סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה – המשחק המקדים של פרס התיאטרון
 

 
 


פחות משלושה חודשים לפני טקס חלוקת פרס התיאטרון עמוס אורן צולל אל סבך השיקולים והחישובים של הגשת המועמדויות מצד התיאטרונים השונים.

כמו בפריימריס

ההכנות לקראת טקס חלוקת פרס התיאטרון העשירי, נכנסות להקפה אחרונה. הוועד המנהל של הפרס, מיסודם של ציפי פינס, מנכ"ל בית ליסין, נועם סמל מנכ"ל התיאטרון הקאמרי ואילן רונן, היום המנהל האמנותי של הבימה, עתיד לקבוע בימים הקרובים את זהות ההצגות וההפקות ולאשר את שמות המועמדים שיתמודדו על פרסים ב-19 הקטגוריות השונות של הפרס.

הטקס עצמו אמור להיערך ביום שישי, 7 באפריל, באולם תיאטרון בית ליסין בתל-אביב, והמועד האחרון לצפייה של 110 חברי האקדמיה של הפרס הוא ה-12 בפברואר. מועד פתיחת מעטפות ההצבעה נקבע ל-28 בפברואר.

לפני דיון בסוגיות שונות שמעוררת מלאכת השיבוץ וההרכבה של רשימות הקטגוריות והמועמדים, זה הרגע להחמיא ליציבותו של פרס התיאטרון הישראלי. מי האמין שזירה כה יצרית, אינטרסנטית, רבת אינטריגות ועתירת מאבקי יוקרה, תזכה לחגוג עשור לפרס? אמנם הרייטינג של הטקס, כוחו הטלוויזיוני ויכולתו לגייס כסף מפרסומות, עדיין לא הוכחו וגם השנה, אולי יותר מבשנים קודמות, יש קשיים במו"מ על שידורו (במוצאי-שבת? ביום ראשון?). ובכל זאת, חוסנו של פרס התיאטרון הישראלי כמותג, מעמדו הציבורי והשפעתו בתוך התיאטרון המקומי, הם עובדות מוצקות שאי אפשר להתעלם מהן, לערער עליהן או לגמד אותן. בהחלט שאפו.

הבעיות, אם זו ההגדרה הנכונה, הן בהתנהלות הקדחתנית שמאחורי הקלעים, לפחות בימים אלה של הכרעה, שמזכירה מאוד את הקלחת הפוליטית ערב פריימריס ביצרים, בהתחשבנויות וב"רשימות חיסול" נוסח מרכזי המפלגות. ומכיוון שפרס התיאטרון אמור לשקף את שנת התיאטרון החולפת (2005) כל האמצעים (כמעט) כשרים בידי מנהלי התיאטרונים הציבוריים (ואחד פרטי) כדי למקסם את מספר הזכיות שלהם בטקס, נתון שעשויה להיות השפעה תדמיתית לא קטנה לגבי פעילותו בשנה הבאה.

סמליל הפרס הנחשק במודעות הפרסומת

עיקר המאבק יתנהל, כרגיל, בגיזרת ההפקות. הקטגוריות האישיות, שהן חלק הארי של פרס התיאטרון (14 מתוך ה-19; ראה בהמשך), חשובות ומסקרנות, אך במרכז תשומת הלב, הנוכחית לפחות, חמש הקטגוריות האחרות - הצגת השנה, ההעלאה המחודשת (הפקה של מחזה שכבר הוצג בתיאטרון הישראלי בעבר), המחזמר, הקומדיה והצגת הבידור של השנה.

זאת בעיקר מפני שבמודעות הפרסום שלהן ניתן יהיה להתגאות בסמליל של פרס התיאטרון (ואיזה תיאטרון זוכה יחמיץ זאת?), וגם מפני שההפקות המתמודדות הן בסיס הנתונים לקטגוריות האישיות (לא יכולה להיות מועמדת אישית של במאי, של שחקן או מעצב, ללא השתתפות ההצגה שבעיצובה נטלו חלק, ב"קרב" על אחת מחמש הקטגוריות ההפקתיות).

הרשימה הסופית תיקבע בתוך ימים, מתוך 42 ההצגות (ראה נספח) שאליהן הוזמנו חברי האקדמיה. הם נדרשו לצפייה ב-85 אחוז מההצגות (של כל תיאטרון בנפרד ולא מכלל הכמות), כשמנהלת האקדמיה, הסופרת אדיבה גפן, ניהלה מעקב קפדני ובלתי מתפשר בעניין זה. המפתח לפיו ייקבע הרכב הרשימה הסופית תלוי בגודלם של התיאטרונים, הנגזר ממדיניות התקצוב של משרד התרבות: תיאטרון גדול (הקאמרי, הבימה ובית ליסין) רשאי להגיש רק שש הפקות (גם אם הם מפיקים 9 עד 14 הצגות חדשות בשנה), בינוני (כמעט כל השאר) עד חמש הפקות (אף אחד מהם לא יגיע למיכסה הנקובה), וקטן (רק היידישפיל בסטטוס זה) לא יותר מארבע הפקות (וגם הוא מסתפק כרגע בשלוש).

זה לכשעצמו מכניס את הקובעים בכל תיאטרון לסבך שיקולים וחישובים. למשל, האם להעדיף מועמדות של הצגה שסיימה את ריצתה (וזכייה בה תהיה יוקרתית-תדמיתית אך לא מעשית-תכליתית, כי לא ניתן לעשות ממנה כסף...) על פני הצגה "חיה"? או איך לשפר סיכויים של הפקות מסוימות שלא ייאבקו זו בזו ובכך יקדמו-יגדילו הסיכויים של מועמדים מתיאטרון יריב? וכיוצא בהללו שיקולים.

עוד נתון שיש לתת עליו הדעת הוא עלותה הכספית של מועמדות. אמנם לא בשמים, עניין של כמה מאות שקלים (550 ש"ח בלבד) אבל כשזה מגיע ל-30 ויותר מועמדויות, כמו לתיאטרון הקאמרי אשתקד, הסכום המצטבר יכול להיות משמעותי לתיאטרון המגיש, ולהשפיע על ההחלטה של המפיקים (הפרטיים בעיקר, שחלקם בפרס השנה, הוא קטן ביותר; רק שלמה צח, שמגיש את הצגת הבידור "כלוב העליזים").

"מדיאה" כקומדיה?

השאלות המסקרנות כרגע, מתמקדות בשיוך הז`אנרי של כל הפקה והפקה. למשל, משבע הצגות הקאמרי, ארבע (!) הן העלאות מחודשות. באיזו קטגוריה ישבץ נעם סמל, מנכ"ל התיאטרון, קלאסיקות כמו "המלט", "שלוש אחיות", "ביבר הזכוכית" ו"מלון פלאזה"? כהעלאה מחודשת או בעמדה מבטיחה יותר מבחינת הסיכויים? נגיד,"המלט" כהצגת השנה, "מלון פלאזה" כקומדיה ושתי האחרות כחידוש? ולהיכן תשויך "שירת הקאמרי"`? לקטגוריית המחזמר (למרות שאינו כזה, התיאטרון משווק אותו בפירסומיו כמחזמר) או כהצגת בידור (מה שסביר יותר)?

ומה יעשו בהבימה עם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"? הצגת השנה, העלאה מחודשת, מחזמר ואולי הצגת בידור? התשובה המסתמנת קלה יותר, כי לנוכח סיכויי "המלט" כהצגת השנה, עדיף להתמקד בקטגוריית המחזמר, בתנאי כמובן, שיהיו עוד שני מועמדים בקטגוריה זו (שתיאטרון היידישפיל יספק: "החזן מווילנה" ו"למה צחקה הכלה"). בפחות מכך הייתה הקטגוריה מתבטלת (אשתקד, בהעדר מועמדים, לא חולק פרס בקטגוריה זו; "שיקגו" לא הוגשה, כי ירדה לפני הטקס), והבימה היה נאלץ לקבל החלטה קשה לגבי זהות המועמדות של ההפקה.

לבית ליסין אין השנה התלבטות רי-מייק, שכן שם חידשו השנה רק את "פילומנה", שבאופן טבעי תוגש כמועמדת לקומדיה. תיאטרון זה יוצא "מפסיד" השנה, כי לא טיפל בקלאסיקה, כמעט לא בהעלאה מחודשת והתמקד במחזאות מודרנית ועכשווית, וכתוצאה מכך צימצם את קטגוריות הייצוג שלו וגם את אפשרויות הזכייה שלו. גם על שיבוץ "סוחרי גומי" של חיפה אפשר לתהות: הצגה, קומדיה או העלאה מחודשת?

לא תאמינו, אבל מסתבר, שהלבטים האלה מותרים ומעוגנים בתקנון פרס התיאטרון. השיוך הז`אנרי נתון לפרשנותם ולרצונם של מנהלי התיאטרונים. והם רשאים לקבוע כראות עיניהם. אפילו, ובכוונה אגזים, לשבץ את "מדיאה" כקומדיה...

פרס התיאטרון הישראלי לציניות

גם העניין הלא ברור שמבדיל בין קומדיה (כנראה הפקה מכובדת של תיאטרון רפרטוארי) לבין הצגת בידור (שהיא, כנראה, נחלת המיגזר הפרטי-מסחרי), מטריד. מה ההבדל הז`אנרי בין "מבקר המדינה", "מועדון האלמנות העליזות", "בית הקפה" ו"כלוב העליזים"? האם "שירת הקאמרי", "וריאציות לתיאטרון ולתזמורת" ו"כלוב העליזים" שייכים לאותה משבצת, של הצגת בידור? והאם אין במרחב הפרשני הגדול משום ניצול לרעה של התקנון ודחיקתם של מועמדים מסוימים מטבלת הסיכויים?

ושימו לב גם להיבט האירוני במועמדויות של חיפה. שתיים מהן, דווקא החדשות שבהפקותיו, כבר לא קיימות: "הצמא והרעב" ו"הדוכסית של אמלפי". מצד אחד, הגשתן מעידה על מצוקתו התדמיתית של התיאטרון, מצד שני היא מעוררת גיחוך - לא בשל איכותן ורמתן, אלא אפרופו מחול השדים (שסוקר כאן בהרחבה בשבוע שעבר) סביב דורון תבורי, המנהל האמנותי שהגה אותן והואשם בכשלונן. עתה הן נמצאו ראויות (על ידי המנכ"ל המדיח) להתמודד על פרס התיאטרון. מוצעת בזאת קטגוריה נוספת: פרס התיאטרון הישראלי לציניות...

וזה רק המשחק המקדים. עוד לא נכנסנו להתחשבנויות העצמיות וההדדיות במלאכת השיבוץ, מעשה ההרכבה ושיקולי ההגשה בקטגוריות האישיות. בנוסח, מי לנו ומי לצרינו, עניינים של חברויות-עבר ויריבויות הווה, וחישובים של לא כל מה שראוי, אלא רק מה שיש לו סיכוי. וגם אגו, יוקרה וכיבודים של שחקנים, יוצרים ומעצבים. כפי שראינו בעבר לא פעם ובהם נחזה גם הפעם.

***

פרס התיאטרון מוענק בקטגוריות האישיות הבאות: מחזאי, במאי, מתרגם, שחקן בתפקיד ראשי (וגם שחקנית), שחקן בתפקיד מישנה (וגם שחקנית), שחקן מבטיח (וגם שחקנית), מעצב תפאורה, מעצב תלבושות, מעצב תאורה, מעצב תנועה/כוריאוגרפיה ומעצב מוזיקה (מלחין). כן מוענק פרס למפעם חיים, על פי החלטת הוועד המנהל של הפרס.

רשימת ההצגות שאליהן הוזמנו חברי האקדמיה (ומתוכן ייבחרו המועמדות לפרס):

הבימה: הנסיגה ממוסקבה", "מלחמה", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", "מבקר המדינה 2005", "מועדון האלמנות העליזות", "העז או מי זאת סילביה", "טקסי".
הקאמרי: "שלוש אחיות", "המלט", "ביבר הזכוכית","שירת הקאמרי", "פלונטר","מלון פלאזה", "נתניה".
בית ליסין: "זהות", "פלדה", "הדבר האמיתי", "אונור", "ריגוש", "פילומנה", "החולה ההודי".
באר שבע: "שידוך משמים", "בית הקפה", "איזאבלה", "תשליך".
גשר: "איש הכריות", "מומיק", "מדיאה", "וריאציות לתיאטרון ולתזמורת".
החאן: "עירם של האנשים הקטנים", "הזמרת קירחת יותר", "החיים הם חלום".
חיפה: "סוחרי גומי", "הצנזור", "הצמא והרעב", "הדוכסית של אמלפי".
יידישפיל: "אהבה אחרונה", "החזן מווילנה", "למה צחקה הכלה".
תיאטרון עכו: "משאלה מכוכב".
שלמה צח: "כלוב העליזים".


20/01/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. "סוחרי גומי" ההצגה הטובה.
, (31/01/2006) (לת)
3. "סוחרי גומי " של חיפה.
רותי , (22/01/2006) (לת)
2. הרי לכם נתון שערורייתי מהאח הקטן והחורג של הטקס
מרתה פינקלשטיין , (22/01/2006)
1. אכן מגיע לחיפה פרס הציניות
יעל משולם , (22/01/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע