צבעים" (שבו ויתרה על חלוקת השירה עם אמיר דדון), "אל תאמר", "עד שתחזור" (שבו אירחה, כבאלבום, את יוצרו, עידן חביב - היא הקול הנמוך, הוא הקול הגבוה), "פעם אחת" (שגם הוא, כמו "אל תאמר", דוגמה למוזיקת עולם שנטענת ואולי מופרעת, באנרגיות רוקיות), "שם" (שהצטיין בדו שיח שבין נגינת העוד לתיפוף) ו"מה שאני צריכה", שיר המעגן, הביטחון ושלוות הנפש שלה, שנצבע בים תיכוניות יוונית-ישראלית משמחת.

  

היא חתמה עם "שאריות של החיים" בשירת רבים מרגשת ועם "מי אני מולם" שבמהלכו הפליטה צהלול, שלרגע תאם-הסביר את שמלת ההופעה שלה - כעין קַפטָן מסורתי הנהוג בטקסי חינה.

עכשיו נותר לחכות להפיכת הפרח לפרי. וגם שתבהיר מה ממנה זה היא ועל מה ממנה היא תוותר. וכשיובל דיין תמצא את הקול שלה, היא תהיה מישהי. מישהי באמת.

יובל דיין במופע השקה של "לאסוף". זאפה תל אביב, ראשון, האחד ביוני 2014


למועדי מופעים >

05/06/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע