סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן רותם כהן בהופעה - המאהב המושלם
 

 
 
מצד אחד, יש לו כשרון יוצא דופן לעשות לנשים טוב, במילה ובשיר. לתת להן להרגיש ניצבות במרכז הבריאה, יפות ונחשקות, מחוזרות ונאהבות. מצד שני, אלה הפיתול בלחן, הליטוף בקול והמודולציות המובנות בשירתו, שמעניקים למבעו רגישות חסרת מורא - ספק תחינה, ספק יבבה חנוקה. הוא אולי תרנגול בלול אבל תמיד-תמיד עפר לרגליהן, והן משיבות לו אהבה. בכמויות."
על הבמה כהן מבצע את שיריו בכנות שגורמת לנשים בקהל להרגיש שהן מלכות העולם


כבר לפני כארבע שנים, הרבה קודם שראה אור "אל העולם שלך" - אלבום הבכורה שלו (2014), רותם כהן הראה סימנים שהוא נועד להיות כוכב פופ מקומי. היום, שנה אחרי "לא דמיינתי", אלבום האולפן השני שהוציא באוקטובר 2015, הוא יושב חזק בצמרת. מתכונן לקראת אלבומו השלישי, סוגר הופעות באולמות יוקרתיים ומרחיב בהתמדה את מעגל מעריכיו ואוהביו.

משכלל אמנות הרומנטיקה

כהן חי את החלום. מיוצר להיטים לאחרים הפך לזמר המבצע את שיריו שלו בהצלחה מעוררת השתאות וקנאה. וכהן לא המציא שום דבר חדש, הוא רק שכלל את אמנות הרומנטיקה והחיזור לדרגה ולרמה שרק יוצרים בודדים בפופ הישראלי עשו לפניו, אם בכלל.

אם אתם, בעיקר אתן, רוצים או רוצות להכתיר אותו כאליל הנערות הנוכחי, אלוף הבנות ומסחרר הנשים - הרשות נתונה. אין מי שיכול לערער על כישוריו ויכולותיו ככותב להיטים וכמגיש להמונים.

רותם כהן צילום יובל אראל ענקית1.jpg
רותם כהן (צילום: יובל אראל)


האמת היא שרותם כהן אינו הפזמונאי המושלם. העברית שלו חסרה. לפעמים מסורבלת ואף לוקה לא מעט בתחביר. "אוהבת שאני איתך ומדמיין אותך שעות/ נזכר איך שנשבעתי לא להיות עצוב כשאת הולכת/ מכאן אני אמרתי לך מסכים, אבל כואב כשמדובר במרחקים/ במרחק שאת שותקת, שותקת אליי", הוא כותב וכמו שר לעצמו בפזמון של "לא דמיינתי" באלבומו השני.

קריאת התרנגול

כתיבתו גם לא פואטית במובהק, אלא יותר דיבורית-סיפורית. היא מתארת בלשון היומיום כמעט את המחשבות, הרגשות, החוויות והחלומות שהוא חי עימם ובתוכם. כמו ב"כואב אבל רומנטי" מאותו אלבום: "כתבתי לך אתמול איזה מכתב/ קצת על געגוע והרבה מאוד על פחד/ עוד לא שלחתי לך כלום, בטח ככה יישאר/ את המכתב סיימתי כנראה נמות ביחד/ כתבתי עלייך בלילה איזה שיר/ קצת על החוכמה שלך והרבה על טעויות/ עוד לא הלחנתי כלום ואת בטח של אחר/ יצא כואב רומנטי כמו שירים על אהבה".

דומה שזה אותו השיר, ולבטח אותה סיטואציה בסיסית, שהוא שר ב-19 וריאציות שונות, כמספר השירים בהופעתו הנוכחית, ולכן גם שמותיהם אינם חשובים, לא מדויקים ואף לא מתבקשים מתוכניהם.

גם כשהן קצביות או חצויות-קצב, אלו עדיין בלדות. בלדות אהבה, עגבים וחיזור, שמכילות אינספור מחמאות ולא מעט תובנות לטיפוח ותחזוק אהבה וזוגיות. אוהב אותך כמו שאת, בלעדייך לבי דופק אבל אני לא חי, הלוואי שהייתי מזדקן לצידך. עקבי ועקשן, סולל ובונה את הדרך לליבן.

  



כשזה נקרא מן הכתב, ללא המוזיקה וההגשה, זה עלול להצטייר פשטני ובנאלי. אך כשהמילים יוצאות מפיו, רכובות על מנגינה ושירה - זה לגמרי אחרת. זו הישירות הבלתי-אמצעית - אשר ספוגה באמת ובכנות שבהן הוא שר, מבצע ומגיש את השירים - שעושה את כהן לאהובן של הנשים וממיסה את ליבן.

מצד אחד, יש לו כשרון יוצא דופן לעשות להן טוב, במילה ובשיר. לתת להן להרגיש ניצבות במרכז הבריאה, יפות ונחשקות, מחוזרות ונאהבות, מלכות העולם.

מצד שני, אלה הפיתול בלחן, הליטוף בקול והמודולציות המובנות בשירתו, שמעניקים למבעו רגישות חסרת מורא - ספק תחינה, ספק יבבה חנוקה. הוא אולי תרנגול בלול אבל תמיד-תמיד עפר לרגליהן, והן משיבות לו אהבה. בכמויות.

השירים החריגים

כאמור, 19 שירים במופע. שמונה מהם מ"אל העולם שלך", שבעה מ"לא דמיינתי". שלושה מוקדמים עוד יותר (בהם השניים שכתב לאייל גולן והוא מחבק בחזרה) ורק אחד חדש, מהאלבום שבדרך. רובם ככולם מתובלים בנגיעות לטיניות ובנגינת גיטרה ספרדית, כיאה למאהבים ולרומנטיקנים, בעיבודים ובהפקה מוזיקלית לבמה של יוסי מור, נגן הקלידים הוותיק שלו.

בכל זאת, יש ברפרטואר שלו שני שירים חריגים. האחד הוא "לכסות אותך" מהאלבום הראשון -  על יחסי אב ובן, שלמרות הבדלי השקפות, התנהלות וחילוקי דעות מצטברים, עדיין הוא נשאר בן של אבא, ולא בכדי כהן מקדיש את השיר לאביו בפיוס, באהבה גדולה ובמלוא הרגש. השני הוא "אקוט שרי" ("הקשיבי יקירתי" בצרפתית) מהאלבום השני. אמנם זה שיר על זוגיות, אבל כמו באלבום גם על הבמה הוא מוגש, די בהפתעה אני חייב להודות, עם השחקנית מגי אזרזר. שילוב שהופך אותו למעמד משעשע.

רותם כהן צילום יובל אראל ענקית3.jpg
רותם כהן ומגי אזרזר (צילום: יובל אראל)


ראש בראש עם חוליו אגלסיאס

אגב, השיר החדש "אל תעזבי" (שמוצג מיד לאחר "מושג לאהבה" הוותיק שבשיריו, עוד קודם צמד אלבומיו) זוכה למבע אנפלאגד. כהן מלווה את עצמו בגיטרה אקוסטית, שר את אהבתו בתחינה ובקול נשבר. "עברה שם מישהי עם הריח שלך/ חשבתי שאני נופל על הברכיים", הוא מפגין את רגישותו וקוצר תשואות.

מישהי לצידי אמרה: "תכתוב שהוא חוליו איגלסיאס הישראלי". כמו הציצה לתוך ניירותיי, או ציטטה ביקורת מוקדמת שלי, מקיץ 2013, רגע לפני הפריצה המסחררת. "הלוואי ואיגלסיאס היה זז כמוהו", השבתי לה.

בניגוד לאבטיפוס הספרדי-לטיני, כהן - שכמו ששת הנגנים שעל הבמה לבוש בשחור - כמעט ולא עומד לרגע. כל הזמן בתנועה. ברגליים כפופות כאילו גופו משתתף בשירה או לפחות בהבעה. לא באנרגיות של רוקר אלא בזרימה רכה, לא משויפת אבל חלקה, לרוחב ובעומק הבמה, וכשהוא נותן משום מה בעיקר את צדודיתו הימנית לקהל.

החל מ"נגעת לי בלב", אחד מהשניים שכתב לגולן, הוא מממש את החיזורים המילוליים למגעים פיזיים. שר אותו למרגלות הבמה, מפזר נשיקות, לוחץ ידיים ויוצא למסע ניצחון באולם, מאפשר לאוהבותיו חיבוקים וצילומים משותפים.

רותם כהן צילום יובל אראל ענקית2.jpg
רותם כהן (צילום: יובל אראל)


להט לטיני בתאורת אייפונים

זה השיר, ממש בלב ההופעה, שטורף את הסדר הקודם, מקים את הקהל אל הרגליים, ולאחריו נוהרות המעריצות אל הבמה. זה גם התור של להיטי האלבום האחרון - "לא דמיינתי", "זה לא את זה אני" (עם להט לטיני וגיטרות פלמנקו שמוציאות את הנערות מגדרן), "אקוט שרי" ו"איזה עולם". כהן מטייל על שפת הבמה, מחליק ידיים, מלטף ראשים, מזיז תלתל, מגניב נשיקה, מאפשר למעריצות להיאחז בכף ידו. בקיצור, מתמסר לקהל.

ההופעה מסתיימת (אחרי שעה ו-40 דקות) עם שירים מהאלבום הראשון: "גם אני" שמוקדש לכל הנשים באולם - גם הוא בערסול לטיני-ספרדי, "כולם יגידו לה" באותם אווירה וקצב, "התחיל החום" שנשמע כמו חיזור גורלי ונואש, "כשאחר" (האחר שכתב לגולן) כהדרן ראשון, ללא מקטורן, רק עם מור בקלידים, גדוש כמיהה ותשוקה ושורות בספרדית, וכמובן "אל העולם שלך" במעמד נעילה מרשים ומרגש עם תאורת אייפונים מרהיבת עין באולם ושירת רבים מרחיבת לב בחלל.

רותם כהן חי את החלום? מעריצותיו אף יותר ממנו.

  


רותם כהן, סיבוב חורף 2017. המשכן לאמנויות הבמה תל אביב. 2 בינואר 2017

למועדי מופעים >

04/01/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע