סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מיקה שדה משיקה אלבום: תנו לה צ'אנס
 

 
 
ההשראה הקייט-בושית ניכרת גם במופע, אם כי בעוצמה פחותה מאשר באלבום, המרוכז והתמציתי. אולם יש בו גם השפעות אמריקאיות, של זמרות עם, פולק וקאנטרי משם, כמו ג'ודי קולינס, אלקי ברוקס ואפילו דולי פרטון (אם מתעקשים). שירי האלבום נטענים באווירת מסע, לה תורמים הפריטה ביוקלילי, משיכות הקשת בוויולה, וגם התיפוף החכם של בן עזרא על גוף הקונטרבס. הפולק הופך לקאנטרי, לעתים מתגוון לגוספל כמו ב-'Freedom' המשובח, הקרוב ביותר לפולק אמריקאי והיפה בשירי האלבום לטעמי, בו שדה מקבל סיוע מעצים מאורחתה אסתר רדא, ושתיהן מאלתרות כזמרות ג'אז מומחיות."
באלבום החדש והמקסים שדה מביאה פולק בריטי אנפלאגד. אבל האם זה מספיק כדי להרחיב קהל?


מיקה שדה, כבר בת 32, ממשיכה לפלס את דרכה בפופ המקומי ובת בעת ממשיכה לחפש ולעצב את הסגנון והקול ההולמים אותה.

ישנם הפרויקטים הקבוצתיים שבהם הייתה ועודנה שותפה, כמו לונסיידל טנדנסיז הגרובי-פאנקי, התמודדותה עם הנוסטלגיה של אבי סינגולדה וחברים, אינדי ילד הרוק'נרולי וגם "דרך המשי", מופע הסלון המשותף לה וליוצרת צרויה להב (שקווי המתאר הסגנוניים שלהם ברורים ומיינסטרימיים בדרכם). בנוסף לכך, כמבצעת את השירים שלה, שדה מאתגרת את עצמה ואת מאזיניה בניסיונות "אמנותיים" אוף-סנטר.

אלבום במרקם אנגלי

"Birds and Guitars" הוא אלבומה השלישי, הראשון שכולו באנגלית. שמונה שירים (על 24:48 דקות) ששבעה מהם כתבה והלחינה. שמונה גוונים שונים (ויותר) של אהבה וערגה, טבולים בהפקה מוזיקלית פולקית-אנפלאגדית, משותפת לה ולבן זוגה אוראל תמוז (שאינו מנגן באלבום), ורובה ככולה מיתרים - מהיוקלילי הזעיר (היא וסינגולדה), דרך כינור ו-ויולה (בידי קרן טננבאום) וגיטרות (גם הן של סינגולדה) ועד קונטרבס (של אדם בן עזרא). כאלבום לא חשמלי, יש בו מגוון תוספות קוליות של הנגנים שאיתה (גם במופע הם מצוידים במיקרופונים), שנעות בין הרמוניות ענוגות לליווי פופי מתקתק.

מיקה שדה צילום יובל אראל2.JPG
מיקה שדה (צילום: יובל אראל)


התופים (סתיו בן שחר) בקושי מורגשים ולכן לא פוגמים במרקם האנגלי מאוד של האלבום, שניזון מהשראתה הבולטת של הזמרת קייט בוש. זו מתאפיינת בקול גבוה, במהלכי שירה כמעט וירטואוזיים, באיכויות קריסטליות ובמבע אמנותי די מורכב ולאו דווקא מסחרי. ועדיין פולק בריטי, אפילו קלטי. אמנם אהבה ובדידות, תשוקה וגעגועים הם אוניברסליים, אבל הנופים אנגליים. עם פארק שבו אפשר לטייל ולקטוף תפוחים ("Little Things"), עם נסיכות כלואות במגדלים, כבולות בשלשלאות פרחים ("Your Garden") ועם פואמות אהבה עם ציפורים וגיטרות (שיר הנושא) ושני כינורות שמנגנים (זו כבר תוספת שלי).

  


מביורק עד ג'ולי קולינס

המופע מוקדש, כמתבקש, לאלבום. כל שמונת השירים, עם הרכב נגנים אקוסטי, זהה כמעט להקלטה האולפנית: בן עזרא בקונטרבס (שבהיעדר תופים מתווה את הקצב וכיוון הנגינה), טננבאום בוויולה, ותמוז במקומו של סינגולדה (שניצפה בקהל) בגיטרה אקוסטית. גם שדה נשארת נאמנה ליוקלילי, לא בכל שיר, ונעזרת לפרקים במצילה כזו או אחרת.

ההשראה הקייט-בושית ניכרת גם במופע, אם כי בעוצמה פחותה מאשר באלבום, המרוכז והתמציתי. אבל תחושת הדז'ה וו קיימת, מפוררת ומפוזרת, בין השירים ובין האורחים. כמו ב"Your Garden" הפותח, שכתוב כסיפור אגדה, ומקצין את ההשפעות לביורק מהצפון ולניואנסים יפניים מהמזרח הרחוק (כששומעים את זה זה כמו שני צדדים של אותה מטבע). או בסינגל "Little Things", ובעיקר ב"Wonderful Gifts" הנהדר, שפוסע ממש בעקבות "אנקת גבהים", עם נגיעות פדאל נפלאות של טננבאום בוויולה. "אתה המַראָה שדרכה אני משתקפת, כמו מים, כמו שמיים, כמו כל דבר שיש לו כנפיים, מַראֶה לי מתנות פלאיים" (אם יורשה לי תרגום חופשי לגמרי).

מיקה שדה אסתר רדא צילום יובל אראל.JPG
מיקה שדה ואסתר רדא (צילום: יובל אראל)


אולם יש בו גם השפעות אמריקאיות, של זמרות עם, פולק וקאנטרי משם, כמו ג'ודי קולינס, אלקי ברוקס ואפילו דולי פרטון (אם מתעקשים). שירי האלבום נטענים באווירת מסע, לה תורמים הפריטה ביוקלילי, משיכות הקשת בוויולה, וגם התיפוף החכם של בן עזרא על גוף הקונטרבס. הפולק הופך לקאנטרי, כמו ב"Birthday" או ב"Gold " המרשים (שבו שדה מתמסרת רק לשירה). לעתים מתגוון לגוספל כמו ב"Freedom" המשובח, הקרוב ביותר לפולק אמריקאי והיפה בשירי האלבום לטעמי, בו היא מקבל סיוע מעצים מאורחתה אסתר רדא, ושתיהן מאלתרות כזמרות ג'אז מומחיות.

רדא, שמביאה את "Could It Be" שלה, מושכת את הפולק והגוספל גם לאר.אנ.בי. מעודן. זה שיר של שלוות נפש. אם שדה אוורירית ונימוחה, רדא מספקת עומק ומשמעות, אבל ביחד שתיהן ממריאות ונוסקות.

  


את "Would You", שאת המלים והלחן לו כתב תמוז ("האם תוכל להתיר אותי מכבליי/ האם תהיה המלאך השומר שלי?", בתרגום חופשי), שבאלבום מתאפיין בסאונד חתרני משהו (הקונטרבס קדורני, חורש מזימה, המיתרים מחוללים סיוט), היא מבצעת עם האורח השני שלה, גבע אלון (עמו שיתפה פעולה בלונסיידל טנדנסיז). זה אחד מנסיונותיה ה"אמנותיים". קודם לו "Sun Bird", מאלבומו השני של אלון, שגם בהקלטתו השתתפה, והוא - עדות שלו - לא מסוגל לבצע אותו בלעדיה. ואכן אפשר להאמין לו ולהבין אותו.

  


עם האורח השלישי, בן דודה מיכאל מושונוב, הלא הוא חבר בצמד ההיפ-הופ כהן את מושון, שדה משתעשעת עם "חלומות רעים" המוקדם שלו. הוא מדברר והיא מובילה את הפזמון, חוזרת להראות יכולות עדכניות מן ההרכבים לעיל. רגע משובב, אחר לגמרי ולא שייך.

התוספות האחרות לשירי האלבום הן: "שיר מבורך" שכתבה צרויה להב, הלקוח מאלבום חדש בעברית של שדה. שיר שנועד לזמרת, לאותה זמרת שמצליחה לפרש את השיר: "למדתי אותך כשאת שרה/ והיכרתי בך את עצמי". היא מזכירה בו קצת את איה כורם. שיר עם פוטנציאל הימנוני; גם "Fest and Old", הלקוח מפעילות נוספת של שדה, עם הרכב שנקרא קים, פורע את האווירה הפולקית, עם אנרגיה קצבית ושמחה וגוונים לטיניים ורוקיים; השלישי, גרסה שלה ל"צלילי השקט" האלמותי של סימון וגרפונקל, הותיר אותי אדיש.

מיקה שדה מיכאל מושונוב צילום יובל אראל.JPG
מיקה שדה ומיכאל מושונוב (צילום: יובל אראל)


מה הלאה?

לסיום היא שמרה את "ציפורים וגיטרות", שיר הנושא. הכי מתוק ובריטי במופע. השירה שלה בו "נמוכה" יותר, רגועה ופחות קופצנית, ומעוגלת יותר מהאחרים. אם כי לקראת סופו שדה עולה לאילתור קולי מטורף שמתחרה במיתרי הוויולה ויכול להם.

מיקה שדה גבע אלון צילום יובל אראל.JPG
מיקה שדה וגבע אלון (צילום: יובל אראל)


האלבום מקסים. גם ההופעה. לבטח בחלקי הנטו שלה, ללא הזמרים האורחים, שאיני יכול לערוב להשתתפותם על בסיס קבוע בהמשך הריצה. עם זאת, צריך להתרגל לפנים האלה של מיקה שדה, החיה הבימתית האנרגטית מההפקות הבימתיות לעיל. היא מתנועעת בחן, זורמת עם המנגינות, חיה אותן ומיטיבה לפרש אותן, גם גופנית. אבל אני מתקשה להאמין שעם חומרים שכאלה, איכותיים ככל שיהיו, אפשר להרחיב קהל. בעיני משונה גם שבדברי הקישור בעברית אין שום התייחסות לשפת השירה באנגלית.

תנו לה הזדמנות - באלבום או בהופעה - אחר כך תחליטו איך להשלים את ההתנסות.

מיקה שדה צילום יובל אראל1.JPG
מיקה שדה (צילום: יובל אראל)


מיקה שדה. Birds and Guitars (עצמאי)
מיקה שדה בהופעת השקה ל- Birds and Guitars. זאפה תל אביב. שני, 20 בפברואר 2017

למועדי מופעים >

22/02/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע