סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סאבלימינל בהופעה: הסנדק חוזר
 

 
 
מבלי להזדהות עם תוויות פוליטיות, שכבר דבקו בסאבלימינל, אפשר להסכים שהראפ וההיפ-הופ של שמעוני הם ידידותיים למשתמש ולמאזין. בוודאי מוזיקלית. הוא ושותפיו ליצירה (ולבטח אלה שבהפקה ובנגינה) בקיאים בשילוב סגנונות מוזיקה רלוונטיים כגוספל, נשמה ואר.אן.בי, דאב ופאנקי, וגם ארצישראל ומוזיקה מזרחית, ומפגינים מומחיות ברכיבה על נושאים ולהיטים ידועים"
סאבלימינל חוזר לבמה במופע אישי ומושקע ביותר, עם שלל להיטים שמזכיר את ימי גדולתו


נראה כאילו עברו שנות דור מאז פרץ סאבלימינל (קובי שמעוני) לסצנת הפופ הישראלית והפך את הראפ לסוגה לגיטימית, פופולרית ומובילת דרך.

ארבע השנים האחרונות שעברו מאז "היצירה שלי", אלבום האוסף הראשון שלו, במהלכן גם הפך לאבא (פעמיים!), כמו-סימנו את התברגנותו והיעלמותו מהזירה, שעליה השתלטו תלמידים וממשיכי דרך מוצלחים ככהן את מושון, פלד, נצ'י נצ', טונה, קפה שחור חזק ואולי גם לוקץ'.

חוזר לעניינים

השנה החולפת בישרה את שובו של סאבלימינל לעניינים, למצעדים, לתודעה וגם למעגל ההופעות. הוא עושה זאת בעזרת ארבעה להיטי רדיו מצליחים - "חלום של כל גבר", "נס", "אל האור" ו"שרוטים" - שעדיין לא הולידו אלבום חדש, אבל מהווים תירוץ - ויותר מזה צידוק - להופעה. ואם כבר הופעה, אז בהכי גדול. לפחות בשם. קונצרט. הקונצרט של סאבלימינל.

זאפה תל אביב היא אולי לא הבמה האידיאלית לקונצרט בן 13 (!) משתתפים - שמונה נגנים, שלושה מהם נגני כלי נשיפה, ועוד ארבעה זמרים, שלרגע אחד, לאורך 100 דקות המופע ויותר, לא עוזבים אותה. באופן מופלא, הם עברו את זה בשלום. לא דרכו אחד לשני על הרגליים, לא נתקלו זה בזה ובזו. ובכל זאת, המחשבה איך הוא-הם ייראו על במה גדולה יותר, מבטיחה מאד.

גם כך, ההפקה מפתיעה, מעוררת השראה וקנאה. מדובר בניצול מקסימלי של הבמה הקטנה הזאת. הנגנים מאורגנים בחצי גורן: רועי נויפלד בקלידים ובמחשב משמאל, נגני הנשיפה (החצוצרן אביאור רוקח, הטרומבוניסט בר טל והסקסופוניסט יובל דרבין) מימין. וביניהם המתופף אלמוג ליזמי, נגן הבס הדר גרין, הגיטריסט עמית שגיא ונגן ההקשה נדב גיימאן.

בחזית, משני צדדיו של סאבלימינל, עומדים ארבעת הזמרים שאתו. כמפיק מוזיקלי בעל מוניטין, סאבלימינל קיבץ סביבו ווקאליסטים מעולים עם קולות מרשימים ויכולות מרשימות לא פחות: עדן גבאי - תימני צנום וחובש כיפה, זמר אדיר שנשא בנטל הדגימות והסלסולים הים תיכוניים; אפרת מור המצוינת, זמרת עצומת קול, שהתמודדה בכישרון ובהצלחה עם השירה באנגלית ועם המורשת של סיון ברנס, התגלית של שמעוני מראשית הדרך; אתי ביטון, אולי המנוסה בחבורה, עם צליל אתני אותנטי מובהק והממונה על הקרוסאובר הנשי בין הראפ למזרח; וג'וש פרץ, הצעיר הלא מגולח, הוא האיש שלו לאתגרים קוליים יוצאי דופן בשלל ז'אנרים.

סאבלימינל-אור-גפן3.jpg
סאבלימינל (צילום: אור גפן)

זוהי חבורה מושלמת של אנשים, שבחסות הסאונד הנהדר הפגינו יכולות סולניות מלהיבות וגם הפיקו הרמוניות קוליות מעוררות השתאות. לא זוכר מתי ראיתי ושמעתי שיתוף פעולה קולי שכזה על במה מקומית מזמרים שאינם שחורים. מבחינתי הם היו הממתק המפתיע של ההופעה, ואי אפשר שלא להצדיע לשמעוני על הבחירה והאמון בהם, כמו על הספייס ומידת הפרגון שהוא נוהג בהם. פשוט בית ספר.

גם ההופעה שלו היא בית ספר, ולא סתם היה לפורץ הדרך, החלוץ, הנביא, המנהיג והסנדק של משפחת תאקט בפרט, אותה חבורה של יוצרים ומבצעים שהוא גילה וטיפח, ושל ההיפ-הופ המקומי בכלל. ואני לא ממעיט מתרומתם של ראשונים כהמוכתר, סילברדון ופישי הגדול ומערכם של גיבורי תרבות כשבק ס' והדג נחש.


הפוזה הנכונה

דומה ששמעוני חי - בהתנהלות הבימתית, במחוות הגופניות, בניהול הקהל - את הפוזה הכי נכונה והכי קרובה למודל החו"לי. במיוחד כי הוא ניחן בקול ערב ומהפנט, כשל שדר רדיו אמין ובר סמכא, שאתה בוטח בו ונותן לו להוביל אותך, בעיניים עצומות כמעט, באופן שהוא מחבר את הקצב ואת המוזיקה, לאמירה מחורזת ושקולה בעברית מדוברת.

מבלי להזדהות עם תוויות פוליטיות, שכבר דבקו בסאבלימינל, אפשר להסכים שהראפ וההיפ-הופ של שמעוני הם ידידותיים למשתמש ולמאזין. בוודאי מוזיקלית. הוא ושותפיו ליצירה (ולבטח אלה שבהפקה ובנגינה) בקיאים בשילוב סגנונות מוזיקה רלוונטיים כגוספל, נשמה ואר.אן.בי, דאב ופאנקי, וגם ארצישראל ומוזיקה "מזרחית", ומפגינים מומחיות ברכיבה על נושאים ולהיטים ידועים, מ"פרחים בקנה", דרך "שטח ההפקר", "הוזה אותך מולי", "בת שישים" ועד "זה קורה", כרכיבים הכרחיים בעיצוב האמירה הייחודית שלו.

בניגוד לניואנסים העברייניים-שחצניים שמאפיינים את גיבורי הראפ האמריקאים, שמעוני הוא מאמי. תוכו אהבה. המסרים שלו ציוניים ולאומיים, מטיפים לאהבת הארץ, לגאווה בצה"ל ולאמונה בתנ"ך ובמסורת, ערכיהם חינוכיים וגם הביקורת שלו באה מאהבה, חותרים לשלום (בדרכו) ומלאי תקווה ואופטימיות בעתיד המדינה והעם.

את הקריאה שלו לאחדות העם שניסח כבר ב"הפרד ומשול" (בהשראה ברורה של הרגאיי הג'מאייקני "יונייטד ווי סטנד, דיוויידד ווי פול"), מ"האור והצל", אלבומו השני (2002), הוא תומך ומחזק עתה ב"שרוטים": "זה לא עולם זה בית משוגעים/ כולם כאן שרוטים/ וגם אני שרוט על החיים/ מזימות תככים וריכולים/ כולם כאן שרוטים/ בסוף הכול שקוף מול אלוהים// למרות שיש פוליטיקה ורעש/ הטרור החדע"ש/ חיים פה על החרב וכל יום זה מלחמה/ שחיתויות בצמרת, אדמה בוערת/ והכבאיות רובן מקום המדינה/ אז פותח ת'עיניים ומבין ת׳מצב לבד/ ישראלים אנחנו שבט אחד/ ולמרות המחלוקות האמונה בליבי לעד/ שעוד נחזיר לפה ת'אור שאבד".

   


סאבלימינל-אור-גפן4.jpg
סאבלימינל (צילום: אור גפן)

מחרוזות להיטים ושירים חדשים

יותר משני תריסרים של שירים כולל סאבלימינל בקונצרט. להיטיו הגדולים מ-15 שנות יצירה והופעה. חלק לא מבוטל מהם הוא משלב ב"מחרוזות" קצרות של שניים עד שלושה שירים. מלבד "האור מציון", אלבומו הראשון (2001), שמיוצג על ידי יצירה אחת בלבד - "החגיגה נגמרת", וגם היא ממש על סף ההדרנים, לאחרים נציגות משמעותית יותר.

מתוך "האור והצל" הוא וחבורתו משמיעים את "ילד רחוב", "זזים עם הבס" (בו הוא חוזר לרגע לעמדת הטווס של פעם, מחזיר מלחמה שערה לכל מנשליו ומספידיו) "הפינאלי", "אני יכול", "זה קורה" (שאותו הוא מקדיש באבירות לאריק לביא ז"ל ולסיון ברנס), וכמובן את "הפרד ומשול" בקולאז' עם "התקווה", גם הוא משם. במחרוזת זו הוא שולף, באקט דרמטי ומעט מביך את תליון מגן דוד המוזהב הענק שהיה לסמלו המסחרי בראשית דרכו - קצת משונה שאם הוא היה שם, תלוי על צווארו, כל ההופעה, מה הטעם היה להסתירו או להציגו באיחור כה גדול, לקראת סופה?

סאבלימינל-אור-גפן5.jpg
סאבלימינל (צילום: אור גפן)

מ"אולסטארז", האלבום של שיתופי הפעולה של אמני משפחת תאקט משנת 2004, הם מבצעים את "אין גבולות" (מור בתפקיד ברנס), "פרחים בקנה" (מור פותחת וביטון מקנחת במקומה של שרית חדד) ו"שטח ההפקר". "קלאסית ופרסי" ו"טורו" מייצגים את "בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר" (מ-2006), ואילו את "Jew Universal" הלאומני (מ-2011) מבשרים "עיניים להם", שבוצע במקור עם צ'ולו ומבוסס מצד אחד על אמרת הרגאיי הכי שורשית (סטנד אפ פור יור לייף) ומותאם מצד שני למצב הביטחוני הנוכחי, "חי בגדול", שקדם לשירי ההלל לתל אביב מן השנים האחרונות ו"עליי" שבוצע במקור עם דנה אינטרנשיונל. גם מאלבומו האחרון לקוחים שלושה: "מאוהב" (במקור לירן אביב, כאן עדן גבאי), "יש לנו אהבה" (שהלחין זאב נחמה) ו"באה לי טוב" (קובי פרץ במקור, ג'וש פרץ בהזדמנות זו).

מופע אישי ומושקע

להופעה, שסימנה רשמית את צאת "הקונצרט של סאבלימינל" לדרך (קדמה לה, בספטמבר האחרון, הופעת הרצה), יש היבטים אישיים-פרטיים בעבור שמעוני.

הראפר, שהתחתן והתברגן (ולבוש בשחור כדי להיראות חטוב), הקדיש מקצת מהשירים לבני משפחתו האהובים. במיוחד הרעיף הצהרות תודה ואהבה על אשתו בטרם השמיע את "חלום של כל גבר", החדש-יחסית ("את הסיבה שלי לחייך/ רוצה להיות רק לידך/ לילה ובתפילותיי/ אולי, את באה אליי// החלום של כל גבר/ שני קילומטר מעל כל היתר/ רכה ועוטפת/ יפה מתוקה כל מילה מלטפת/ אני יודע/ מישהו למעלה רואה ושומע/ אז כשאני נוסע/ רק מתפלל שישמור לי עליה").

את "בת שישים" (שבהפקה המשותפת עם הגבעטרון הפך להמנון שנת השישים למדינה) הקדיש לאמו; ואת "אל האור", גם הוא משיריו החדשים, הקדיש לבנו הבכור, אור. הטקסט שלו לא מותיר לו אפשרות אחרת: "מקדיש מכל הלב ת׳יצירה שלי לאור שלי/ זה פשוט וקל כי נוח לי בעור שלי/ זה הזמן שלי בחודש המחזור שלי/ כולכם לא שווים אחוז מהמחזור שלי/ מין מצא מין, היום אני מבין/ מי מרחם על אכזרים מתאכזר לטובים/ כי הדרך לגן עדן פאקינג תוהו ובוהו/ כל מחריבייך מהרסייך מקרבייך יבואו// פרצנו את הדלת/ שוב התקווה חוזרת אל האור/ אל האור, חוזר אל האור".

אם תרצו גם "נס", החדש הרביעי, הוא שיר אהבה ("וואלאק, נס, היא רוצה נס/ חולמת על לומר yes/ מחפשת גבר מאליק על כס/ וואחאד חם שהחדר נמס"), כדי לסמן את התרככותו והתמסדותו של סאבלימינל. אבל דווקא לשיר זה הוא הקדים את הבקשה-הוראה: "אני לא רגיל לכל הנימוס הזה. תקומו על הרגליים!", קריאה שנפלה על אוזניים כרויות.

אין סיבה שלא להאמין לדבריו שעל "הקונצרט" סאבלימינל עבד יותר משנתיים. זה נראה ונשמע כך. מופע מבוים ומתוזמר היטב, מכל הבחינות. לא חייבים לאהוב את האיש ומסריו, אבל אי אפשר שלא להעריך את המקצוענות, את היצירה ואת ההשקעה שלו. אני נהניתי וחושבני שהחיוב והחיוך שבמופע מכשיר אותו לצפייה כמעט לכל המשפחה.

   



סאבלימינל-אור-גפן-2.jpg
סאבלימינל (צילום: אור גפן)

הקונצרט של סאבלימינל . זאפה תל אביב . חמישי , 24 במרץ 2016


למועדי מופעים >

27/03/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע