סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן נשמה צוענית - ארזי ומנור ביידיש
 

 
 
שמונת השחקנים הם חבורה מגויסת ונלהבת שמזכירה בחיוניות שלה מעמדי בידור מן העבר, מהלהקות הצבאיות (ומי כמו ששי קשת, המנכ"ל והמנהל האמנותי, לדעת) ועד הצגות בידור נושאיות כ"איש חסיד היה", "אל תקרא לי שחור" ודומותיהן, ומבחינה זו היא בהחלט הישג נאה"
הצגת הבידור של צעירי היידישפיל  מהנה את האוזן ואת העין ומשעשעת לא מעט את הנשמה


אחרי שהתכבד לפני כארבע שנים בגרסה יידישאית מאת הזמר-שחקן יוני אילת, משמש עתה "נשמה צוענית", אלבומה המצליח של ירדנה ארזי משנת 1987, כבסיס להצגה מוזיקלית בתיאטרון יידישפיל.

אחוות המיעוטים

אותו אילת, שלפני כשנתיים יצר עבור אותו תיאטרון את הרביו המוזיקלי "מונולוגים מהקישקע", חוזר על אותה מתכונת עם אותו אנסמבל של שחקנים צעירים.

כמעריץ גדול של ארזי וכפריק לא פחות של יידיש, מוצא אילת דמיון גדול, אפילו הקבלה וגורל היסטוריים, בין אורח החיים, אם לא התרבות, של אומת הנוודים האירופית, לבין היהודי הנודד שבתקופת קודם מלחמת העולם השנייה. המחזאי אורן יעקובי בונה בעבורו סיפור מסגרת רב ממשקים, שמצדיק את התרגום היידישאי של הנעימות הצועניות העממיות מצד אחד, ומדגיש את התלישות המשותפת של השניים מטריטוריה, מצד שני. כך שלמרות הנימה השמחה והסאונד הקצבי והעולץ של השירים, בבסיסם נמצא עדיין עצב קיומי של קשיי חיים, נדודים ותחושת נרדפות תמידית.

מעבר לעובדה שהאלבום של ארזי מספק להצגה את שמה, השירים של "נשמה צוענית" (כולם בנוסח עברי של אהוד מנור, רק אחד מהם לחן מקורי, של יהודית רביץ ל"כשהצועני אוהב", השיר הפותח), הם יותר אילוסטרציה, אתנחתות מוזיקליות ססגוניות, להארת העלילה ולקידומה. המתכונת כאמור היא רביו. מונולוגים, דיאלוגים ונתחי אומר ומשחק, שביניהם משולבים השירים.

חוט השני של ההתרחשות הוא שלושה מפגשים משעשעים למדי, ברוח ההומור היידישאי (במה ממולא גפילטע פיש?), בין ה"קרובים רחוקים מאוד", יהודי (ייד) וצועני (ציגיינער), בפאזות עוקבות לכאורה של החיים. ביניהם שתולות סצנות דרמטיות שמנסות להתחקות על הווי החיים הצועני ובאמצעותו להגדיר ולהעשיר את קשר הגורל בין העמים הנודדים, את אחוות המיעוטים ואת רצונם העז להיות אזרחי העולם.

כמו מונולוג של דובה רוקדת שמגלה שליטה במחזאות שקספירית (עינת סגל-כהן המרגשת); דרך דיאלוג בין ילד חולמני, נוצרי מן הסתם, שמבקש להיחטף על ידי צוענים, על אף ניסיונותיו של שוטר אנטישמי להניאו מכך; או סדנה לחיזוי העתיד שבעלת אוב צוענייה מנוסה מנסה להעביר למתלמדת (יהודיה?), וסופו המצמרר - ניבוי השואה שתיפול על שני העמים. והקישור בין השיר "כדור הבדולח" לאווירת ליל הבדולח הוא בלתי נמנע.

אגב, אילת ויעקובי עושים שימוש רק בתשעה מתריסר שירי "נשמה צוענית". חלקם (ארבעה, כולל שיר הנושא) תורגמו על ידי השחקן יעקב אלפרן ז"ל, והאחרים תורגמו אד הוק על ידי מרים טרין, אבישי פיש ואליעזר ניבורסקי. אם כי התרגום לעברית משתמש במלים של מנור.

את שלושת "הנעדרים" משלימים שני שירים מאוחרים יותר של ארזי (ומנור), שניהם באותה אווירה "צוענית", ששימשו אותה בקדם-אירוויזיון הפרטי שלה שנה מאוחר יותר - "היא רוקדת" (שהלחין קובי אושרת) ו"בן אדם" (לחן: בוריס דימנטשטיין) שעמו הגיעה באירוויזיון בדבלין, אירלנד, למקום השמיני. השלישי הוא קלאסיקה יידישאית מוקדמת בשם "כינור ישן", מלים של איציק מאנגער ללחן עממי (שחווה אלברשטיין שרה בעברית, למלותיה של רחל שפירא).

נשמה-צוענית-יחצ.jpg
נשמה צוענית, צילום: ינאי יחיאל

הישג נאה

כרביו מוזיקלי "נשמה צוענית" הוא הצגת בידור. אמנם הוא מנוקד ברגעים דרמטיים נוקבים ומרגשים (כמו "לילה צועני בעיר" או "בן האלוהים ובת השטן"), אולם הוא מהנה את האוזן ואת העין ומשעשע לא מעט את הנשמה. שמונת השחקנים הם חבורה מגויסת ונלהבת  שמזכירה בחיוניות שלה מעמדי בידור מן העבר, מהלהקות הצבאיות (ומי כמו ששי קשת, המנכ"ל והמנהל האמנותי, לדעת) ועד הצגות בידור נושאיות כ"איש חסיד היה", "אל תקרא לי שחור" ודומותיהן, ומבחינה זו היא בהחלט הישג נאה.

אילת הצליח להחדיר בשחקניו את אהבתו לארזי וליידיש, אם כי כשחקן-מבצע הוא מרשים פחות בעיניי. מאופק מדי, עצי משהו. ההיפך מניב שפיר ויובל רפפורט, העסיסיים ומלאי החיוניות. יונתן רוזן מפגין שוב את יכולתו המרשימה כזמר, ולשיאו הוא מגיע ב"עיניים שחורות". מירי רגנדורפר היא השחקנית המרשימה ביותר בחבורה, אם כי לכל אחת מרעותיה רגעים יפים ומרגשים, הן במשחק (סגל-כהן דלעיל), הן בשירה (רונית אשרי ב"בן אדם", יעל יקל ב"נשמה צוענית").

הכוריאוגרפיה של נדב צלנר הצעיר מלאת שמחה ותנועה, אך גם צפויה וחוזרת על עצמה (בעיקר בתנועות נפנוף השמלות הרחבות, בתנועות נמרצות וחטופות מצד לצד). התפאורה של מאיה פלג צנועה,  מתומצתת (קרון מצד ימין, קצה מתרחב של שביל במרכז וקוליסות להסתרת הנגנים משמאל) ויעילה.

ואילו התלבושות של אופיר חזן אולי ססגוניות אך מצועצעות מדי לטעמי. מתאימות בגלוריפיקציה העודפת של איזו פנטזיה צוענית מדומיינת (אולי "באשמת" שמלת הקפלים הצבעונית ששימשה את ירדנה ארזי בהופעותיה עם "נשמה צוענית") למופע דראג ומנותקות מהמציאות של עליבות ועזובה שמאפיינות אומת נוודים. במיוחד צרמו לעין המגפיים המקושקשים לרגלי השחקנים.

הליווי המוזיקלי, בניהולו של ליאור רונן, והתבסס על כלי נגינה "נשמה" ככינור (גל אקשטיין), קלרינט (רונן עצמו) והליקון, סוג של טובה (נועם נחמיה), סיפק את הצלילים הנכונים והמתאימים (בנגנים גם יוני גבעוני בכלי הקשה). למולם, ונוכח העובדה שרונן למד לנגן באקורדיון במיוחד בעבור עבודה זו, אפשר היה לדרוש מאותם שחקנים (כולל אילת עצמו) שהחזיקו בכינור, והתיימרו לנגן בו, לדעת למשוך את הקשת על גבי המיתרים...

הסיום, עם "מה יש לי", שהוא השיר הפותח של "נשמה צוענית" האלבום, הוא תרומה יהודית מובהקת ל"נשמה צוענית" ההצגה, ברוח "והעיקר לא לפחד כלל": "אם המוות מתקרב תן לו יד/ רק אל תרעד/ רק אל תמעד... עם העצב, עם העצב קום וצעד/ מן החושך, מן החושך אל תפחד... מה אשאיר כבר, מה אשאיר כאן אחריי/ רק גיטרה, רק גיטרה ושיריי". גיטרה לא שמענו אבל שמחנו לשוב ולהיזכר בשירים הנהדרים של ארזי ומנור (וגם מתי כספי, המעבד והמפיק המוזיקלי).
 
ציגיינער נשמה, יידישפיל. אריסון תל אביב. חמישי, 30 באפריל 2015

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

03/05/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע