סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום ההתבגרות של עברי לידר
 

 
 
אלבומו החדש של לידר "האהבה הזאת שלנו" מעיד על כיוון בוגר, רך ורומנטי אצל יוצרו


לא יכול להגיד ש"האהבה הזאת שלנו" הוא האלבום הטוב ביותר של עברי לידר, אבל הוא ללא ספק אחד היפים שבהם.

דומה ששותפות היצירה עם יד ימינו הבימתי, נגן הגיטרות יונתן פריג', שחלק עמו בחיבור הלחנים (תשעה מתוך אחד עשר; שני האחרים לא נכתבו על ידי לידר) אחראית יותר מהכל לתרומה, בהעשרה, בהפרייה, בגיוון, ובעיקר בהיפתחות (וגם בהתפתחות!) של לידר לכיוונים יותר חמים, יותר מרוככים, הרבה יותר רומנטיים.

ולא רק ביצירה אלא גם בשירה ובהבעה. ללמד שגם אחרי 20 שנות קריירה יש לאן להתקדם ולהתפתח. וזה אם תרצו ההישג הגדול ביותר של לידר ב"האהבה הזאת שלנו".

ילדים הם לב ההתייחסות

האלבום החדש הוא גם המתבגר ביותר ביצירתו עד כה. ההרגשה היא שהגיע מוקדם מדי, הרבה לפני ש"מישהו פעם", קודמו, מיצה את עצמו. נראה שהשנתיים וחצי האינטנסיביות שביניהם, שכללו גם את הבכורה של "צעירים מקצוענים" וצעדים ראשונים ומסעירים בזירה הבינלאומית, הולידו הרבה ריגושים, חוויות ומחשבות.

אם אפשר לאפיין את "האהבה הזאת שלנו" מהבחינה התמאטית הוא מתמקד בבחינת מסגרות המקום והזמן של לידר. בעוד המקום לובש ופושט צורות וביטויים של חללים מזוהים, עניין הזמן הוא יותר חמקמק - יותר ציר במרחב, שנע בין אהבה וזוגיות, לפרידות ולבדידות, ובעיקר בהרגשת ההתבגרות ונזילתו-אזילתו של הזמן.

ודומה שנוכח תנועתו של הזמן, לידר בשל לפרק הבא בחייו. כאבא וכהורה. סוג של עוגן בחיים. מלבד שיר-שניים, כל השירים באלבום החדש מאזכרים ילדים, באופן כזה או אחר. אולי הבשורה האישית-אנושית הגדולה של האלבום. לפעמים האיזכור אגבי, כאיור לרעיון או כציון עובדה. אולם בלבו של האלבום, בארבעה-חמישה שירים לפחות, ילדים הם לב ההתייחסות. חלק מן ההתבגרות.

העיסוק נפתח ב"מקום ליותר", אחד מכמה לחנים קליינשטיינים שהאלבום מציע (במקרה הזה, הוא מתפתל ומעלה את השירה לצעקה אופיינית לנשוא ההשוואה). השיר הוא ניתוח יפה-דימויים של פרידה, של פרימת חוטי הקשר. אם ב"קרוסלה", השיר הקודם, מושמעת דאגה מרומזת לילדים שלא התבשרו בפרידה של הוריהם, כאן ההחמצה היא את ההזדמנות להביא ביחד ילדים. נגינת גיטרות פולק אקוסטיות עם חיקוי קלידים מושלם של קרן יער.



עברי-לידר1-זיו-שדה.jpg
עברי לידר, צילום: זיו שדה

הפרידה מובילה לבדידות ולתובנות ממנה ב"לרגע אחד או תמיד" (משחק ניגודים מקובל אצל לידר, מ"מלטף ומשקר" מן העבר ועד "המון או כלום" בשיר הנושא), וגם לחלום על בית גדול וּמלא ילדים. וגם כאן מעשי הכשפים של יועד נבו, המפיק המוזיקלי המוכשר, העדכני ורב ההמצאה, באים לידי ביטוי בתחליפי תכנות מדויקים לנשיפה ולמיתרים.

האמירה הכי מפורשת של לידר בענייני הורות היא "הילד שלי". בשיר, בלדת פסנתר וגיטרה מרגשת, העוקבת אחר שני הקודמים, הוא מרחיב ומפרט את חלום הילד, על החיים שיעניק לו, אם כי הוא מודע, ער ומודאג מן הסכנות שהעולם צופן, על כל הפחד, הקור והרוע שבו.

הרצף נמשך עם "הילדים של העולם". הרחבת זווית הראיה וההתייחסות של מי שרואה עולם. מנסים להתחבר למשהו גדול שיש בו היגיון, מחפשים עוד רגע קסם, חיים לפי הקצב של חידושי הטכנולוגיה. ואני אוהב את האצת הקצב הפנימית של "לא איכפת לנו משום דבר" ושל "קליק-קליק-קליק/ אתה מספיק-פיק-פיק" מ"אלפי תמונות של המפל" בהמשך. משקף את קצב החיים. את התזזיתיות שלהם, את המהירות של ההתרחשויות. אם תרצו, האצה של בקצב אחיד של תנועות הגוף. פולק-רוק של גיטרות אקוסטיות ודומה שזו היצירה הכי יונתן פריג'ית באלבום.

ויש נקודת מבט חשובה נוספת של מבוגר אל ילדים, ילדות נכון יותר, ב"ילדוֹת מהעיר הגדולה". אלקטרו פופ כשל להקה בריטית. בעצם, הכי YTP באלבום. ביקורת על דור נערות משועמם קהה חושים ואובד דרך: "במונית שירות ליפו תל אביב... מה שאת נותנת מותק הוא ייקח". ילדות שותות אספרסו, עראק, מבלות במגדלים, לוקחות כדורים כדי לא להרגיש.

יחס מחפיר לשפה

שני השירים האחרונים הם גם נציגים נאמנים של מה שהייתי מגדיר חברותא גברית באלבום, טבעי למדי ליצירה שנעשתה במשולש לידר-פריג'-נבו שגם מנגנים כמעט בכל הכלים. בהם וגם ב"אלפי תמונות של המפל", יש גם שימוש בגוף ראשון מדברים וגם שירה הרמונית של "הו הו" גברי. האחרון, שעושה קרדום לחפור באחת ההתמכרויות של העידן המודרני (צילום דיגיטלי), מזכיר שהבדידות היא קיומית: "בחדר החשוך בעדינות הוא מפתח רגעים יפים של להיות לבד" (וגם שגיאה צורמת בעברית "ארבע ילדים", למרות שבחוברת המלים נכתב ארבעה. ועוד נחזור לעברית).

דימוי בדידות יפה אחר, גֶפֶני דווקא, הוא "האהבה הזאת שלנו בונה לנו חדר/ שנוכל בתוכו להרגיש בודדים בעולם", בשיר הנושא. הלחן מזכיר דווקא את הכתיבה של פוליקר, ולידר אף שר כמותו, בהתאמצות צרודה, את הפיזמון. לעומתו "מה אתה אומר", שכתבו נועם חורב ולורן פלד - אחד הנדירים ברפרטואר של עברי לידר שלא הוא כתב - רוק פולק חשמלי נגוע במלודיה קליינשטיינית (וגם ב"הו הו" גברי) ומנוקד בצביטות סיטאר.

אחד השירים הבולטים באלבום, שזכה גם לוידאו-קליפ מרשים במיוחד, הוא "הכל בוער". אותו עניין של  "ילדות והעיר הגדולה" אולם מזווית אחרת. בליינות עירונית חסרת דאגות שמולידה התמכרות למחט הדקה, להתרגשות, שתייה ללא שליטה ורומנטיקה זולה. המנון רפיטטיבי, הדוניסטי. שסימן ההיכר שלו הוא תיפוף חד וממכר של נבו.
רצועה זו מסיימת למעשה את האלבום.

"קר קר" שנועל (42:17 דקות), הוא יותר בונוס מאשר חלק מהאלבום. אמנם הוא שיר אהבה מתוק שמתכתב איכשהו עם שיר הנושא, אבל שונה בהכל מאופי האלבום: גם לא נכתב על ידי לידר, גם היחיד שהופק על ידו, גם מארח את נגן הפסנתר עדי גולדשטיין, וגם דואט, עם מורן דוד, שכתבה את השיר עם דודי בר דוד.

והעברית? בעיה אקוטית אצל עברי לידר. היחס שלו לשפה העברית היה ונשאר מחפיר. שיר הנושא הוא דוגמה לכל הטעויות האפשריות. ונעזוב את ו' החיבור לפני בומפ (וְמרגיש, וְמיטת ילדים, וְכְּשמישהו) ואת הבורות בהגיית שני שוואים נעים בראש מלה (בְּפְנים, לְכְּלום). גם לְהֲמון (במקום לַהמון) היא טעות מאותה משפחה, אבל טעויות כמו יֶברח (במקום יִברח) והֶרגיש (במקום הִרגיש) הן בלתי נסבלות שמעידות על בורות, זלזול והיעדר תשומת לב.
ואני מתעקש להתעכב על כך על מנת להסב את תשומת לבו של חבר השופטים העתידי הנכבד שתמנה אקו"ם בסוף שנה זו להענקת פרסיה על הישגי 2015, ולקרוא לה כבר עתה למנוע ממחבלים בלשון העברית פרסים מכל סוג שהוא.

עברי לידר. האהבה הזאת שלנו (הליקון) 


למועדי מופעים >

23/02/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע