סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מיטל מיכאלי ועציון מאיר - זוג מוזר
 

 
 
במה, הופעה, נועדה לתת ערך מוסף לאלבום. אלא שמיטל מיכאלי (שחקנית) ועציון מאיר מפספסים את העיקר. מהזוגיות שבאלבום אין על הבמה כלום. איזו החמצה. הייתי שולח אותם בחזרה לחדר החזרות, להשקיע בהצגה. יש להם את זה ביד, צריך רק להגיש"
אחד האלבומים המרשימים, המלבבים והמהנים של העת האחרונה מתפספס לגמרי על הבמה


לו הייתי היחצ"ן של מיטל מיכאלי ועציון מאיר, העומדים מאחורי האלבום היפה "מילים כמו מים", הייתי הופך עולמות ואולי גם שולחנות במאבק על זכותם (ויותר מזה על זכאותנו) להיות מושמעים בשעות וברצועות השידור הכי נחשבות.

אין שום סיבה, הסבר או נימוק הגיוניים שימנעו מתשעת השירים שלהם להפוך ללהיטי רדיו גדולים. במיוחד לא כשרשימות השידור למיניהן נפתחות לאלבום במתכונת דומה ("מעט פשטות" של אביב בכר והדס קליינמן) שהושק באותו זמן פחות או יותר. ולא שיש לי חלילה משהו נגד האחרונים, כמו שאני מוצא דופי בקבלת ההחלטות של המחזיקים את הפלייליסט כקושאן מקודש הרשום על שמם בטאבו.

מלאכת מחשבת קונספטואלית

לטעמי, שיתוף הפעולה היצירתי בין מיכאלי, זמרת, יוצרת ושחקנית חילונית, לבין מאיר, זמר ויוצר דתי, הוא אחד הדברים המרשימים, המלבבים והמהנים שאליהם נחשפתי בעת האחרונה. ואפשר בהחלט להרים גבה על שהם לא מצליחים לקבל בתחנות הרדיו את המגיע לאיכויותיהם כמבצעים וככותבי שירים. האם היא היתה צריכה להיות קודם לכן נגנית ליווי של כוכב רוק? האם השם שלו ימני מדי? אני תוהה ולא מבין.

לעומת זאת, אם הייתי היועץ האמנותי של השניים הייתי נותן להם בראש אחרי הופעת ההשקה שלהם, השבוע בתמונע. בעצם, זה לא היה מגיע לכדי הרמת קול וגערות, כי הם לא היום עולים על במה מבלי להבין מה יש להם ביד. ולא מדובר בתרגום הקלטת האולפן להופעה, כמו שניסו לעשות. אלא לספר סיפור, הסיפור הבינ-זוגי שלהם.  בין אם הוא אמיתי או סתם פיקטיבי לתפארת היצירה, הוא עדיין הסיפור שלהם, עליו עמלו כמעט שלוש שנים קודם ההקלטות.

השירים של מיכאלי ומאיר הם שירי זוגיות. זוגיות שנבנית בהרבה אהבה, בתשומת לב, בהקשבה הדדית, בתחושת שייכות. ויש בה גם לא מעט השתוקקות ונואשות.

הם עצמם מתארים את החיים כדרמה ב"סיפור" – "למצוא סיפור בכל דבר/ לחשוף את הדרמה שכל הזמן מתרחשת/ אפשר קרוא לה החיים/ אפשר לספר אותה בשתי מלים/ אפשר גם באלף וחמש מאות". אבל הם בחרו בצמצום, של תשעה שירים (ועוד ארבעה על הבמה), מתוך אמונה שהם עושים "עניין מכל דבר/ בגלל שסוער לי, בוער לי ואין עוד דרך/ רק לספר/ אותי".


מיטל-מיכאלי-ועציון-מאיר-2אורית-פניני.jpg
מיטל מיכאלי ועציון מאיר (צילום: אורית פניני)

הסיפור שלהם כתוב באלבום כמלאכת מחשבת קונספטואלית. כל כולו זוגיות יצירתית שמתמודדת עם מחסומים ומבקשת מעקפים, שמפורטים כה יפה ב"בין כלום לירוק" ("אולי אם נמיס את הקרח/ נהיה בתנועה/ נצליח לכתוב ... לא היה לי אכפת לאבד את עצמי/ בשביל משהו גדול/ שהרגיש לי חזק יותר מהכל"); וגם זוגיות של אהבה שמתעמתת עם מעקשים ומנסה ותוהה ב"קול צף" לגבי הפתרונים ("באהבה כבר לא ברורים לי החוקים/ אז איך אדע אם זה לא זה/ ואם לא זה, אז מה זה כן?/ גם אם ננסה/ גם אם ניפרד/ גם אם נתחתן/ גם אם נתייאש/ גם אם נתעקש/ גם כשהאור ימלא").

כמעט כל השירים בנויים כדיאלוגים ישירים. אחת לשני ולהיפך, בגוף ראשון לגוף שני, הדדית. באלבום זה עובד כי התחושה שהשניים מעבירים משכנעת שהם מתכוונים לכל מלה. לא על הבמה. שם הם שרים לעצמם, לא אחד לשני. וזה משונה לגלות שהם כמעט ולא מסתכלים אחד אל השני בעיניים, כמו שלבטח עשו באולפן (ככה זה נשמע לפחות). אי אפשר לשיר שירים של זוגיות, כה קרובה, כה חשובה, כה נואשת, אם לא שרים אותם אחד לשנייה ולהיפך.

שרים כל אחד לעצמו

בהקשבה לאלבום שמעתי בסופט רוק של השניים אלטרנטיבה מעניינת ומאתגרת לאורית שחף ולתום פטרובר מ"היהודים". מצטער. לא על הבמה. יש להם מה ללמוד ממושאי ההשוואה מעוררי האמון. הם רק צריכים לפנות איש של רעותו, לדבוק במלות השירים, לחיות אותן, להציג אותן. ואז יעופו גיצים וניצוצות, רסיסי תשוקה, הבזקי מתח מיני (גם אם אין, אפשר לזייף, זה שואו!), יקרה משהו.

לא אצלם. לא בגרסתם האקוסטית (ללא ארנון זיו בגיטרה ואלון טננבאום בתופים) ל"בגללך" (של ארקדי דוכין) המתבקש. במקום שיתמקדו אחד בשנייה כפי שהשיר דורש ולעזאזל העולם, הם שרים כל אחד לעצמו, מישירים מבט אל הקהל. ולא יעזרו עוצמות הצעקה.

ואפילו ב"די", שיר הגעש והסערה המופלא שהוא שיאו של האלבום ואמור להיות שיא ההופעה (לאחריו נשארים רק ההדרנים), הם חירשים למלות השיר: "די/ אהבתי יותר מדי/ חשבתי/ נעוף ונבער/ נשכח מה מותר/ באמת היינו זוג מוזר... די/ אל תסתכל עליי/ אולי אם תסתכל עליי/ כבר לא ארגיש ככה// נו די/ מתי תסתכל עליי?/ אולי אם תסתכל עליי/ אני ארגיש חיה". אין שום אינטראקציה  ביניהם. לא הסתכלות ולא נעליים. אכן, זוג מוזר.

הנה כי כן. לא די בשירים נהדרים (ותוסיפו לנזכרים כאן גם את "אין איש יודע", "ארבעה צעדים" ו"סוף היום", כל אחד מקסים בדרכו) ולא מספיק לשיר טוב, מדויק וללא זיופים.


מיטל-מיכאלי-ועציון-מאיר-1אורית-פניני.jpg
        מיטל מיכאלי ועציון מאיר (צילום: אורית פניני)

ידיים שלובות מאחורי הגב

עציון מתחיל מהוסס. קצת עצי בפתיחה, במיוחד כשהוא לבוש בקרדיגן. אבל נפתח בהמשך ומפיץ חום, אנרגיה נכונה ועוצמות של זמר מצוין. גם כשהוא מתפלל בדבקות, יותר מאשר שר. והיא פנטסטית. קטנטונת, יפה. לפעמים קשה להאמין שהקול הנפלא שלה אכן בוקע מגרון אנושי. ויש לה קול מהפנט, עמוק כאופל, ושירה שגורמת לדמיין אם לא כך היתה נשמעת אסתר עופרים לו היתה בוחרת לשיר רוק'נרול.

בהופעה, על הבמה, במיוחד עם השירים שלהם, הם חייבים לגרום לצופים לעצור את הנשימה, לסחוף אותם בתשוקה הנואשת שלהם. שנאמין להם שזה הסיפור שלהם. כמה מאכזב שזה לא קורה. שהם לא משכילים להפוך את הדרמה שבשירים לדרמה על הבמה. ואיך יעשו זאת אם ב"קול צף" היא מפנה לו את הגב דווקא כשהוא שר לה "אני ענן/ אבל כולי שלך"? ואם חלק מ"ארבעה צעדים" הוא מהמהם עם ידיים שלובות מאחורי הגב?

במה, הופעה, נועדה לתת ערך מוסף לאלבום. אלא שמיטל מיכאלי (שחקנית) ועציון מאיר מפספסים את העיקר. מהזוגיות שבאלבום אין על הבמה כלום. איזו החמצה. הייתי שולח אותם בחזרה לחדר החזרות, להשקיע בהצגה. יש להם את זה ביד, צריך רק להגיש.

מיטל מיכאלי ועציון מאיר. השקה ל"מילים כמו מים". תיאטרון תמונע תל אביב. שלישי, 18 בנובמבר 2014


למועדי מופעים >

20/11/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע