סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן יהודה עדר בהופעה - רוק נקי ואפקטיבי
 

 
 
עדר הוא איש מחוספס בדיבור, בשירה ובהגשה. פיו ולבו שווים ואין לו טריקים בכיסים ליצירת אמפתיה מיידית או זמנית. אחיזת הגיטרה והתשוקה שבנגינה עושות את המלאכה. למרות הטון היבשושי, החד ממדי, שבו הוא שר, הוא מחלץ מדי פעם איזה ריגוש כובש"
עם שלל אורחים נוצצים, הוכיח עדר שוב כי הוא אחד מעמודי התווך של הרוק הישראלי


אני לגמרי לא משוכנע ששירה היא הצד החזק של יהודה עדר. אך למרות שהוא לא מה שנקרא זמר, הוא אייקון רוק ישראלי. קביעה לא מוגזמת ולגמרי לא מופרכת נוכח חלקו ברוק הישראלי בפרט ותרומתו למוזיקה הפופולרית המקומית בכלל מזה יותר מ-40 שנה.

מאז שירותו בלהקת הנח"ל כמחליף וכממשיך דרכו של דני סנדרסון, עדר, שיחגוג 65 ביולי הבא, נמצא בהרכבים חשובים ובצמתים משמעותיים ברוק הישראלי, כנגן הגיטרות של "תמוז" האגדית, כחבר בלהקת "דודה", כמפיק מוזיקלי רב זכויות ומוניטין, כמנהל המחלקה הישראלית של חברת התקליטים "הד ארצי", ובעיקר כמייסד בית הספר הגבוה למוזיקה "רימון", שבו הוא מכהן כמורה וכמחנך עד עצם היום הזה.

לכאורה, עיקר פעילותו בעשורים האחרונים היא מאחורי הקלעים, אולם השפעתו על המתרחש לפניהם, על הבמה, מכריעה, גם מבלי לכלול יותר מ-15 שנה  של ניהול אמנותי ומוזיקלי של מופע ההצדעה לזכרו של מאיר אריאל, איתו שירת ועמו ניגן בלהקת "כריזמא" וב"מסע הבחירות" המיתולוגי בשלהי שנות ה-80'.

ואם חיידק השירה החל להציק לו רק לפני שמונה שנים, עם "מר גרוסבארד היקר", אלבום הבכורה שלו מ-2007, מותר לו כאנדרטת רוק מהלכת, גם לשיר.

יהודה-עדר-דני-סנדרסון-עומר-מסינגר.jpg
יהודה עדר ודני סנדרסון (צילום: עומר מסינגר)

יודע משהו על רוקנרול

ואכן עדר, שנמצא בשלהי העבודה על "עולה ירח", אלבומו השני, והמופע החדש שלו נחפז להקדים אותו בחודשיים-שלושה, יודע משהו על רוקנרול. השירים שלו, גם אלה מאלבום הבכורה (שמיוצג בשישה שירים), גם אלה מהאלבום שבדרך (חמישה נוספים) - הולכים לבסיס, לשורשים. עם ליינים, לחנים ומהלכים של רוק בסיסי, פשוט ולא מתחכם. שתי גיטרות, בס, תופים. הפסנתר, שמשמש אותו בפתיחה (ב"לא תופס") הוא סוג של גימיק משועשע. בעקרון הוא מיועד לאורחים.

הרוק נקי, אפקטיבי. עובר במסדרון הצר שמשני עבריו רית'םנבלוז מצד אחד ורוק-פולק, קאנטרי ובלוז מצד שני. גם השירים פשוטים וכוללים שורות קצרות, מסרים ברורים, בלי פלסף וללא פלצנות. הוא והיא, וסיפור אהבה, קצת מחאה וקצת עניינים אישיים. הרבה דימויים של גרמי שמיים, שמש, ירח, כוכבים, כוכב שביט ועננים, ובאופן מפתיע הרבה אזכורים של שקט, למרות שהביטוי שלו רועש. או שאוצר המלים מוגבל או שיש פה קייס להסתכלות ואבחנה של איש מקצוע.

לצידו על הבמה שלושה חברים: איתן גדרון, שמלווה אותו עוד מימי "תמוז" בבס (וגם בגיטרה), והצעירים (ולדעתי הכי צעירים בגיל שנכחו בהופעה) המוכשרים והמצוינים גלעד (גילי) מאיר בגיטרה חשמלית (וקצת בבס) והוד שריד על התופים. עדר מתמרן בין גיטרה אקוסטית לחשמלית. עם הראשונה הוא יושב בדרך כלל, השימוש בשנייה מעמיד אותו על רגליו.

יהודה-עדר-נגנים-עומר-מסינגר.jpg
יהודה עדר והלהקה (צילום: עומר מסינגר)

ריגוש מחוספס

הוא איש מחוספס בדיבור, בשירה ובהגשה. פיו ולבו שווים ואין לו טריקים בכיסים ליצירת אמפטיה מיידית או זמנית. אחיזת הגיטרה והתשוקה שבנגינה עושות את המלאכה. למרות הטון היבשושי, החד ממדי, שבו הוא שר, הוא מחלץ מדי פעם איזה ריגוש כובש, כמו בשירים של הגורו בוב דילן ("כוכב שביט" ו"בשביל האהבה") בשיר הנושא מן האלבום שבדרך, שנכתב בעזרתה של שמרית אור, או בשירים שהיטיב לכתוב עבורו הרי ליפשיץ, חבר ושותף.
אחד מהם הוא "מזדקן" מהאלבום החדש, פולק-רוק נוגע שמישיר מבט בתמורות הזמן: "מזדקן, לבד אני ישן/ החיים חולפים בשקט/ מזדקן, אני לא מתלונן/ הדממה אותי חובקת/ לו רק היית כאן לצידי, אוחזת בידי/ הייתי לנפשי נותן מנוח/ בחוץ הכל שקט כל כך/ יראה אוחזת בי/ עד מתי יהיה בי כוח/ עד מתי בי כוח".

ליפשיץ חתום גם על שני השירים החדשים שנועלים את החלק השני. "פנינה", בלדת כוח רוקית-בלוזית, הוא לכאורה התבוננות בטבע, למעשה ציפייה לקראת העתיד המיטיב. "מתחת לסדין" הוא סיפור אהבה גוועת: "היא שוב פעם מדברת/ על אהבה גוברת/ הוא אומר שהוא חופשי איתה/ אומר חופשי על המיטה/ היא לרגע נעצרת/ הוא יודע, היא מסתכלת עליו אה, אה// ומתחת לסדין/ יש גבר ואישה/ היא אוחזת בו/ והוא כבר לא נמצא/ איתה אה, אה". הרוק מהול בפאנקי. באלבום, לכשייצא, משתתפת בו גל דה פז. על הבמה, בהיעדר קול נשי, הוא גברי יותר, צודק פחות.

יהודה-עדר-גיטרה-עומר-מסינגר.jpg
יהודה עדר (צילום: עומר מסינגר)

   


לא נשאר אדיש


צדק מפורש, או בעצם היעדרו, מופיע ב"חוסר צדק חברתי", הסנונית שבישרה את "עולה ירח". עדר, בהשראת המחאה החברתית והחיים בכלל, לא נשאר אדיש לעוולות ולמנהגים פסולים, ומוחה כנגד חוסר צדק חברתי, חוסר נימוס בסיסי, הלכלוך ברחוב, הרמזור המקולקל, הכותרות בעיתון ואי השיוויון בערך האדם, שהורס לו את השכל. "רק את חסרה לי", הוא קובל בעצבים, "תעזבי אותי בשקט". וצילם של שלום חנוך ככותב וכמבצע, ושל "תמוז" כלהקה, מרחפים על פני השיר.

את תמונת השירים שלו משלימים שירי "מר גרוסבארד היקר": "יש ביצה" המאתגר תמיד ("...שאין לה מוצא/ ויש חידה שאין לה פתרון/ ויש יעגול וקו ישר/ ויש שמש וכוכב"), "ענק אתה" הדחקאי, שיר "מקצועי" על אחוות מוזיקאים או בעצם התחרות שביניהם, ו"כמו קפה", שיר אהבה אולטימטיבי לנערות שזופות ("יש לך עור כמו קפה/ ואני אוהב אותך בכל מקום ובכל שעה") שהוא רק תירוץ למפגן נגינה משכר ומרהיב של עדר והלהקה.

בין שני הפרקים הראשונים מתארח אלון עדר, בנו, עם "פרה זה פרה" (לבדו, רק עם הפסנתר) ו"קצת אהבה" מאלבומו האחרון (כשהאבא תורם קול שני, מבויש, ש"מוסתר" על ידי התמיכה הקולית של דורון טלמון, סולנית "ג'יין בורדו") וב"איך אפשר שלא" שכתבה טלמון לג'יין בורדו, ויהודה כבר חוזר אל הגיטרה.

אלון-עדר-עומר-מסינגר.jpg
אלון עדר (צילום: עומר מסינגר)

אלון חוזר לחלק המסיים, לדואט המסע הרוק-קאנטרי המאולתר "רכבת לגהינום" עם אביו (זה שחורז בתשבץ מילולי משותף - ריגוש ותשוש, נטוש ואנוש).

ההשפעה הדילנית-אריאלית היא אות למסכת הדרנים שבו מככבים אבי סינגולדה (אותו הכיר עדר בהפקה המוזיקלית של "ירח" בעבור שלמה ארצי) ודני סנדרסון ("דודה"). משתי גיטרות זה צומח לשלוש ב"הולך בטל" וממריא לארבע ב"לידיה הלוהטת" (שבו סנדרסון מוותר על השירה לאלון עדר, "בנו" הרוחני, אך לא על שפת הגוף והמימיקה האופייניות לו), ב"אלף כבאים" וב"איה", שמוגדר כתיקון היסטורי ללהקת "דודה", אך להוציא שניים-שלושה משפטים לא סדורים, ופזמון חוזר של מלה אחת, הוא חגיגה אינסטרומנטלית בימתית סוחפת.

את ההדרן הנועל של "סוף עונת התפוזים" הוביל בשירת סולו חמי רודנר, שהיה המפיק המוזיקלי של עדר ב"מר גרוסבארד היקר".

אני לא שלם ובטוח לגבי המתכונת של המופע, כלומר, לגבי הרכבו בהופעות השוטפות. אני מניח שעדר ולהקתו ימשיכו עם השירים שלו וייצמדו גם לחלק מלהיטי העבר בהם היה שותף. איך הם יבוצעו ומי יתארח אצלו, עדיין לא ברור. אבל כיוון שיהודה עדר נגע בכל כך הרבה אמנים, ותיקים ומתחילים, ניגן, תמך וטיפח, היה מורה ומנהיג ורבים חייבים לו משהו מהקריירה שלהם – אני לא מודאג. גם הוא לא כנראה. מצבת כוח האדם היא אינסופית כמעט, ובהמתנה לירח שיעלה כבר, לכו תיהנו מהנגינה בגיטרות ומהתשוקה לרוקנרול.

יהודה-עדר-חמי-רודנר-עומר-מסינגר.jpg
יהודה עדר וחמי רודנר (צילום: עומר מסינגר)

  

יהודה עדר , השקה לסיבוב ההופעות של עולה ירח . זאפה תל אביב . שני , 30 בנובמבר 2015


למועדי מופעים >

02/12/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע