סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן רדיו אינשאללה: רדיו בלה בלה
 

 
 
הבעיה המרכזית הנוכחית של 'רדיו אינשאללה' היא אורכו. כמעט שעה ו-50 דקות, כשאין שום סיבה שיחרוג משעה ורבע, שעה וחצי. תומאש הוא שחקן מיומן וזמר לא רע, אבל הסטנדאפיסט שבו קופץ ומשתלט עליו, יוצא להפלגות התבדחות מיותרות. המופע זקוק להידוק, ניפוי, ליטוש והקפדה. גם לא יזיק, ואפילו כדאי ביותר, אם שרון ילמד על פה ויחדל לקרוא מן הנייר. ובשלב זה התערבות של במאי נראית חיונית ונחוצה."
תומר שרון מסביר איך הפכה הארץ המובטחת לארץ המאובטחת במופע שמשלב מוזיקה עם אמירות קיומיות


שמאלני עוכר ישראל

הפורמט הזה לא חדש. קדמו לשחקן והקומיקאי תומר שרון (תומאש) אנשי במה, סטיריקנים ובדרנים, שביקשו - ואף הצליחו - להגיד משהו על החיים שלהם ועל החיים שלנו, במופעים שמשלבים מוזיקה ושירים עם אמירות קיומיות, בדרגות שונות של דחיפות. בראשם יהונתן גפן, ללא ספק הכהן הגדול והמחולל העיקרי של הז'אנר, שעוסק במלאכת קודש זו מאז שנות ה-70.

גפן הוא מושא להשוואה רחוקה, ערטילאית כמעט. הדוגמאות הרלוונטיות יותר מבחינתם של "רדיו אינשאללה" - תומר שרון ושותפו, המוזיקאי יאיר יונה, הן דווקא מופעי הבידור הנפרדים של עידן אלתרמן ואבי גרייניק, קולגות שלו לתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "פלטפוס". גם "אלט שיפט" של אלתרמן, גם "מחתרת של איש אחד" של גרייניק, מבוססים על שירים שצברו השניים - פופ זר מתורגם ומבואר לעברית מדוברת אצל הראשון, יצירה מקורית אצל השני - משולבים בהגיגי התבדחות, עליהם ועל הסובב אותם.

שרון נאמן לקווי המתאר, אולם מתאים אותם למסר הברור והחד שהוא מבקש להעביר, עליו מעיד שם המופע - "רדיו אינשאללה" (שנתמך ברדיו מנורות גדול וישן, כאביזר תפאורה יחידי). כשמאלני ולפעמים כעוכר ישראל, כפי שהוא מכנה את עצמו, ספק בבדיחות, ספק ברצינות, תומאש מציב את הסכסוך היהודי-ערבי במרכז הסקירה ההיסטורית-מוזיקלית-חברתית-פוליטית שהוא מנסח. ברפרוף ועל קצה המזלג, איך הפכה הארץ המובטחת לארץ המאובטחת, ומדוע - למרות הכל - הוא עדיין אופטימי. אינשאללה, כאמור.

להמחשת עמדתם צוררים שרון ויונה כ-15 שירים מכל הזמנים - רובם קלאסיקות ישראליות מתקופות שונות, מקצתם להיטי פופ מתורגמים (חופשית ומילולית) - שכפלסטלינה מוזיקלית, נילושים, נחתכים ונקרעים, מפוסלים, מעוצבים ומודבקים מחדש.

לא לכולם הקשר חברתי או פוליטי, אך הבחירה בהם והדרך בה הם מוצעים ומוגשים, מגלות שעם קצת מאמץ אפשר למצוא בהם יותר ממה שהאוזן שומעת בדרך כלל. במיוחד כששרון מלווה אותם, בדרכים עקלקלות משהו, בהסברים מקדימים ומשעשעים לדמותו של מה שהוא מגדיר כ"פיצ'ר" ישראלי, תכונות וקווי אופי שלנו לגמרי. ביחד הם מנסים ליצוק משמעות קיומית למושג התודעתי "בלוז ישראלי", שגם אותו הקדים לנסח יהונתן גפן. 
 
רדיו-אינשאללה-2-צילום-אופיר-אייב.jpg
רדיו אינשאללה (צילום: אופיר אייב)



   


אלכסנדר פן, אבנר גדסי ומייקל ג'קסון
 
נקודת המוצא לסיפור שלהם היא "סורו מני" של אלכסנדר פן: "סורו, סורו מני/ יגון, קדרות ומחשבה/ הן חי אני, חי עודני/ שכר אשתה ואהבה". כשחושבים עליו, אכן בלוז מוקדם ומשקף. בניואנס הנכון גם את "נכון את יפה" של אפרים שמיר אפשר להציג כשיר אהבה למקום ולארץ, שלא לדבר על "לילה לילה" (של נתן אלתרמן ומרדכי זעירא) שמוצא מנוחה בלוזית נכונה, בשילוב מפתיע עם "הגברים בוכים בלילה" של אבנר גדסי (ובונוס מפתיע עוד יותר מ"מותחן" של מייקל ג'קסון, במבטא אנגלי שקספירי...).

אחרי שדן בהבדל בין דר-רחוב לבין הום-לס וניתח את מאפייני הגבר הישראלי הרכרוכי, שרון מעלה זכרונות מהופעת סטנדאפ הזויה שלו בעפרה, הבית של אצולת המתנחלים, כאילוסטרציה לדמותה של הרשת (האינטרנט בשפת העם), אותה הוא צובע בצלילי I heard it through the grapevine של מרווין גיי, שמיתרגם בשפתו ל"ציפור קטנה לחשה לי" ומשתלב בו מעברון מ"ספק ילדה ספק אשה", של דפנה ארמונימיקי גבריאלוב).
 
תכונתו המרכזית של הבלוז הישראלי המדברי היא חום, מה שמסביר - אליבא דתומאש - את הסיכויים הקטנים לזכויות אדם ולהישגים דמוקרטיים באקלים המקומי. הזדמנות לתרגום חופשי לגמרי של Summertime - קיץ בא - מתוך האופרה "פורגי ובס" של ג'ורג' ואיירה גרשווין. כמעט באותו עניין, בלוז וחום  מקומיים, הוא "משעמם" של חיים חפר וסשה ארגוב, שלתוכו נארג-נרקם "אני שוכב לי על הגב" של אריאל זילבר (בעצם של יענקלה רוטבליט וגדעון אלרן).
 
המעבר ל"צער לך" של אברהם חלפי ויוני רכטר עשוי להתבקש, אבל לא לאחר שחזור ארוך ומתיש בצורה שלא תיאמן של שיחת טלפון בין שרון לאריק איינשטיין. אווירת הקאנטרי מתחלפת לגוספל שורשי לצלילי "יבוא שינוי לכאן", גרסה עברית ל-A Change Is Gonna Come של זמר הנשמה והריתם'נבלוז סם קוק, שהפך להמנון התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. לתוכו נשזר ציטוט היפ-הופ מתבקש מ"מחכים למשיח" של שלום חנוך
  


רדיו-אינשאללה-1-צילום-אופיר-אייב.jpg
רדיו אינשאללה (צילום: אופיר אייב)



  


זקוק להידוק, ניפוי, ליטוש והקפדה


חוויות החדר האטום במלחמת המפרץ הראשונה מזכירים לתומר שרון את מוצאו העיראקי (שהרבני הוא שם המשפחה לפני שעוברת) ובאסוציאציה לגמרי לא פרועה גם את "חלון לים התיכון" של יעקב גלעד ויהודה פוליקר, בעיקר בזכות החיבור ליפו, בה הוא מתגורר. הציטוט "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון/ ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלו", מתבקש גם כאקט סיום אופטימי.
 
אבל לא. לשרון וליונה יש עוד שני שירים באמתחת. המחאה הנשית של שרית חדד ב"חגיגה" (שכתב והלחין הנרי) - גם לנשים צריך ייצוג, במניפסט החברתי הבלוזי הישראלי, ו"תהיי שם", שזו הדרך שלהם לשיר בעברית את Stand by me שכתב בן אי. קינג בשיתוף עם ג'רי לייבר ומייק סטולר האגדיים - כמחווה לחבר'ה ולחברמניות הישראלית הדביקה.
 
הבעיה המרכזית הנוכחית של "רדיו אינשאללה" היא אורכו. כמעט שעה ו-50 דקות, כשאין שום סיבה שיחרוג משעה ורבע, שעה וחצי. תומאש הוא שחקן מיומן וזמר לא רע, אבל הסטנדאפיסט שבו קופץ ומשתלט עליו, יוצא להפלגות התבדחות מיותרות. המופע זקוק להידוק, ניפוי, ליטוש והקפדה. גם לא יזיק, ואפילו כדאי ביותר, אם שרון ילמד על פה ויחדל לקרוא מן הנייר. ובשלב זה התערבות של במאי נראית חיונית ונחוצה.
 
הרושם הוא שההפקה המוזיקלית מוכנה ונכונה. יונה, יוצר מוזיקה אלטרנטיבי שפועל בשוליים האמנותיים והלא רווחיים, הוא פשוט נגן גיטרה מופלא, רגיש ונהדר. האלמנטים האתניים שהוא משלב במלאכת ההפקה והנגינה מדודים ופונקציונליים. הוא הקוטב השפוי במערך הבימתי. נע על קצות האצבעות, מתוח כקפיץ, קשוב ליציאות המוטרפות של שותפו ומכיל אותן, אבל חייב בהחלט לרסן אותו.
 
משלימים את התמונה המוזיקלית נגן כלי ההקשה גלעד דוברצקי ונגן הקונטרבס שי חזן.
 
תומר שרון ויאיר יונה, רדיו אינשאללה. הבימה 4, תל אביב. חמישי, 22 בספטמבר 2016


למועדי מופעים >

25/09/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע