סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מיכה ביטון בהופעה: חלום חייו
 

 
 
את הסיפור - שפורט בהרחבה וביד אמן ב"אל עצמי" של גלילה רון-פדר - ביטון יורה מן המותן. ניכר בו שסיפר אותו מאות, אם לא אלפי פעמים במהלך הופעותיו לאורך השנים. וגם אם דבקה בו פאמיליאריות עודפת, הוא ספוג געגוע כן, אהבה, חום וחן, ובעיקר תיאורים צבעוניים, טעמים וריחות, ושירים שגם אם נכתבו בתקופות זמן שונות, הם מתכתבים עם הסיפור, מאיירים אותו, והופכים אותו לצלילים."
גיבור ספר הנעורים המיתולוגי מספר ושר את תלאות ילדותו בהתלהבות ובכנות, וממלא את הקהל באופטימיות ותקווה


מפיץ את הבשורה
 
למרות שעברו כבר ארבעים שנה מאז הפך סיפורו האישי, כילד שנשלח משדרות למשפחה אומנת בירושלים, לספר נעורים מצליח מאת הסופרת גלילה רון-פדר, מיכה ביטון, עדיין חדור להט ותחושת שליחות להמשיך ולהפיץ את הבשורה המקופלת בין דפיו. גם כשהוא זמר ויוצר בוגר, 52 היום, עם שישה אלבומים באמתחתו, ביטון נהנה לספר את סיפור חייו, לקשט אותו בשירים שצבר לאורך הדרך, לרתק ולהפעים קהלים באמצעותם.

להבנתי, ההופעה בתמונע השבוע, נועדה להיות השקה ל- Live , אלבומו החדש שהוקלט לפני כשנתיים בהופעה חיה בבארבי התל אביבי, במהלך סיבוב ההופעות של "כמו מים", אלבומו הקודם, מ-2014. 17 שירים (על 77:07 דקות) מכל האלבומים ומכל התקופות, כפי שיחסי הציבור נוהגים לתאר ולהסביר. רק אחד חדש, "הלב הפתוח", ועוד אחד ש"חזר" הביתה, "איש וכינור", שכתב ביחד עם חיים אוליאל ללהקת "שפתיים", אי שם בניינטיז.

בבארבי זה הרכב גדול ומצוחצח של תשעה מוזיקאים מלווים, בעיבודים ובהפקה מוזיקלית משותפת לו ולאייל מזיג. צליל "גדול" ומאוד לא אופייני לביטון, לא לאופי ולאישיות, גם לא למוזיקה וליצירה, אבל מצליח ליצוק פרשנות אחרת, יותר גרובית ונוצצת, גם שירת נשמה, לשירים המוכרים שלו. סאונד בו נוכחים קלידים (יוסי מור) ומככבים כלי נשיפה (יקיר ששון וארתור קרסנובייב) ומתארחת שי און ביטון, בתו הבכורה של מיכה, בשני שירים - "באת" (עוד מימי "טאנארא", להקתו מאמצע התשעים) ו"רחל" (מ"הצד המואר", אלבום הסולו השני שלו, 2008).

מיכה-ביטון-01.jpg
מיכה ביטון (יח"צ)
 
כנגד כל הסיכויים
 
ובכל זאת, מוזר להשיק אלבום רוקי על במה צנועה כתמונע, ועוד במסגרת ערבי האנפלאגד של המקום. בדיעבד, גיליתי שהטעות או שמא אי ההבנה, היתה שלי. רק טרום השקה. מה שלא מנע מהאולם להיות מלא וגדוש בקהל אוהב ובעיניים נוצצות. על הבמה הרכב "רגיל", של בס (צחי תורג'מן), תופים (נתי אוחנה) וכינור (גלעד חזן, שיתגלה כגונב ההצגה וכמי שעושה אותה בנגינה ובצליל שלו). לא לגמרי אנפלאגד, אבל קרוב. כי את מרבית השירים ניגן מיכה ביטון באקוסטית, רק שניים - אם ספרתי נכון - היו בליווי גיטרה חשמלית.

אבל ההבדל העיקרי בין אלבום ההופעה, ואלבומיו הקודמים של ביטון בכלל, לבין ההופעה על הבמה, הוא כנזכר לעיל, במילוי שבין השירים. כי מיכה בשלו. בין אם הקהל ותיק אצלו ובין אם הוא חווה אותו לראשונה, הוא את הסיפור שלו ישוב ויגלגל באותה חדווה ובאותה התלהבות, במלוא החיוניות ועם אותם מאור פנים ובת צחוק, שתכליתם להחדיר אופטימיות ותקווה בלב השומע, שכל התלאות שבנאדם עובר בחייו, הם מבוא וניסיון לטוב שבסוף.

וכך, במשך כשעה ועשרים דקות, הוא מבצע רק 11 משיריו, אבל פורש ביניהם את כל קורותיו, חוויותיו וזכרונותיו - הנבחרים כמובן - מטרום-לידה ועד בחרות. על היותו בן, חמישי בין עשרה ילדים, להורים צעירים, עולים ממרוקו, ששוכנו בשדרות. ילד פלא ששר מגיל חמש בשמחות משפחתיות, וחווה יתמות מאב בגיל תשע. וכדי להצילו מהדרדרות והתחברות לגורמים שליליים, נשלח בהמלצת עובדת סוציאלית למשפחה אומנת בירושלים, זו של הסופרת. ואת קשיי ההתאקלמות בבית האשכנזי, בבית הספר החדש ובחברה השונה, העולבת והעוינת, עד שהפך לגיבור ולמקובל. 

   

 
געגוע, אהבה וחום
 
את הסיפור - שפורט בהרחבה וביד אמן ב"אל עצמי" של גלילה רון-פדר - ביטון יורה מן המותן. ניכר בו שסיפר אותו מאות, אם לא אלפי פעמים במהלך הופעותיו לאורך השנים. וגם אם דבקה בו פאמיליאריות עודפת, הוא ספוג געגוע כן, אהבה, חום וחן, ובעיקר תיאורים צבעוניים, טעמים וריחות, ושירים שגם אם נכתבו לאלבומים שונים ובתקופות זמן שונות (לאורך 20 שנות הקלטה) הם מתכתבים עם הסיפור, מאיירים אותו, מדגימים אותו, והופכים אותו לצלילים.
מיכה-ביטון-04.jpg
מיכה ביטון (יח"צ)

אלה שירים "משפחתיים", שירי אהבה וזוגיות, מצד אחד געוגעים לעבר, מצד שני עידוד, תמיכה וחיזוק לקראת הבאות. גונם פולקי-אתני, רוק דרומי רך וחם, אישי מאוד. ניכרות בו השפעות מוזיקליות רבות, אולם הכתיבה - שאינה הכי משוכללת, אך בה בעת היא מאוד כנה - טובעת בהם חותם אישי וייחודי ברור.

תמצאו בו, מי שטרם חווה והתנסה, את "תמונה משפחתית" ("אבא מחבק אמא מסרקת/ הוא מלמד היא מפנקת... סבא הסנדק אמא מתרגשת/ על שם מי הפעם נקרא לילד?") כשיר יחיד מ"נוסע בזמן", אלבום הבכורה שלו מ-2005, עם נגינת עוּד צובטת לב של חזן. "הצד המואר" שבאלבום ההופעה מיוצג בארבעה שירים מקבל "רק" שניים בהופעה - "המלים הכי פשוטות", כסוג של קאנטרי-אתני, ושיר הנושא שנועל את המופע.

  


גם "נשימה עמוקה", אלבום משנת 2010, מיוצג בלייב על ידי ארבעה, אך לא על ידי שיר הנושא, שפותח את המופע בראש זקוף (ועם גיטרה חשמלית) לקראת היציאה למסע. שניים נוספים ממנו הם "במקום פרידה" (מלים: נתן יונתן) שמזכיר את שלמה ארצי במלודיה שלו, ו"שיבוא" המרגש ולא רק בזכות אורחו של ביטון במופע, צעיר עם מוגבלות תנועה בשם צחי.

"כמו מים", אלבומו הקודם, החמישי, מיוצג על ידי שיר הנושא ו"כששאלת" (בלייב יש עוד שניים). האחרון נפתח בהשראת הזמרת ריימונד אבוקסיס בבית במרוקאית, נמשך בעברית ומלווה גם הוא בעוּד הנהדר של חזן. את התמונה הבימתית משלימים שירים שמקורם בעבר הרחוק - "אזור הדמדומים" הבלתי נמנע מ"טאנארא" (1996), שגם אותו צובע מיכה בפריטה על גיטרה חשמלית (לאלבום ההופעה הוא "שולח" שלושה נוספים); "איש וכינור" של "שפתיים"; ו"שפיטר" החפלאי, שעל לחנו המרוקאי השורשי כתב קובי אוז את "בתוך נייר עיתון" של טיפקס. גם הוא נעדר מאלבום הלייב.

מיכה-ביטון-03.jpg
מיכה ביטון (יח"צ)
 
התמצית הביטונית
 
ביטון מציע לא אחת לקהל להצטרף לשירה. המלים, בכתב יד עגול, ברור ומואר, מוקרנות מאחוריו, לצד תמונות משפחתיות וסביבתיות. מופע מושקע. רק לא הצלחתי להתביית על שמו. בדו-חודשון של תיאטרון תמונע הוא מוצג כ"מיטב השירים". השקופית שקידמה את פני הבאים נשאה את כותרת (העבר) "בין שדרות לירושלים - יומן מוזיקלי". רשימת השירים שהחזיק איש הסאונד הוכתרה בשם "הצד המואר".


  

הכל נכון. הכל מתאים. גם "אל עצמי" - כשם שיר הנושא (מלים: חנה גולדברג; לחן: אילן וירצברג) מן הסרט בעקבות הספר, אותו שר ביטון לבקשה מיוחדת, שלא כחלק מהמופע - נשמע ראוי ביותר, בשקפו את התמצית וההוויה הביטונית במופע. כן, מיכה ביטון מצליח לזקק את עצמו. מעט שירים אבל כל חייו מגולגלים בהם. ומי שלא מכיר, ההופעה - ולא אלבום ההופעה - היא הזדמנות למקם את השירים בחיים.

מיכה ביטון, Live (עצמאי)
מיכה ביטון בהופעה. תמונע תל אביב. שלישי, 24 בינואר 2017


למועדי מופעים >

26/01/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע