סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן 6 אלבומים יפים לחג
 

 
 
מורין נהדר, דקלון וסגיב כהן,"איבי הנחל", מיטל מיכאלי ועציון מאיר, דוד זוהר מלניק ואלעד שודלר


"איבי הנחל". דרך חדש.

אלבום הבכורה של "איבי הנחל" (9 שירים, 41:49 דקות) הוא אם תרצו גרסה חובשת כיפה ל"בית הבובות" המוצ'ילרי. רוק-פולק מרוכך (גם כשהוא מלווה בריפים של גיטרות חשמליות ומצטייר כהמנוני הופעה כבשירי הנושא), נעים מאוד לאוזן, נישא על טקסטים שהם כספר הדרכה למסע של התחזקות ותהיה בשבילי אהבה ואמונה, גשמיות ורוחניות.

שיר הנושא (מלים: הרבי נחמן מברסלב) מדייק את המהות והכוונה: "תנו לי את לבכם ואני אוליך אתכם בדרך חדש/ לגלות אחדות הפשוט/ מתוך פעולות משתנות", כש"פרדס רימונים", "טעם גן עדן", "נחל נובע" ובעיקר "איבי הנחל" הנועל (כולם של אופיר בר עמי, היוצר של ההרכב והסולן שלו) לא מסתירים את מקורות ההשראה וההתכתבות של היצירה. הלב והנשמה משתוקקים ונמשכים אל מקור החוכמה, האמת ואור הדעה והאהבה אשר בפרדס ובגן המטאפוריים, בתקווה שעוד יגיע היום ויתהפך האסימון.

ודווקא משום כך קשה לעבור לסדר היום על שגיאת דקדוק בוטה, כמו "לכּל שאלה תשובה...", שעמה נפתח האלבום. כמה חבל שהעברית נפגעת ביצירה ששמה דגש על משמעות המלה (עצמאי).

   

מיטל מיכאלי ועציון מאיר. מילים כמו מים.

משום מקום אחד האלבומים היפים, המקסימים והמתוקים של העת האחרונה. אם תרצו זו אופרת כיס, אלבום קונספט על אהבה וזוגיות, שייכות והשתוקקות. "למצוא סיפור בכל דבר/ לחשוף את הדרמה שכל הזמן מתרחשת/ אפשר לקרוא לה החיים" ("סיפור"); "אחרי שכל כך האמנו/ לקחנו גיטרה ביד/ לא היה לי אכפת לאבד את עצמי/ בשביל משהו גדול/ שהרגיש לי חזק יותר מהכל" ("בין כלום לירוק"), "באהבה כבר לא ברורים לי החוקים/ אז איך אדע אם זה לא זה/ ואם לא זה, אז מה זה כן?/ גם אם ננסה/ גם אם ניפרד/ גם אם אם נתחתן/ גם אם נתייאש/ גם אם נתעקש/ גם כשהאושר ימלא" ("קול צף").

9 שירים, 30:46 דקות. שמונה דואטים מכמירים (וסולו נפלא אחד, "ארבעה צעדים"), עטופים בלחנים סוחפים, אך נשענים בעיקר על השילוב הקולי יוצא דופן בין מיכאלי, מוזיקאית ושחקנית חילונית, לבין מאיר, מוזיקאי מנהיג להקת "דברים בעלמא" הדתית. הקול הגבוה, הזך, הטהור והמלאכי שלה (ב"די" היא מזכירה את אסתר עופרים, וב"קול צף", "סוף היום" והאחרים היא פשוט חוויה לאוזן), עם השירה הארצית, המחבקת והמכילה שלו, מתכתבים עם אריות אופראיות, ודיאלוגים של שירה ממיוזיקל, כש"די" המורכב משלים עם קודמו ("ולאשר אלך" של המשורר אורי צבי גרינברג שמשתלב בקלות בתבנית).

את שיאו הסוער והמסעיר של האלבום, הרפסודיה הבוהמית שלהם, ובה צמד האוהבים מצטייר כאלטרנטיבה מנומקת ומפתיעה לאורית שחף ותום פטרובר מ"היהודים". ההפקה המוזיקלית (איתי צוק) מושתתת אמנם על אלקטרוניקה, אך משובבת ומלהיבת דמיון ברכות, ברגש ובקשב שבה. אלבום מענג לאוהבים צעירים וגם ליותר מבוגרים. (עצמאי) 
 

   

דוד זוהר מלניק. גם אם זה כואב.

בגיל 37 החיים הכריחו את דוד זוהר מלניק, איש הייטק ויזם בתחום התוכנה, להקים אנדרטה מוזיקלית לזכר רעייתו המנוחה לירון, שמותה ללא עת כה נוכח בעשרת השירים וב-37:40 דקות האלבום. שירים על זוגיות שנפסקה טרם זמנה, הרהורים בעתיד שלא יהיה, בדברים שלא הספיקו, בהחמצות קטנות וגדולות ובעיקר עיסוק כואב בהורות הלא שלמה ("איך נחיה בשניים", "מכתב לילד", "אבא בן"). געגועים עזים של "אין לי בלעדייך", "עוד מעט היא תדפוק אצלי בדלת", "איך נחיה בשניים? מתי נביא לנו ילד?", "יש אחד שמחכה לך וזה אני", "ובכלל לא אכפת לי להיות האידיוט שתמיד מחכה. מתי תחזרי", "ואת חוזרת להיות רק זכרון שלא עוזב".

בניגוד לצפוי ולמרות שכאב הפרידה, ההחמצה והגעגועים לא מרפים, מלניק דן בהם בכאב עצור, בדרך כלל ביובשנות נטולת רגשנות (להוציא אולי את השיר הנועל "עכשיו אני נראה בסדר"), כמי שוויתר מזמן על החלומות הגדולים ונשאר רק עם הכאב בפנים.

בהפקתו המוזיקלית של גיא בוקאטי, שהוא גם שותף בכיר בכתיבת השירים והלחנתם, האלבום  מאופיין ברוק-פולק, רוק גיטרות מיינסטירמי, כשפה ושם תוספות קלידים ותכנותים מקנים לו סאונד של פסקול קולנועי, מתאים למאוזוליאום המוזיקלי. מלניק מזכיר בשירתו את מוש בן ארי, ואך טבעי הוא שאריק סיני מבליח לפתע בדואט "אבא בן". לא יצירה גדולה, לא חידושים מפליגים, אבל אלבום קטן וחם ומעורר אמפאתיה. שלא נדע, כמו שאומרים. (עצמאי)

   

אלעד שודלר. אבן מתגלגלת.

שם האלבום לא מסתיר כוונות ויעד. רוק'נרול ובהכי גדול. זה אלבומו השני של אלעד שודלר ואני מקווה בשבילו שהוא בדרך לשם. הסאונד שלו - הפקה מוזיקלית משותפת לו ולנגני הגיטרות מאור ויזל ודודו לוי כשבהקלטות הוא נעזר בנגני "בית הבובות" המתופף דני מקוב והקלידים איתי בן מרגי, ובנגן הבס עדי הר צבי - חותר לשם.

מגוון ודובר בשפה רוק'נרולית ישירה, בהירה וגם מוכרת מאוד, עתירת פראזות אך נמנעת מבנאליה קלישאתית.
שודלר הוא כותב מיומן וממציא לאהבה ולזוגיות ביטויים והקשרים מעולמות מגוונים. כל אחד מעשרת השירים שלו (31:05 דקות) הוא המנון רוק והופעה בפוטנציה. יעידו הסינגלים "עיניים חתול", "2005" ושיר הנושא. יש לו קול עם נוכחות, שהיא כעין שילוב עוצמתי של אבי בללי, ברי סחרוף ועמרי גליקמן (מ"התקווה 6"), ושירתו ערבה, סמכותית, ארומאטית ובשלה.

הייתי אומר שלו היינו מנקים את זירת הרוק המקומית מכל העבר המוכר ומתחילים היום ספירה מחדש, שודלר היה בעמדה מצוינת של טוען לכתר. אלא שאנו חיים בשוק צפוף ומלאכת ההוכחה היא לא רק עליו, אלא בעיקר עליכם. לטעמי, יש לו את זה. תנו לו הזדמנות, אתם עשויים להיות מופתעים מההתמסרות שלו ומהפתיחות של השירים שלו אליכם. על היעדר המלים מהדיסק יש רק להצר. (עצמאי)

   


מורין נהדר. ישֵנה בחיק ילדוּת.

אחרי שנים רבות של נוכחות בזירת מוזיקת העולם הישראלית, סוף סוף אלבום בכורה לפייטנית (ממוצא פרסי) מורין נהדר. 11 פיוטים, אחד מהם, פיוט הנושא, רק בגרסתו האינסטרומנטלית, בסולם הפרסי העתיק מאהוּר.


מורין-נהדר1-אורית-פניני.jpg
מורין נהדר, צילום: אורית פניני

מחציתם בלחנים פרי עטה - "שחי לאל" של שלמה אבן גבירול, "קריה יפהפייה", "התרדוף נערוּת" ו"ישֵנה בחיק ילדוּת" של  יהודה הלוי, "תפילה לשלום" (א-קאפלה!) מתוך הסליחות ליום כיפור, "חון תחון (בת אהובת אל)" שמחברו אינו ידוע; חלקם מבוססים על לחנים עממיים פרסיים - "כי אשמרה שבת" של  אברהם אבן עזרא, "דרור יקרא" של  דונש בן לברט ו"צור משלו אכלנו" (עם סבהּ, בניהו צדיק); ומקצתם עיבודים שלה ללחנים קיימים - "אגדלך אלוהי כל נשמה" של אבן עזרא ו"אשריכם ישראל" שמחברו לא ידוע (סך הכל 55:21 דקות). בעיבודים ובהפקה המוזיקלית העשירה והיפהפייה נהדר חולקת עם ינקלה סגל נגן המיתרים הרבגוני (בוזוקי, טאר, עוד, סאז, בס וגיטרה אקוסטית).

את חוברת המלים והקרדיטים פותח הסבר שלה עצמה על מסעה בחקר ובשימור מסורת השירה של יהדות אירן. התוצאה יאה לבני כל העדות ותיגע בנפש כל מי שיודע להעריך אמנית גדולה וזמרת נהדרת, והשקעה מלאת אהבה בשורשים של כולנו ובקירובם לימינו אנו. (נענע דיסק)

   

דקלון וסגיב כהן. פרח המדבר.

דקלון הוא אגדה ים תיכונית, נציג למוזיקה המזרחית כביטוי אותנטי אינטואיטיבי לתרבות שנאבקה לבטא את עצמה. סגיב כהן, שמגיע מהצד השכתלני, הלמדני, המושפע מתרבות העולם, עשוי להיות כזה רק אם ימנע מ...שיתופי פעולה דומים עם אגדות ים תיכוניות.

אין בכלל ספק שלדקלון מגיע קאמבק מושקע, ואם אכן שירי האלבום (בהם שיר הנושא, "ילדה קטנה במזח", "מוכר הגרעינים", "כסאח", "תן סימן" ו"נוגע ופוגע" של יוני רועה) הציתו מחדש את העניין בו, בשירתו ובהופעותיו, האלבום הזה (15 שירים ומחרוזות, 62:07 דקות) מוצדק. השאלה היא אם החיבור בין השניים מוצדק.
באשר לזימרה התשובה חיובית. דקלון הוא זמר ענק וכהן הוא הפרטנר האולטימטיבי לשיתופי פעולה. איכויות השירה הנהדרת והמדויקת והפרייזינג המשובח שלו מתאימים אותו כמעט לכל דואט או שילוב הרמוני. באשר לתועלת האמנותית  שלו מן הפרויקט אני מסופק.

הייתי נלהב יותר אם כיוצר דעתן, משמעותי וחשוב בגזרת הפופ הים תיכוני המתחדשת, הוא היה מושך את דקלון אליו (ולא מסתפק ביצירתם של שני שירים חדשים בלבד - "פרח המדבר" שמנמק כביכול את החיבור ביניהם ו"תן סימן" שמסמן דרך חדשה אבל לא ממשיך אותה), מנסה לקדם ולהטביע חותם עכשווי בקריירה שלו, נאבק על תרומתו כיוצר, לוקח בעלות על העיבודים ולא מסתפק ביציקת מים על ידיו של המורי.

ואין בהסתייגות האישית שלי להמעיט מיופיו של האלבום (שאת הפקתו המוזיקלית מוביל נדב ביטון) הכולל קלסיקות ים תיכוניות על זמניות. ולהשומע ינעם, אפילו מאוד (עדן / אן.אם.סי.יונייטד).

   

 


06/10/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע