סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אביתר בנאי באלבום חדש: עילוי רוחני
 

 
 
"השילוב של ההפקה, הנגנים והתאורה היה מרתק, מהפנט ועוצר נשימה לפעמים. גרם לקהל להיות קשוב ומתחשב, לא מפריע בשירה שלא בזמן, לא קוטע במחיאות כפיים גחמניות, שקט באופן מופתי, מצטרף בזמן לתפילה, הומה כשמתבקש, רועם כשנדרש, ועד השנייה האחרונה, אחרי 26 שירים וכמעט שעתיים, אפילו לא חשב על לקום מהמקום. הופעה? קונצרט! ויותר מקונצרט, התוועדות רוחנית."
במופע השקה ענק, עטור צלילים נקיים ותאורה מרהיבה, הביא בנאי את שיריו החדשים והישנים בצניעות מהפנטת



"לשונות של אש" אלבומו החדש והשישי של אביתר בנאי רואה אור 20 שנה אחרי אלבום הבכורה שלו, הנושא את שמו.

כבר שנים שהוא אחד הכוכבים הגדולים של המוזיקה הפופולרית בישראל. וככל שהוא מודע למעמדו ולהשפעתו ("וילה שתי קומות... זאפות מלאות... תפקיד בתרבות בישראל" - מתוך "פרגולה") הוא גם לא שקט, לא רגוע, אפילו חרד ("יש לי מה להפסיד... ויש גם תחרות" - באותו שיר). מתח פנימי שמזין מן הסתם את הדרייב, את האמונה ואת היצירה שלו.

בעיקר יש לו מה להפסיד כאדם וכמאמין. וככזה הוא ענו וצנוע, קטן. מתבונן בהשתאות בסביבותיו, בפלאי הבריאה והחיים. שר את החיים שלו, חיי היומיום, כמעט אחד לאחד, כפי שהם קורים, כפי שהוא חווה אותם, כפי שהם נראים בעיניו. ברחוב ובשכונה, במגרש הספורט הסמוך, בחנייה שבחצר, במפלסי הבית, בחדריו, בינו לבין עצמו, בינו לבינה, בינו לבין אחרים, בינו לבין בוראו. על הפחדים והדאגות, התהיות והחששות, התלבטויות וחיבוטי נפש, וגם על האהבה והאמונה, הזוגיות, ההורות והמשפחה. "ואבק עולה ומיתמר עד לב שמיים/ ריקוד בין יאוש לאמונה/ לא לוותר זה לנצח", המתכון שלו לחיים ("אדם נזרק").

אביתר בנאי אורית פניני1.jpg
אביתר בנאי (צילום: אורית פניני)


אלבום אחד, שני מפיקים

שנים עשר שירים על 45:47 דקות. לפעמים הטקסטים טרוויאליים. בחלקם, הפואטיקה לא פואטית. תמציתית ולקונית, יבשה בתיאוריה ובמבעה. כמו בתרגיל מרתק בכתיבה. הלחנים תמיד מורכבים. מופלאים, לא צפויים. הפזמונים, אם בכלל, לא מובנים מאליהם - מיטיבם לבטא את עולמו המורכב יוצאים מהתפילה, מתכתבים עם הסידור, חיים בשלום עם בית הכנסת וגם עם הפלייליסט - מה שלא מפריע לו ללמוד, להפנים ולהכיל את הסביבה, להתקרב אל עצמו ובה בעת לזקק את היצירה.

לאלבום שני מפיקים מוזיקליים שחולקים במלאכתם שווה בשווה. הראשון הוא תמיר מוסקט, חילוני גמור ומוזיקאי שחי על חרב התיפוף ובששת השירים הראשונים מביא להפקה את הידע ואת שליטתו בכלי הקשה, קלידים ותכנותים.

  


צליל אלקטרוני קצבי וחתוך ביד אמן, שהוא ובנאי עומדים במרכזו ואחראים לביצועו, עם סיוע נקודתי מצד שניים-שלושה נגנים (יהוא ירון בבס, צח דרורי בפסנתר ורועי חרמון בחצוצרה). את החלק הזה מאפיינים שלושת הסינגלים המובילים של האלבום: "תמיד לפני הגשם", "פרגולה" ו"אור בצל", וגם שיר הנושא הסוער והמסעיר.

המפיק שני הוא נאור כרמי, חוזר בתשובה חב"דניק, קונטרבסיסט, שמעדיף - לפחות בחלק שלו, המחצית השניה של האלבום - כלי נגינה "אמיתיים" ומסורתיים (תרתי משמע), במצלול רחב ועשיר של רית'ם סקשן מצד אחד (עם עמית יצחק בגיטרות ואסף זמיר בתופים), סקציות נשיפה ומיתרים מצד שני, כשבתווך אביתר ופסנתר. לטעמי היצירות הבולטות בחלק זה הן "איילת השחר", הבלוזי השקט והעמוק, ו"עד הצד השני של הנהר". הדואט "אתה" עם אביב גפן, מיותר לדעתי.

אביתר בנאי צילום יובל אראל.JPG
אביתר בנאי (צילום: יובל אראל)


אם תרצו, מוסקט וכרמי משקפים-מייצגים שני צדדים בנפשו המתלבטת (מיל.) של אביתר בנאי ובאישיותו המוזיקלית שחיה (בהרמוניה) בין שני העולמות. יוצקת אותם למיקשה אחת, רב-אנושית ועל-אמונתית.
באומץ רב ובאמונה באמנות שלו, מביא בנאי לבמה תשעה מהשירים החדשים, משבץ אותם בחלקו הראשון של המופע, בעצם - בונה אותו סביבם. משאיר בחוץ דווקא את "חוצים את הרחוב" ו"עד הצד השני של הנהר" התובעניים והמסקרנים (וגם את "אתה", אבל זה צפוי ומתבקש). משלב ביניהם שירים מארבעה מאלבומיו הקודמים (רק לא מ"שיר טיול", 99'), עם נציגות מכובדת, חמישה שירים מכל אחד, משני האחרונים - "לילה כיום יאיר" (09') ו"יפה כלבנה" (13') - שנתנו ביטוי להתקרבותו לדת ולאמונה.

  


ביניהם "יש לי סיכוי" מאלבומו הראשון, שבחוכמת הבדיעבד, כבר בו ניתן היה לגלות סימנים לחזרה בתשובה; "מתנות" מ"עומד על נייר" (05'), אחד הראשונים לדבר על ההתחלה החדשה והשינוי הגדול בחייו; "אותיות פורחות באוויר" ו"אב הרחמן" שהגדירו אותם ללא כחל ושרק; ו"יפה כלבנה", "עד מחר" ו"איי לאב יו" שגוללו היבטים כאלה ואחרים של אהבתו ונישואיו לגיורת רות, אם חמשת ילדיו.

אביתר בנאי צילום אורית פניני3.jpg
אביתר בנאי (צילום: אורית פניני)


השגחה עליונה על הבמה

כשסיים עם שירי האלבום החדש, אחרי "הושענא", קיבל המופע מפנה מאז'ורי, הצליל הצטהל, ושירת הבקשות, התחינה והתפילה פינתה מקום להמנוני הופעה מובהקים כ"לילה כיום יאיר", "גנב", "תל אביב" ו"תחרות כלבים".
סדרת ההדרנים הראשונה עמדה בסימן אסף אמדורסקי, המפיק המוזיקלי של המופע, שהתארח בביצוע "מנגינה יקרה" ו"שמתי לי פודרה", שאותם הפיק לאלבום הראשון של אביתר, וגם את "השמיים הכחולים" שלו.

אמדורסקי, אשף ומאסטרו ביצירת צליל אלקטרוני נקי וחם, שלפרקים נשמע אקוסטי ואף פעם לא דיגיטלי ומנוכר, קשר במיומנות בין מוסקט לכרמי מהאלבום. ההפקה הדוקה (רק ארבעה נגנים!) ועשירה. מבליטה את אביתר בנאי כזמר טוב יותר מאי פעם בעבר. שלם ושקול. עם קול שהתעמק ובשל, כשהפאלצט - סימן היכר מראשית הדרך - לא מאבד מחינו ומחיוניותו.

אי אפשר שלא לציין את הנגנים ואת תרומתם: ז'אן פול זימבריס הוותיק והטוב, שמחזיק בשקט (מצב נפשי, לא ברעש של התופים...), ביעילות ובנדיבות את העסק; אברי בורוכוב שהרשים בבס, קונטרבס, וגם בתמיכה עם גיטרה אקוסטית וקצת הקשה; עמית יצחק מצוין כהרגלו בגיטרות חשמלית ואקוסטית; ורועי חרמון שצד את האוזן באלבום, היה יוצא מן הכלל בהפעלת מערכת הקלידים והמחשבים, בשליטה על התכנותים, הלופרים, האפקטים, הדגימות והקטעים המוקלטים, ועוד יותר מזה בנגינת החצוצרה.

אביתר בנאי אסף אמדורסקי צילום אורית פניני.jpg
אביתר בנאי עם אסף אמדורסקי (צילום: אורית פניני)

לתאורה המאופקת אך המרהיבה (קובי פולמניק ומוחמד אבו סלמה) יש תרומה מכרעת בעיצוב האסתטי של המופע. לכאורה, קונסטרוקציה פשוטה, לא מורכבת מדי, אפילו צנועה, גם במושגים של אביתר בנאי.

למעשה - ברמת הדמיון, התפעול והאפשרויות - היא אפלולית ואניגמטית, יוצרת נוכחות בלתי מפוענחת, כמו היתה יישות עב"מית, או אולי השגחה עליונה. ממש חיה ונושמת כמו אורגניזם עצמאי. דינמית ופונקציונאלית לעילא - בהצלחה ללכוד את הרגעים החשובים ולהעניק להם תשומת לב, משמעות ונפח. הישגה גדול במיוחד מפני שהתאורה לא ביקשה להרשים בניקור עיניים ובווירטואוזיות, ועדיין הייתה יפה להפליא בצניעותה, ובהיותה מפורטת ומדויקת - כמו בקרן האור האלכסונית הצרה שלכדה את החצוצרה של חרמון או בצבעונית המתחלפת של קרבי הפסנתר.
בעיקר היא הבליטה את הנוכחות של בנאי, שזכה לצילום במעגל סגור (זה המוקרן על מסכי הווידאו משני צדי הבמה) ידידותי ואמפתי, שהתמקד, כמה חשוב וחכם, רק בדמותו, ובקושי, אם בכלל, הרחיב את העדשה אל הנגנים והבמה.

קלוז-אפ כזה. אפקט חזק ומרשים. מדגיש את הריכוז ואת הבעות הפנים של אביתר, כמו את תנועות הידיים שלו (בשירים שהוא לא אוחז בגיטרה, ויש לו מעט כאלה), שהזכירו לי את אלו של אחיו המנוח מאיר, לטעמי היחיד בדור הזה של הבנאים, שהצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הדוד יוסי ז"ל. אביתר כמעט ולא זז ממקומו אולם האופן שבו הוא חי את שיריו גורם להרגיש שהוא כל הזמן בתנועה. חי את המוזיקה, שוב ושוב מחייה את שיריו. משכנע וכובש בכוח אמונתו, רגישותו, עדינותו וצניעותו.

  


הדרן למאיר

השילוב של כל אלה היה מרתק, מהפנט ועוצר נשימה לפעמים. גרם לקהל להיות קשוב ומתחשב, לא מפריע בשירה שלא בזמן, לא קוטע במחיאות כפיים גחמניות (ויש למרבה הצער, גם מאלה וגם מאלה, בלא מעט הופעות), שקט באופן מופתי, מצטרף בזמן לתפילה, הומה כשמתבקש, רועם כשנדרש, ועד השנייה האחרונה (אחרי 26 שירים וכמעט שעתיים) אפילו לא חשב על לקום מהמקום. הופעה? קונצרט! ויותר מקונצרט, התוועדות רוחנית. בפירוש.

ההדרנים שחתמו את ההופעה הוקדשו לזכרו של מאיר בנאי, אחיו הבכור שנפטר בטרם עת לפני חודשיים. אביתר, שהקדיש את "לשונות של אש" לעילוי נשמתו של אחיו, ש"בזכותו אני אוהב מוזיקה", כללו את הגעגוע העמוק של "שביר" מ"יפה כלבנה", את היבבה החנוקה שב"שוב מלבלב" ששר מאיר עצמו באלבומו הראשון, ואת "אבא" מ"לילה כיום יאיר", כתפילות לעילוי נשמותינו כולנו.

אביתר בנאי צילום אורית פניני2.jpg
אביתר בנאי (צילום: אורית פניני)


שני עניינים שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום. לא מובן איך אמן ומוזיקאי שמחובר כל כך לאמונה, למקורות ולשפת הקודש, לא מקפיד בכבודה של העברית. לתחושתי זה יכול להימנע (או להסתדר, תלוי בנקודת הראות) אם בנאי יקדיש גם לתיקון הדיקציה הבעייתית שלו. שניתן יהיה להבין את שהוא שר לא מתוך היכרות מוקדמת עם השירים ובקיאות במילים, אלא גם במפגש אקראי ובהאזנה מזדמנת. חיוני ביותר.

אביתר בנאי, לשונות של אש. היכל התרבות תל אביב. רביעי, 22 במרץ 2017
אביתר בנאי, לשונות של אש (הד ארצי)

למועדי מופעים >

28/03/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע