סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פרידה מנחום היימן ז"ל
 

 
 
אם לא המציא בכוחות עצמו לבד את הזמר הארצישראלי, לפחות עיצב ותרם לביצורו של המושג. הקיבוצניק מבית אלפא (וקודם לכן מנען) אחראי יותר מכל אחד אחר לזמר העממי, לשירת הרבים, לשירת הפולקלור הישראלית, ללא ספק המוזיקה האתנית הכי חשובה ומקורית שנוצרה במדינת ישראל הצעירה"
עם מותו של נחום היימן, שוב נשאלת השאלה, מדוע יוצר שהוציא תחת ידיו שירים נצחיים, מת כמעט בחוסר כל?


"לא לחינם קיבל נחום היימן את פרס ישראל", אמרה שרת התרבות והספורט, הגברת מירי רגב, בהספדה בסוף השבוע את נחצ'ה, שהלך לעולמו בן 82.

ה"לחינם" הזה הוא שצריך להטריד. אותה, כנציגת הממשל קפוץ היד וחסר החמלה, את עמיתיו - היוצרים והמבצעים, המלחינים והכותבים, האמנים והזמרים שבחרו בזמר העברי כדרך חיים, כאמנות וכשליחות, וגם את שירות הציבור, שנהנה ממתת האל של נחצ'ה ורעיו, אך אין לאל ידו להעניק תמורה ורשת בטחון ביום סגריר.

מי שהלחין יותר מאלף שירים, הגה פסי קול למאה סרטים, חיבר מוזיקה לעשרות (אם לא מאות) תוכניות טלוויזיה (מרביתן במהלך שהותו רבת השנים בלונדון), העמיד מחזמר ניצחי אחד לפחות ("זרעים של מסטיק"), היה אחראי לפריחת הקריירות של עשרות זמרים, ועסק בשני העשורים האחרונים לחייו, באופן אובססיבי כמעט, בשימור מורשתם המוזיקלית של אחרים, קודמיו בזמר העברי, הסתלק מן העולם כמעט בחוסר כל.

המורשת היצירתית-מוזיקלית של נחום (נחצ'ה) היימן היא אולי חסרת תקדים בהיקפה, בהשפעתה, בבולטותה וגם בנצחיותה בזמר העברי. אולם לא חשובים ממנה הם המורשת הלא כתובה ומוסר ההשכל העולה ממנה, שהפכו לסימן קריאה בוהק ולאות אזהרה מהבהב מעל קברו - איך יוצר כל כך מוכשר ומבורך נאלץ בערוב ימיו להקים קול זעקה על מצבו הכלכלי? השאלה רטורית. התשובה עליה מיותרת. התנהלות כלכלית בעייתית. אלמלא חי הרגע, לא האשים את העולם בכאביו וכלכל את עתידו שלו בתבונה, אקורד הסיום לחייו של נחום היימן היה הרבה יותר הרמוני.

נחום-וסי-היימן-ענק5.jpg
נחום היימן ז"ל וסי היימן (צילום: מירי נחמיאס)


   



חלק מדור הנפילים

כמוזיקאי, כמלחין וכיוצר, נחצ'ה שייך לדור הנפילים. תלמידם הישיר של דוד זהבי ומתתיהו שלם ושל עמנואל זמיר (וגם פאול בן חיים), בן דורם של אלכסנדר (סשה) ארגוב ומשה וילנסקי, חייל במשמרתם של נעמי שמר ז"ל ודובי זלצר יבדל"א.

אם לא המציא בכוחות עצמו לבד את הזמר הארצישראלי, לפחות עיצב ותרם לביצורו של המושג. הקיבוצניק מבית אלפא (וקודם לכן מנען) אחראי יותר מכל אחד אחר לזמר העממי, לשירת הרבים, לשירת הפולקלור הישראלית, ללא ספק המוזיקה האתנית הכי חשובה ומקורית שנוצרה במדינת ישראל הצעירה.

במנגינות המופלאות של יצירתו, היו השראות של אמא רוסיה ושל המוזיקאים שקדמו לו, השפעות של השנסון הצרפתי ומלחיני תקופתו, ונוכחות חזקה של הצבר (למרות היותו יליד ריגה שעלה לארץ בגיל 5), תדמית בה דבק ואותה טיפח בקנאות (מכנסיים קצרים וסנדלים) כמעט עד שנותיו האחרונות. מחמישיית גלבוע, דרך הגבעטרון, חבורת הזמר מגבע ועד חבורת בית אלפא. מהנערה חווה אלברשטיין וצמד הפרברים, ועד חני לבנה ולהקת חופים, שחבריה, אורנה ומשה דץ ומאיר בנאי, הם אולי האחרונים שמשמרים מסורת פולקלורית ביצירה שלהם, מאז נגע בהם נחצ'ה. וגם המבצעים הזרים (ננה מושקורי, מארי לאפורה, סרז' לאמה ואחרים) שבעבורם הלחין בשהותו הממושכת בפריז ובלונדון (67' עד 84') שרו בבלי דעת ובשפתם שלהם את שירת האהבה של היימן להוויה הארצישראלית - לשיבולים, לחופים, לנחלים, לחול, לאנשים, לכל האוהבים. כדי ללמד על כוחו, חשיבותו והשפעתו, נגיד שאם נחצ'ה היה משתתף באולימפיאדת ריו, כל ילדי ישראל היו הולכים ללמוד אקורדיון למחרת הופעתו, ללא קשר לזכייה במדליה.

למרבה הצער, היימן לא השכיל להתנהל כלכלית, התנהגות שמאפיינת אמנים מצליחים שלא שמים בצד ליום מחסור. אלמלא אהב את החיים, היה נדיב לנשים בחייו והיה חולם יותר מאשר מפיק, אפשר ולא היה צריך להידפק על הדלתות בקריאות לעזרה ולתמיכה (והתמונה המכמירה בה הוא מוכר דיסקים של העמותה לשימור הזמר העברי שהקים, בהפסקה של ערב מחווה שנערך לו וליצירתו בפתח תקוה, לא תמוש מזכרוני).

באותה מידה לא אוכל שלא להישבע שההמתנה שהתארכה יתר על המידה לזכייה בפרס ישראל לזמר עברי, לו היה ראוי כבר לפני עשרות שנים, לא גרמה לו עינויי נפש וגוף. גם היום, לחשוב על כך שעצביו נמרטו וסבלנותו נמתחה בהמתנה עד לגיל 75 (!), היא עדיין מקוממת ומרגיזה. כמה אמן צריך לעבור בחייו, וכמה יוצר מתבקש לחכות להכרת התודה של המדינה? שערוריה ועלבון בכל קנה מידה. והוא לא היחיד, למרבה הצער והתסכול. המשורר נתן יונתן ז"ל, עמיתו ושותפו לעשרות שירי-נצח (יותר ממאה שירים כתבו ביחד), הלך לעולמו לפני יותר מעשור, מבלי שהמדינה ופוליטיקאיה ימצאו אותו ראוי לפרס ישראל. לא בזמר עברי, לא בשירה ולא על מפעל חיים. בושה.

  

הגיע הזמן לדאוג ל"נכסי צאן הברזל"

מעבר לדרישה החד משמעית, לבוא לקראת יקירי האומה ומעצבי תרבותה ולהעניק להם את הכרת המדינה בשלב מוקדם יותר בחייהם, כדי שיוכלו עדיין ליהנות ממנה, אני מבקש לחזור לרעיון שכבר נזכר כאן בעבר והוא שינוי מן היסוד את הבסיס הכלכלי של פרס ישראל. שלא יהיה לחינם.

במקום 80 אלף שקל (לפני מס) להעמיד את פרס ישראל על מליון שקל לפחות כחסכון פנסיוני. עם 18 חתנים וכלות בשנה, תקציב המדינה יוכל לעמוד בכך. מצד אחד, הכרה מהותית בתורמים לתרבות ולחברה הישראלית; מצד שני, לתועלתם ולרווחתם של אותם אנשים שאינם יודעים לכלכל את עצמם ולהבטיח את עתידם, ובלבד שלא יגיעו לגיל פרישה מיעוטי יכולת ופושטי יד. שהמדינה תמיר את המליצות הריקות על "נכסי צאן הברזל" ו"פסקול החיים של כולנו" בביטחונם הפנסיוני של בכירי אמניה.

נחצה-ענק1.jpg
נחום היימן ז"ל (צילום: יח"צ)

ואפרופו פעילותו החיונית מאין כמותה של נחצ'ה בשימור הזמר העברי והנצחתו: גם מלאכות אלה, שנטל על עצמו אם התנדבות, אם מכורח המציאות בעיניו, אם בהכרה שאלמלא הוא אף אחד לא יעשה, הוא לא היה אמור לשאת לבד. זה תפקידה של המדינה. מטעמה יכול היה להיות היועץ האמנותי, המפיק, מנהל העבודה, מחלק הסמכויות - מה שיוחלט, כפי כישוריו - אבל ההיבט הכלכלי לא היה צריך להיות מעניינו, ולבטח לא ליפול עליו. הוא היה החולם, וכך הוא צריך להישאר בזכרוננו.



24/08/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אמנים דגולים שלא זטכים אפילו למות בכבוד כלכלי
איתן טופר , תל אביב (25/08/2016)
1. תרבות כערך לאומי
אוניל , תל אביב (24/08/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע