סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן יאיר לוי חי את החלום
 

 
 
שירי האלבום לא חורגים בהרבה מגבולות הבלדות. הם רכים, לא קצביים. לא גדולים, אבל רגישים, נעימים, מתוקים ואפילו מקסימים. בלדת הרוק 'שטף גל' פותחת ומסמנת את הכיוון הטעון והאנרגטי שאליו הולך המופע. יותר קצב, יותר אנרגיות."
אלבום הבכורה של לוי, שמשייך אותו לז'אנר היוצר הרגיש והמופנם, מקבל כיוון אנרגטי במופע ההשקה


לא מפלצת רייטינג

הזמר יאיר לוי איננו מפלצת רייטינג ביו טיוב. אבל רבבות צפיות בשירים שהספיק להוציא עד כה אינן דבר של מה בכך. ויותר משהן מעידות על כשרון יצירתי ויכולת הבעה מצדו, הן עדות לעבודת שטח, לנכונותו לחרוש את הארץ, ולא פחות - גם על סקרנות, אהדה והזדהות מצד קהל יעד מסתמן.

לוי מזכיר לי את עידן חביב. גם במוזיקה שלו, גם בהתהוותו כאמן. מהבחינה האמנותית ניתן לשייך את לוי אל היוצרים הרגישים, המופנמים, ביישנים אפילו. השירים שלו לא חורגים בהרבה מגבולות הבלדות. הם רכים, לא קצביים.

כמו חביב (וגם בדומה לעידן עמדי) ללוי עבר צבאי כלוחם ביחידה מובחרת, עניין שאולי מובע בקליפים ובצילום החזית של האלבום (בבגדים דמויי מדים ובכובע עבודה צה"לי) ונזכר במרומז ובמישרין בשירים, אך לא מקבל ביטוי במבע היבבני משהו, הרגשני והרכרוכי לכאורה. אם כי של גבר-גבר. וניתן להמשיך במשחק ההשוואות ולהעמיד מול השתתפותו של חביב ב"הישרדות", את פנייתו של לוי לתמיכה באמצעות הדסטארט, האתר לגיוס כספים מן הציבור.

יאיר לוי צילום עדי אלכסנדר.jpg
יאיר לוי (צילום: עדי אלכסנדר)


נעים, מתוק, אפילו מקסים
 
11 שירים (על 39:57 דקות) ב"שוב לנשום", אלבום הבכורה של יאיר לוי, שבו הוא מגשים - בגיל מאוחר יחסית - חלום ישן. דומה שדווקא "אין לי ברירה", השיר הנועל את האלבום, הוא המוטו, ההיגיון וההסבר הנסתר ליצירתו: "אין לי ברירה/ השריטה הזאת/ רוצה לעוף רחוק/ הגיע הזמן שלי לחיות". מצד אחד שיר שחרור, מצד שני קריאה להתחלה חדשה, יציאה לחיים חדשים. ובאמת לא משנה מהי השריטה. כל כל גחמה או שאיפה היא שריטה, כזו או אחרת. גם לצאת לדרך כזמר.

הרעיון הזה נזכר גם בשיר הנושא הפולקי. ספק שיר אהבה, ספק שיחה עם הנשמה, שעניינם עידוד עצמי ותמיכה (על רכס ההימאליה, כפי שמתברר) בדרך אחרת. ומופיע גם בשיר הפותח "הגשם", פרוג אלקטרוני, שבו לוי מנהל דין וחשבון עם עצמו, ובסופו של דבר מנפץ את התקרה ויוצא להגשים את התקווה.

   


מעבר לפרידה מהשירות הצבאי (שנמשך יותר משבע שנים, פרק זמן משמעותי ביותר) יש בשירים לקט של שירי אהבה וזוגיות מלאי אופטימיות והבטחות לעתיד (בעיקר "גם כשאת"), של איורים למצבי רוח ונפש, של תקווה ואמונה, דתית אפילו. האלבום נע בין - מצד אחד -  "לא אזוז מכאן יותר" (שגם הוא ניתן לפרשנות כפולה - כשיר לאהובה וכשיר לארץ) ובו הוא מזכיר את השירה המבוישת של בן ארצי, לבין - מצד שני - "יכול יותר", שיר עידוד ותמיכה מורלית, אם לעצמו, אם למי מהחיילים שלו.

לא שירים גדולים, אבל רגישים, נעימים, מתוקים ואפילו מקסימים. מופקים מוזיקלית בצניעות על ידי עמית עמרמי, שמנגן בקלידים ואחראי לתוספות התכנות והמחשבים. יש בהם לא מעט כלי מיתר (מכינור וצ'לו, דרך מנדולינה ובנג'ו ועד עוד וסאז), נגיעות קאנטרי (כמו "מנגן"), מהלכי מוזיקת עולם אתנית ("הכי אמיתי" למשל) וגם - לא הרבה - סאונד רוקי מודגש ("שטף גל").

יאיר לוי צילום אביב לוסקי.JPG
יאיר לוי בהופעה (צילום: אביב לוסקי)

 
מופע עם כיוון אנרגטי
 
אם באלבום מנגנים עמו אבי סינגולדה ודני וייצפלד (גיטרות חשמליות), אבנר קלמר ויעל שפירא (מיתרים) וקרן טפרברג (תופים), בהרכב הליווי הבימתי מנגן עמו רק מוזיקאי אחד מהאולפן - נגן הכינור, העוד והסאז יניב טייכמן. ארבעת האחרים הם אוריה הראל בגיטרות ובנג'ו, עדן בכר בתופים, והאחים אלעד (מפוחית וקלידים) ואייל (בס) ישי. האחרון, שהפיק שיר אחד באלבום, הוא המפיק המוזיקלי של מופע הבמה.

   


בלדת הרוק "שטף גל" פותחת ומסמנת את הכיוון הטעון והאנרגטי שאליו הולך המופע. יותר קצב, יותר אנרגיות, אבל לא כאלה שמשנות משמעותית את המבע האולפני. את "אמונה", שעניינו תהיות על החיים ואמונתו לאו דווקא דתית, שמצטייר כמיד-טמפו רוקי, תומך לוי בביצוע מרגש של "עוף קדימה", שיר שאינו מופיע באלבום - לחן שלו למלים מרגשות לא פחות על אחוות לוחמים שכתב זיו שילון לפקודו רס"ן יוחאי קלנגל ז"ל.

נוסף על שירי האלבום כולל לוי הומאז' רווי אנרגיה ל"אצלך בעולם" של מאיר בנאי ז"ל, שהיתה לו, לדבריו, ההשפעה הכי גדולה עליו. הוא גם אירח את נועם בנאי, בנו של מאיר, בשני שירים: "אין לי ברירה" שלו בשתי גיטרות אקוסטיות, ו"קטנים" של נועם, שבו העיבוד הפולקי היפה נצבע בבנג'ו מסקרן ובכינור.

יאיר לוי זיו שילון צילום אביב לוסקי.jpg
יאיר לוי וזיו שילון (צילום: אביב לוסקי)
 
עדיין מחפש את הקול
 
אחרי "הגשם", עליו הוא מעיד כלחן מוקדם, אולי הראשון שלו, שאותו שר בליווי עצמי בפסנתר (כמו באלבום), "סגר" יאיר לוי את ההופעה עם שלושה משיריו הבולטים: "מנגן", שיר אהבה כייפי ומרומם נפש ל...גיטרה ששכח לקחת עמו לחופשת שחרור מוקדמת בקוסטה ריקה (בגרסה המוקלטת הוא נעזר בדקלום של ארקדי דוכין; על הבמה, כשהוא מדבר את השורות של דוכין, זה נשמע הרבה יותר אמין, כי הוא אכן יכול לרוץ ואילו דוכין לא כל כך...).

גם את "תן לי", שבאלבום מוצג כדואט עם ענת מלמוד ונשמע כסוג של תפילה חילונית, הוא שר לבד, כהדרן ראשון, רק עם גיטרה אקוסטית. וגם הוא נשמע נכון יותר על הבמה, כסולו. שיר הודיה לקב"ה, ממש ניגון, שבעיבוד אחר יכול להיות חסידי למהדרין. ההדרן השני והנועל הוא של "שוב לנשום", שיר הנושא, שעם טייכמן בכינור והראל בבנג'ו, נשמע קאנטרי כשר, ממש שיר עם.

   


מעבר לעובדה שיש לו הרבה להשתפר כזמר וכמבצע, לטעמי יאיר לוי עדיין לא מצא את הקול שלו. זה בסדר. הוא רק בתחילת הדרך. אולם ה-בעיה העיקרית שלו כרגע, לפחות על סמך מופע ההשקה, היא שהוא חופר לא קטן, ממש מתיש בדברת שבין השירים. 14 שירים על 80 דקות? זה הרבה מעבר לסביר, גם בהתחשב במעמד ההשקה ובמקדם ההתרגשות.
 
יאיר לוי. שוב לנשום (עצמאי)
יאיר לוי. השקה לשוב לנשום. זאפה הרצליה. ראשון, 2 באפריל 2017


למועדי מופעים >

12/04/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע