סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן לילה נפלא עם אלביס
 

 
 
ממפיס נראה פרסלי. מרחוק בוודאי. הוא לובש את בגדיו או דומים להם. חליפת עור שחור בחלקו הראשון של המופע (מלווה את עצמו בנגינה על גיטרה אדומה וממורקת), חליפת הופעה לבנה ומצועצעת בחלק השני, מקושטת בתפרים ובחגורה, מכנסי פעמון, צעיף משי טורקיז וגיטרה שחורה. הדמיון מעורר השתאות כשהפוזות והתנועות הבימתיות שלו, מסונכרנות להפליא עם התמונות של פרסלי המקורי שמוקרנות על מסך ענק מאחור. צילומי התקריב, על שני מסכים צדדיים, מגלים שהדמיון הוא רק בפנטזיה - לחייו של ממפיס שקועות ושפתיו צרות. לא הצ'אבי פייס, השפתיים החושניות והחיוך המוטה של המלך. טוב, לא צריך להגזים בדרישות."
לי ממפיס קינג הוא חקיין מעולה שמביא לבמה ביצועים מרשימים לשיריו של המלך


בקיץ שבו יצאתי לראשונה לחו"ל, אליל נעוריי אלביס פרסלי התפגר. החודש לפני 39 שנים. התפוצץ מממתקים כפי ששר ברי סחרוף 18 שנים מאוחר יותר, בשיר שסיכם את שנת 1977 ונכלל ב"חם על הירח" (1995). לונדון, היעד שלי באותו קיץ, החלה להתבגר מהפאנק, הפכה אותו לגל חדש, והכינה את הפלישה הבריטית השניה לארצות הברית, מולדת הרוק'נרול שאלביס היה אחד מסנדקיו. אלא שפרסלי, ששירת בצבא ארצות הברית על אדמת גרמניה 20 שנה קודם לכן, השתמט הפעם מהמערכה. בחר להחזיר ציוד, בן 42 בלבד. בחיים לא אסלח לו על זה.

אלמלא התמכר לכדורי מרץ, משככי כאבים, המבורגרים והשד יודע מה עוד, אין לי בכלל ספק שהייתי מספיק לראות אותו בפעולה. בכל זאת, לא היה סרט שלו שלא ראיתי, ואפילו יותר מפעם אחת. וגם אם הסתאב אמנותית ושמן גופנית על במות לאס וגאס, שום דבר לא היה מונע ממני לחצות את האוקיאנוס. לא הייתי מחכה שתגיע לישראל להקת קאוורים לשחזר את המוזיקה שלו.
אלמלא התפגר - ועזבו עכשיו תיאוריית קונספירציה מפגרת - אלביס היה צריך להיות עכשיו בן 81. צעיר בחצי שנה מליאונרד כהן, ויכול היה להגיע כמותו, בגילו המופלג, להופעה בישראל. הייתם הולכים לראותו?

לגעת בחלום
 
אני משוכנע שלא הייתי היחיד אמש, שגלגל מחשבות כאלה ואחרות לנוכח ההופעה הראשונה של "לילה אחד של אלביס" עם  Lee Memphis King, במרכז הקונגרסים בחיפה. פרסלי היה האייקון שסימל בעבורנו את התשוקה ואת האהבה למוזיקה, והמפגש המחודש עם שיריו, חייו ודמותו הוא חזרה לעבר, נגיעה בחלום, התרפקות נוסטלגית לכל אותם חטיארים מקשישים ונערים מבוגרים שלא זכו לראות את הדבר האמיתי.

לי ממפיס קינג - ותרשו לי לפקפק אם יש מרכיב אחד אמיתי בשמו הבימתי המשולש - הוא חקיין. לא ראיתי הרבה אחרים בפעולה, אבל הרושם הוא שממפיס הוא חקיין מעולה. אחד שמקדיש את חיי הבמה שלו להנצחת מלך שמזוהה עם ממפיס (טנסי) למרות שלא נולד בה. ונניח לפאתטיות שבהתעלקות על חיים של מישהו אחר. כשיש מיליונים ששמעו ולא ראו - ואלביס פרסלי החמיץ את ה-MTV והיו-טיוב, למרות שהאחרון גדוש בשיריו -  הביקוש והצורך העז להגשמת חלומותיהם של רבבות מעריצים ברחבי העולם מוליד יזמים.

ממפיס נראה פרסלי. מרחוק בוודאי. הוא לובש את בגדיו או דומים להם. חליפת עור שחור בחלקו הראשון של המופע (מלווה את עצמו בנגינה על גיטרה אדומה וממורקת), חליפת הופעה לבנה ומצועצעת בחלק השני, מקושטת בתפרים ובחגורה, מכנסי פעמון, צעיף משי טורקיז וגיטרה שחורה. הדמיון מעורר השתאות כשהפוזות והתנועות הבימתיות שלו, מסונכרנות להפליא עם התמונות של פרסלי המקורי שמוקרנות על מסך ענק מאחור. צילומי התקריב, על שני מסכים צדדיים, מגלים שהדמיון הוא רק בפנטזיה - לחייו של ממפיס שקועות ושפתיו צרות. לא הצ'אבי פייס, השפתיים החושניות והחיוך המוטה של המלך. טוב, לא צריך להגזים בדרישות.

ממפיס מיטיב לחקות את הג'סטות הפרסליות. אולי לא נועז מספיק בנענועי האגן (שהקנו למקור את הכינוי אלביס-פלביס) אבל הוא מספיק נמרץ ודרמטי לשחזר את מחוות הניווט הראוותניות את התזמורת שאיתו, את עמידת הפישוק, את הרעד של רגל שמאל, את הרעדת הכתפיים וגם את הקפצת התלתל הסורר שנופל ברישול מוקפד על המצח. פאה. מדויקת מאוד. שתיים בעצם. אחת לחלק הראשון, של אלביס הצעיר, של השנים הראשונות, שניה, עבותה יותר, לחלק השני, של אלביס הבוגר, השמן כחבית, של העשור האחרון. אגב, בימינו כל אחד יכול לייצר תלתל, עם חופן ג'ל. אז, לפני יובל, גם בקבוק ברילנטין לא היה מספיק ליצירת האפקט. 
 

One-night-of-ELVIS-3-יחצ.jpg
One night of ELVIS (תמונת יחסי ציבור)




מכיר את הסחורה
 
לזכות ממפיס ייאמר שבמלאכת השירה הוא הכי קרוב למקום שרובנו שמע אי פעם. דומה ממש ואף זהה לפרקים. ואם תעצמו את העיניים אתם בהחלט עשויים לדמיין שאתם בווגאס והוא הדבר האמיתי. ולא רק בשירה, אלא גם במבטא הדרומי שהוא מיטיב לחקות, בדיבור שהוא מסגל לעצמו, במלמול האופייני, בקריאות הביניים, בבת הצחוק וגם בהתבדחויות לפרקים. כן, הבנאדם מכיר היטב את הסחורה שהוא מוכר, וניתן להגיד עליו שהוא בהחלט משקיע.

כותרת המשנה של המופע היא "(לי ממפיס קינג) חוגג (לא הפירוש המדויק של celebrate במובן הזה, אבל קרוב) את החיים ואת המוזיקה של אגדה". את המוזיקה בהחלט כן, את החיים - קצת פחות. ההקדמות בנות שלוש הדקות לכל אחד מחלקי המופע, שנשענות על קטעי תיעוד מצולמים של המלך - סרטונים בשחור-לבן בראשון, הצדעה לתקופה הווגאסית בשני - הן דלות באינפורמציה. אפילו פחות מהמידע הבסיסי.

בהתאם ממפיס מחלק את החיים של פרסלי לשניים: הפריצה (55') והירידה שבסופה (עד 68'), ולפריחה המחודשת (69') עד המוות (77'). מעט מדי פעמים הוא מתעד שירים בתאריכים, ופחות מזה הוא מספק מידע של ממש או לא מוכר. אבל הוא בהחלט מפצה בביצועים, מרשימים אפילו, ללהיטיו הגדולים של אלביס. בשעה וחצי נטו (40 דקות
חלק ראשון, 50 דקות חלק שני, ויש גם הפסקה) הוא מצליח להכניס לפחות שלושים שירים. ככה כתבו פעם. שירים קצרים ותמציתיים.



One-night-of-ELVIS-2-יחצ.jpg
One night of ELVIS (תמונת יחסי ציבור)



כולל הדיבור והמלמול
 
אז מה יש לממפיס להציע? Trouble ו-Guitar man כמחרוזת פתיחה. Blue suede shoes ו- Don't be cruel, פתאום Memories ואז מחרוזת "עתיקה" של Heartbreak hotel, Hound dog ו-All shook up. לפני התכנסות בקדמת הבמה - הוא וארבעה מנגניו, שלוש גיטרות, בס ומזוודת אחת הגיטרות ככלי הקשה - על חמישה כסאות, לביצוע אנפלאגדי אופנתי, אך משמר לחלוטין את ההרמוניות הקוליות המקוריות של שישה שירים, ביניהם Baby what you want me to do, Blue christmas, That's alright mama (להיט הבכורה של פרסלי), Are you lonesome tonight )כולל קטע הדיבור אפרופו חיקוי טון הדיבור ומלמול חסר פשר...) ו-One night (להיט החשקים של נעורינו).

כשחבורת הנגנים (שני גיטריסטים, בסיסט, מתופף ופסנתרן, נגני חצוצרה וטרומבון, נגנית סקסופון) יחזרו לתעמיד ההתחלתי, הם יעבירו את הזמן - בהמתנה לחילוף בגדים של ממפיס - בליווי שתי זמרות הליווי היוצאות מן הכלל, בביצוע Baby what you want me to do ו-Jailhouse rock הנצחי, שניים יחידים ששונים בעיבודיהם מן המקור. כשהוא יחזור, לבוש בחליפה לבנה מחויטת (קופי של הצילום הנשקף מאחורי), הוא יסתפק בביצוע שיר אחד נוסף - If I can dream.

החלק השני נפתח עם CC rider, I got  a woman ו-In the ghetto שציין (ב-69') את שובו בגדול ואת העשור האחרון שהתמקד בעיקר באולמות לאס וגאס. ואחר כך מיש-מש של בלדות ורוק'נרולים עם Let it be me, Big hunk of love הרוקאבילי, It's now or never האלמותי (והמדויק להפליא), Polk salad annie, וגרסה מעניינת של Blowin' in the wind של בוב דילן. הסתפק בקאוור (על קאוור...) יחיד זה וויתר על אופציות אחרות כמו "גשר על פני מים סוערים" של סיימון וגרפונקל או My way של פול אנקהפרנק סינטרה).

את הביצועים החזקים ממפיס כמו שמר לסיום עם The wonder of you, Just can't help believing, Burning love (מלווה בקליפ של מירוץ נסקאר עתיק), American trilogy (אולי לא  שלאגר כמו האחרים - לפחות לא בישראל - אבל אחד יוצאי הדופן והמשמעותיים בדיסקוגרפיה של פרסלי. עודד בן עמי היה אומר עליו "גאווה אמריקאית"), Suspiciuos minds  ו-Can't help falling in love.

כיון שהחזקתי רשימה (אופציונלית) של שירי המופע, יכול לגלות לכם שלא מעט, עשרה לפחות, נשארו בחוץ. ואפשר שממפיס יבחר להשמיע (בהופעותיו בתל אביב, מהערב) חלק מהם, אם כתוספת, אם במקום מקצת מן השירים שנזכרו לעיל.

והאמת היא שזה באמת לא משנה, כי את השירה, כאמור לעיל, הוא עושה נפלא. אמנם לא מרגש ומסעיר כפי שיכול היה להיות מול המבצע המקורי, אבל זה המעט שניתן בתנאים הנוכחיים. תופתעו גם לגלות שהנגינה נהדרת. קאוורים למהדרין. ריפי הנגינה - בגיטרה המובילה, בפסנתר, גם נגינת ובקולות הליווי ובסקציית כלי הנשיפה - ממש כמו אלו שנחרטו בזיכרון לפני 60, 50 ו-40 שנה. אם על ידי הג'ורדניירס המקוריים ואם בהקלטות מאוחרות יותר.

חבל רק שאיני יכול להגיד דברים דומים על התפאורה, הדלה לטעמי. יש בה רק רמזים לעושר הנוצץ ולפאר המואר של וגאס. האלמנט המרכזי הוא מסך הווידאו, מן הסתם כדי להעמיד את הצופה על הדמיון והדיוק החזותיים של ממפיס למקור. אבל "רק" וידאו ולא צג לד מתקדם כמתבקש. מאכזב.


One-night-of-ELVIS-צילום-Richard-Walter.jpg 
One night of ELVIS (תמונת יחסי ציבור)



One night of Elvis starring Lee Memphis King. מרכז הקונגרסים חיפה. רביעי, 3 באוגוסט 2016. לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

04/08/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. לא אלביס ןלא נעליים
שאול , (05/08/2016)
2. Elvis show in the USA
avi , san francisco.ca (05/08/2016)
1. נשמע נחמד
מעריץ של המלך המקורי! , (04/08/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע