סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בן אלקיים: כוכב רוק בהתהוות
 

 
 
מכירים את הילד הדחוי והמושפל שחולם להתנקם בכל הפוגעים בו ומרעים לנפשו? בן אלקיים עושה זאת לכל אלה שהתעלמו וביטלו אותו, עזבו ושברו לו את הלב. לכאורה, שירי אהבה. למעשה, שירי חפירה במערכות היחסים שלו, ביכולתו להתנהל ולתפקד מול אהובים ואהובות, עם בני משפחה, וגם כנגד תהיות פילוסופיות וקיומיות"

חשוף ועוצמתי, כמו אסף אבידן או שלום תשובה,  אלקיים בא חשבון עם עצמו טקסטואלית ומוזיקלית



בהאזנה חטופה, לא ממוקדת, בן אלקיים עשוי להישמע כאחד מאותם זמרים רגישים, בני עדת נתן גושן-לירן דנינו, אלה שלהדגשת גבריותם הרגישה צובעים את מכאובי האהבה שלהם בפאלצט.

בהקשבה נוספת, טיפה יותר מושקעת, אלקיים שייך בכלל לליגה אחרת, של אסף אבידן ו...שלום תשובה. אלה שהיבבה החנוקה והגבוהה היא חלק מאישיותם השברירית ודרכם להביע את כאבי הלב.

ללא מנגנוני הגנה

וההבדל הוא בין פופ מתחנף לבין רוק שוצף ומסתער. כי אלקיים, כדוגמת האחרונים, לא מנסה לשאת חן. הוא בא חשבון עם עצמו ועם חייו, חשוף, עוצמתי וללא מנגנוני הגנה. גם טקסטואלית וגם מוזיקלית.

"כמה אתה מוכן לשלם עבור האושר שלך?/ וכמה אתה מוכן לשלם/ עבור אושר של מישהו אחר?", הוא שואל באחד מ-13 השירים ב"הזדמנויות חולפות", אלבום הבכורה שלו, שלמעשה רובם ככולם שירי תהייה, תמיהה ובקשת הסברים – ממנו עצמו ומהסובבים היקרים לו.

"מה זה שווה שהשמש זורחת/ אם צד אחד נשאר חשוך/ הפחד מניע הסוף עוד יגיע/ האושר הוא דבר זמני// אני לא מבין פה שום דבר/ אז שמישהו יסביר לי", הוא מודה ב"באת אליי", מלהיטי הרדיו הגדולים שלו והשיר שאיתו הוא בוחר לסיים את ההופעה. כאילו גם אחריה, אחרי ששפך את לבו ומחשבותיו בפני מקשיביו, הוא שב לנקודות המוצא וההתחלה, אבוד וחסר תשובות.

מכירים את הילד הדחוי והמושפל שחולם להתנקם בכל הפוגעים בו ומרעים לנפשו? בן אלקיים עושה זאת לכל אלה שהתעלמו וביטלו אותו, עזבו ושברו לו את הלב. לכאורה, שירי אהבה. למעשה, שירי חפירה במערכות היחסים שלו, ביכולתו להתנהל ולתפקד מול אהובים ואהובות, עם בני משפחה, וגם כנגד תהיות פילוסופיות וקיומיות.

כל זה אפרופו חשיפה אמיצה ומפורשת של תהליכים נפשיים ו-וידויים ישירים במגוון רחב של רגשות. כמו ב"כתם", שיר מלפני הסוף, שבו הוא מתרסק מול אהובתו הנוטשת, שונא אותה ופוחד מזה שהיא הולכת, חושק בה והיא שוב נעלמת מהלב, ואפילו בהבטחה שלו לשטוף אותה כמו כתם מהלב, לא בטוח אם יצליח לעמוד – "עד שאוריד הכל/ אני אמשיך לסבול/ אני אמשיך לבכות כמו ילד".

שיר זה, אגב, הוא היצירה הארוכה ביותר באלבום, שבע דקות כמעט, ולא שהאחרות קצרות באופן מופלג. עוד ארבע חורגות מעבר לחמש דקות וחצי, ורק שתיים פחות מארבע דקות, לא כולל האפילוג הקצרצר "תעשי משהו שייגמר בטוב", כסוג של רקוויאם נוקב ("אני מרגיש כאילו אני מת/ ונשארתי חי כדי לראות זאת...") לצלילי הגיטרה האקוסטית שלו בלבד. וזה באלבום שנמשך 59:11 דקות. מוגזם בימים אלה לאלבום בכורה. אבל שום דבר לעומת מופע ההשקה שנמשך - עם כל ההתרגשות, הווידויים, הברכות והתודות, והאורחים שלו - שעה וחמישים דקות. רוצה לקוות בשבילו ובשביל אוהדיו שההופעות השוטפות קצרות בהרבה.

   


בן-אלקיים-חן-מנדלוביץ02.jpg
בן אלקיים (צילום: חן מנדלוביץ)


סערות נפש ורגש

במעמדים כאלה, של השקה, התהייה הגדולה היא מה קדם למה: האולפן לבמה או ההופעה לאלבום? במקרה של בן אלקיים התשובה אינה חד משמעית. גם אם הנחת המוצא שעבודת האולפן קדמה, במיוחד נוכח השנים הרבות שבהן אלבום זה התבשל, עדיין יש בה ביטוי לעבודת השטח הממושכת של אלקיים בדרכים, ולא רק בכך שנגני ההופעה שלו הם גם נגני ההקלטה.

דומה שהמפיק המוזיקלי המנוסה שמוליק נויפלד ממקד, ממרכז ומפקס את הילד. תומך ומייצב את הסאונד שלו ומן הסתם גם מעשיר אותו במפלי גיטרות ובנהרות קלידים. אם באלבום נדמה לרגע שהסאונד רווי הדרמות והאנרגיות, המוצף בסאגות מטורפות של קלידים ותכנותים, של הרמוניות כנסייתיות ושירת מקהלה גברית מפותחת, גדול על שירתו השברירית לעתים והזקוקה לשיפור בדיקציה של אלקיים, ההופעה מלמדת שהיא המקור, הגרעין והבסיס לפיתוח האולפני.

ולא פחות מהאלבום גם ההופעה רוויה בסערות נפש ורגש. רק ארבעה נגני ליווי - אלעד מרום בגיטרה חשמלית, ציקי לאור בבס, רועי נויפלד (הבן של) בקלידים ואושרי קרפל בתופים (שהחליף בזריזות את גדי פטר שניגן בהקלטות) - אבל סאונד עצום, ברור ונהדר, של יצירה מורכבת ומוזיקה תחושתית, הימנונית, שכבר עתה גדול עשרת מונים על הבמה והאולם של תמונע, ומועיד את אלקיים לזירות הופעה גדולות יותר.

 

   
 



בן-אלקיים-חן-מנדלוביץ03.jpg
בן אלקיים (צילום: חן מנדלוביץ)



פחות אנדרוגיני בהופעה

11 משירי האלבום הושמעו בהופעה. בחוץ נשארו "כתם" ו"תעשי משהו שייגמר טוב", שנועלים את האלבום. אלקיים, מתמרן בין אקוסטית לחשמלית, ולבוש בחולצת כפתורים לבנה, ווסט שחור ומקטורן שחור אותו פשט בשיר הנושא, שליש הדרך.

הוא נשמע – על אף ההתרגשות המובנת של המעמד - פחות אנדרוגיני מאשר באלבום, במיוחד בשניים משיריו המשמעותיים יותר: בלדת הקינה "אחות גדולה", לאחותו הנוטשת שאותה לא פגש במשך שנים, ו"אחיזת הלב", המעונה, היפהפה והמסעיר, שעניינו תשוקה בלתי ממומשת. ללא ספק ה-שיר שלו, תמצית הווייתו ושיאו של האלבום (וגם של המופע), גם בזכות המלודיה ה"עתיקה" סטייל "עץ הרימון" שמקננת בתוכו. שיר שמעיף את הסכך מעל לראש.

את האחרון הוא חלק עם דויד ברוזה, סוג של מנטור ואב רוחני שתמך בו מורלית לאורך שנים עד שהבשיל. זה היה אחרי שברוזה שר עמו שניים מלהיטיו הגדולים: "האשה שאתי" (רק שניהם וגיטרות) ו"זה הכל או כלום" (עם הלהקה).

אורח נוסף היה המפיק נויפלד, בבלדת הבכי "אין לי סיבות". באלבום אלקיים מבצע את השיר בליווי אקוסטית בלבד. נויפלד תרם נגינת פסנתר שהוסיפה כוח לדרמה המרגשת, ממש חתיכה מבשרו של אלקיים. אגב, בחוברת המלים נפלה טעות קשה: "אין לי סיבות לדבר איתך/ כלב עבר פה ולא נבך...". מזל שהוא גם לא נשח... וזה קשור לדיקציה, לחוסר הידע (ועמו היכולת) להבחין בין ח' לכ'.

עוד שירים שזכו לביטויים חיים מרשימים היו "מעל המים", התפילה מהלב שמתחילה בפריטה אקוסטית ומתחלפת עד מהרה בגעש המנוני חשמלי, ושירת הפאלצט המרהיבה חיה בשלום עם הסאונד האיצטדיוני הכביר; שיר הנושא, שבדומה הופך את הגעגוע החשוף למפגן כוח ורגש ולמעבר מואר לשירת רבים; "איתו במיטה" בלדת קנאה לקול, פסנתר וגיטרות; ו"צער כל ימי חייך" – לכאורה לא שיר שארגוני נשים יאהבו לשמוע, אבל הוא טעון מן הסתם בטינה ובכעס מוצדקים, ואלקיים שר אותו בשיניים חשוקות.

 



 

בן-אלקיים-ודויד-ברוזה-חן-מנדלוביץ.jpg
בן אלקיים ודויד ברוזה (צילום: חן מנדלוביץ)


את התמונה השלימו "אין מי ש" ההמנוני, ושלושה שירים שלא מן האלבום: "מפגן כוח" ו"בואי נתקן" החדשים, ו"עוגות", שנוכח קבלת הפנים והבקיאות במלים, הוא כנראה שיר הופעה ותיק.

בן אלקיים מצטייר ככוכב רוק בהתהוות, לבטח מבחינת הכשרון בכתיבת שירים, היכולת כזמר-מבצע והאישיות הבימתית. המחויבות שלו ניכרת, ההתמסרות שלו אינה מוטלת בספק, גם נכונותו להיכוות ולהישרף על הבמה מוכחת. גיוון של השירים ונושאיהם, היפתחות לגילויי רגשות נוספים, יהפכו אותו לאמן יותר מעניין ובשל.

בן-אלקיים-חן-מנדלוביץ01.jpg
בן אלקיים (צילום: חן מנדלוביץ)

 
בן אלקיים במופע השקה. תמונע תל אביב. שני, 8 ביוני 2015
בן אלקיים. הזדמנויות חולפות (הליקון)


למועדי מופעים >

10/06/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע