סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה לארבעה גברים
 

 
 
גולן אזולאי נשען על העבר, גיא מזיג מנסה להיות פאנקי, יהודה עדר רוקנרול ופלד מרענן במיוחד


גולן אזולאי - ילדות מאושרת

בניגוד לאמנים אחרים שפעילים בקו התפר שבין זמר חסידי לפופ ישראלי, גולן אזולאי לא מחוייב לסאונד עכשווי ולסוגות מוזיקליות "מודרניות".

כשחקן שחזר בתשובה, אזולאי הוא ממשיך דרך של "איש חסיד היה", שמציע את הפולק האמונתי, והדי שמרני שלו, בגיטרה (שלו ובעיקר של נגן האולפן עמית יצחק) ובג'ינס. הוא סוג של טרובדור עממי, קרליבכי (ואף על פי), מספר סיפורים וחורז תובנות, בפשטות נעימה ולא מתחכמת, ללא צליל מקורי שלו (עיבודים והפקה מוזיקלית שמוליק דניאל) לא מנסה להמציא דבר, רק להישען על שורשי העבר.

גם על השפעות של רוקרים מאמינים קודמים, מאהוד בנאי (ולא רק בתרומה מצד מפוחית הפה, כי אם באווירת המסע הבלוזית), דרך ארז לב ארי (שיר הנושא) וברי סחרוף (פרדס של קדושה) ועד דודי לוי (דור הולך ודור בא). עשרה שירים (שישה כתב והלחין, בשלושה נשען על המקורות ואחד הוא חידוש ל"מלה טובה" של יעקב גלעד ויהודית רביץ) על 41:23 דקות שמתכתבים עם אמונה, בעיקר בצדק הדרך: "התחלתי את המסלול בדיוק כמקובל לישראלי המשתחרר ליהודי המבולבל" ("יש לי ת'ניגון"), עם אהבה וזוגיות וכמובן עם לקיחת החלטות ואחריות (בשיר הנושא). "להיות נורמלי" מזכיר בהגיונו את מאיר אריאל ו"עכשיו את כאן" הוא שיר חתונה אחר, מרגש לשם שינוי.
(פליירקורדס)

  


גולן-אזולאי-ענק.jpg
גולן אזולאי (צילום: עדי אביקזר ושלומי מוצפי)

גיא מזיג - השחור החדש

מותו של פרינס, גאון הפאנקי, החזיר אותי אל "השחור החדש", אלבום המחווה הבלתי פתור של גיא מזיג, לשעבר סולן ומנהיג להקת "הדורבנים", לאהבתו הגדולה, מוזיקת נשמה שחורה. לא פתור? מפני שהאלבום מלא כוונות טובות ובעיקר נסיונות ליצור ולשיר בעברית סוגה מוזיקלית בעייתית לה.

מזיג מתגבר על אי האמינות רק בחלקה, במיוחד בהיבטים המוזיקליים-אינסטרומנטליים, הפקתיים-סאונדיים, כמי ששולט בכל המרכיבים של הלחנה, נגינה, עיבוד, תזמור והפקה. אבל לא בחיבור לטקסט (גם המלים והשירה הם שלו) ובניגוד למובטח ב"קסם", השיר הפותח, הקסם לא ממש קורה. לדעתי מפני שאין לו, כזמר-מבצע, קול עם נפח, עומק וגיוון להתמודד עם האתגר, עם החלום. הניסיון אמיץ (שם האלבום נועז ומתריס) וראוי, מציע הפקת וינטייג' קופצנית כמעט ללא דופי, שיותר קרובה לריק ג'יימס (Fאנקיסט שחיבר נשמה עם רוק'נרול) מאשר לפרינס ותשעה שירים (על 39:42 דקות) שמזכירים יותר מדי את להקת האם ("רוצה שנתממש" והבלדה הנועלת "אם רק תדברי", שמתכתבת עם דני סנדרסון וכוורת).

למזיג כישורים ראויים לעצב סאונד ולהתמודד עם אנסמבל נגנים רב משתתפים (כולל נשיפה ומיתרים) אבל בשורה התחתונה השירים לא מצליחים להחזיק מעמד, אולי רק "עושה קסמים ורוק'נרול", משדר – מה שנכון – הכי אמת והתרסה ושיילכו כולם לעזאזל.
(התו השמיני)

  


יהודה עדר - עולה ירח

כך צריך להישמע אלבום רוק'נרול. לא חובה להיות זמר גדול. צריך אנרגיות נכונות, קצב טוב, לחנים פשוטים, טקסטים קצרים ויעילים ופראזות קליטות וכובשות, והרבה הרבה אהבה ותשוקה. ליהודה עדר יש כל אלה.

זה אמנם אלבומו השני בלבד (אחרי "מה גרוסבארד") אבל על שדוגמתו נאמר - מה שהוא הספיק לשכוח, יש שלא ילמדו כל חייהם, והרזומה שלו מדבר בעד עצמו. אכן, אם לעדר היה יותר זמן בשביל עצמו, ולא חולק את כישוריו עם חברים, אפשר והיה עומד בשורה הקדמית לצידם של שלום חנוך ודני סנדרסון (לא שלא עשה זאת לאורך הדרך) כסולן בזכות עצמו. אבל המורשת היא של גדולים עוד יותר, מחו"ל, דילן וקלפטון, גם יאנג וספרינגסטין.

עשרה שירים (על 36:44 דקות) שרק שניים מהם כתב לבד, והם גם, לטעמי, הכי שלו ("חוסר צדק חברתי" שכורך את המתרחש בחוץ עם הקורה בדל"ת אמות באופן הכי נקי, הכי מדויק, הכי פוגע; ו"במצפה רמון" הנועל, מהורהר ומכונס, אישי ואינטימי, שכל הנגינה בו היא של איתן גדרון, חבר לדרך עוד מ"תמוז"). זה לא מוריד כלום מהאחרים, שחלק נכבד מהם כתב והלחין הרי ליפשיץ ("מתחת לסדין" הסקסי, רית'מ'נבלוז שמראה לגיא מזיג איך נשמעים שחור בלי להתאמץ; "אם אתה צופה עליי" שיר של חברות; ובעיקר "מזדקן" שיר של פיוס והשלמה עם תמורות הזמן) אף הוא חבר להקה, שכוללת גם את הנגנים גילי מאיר והוד שריד, ונשמעת כמו להקה בהופעה.

אפרופו לייב: השילוב של "שדות גולדברג", שהוקלט בכנס לשון ראשון לפני ארבע שנים עם מרינה מקסימיליאן מיותר ומוציא את האלבום מאיזון. זה בונוס ששומרים לאלבום אוסף מאוחר. לעומת זאת אפשר היה לכלול את גרסת ההופעה של "רכבת", עם בנו אלון עדר, לפחות כבונוס אם לא במקום הגרסה האולפנית.
(אן.אם.סי.יונייטד)

  


פלד - הכל עליי

פלד הוא הילד הרע, אם תרצו הנורא ואף המופרע, של ההיפ-הופ המקומי. אבל גם הכי שנון, חריף, חתרני, מסקרן ומרתק בסביבה. וכך צריך לקבל אותו - טווסי וגאוותן, כנהוג בז'אנר מקדמת דנא, נעדר תקינה פוליטית, חי בגדול את המשולש סקס, סמים ורוק'נרול.

גם אם הוא נשמע (לפחות כרגע) כסוד כמוס למחצה רק של הסצינה, יש לו מעריצים כמו "חרוזים בסטוקים" (אחד מהם בבית שלי...). זה הוא, האיש שלובש את המכנס יותר נמוך מהבס (לא פראזה ריקה, אלא תיאור חי וצבעוני את הנטייה האופנתית שלו), נגד כל העולם (שיר הנושא), נופל על כולם ("אין יותר טוב מזה") משב"ק ס' ועד שלומי שבת, מזהבה בן ועד איציק קלה, וגם ציטוט בזוהר ארגוב ("שוב אני עובד כמו חמור, למזוזה אני עבד" ב"מילה" הנועל) ומנהל את החגיגה כמו MC מיומן ("על עננים" המשובח ו...השאול).

קצת ציטטות מהמניפסט של פלד, שנפרש על פני 11 קטעים עמוסים, מפוצצים, פחות לחנים יותר מילים: "אני לא נורמלי, אמא לי תמיד אמרה לי שאני לא כמו כולם", "לא ילד מפונק, חולם להיות ענק", "לא איכפת לי מי זה ראש הממשלה, לא אכפת לי שאין לי השכלה, לא אכפת לי ממחר לא אכפת לי מכלום, אני בא בבום", "אני לא ילד מפונק, חולם להיות ענק", "רוצה לדפוק קופה כמו פלאטו, לדפוק קומבינה כמו אהוד ברק", "אל תדאג אח שלי, אל תדאג, אל תישבר רק תישאר חזק, חלומות יתגשמו בענק, עוד נצחק בדרך אל הבנק", "בא לי לאכול לך את הקוקוס, אבל אם לא טוב לך אתי, יאללה לכי" ובטיפת מזל הוא מציע את הגרסה שלו ל"חיים שלנו תותים" - "החיים כל כך קשים אבל לא נורא, חברים הופכים אויבים אבל לא נורא, מנסה לבוא בטוב, לא לבוא ברע, אבל לפעמים לא משאירים לך ברירה...". רוצים קצת פלפל בחיים? לכו על פלד.
(עצמאי)

  


09/05/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע