סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קרקס שיש לו מה להגיד
 

 
 
הבמאית אורית נבו, ממשתתפי פסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב, על תחום היצירה שלה: קרקס עכשווי


"הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ואמנות רחוב  בת ים" 2015 מעניק  גם השנה גם הזדמנות לסגירת החופש הגדול בקול תרועה רמה, כי לראשונה מרחיב הפסטיבל את אפשרויותיו, ומזמין את הקהל למתחם קמפינג בחוף הצמוד לפסטיבל, עם לינה חופשית ופעילויות לכל המשפחה.

אמנות הרחוב בכלל ואמנות הקרקס בפרט, הם תחומים שלא אופיינו בעבר בישראליות יתרה, אך זוכים כעת לפריחה מקומית יחסית, ובין האירועים המצפים לכם בפסטיבל אתם מוזמנים להיחשף גם ל"פרנסואה", מופע קרקס עכשווי מאת אורית נבו ופלוריאן מהו. השניים כתבו את היצירה, נבו ביימה ומהו מבצע.

קרקס בצל העמודים

בארבע השנים האחרונות כותבת ומביימת נבו את יצירות אנסמבל ON  (ששמו שמורכב מראשי התיבות של שמה),  הכולל שישה פרפורמרים, שלושה מהם ישראלים ושלושה אירופאיים. את "פרנסואה" יצרו השניים לאחר פנייה של המנהל האמנותי החדש של הפסטיבל, אמיתי יעיש בן אוזיליו, שצפה בהפקה קודמת של האנסמבל והציע לנבו לעשות משהו עם מהו.

"אני כבר ארבע שנים עושה הפקות עם לא פחות מ-12 אנשים בצוות, שכולל, פרט למופיעים, גם אנשי תאורה, הפקה, צוות טכני", מספרת נבו, "ואמרתי, וואלה, אם יש אמן שאני אוהבת לעבוד איתו זה פלוריאן. פלוריאן מצדו אמר שהוא התחיל לעבוד על משהו ברחוב והוא רוצה לדבר איתי על זה, ואז התחיל תהליך שונה מארבע ההפקות הקודמות המשותפות שלנו, כי הגרעין הראשוני של היצירה זה משהו שהוא התחיל לעבוד עליו, אז זו יצירה משותפת לשנינו".

אז כמה מילים על "פרנסואה"

"הדמות של פרנסואה נולדה במופע הקודם שלנו, שנקרא 'כל הזכויות שמורות', ושם הוא היה עובד מחלקת התרבות בעירייה שנשא איזשהו נאום על זכויות אדם. מהמופע הקודם למופע החדש הוא פוטר מעבודתו בעירייה, ועבר לחיות ברחוב. מכיוון שהמופע מספר רק על פרנסואה, ממש לקחנו את הדמות הזאת והתעמקנו בה מעבר למה שהכרנו ממנה במופע הקודם, שם הוא היה עם עוד חמש דמויות על הבמה. שמנו מעליו זכוכית מגדלת והבנו עליו הרבה דברים מאוד מעניינים.

"הוא חי ברחוב, אבל הוא אדם מאוד מסודר, שחי את החיים הפרטיים המאוד אינדיבידואליים שלו בתוך מרחב שהוא ציבורי, ולגמרי במקרה מתרחש פתאום סביבו פסטיבל... ואז אותה פינה ברחוב שבה הוא בדרך כלל חי, מוקפת פתאום אנשים שמסתכלים עליו וצופים לו לתוך המרחב הפרטי שלו שהופך להיות מרחב ציבורי, והמופע מדבר על איך הוא מתמודד עם זה.

"יש לו דרכים מאוד מעניינות להתמודד עם זה. אין לו קירות סביבו, כמובן, כי הוא חי ברחוב, אבל מה שכן יש לו זה שלושה עמודים סיניים, אלמנט קרקסי של שלושה עמודים שעומדים במין צורת משולש, והוא יודע לטפס עליהם ולעשות כל מיני דברים, והדרך היחידה שבה הוא יודע שאף אחד לא יוכל להגיע אליו – כמו שאנחנו יודעים שאנחנו נכנסים לדלת אמותינו ואף אחד לא מפריע לנו – זה שהוא מטפס לגובה של העמודים האלה.

"את כל חייו הוא חי, בעצם, מתחת, מעל, בין, ובצל העמודים האלה, מוגן על ידם, וסביב זה גם סובב המופע, מעבר לזה שנוכחות הקהל פשוט מוציאה אותו משלוות חייו הרגילה. מה קורה בהמשך, ואיך הוא פותר, בדרכו, את המתח הזה שבין המרחב הפרטי לציבורי, אני לא אספר, כי זו ההפתעה של הפסטיבל".


אורית-נבו.jpg
אורית נבו (צילום: אורית נבו)

"הקהל מפחד אתך, מסתכן אתך וצוחק אתך"

המופע מוגדר כמופע קרקס עכשווי, ומה שמעניין אותי זה מה בעצם ההבדל בין הצגת יחיד לבין מופע קרקס, ועוד עכשווי

"מופע קרקס עכשווי, במיוחד אצלנו באנסמבל ON, זה מופע שקודם כל יש לו מה להגיד - אנחנו קוראים לזה circus that matters (קרקס שאכפת לו) - ומדברים על דברים שקשורים להוויה האנושית, בניגוד לקרקס מסורתי, או לקרקס מודרני, שהעיקר בו זה הווירטואוזיות הטכנית של המיומנויות הקרקסיות שבהן משתמשים.

"מה שיפה בקרקס העכשווי זה שהוא הולך מעבר לטכניקה ומשתמש בה על מנת לומר דברים או לספר סיפורים, ומופעים של קרקס עכשווי הם מופעים שיש בהם התחלה-אמצע-וסוף, ויש בהם דרמטורגיה ששזורה בתוכם, יש בהם דמויות שיש להן התפתחות רגשית ודרמטית והן משתמשות במסגרת השפה הבימתית שלהן במיומנויות קרקסיות.

"זאת אומרת שיש איזשהו ממד רביעי, מעבר לשלושת הממדים, שנובע מדברים שקשורים למהות הבסיסית של הקרקס, שמחזקים את השפה בצורה כזאת שהופכת אותה למאוד פופולרית, במובן הזה שזה מדבר לכל אחד. לא משנה מה יהיה נושא היצירה, תמיד יש את הרובד שבו הקהל אתך כי הוא מפחד אתך, הוא מסתכן אתך, והוא גם צוחק אתך, דברים שקורים מעצם מהות השפה הקרקסית, בניגוד, נגיד, למופע יחיד תיאטרלי, שהוא לא בהכרח כזה".

יש איזו תחושה שבשנים האחרונות הישראליות מאוד נפתחה לאמנות הקרקס, כאמנות, ולא רק כבידור

"אני חושבת שדברים התחילו, במקור, בקרקס שייסדנו בבנימינה לפני 15 שנה, ושם היו כמה וכמה מייסדים, ויוצרים שגדלו מתוכו ויצאו ממנו והקימו להקות, הקימו בתי ספר, שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות ומייצרים הרבה מאוד אנשים שרוצים להיות אנשי קרקס". 



פרנסואה-אורית-נבו1.jpg
פרנסואה (צילום: אורית נבו)

"במהותו הקרקס הוא מהפכני"

את מדברת על הרמה הטכנית, אבל אני מנסה להבין מהבחינה הרעיונית, מה זה הדבר הזה שהתפתח בישראליות, ככה שהיא הפכה ליותר מאפשרת לתחום הזה לפרוח בתוכה

"אז אני חוזרת שוב 15 שנה אחורה, כי בשבילי שם זה התחיל. אני הקמתי את הקרקס בבנימינה, וזו הייתה תקופת האינתיפאדה השנייה, כי חשבתי שהוא יביא שלום. תשאלי למה. למה בכלל קרקס שעושה הבדל, ושמדבר על הבעיות הכי קשות שלנו.."

למה?

"כי הוא נוגע, והוא נוגע בבטן. הוא לא נוגע בראש. והוא נוגע בעוצמה מאוד חזקה. יש לו את הכוח. זה היה לפני 15 שנה, ומאז קרו כאן אלף ואחד דברים. החמאס עלה לשלטון ב-2007, יצאנו מעזה, הייתה מלחמת לבנון השנייה, היה 'צוק איתן' בשנה שעברה, הייתה הצטברות של דברים שקשורים לסיכון היומיומי של הקיום שלנו, כל מיני סקאדים שנופלים על הצפון ומאיימים ליפול על המרכז. יש משהו בסכנה הקיומית הזאת שלא מרפה כל הזמן שוב ושוב..."

שהוא קרקסי...

"שהוא קרקסי. העובדה שלפני שלוש שנים אנשים יצאו לרחובות והחליטו שהם גרים באוהלים, מה יותר קרקסי מזה? וזה בא מהבטן. מהמקום הזה שלא יכול יותר אחרת, אלא להשתמש בשפה שיש בה משהו מהפכני. כי הרי במהותו של קרקס יש משהו מהפכני. הוא תמיד היה בשוליים, והנדודים שהוא מייצג, אתה בא, מקים לכמה זמן וממשיך הלאה. אני חושבת שבמובן הזה הקהל יותר ויותר מוכן. אני חייבת להגיד שהקהל תמיד היה מוכן. גם לפני 15 שנה, בבנימינה, היו לנו מנויים, אבל עד עכשיו לא היה מקום שהתפקיד שלו זה לקיים מופעי קרקס.  ואחד הדברים המאוד מעניינים שיצא לנו לעשות בשנה האחרונה זה באמת ה'פסט פקטורי'."

בדיוק השאלה הבאה שלי

"ה'פסט פקטורי' זה רעיון של אמיתי יעיש, שנבע מהחזון שלו שהחל משנה זו הפסטיבל יתקיים, בעצם, לאורך כל השנה, והדרך שבה הוא יהיה נוכח בעיר לאורך כל השנה זה שהוא הלך ובחר אמנים מכל מיני תחומים, וביניהם את האנסמבל שלנו, ואמר, 'בואו לבת ים,  וניתן לכם חלל לעבוד בו'. וכשישבנו בפעם הראשונה אמרתי לו שאולי, אם הוא נותן לנו חלל, אני יכולה סוף סוף להקים את המעבדה למחקר של יצירה של קרקס עכשווי שאני מאוד רוצה להקים אבל מעולם לא היה לי תקציב להקים אותה.

"והנה, השנה עושים פרויקט רזידנסי (שהות אמן), זו הפעם הראשונה שמועצת הפיס – שהאנסמבל נתמך רבות על ידו, כי לקרקס, לצערי, עדיין אין קטגוריה במנהל תרבות – מוציאה קול קורא לדבר כזה, ובעזרת עיריית בת ים ובעזרת החלל שלנו ב'פסט פקטורי', הוצאנו קול קורא ליוצרים צעירים בתחום הקרקס, והגישו שבעה או שמונה פרויקטים, ומהן נשארה סימונה לואיס,  בוגרת בית הספר לקרקס ביקום מלפני שש שנים, והיא מציגה בפסטיבל את קטע הביכורים שלה, שנקרא 'ment to be'".

"אחד הדברים היפים שלמדתי לגבי עיריית בת ים זה שאין להם הרבה תקציב, אבל הם נותנים את הנשמה שלהם ליוצרים, והם בוחרים את היוצרים שלהם, והם תומכים ביצירה חדשה ומתפתחת, ותענוג לעבוד שם". 
  

פרנסואה-אורית-נבו2.jpg
פרנסואה (צילום: אורית נבו)

 
"פרנסואה"  יעלה בימים רביעי וחמישי, 26, 27 באוגוסט 2015 בשעות 20:00, 22:40 ובמוצאי שבת, 29 באוגוסט ב-21:00 וב-23:40 במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ואמנות רחוב בבת ים (26, 27 באוגוסט בשעות 23:00-19:30, 29 באוגוסט בשעות 24:00-20:30 בטיילת בת ים). הכניסה לכל האירועים חופשית!


למועדי מופעים >

24/08/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע