סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אברהם טל בקיסריה: הכל דיבורים
 

 
 
הבעיה העיקרית של אברהם טל היא הדברנות האובססיבית שלו. אני מבין התרגשות. היא טבעית. אני מבין התפעמות מן המעמד והמקום. היא לגיטימית. אבל הפטפטנות של טל נגועה בפאמליאריות מוגזמת ודביקה. של לחבק ולגעת, לא רק כמטאפורה. של וידויים מיותרים. של להגנות שאולי נדמית לו כביטוי של אינטימיות, אבל למעשה היא חפירה לשמה. וכולה אברהם, באנו לשמוע שירים. תן להם להישמע."
לטל יש הופעה מצוינת ומלאת אנרגיות לקיץ, אבל מומלץ שיחתוך את הדברנות המוגזמת שבין השירים


שנה וחודש לאחר שהשיק את "עכשיו החיים", המופע שבא בעקבות אלבומו הרביעי נושא שם זה, חנך אברהם טל את הביקור הראשון שלו כאמן המופיע בתיאטרון הרומי בקיסריה.

הוא היה שם כמעריץ של אחרים, כמוזיקאי מתחיל ואולי גם כאורחם של אמנים עמיתים. הפעם הוא סגר את קיסריה לבדו. כאילו הגשים את כל המשאלות שב"ציפיות", שיר מהאלבום האחרון, שלא נכלל הפעם בהופעה. חתיכת הישג לפרק הזמן שבו מתנהלת הקריירה שלו - עשר שנים כסולן וקצת יותר מ-20 מאז הושקה "שוטי הנבואה", להקת האם שלו.

אין הרבה הבדל

זה לא מופע חדש. הוא התאמה של מופע הבמה הקודם, או השוטף (ראו ביקורת שהתפרסמה כאן באפריל 2016), להופעות הקיץ שבפתח. כמעט אותו מבנה, אותו (כמעט) סדר שירים, אותו צוות נגנים (יוני אמבר - גיטרות, שם חממי - גיטרה ובוזוקי, עופר אשד - בס, עופר פלד - כלי נשיפה, אייל ניסנבוים - תופים, אלון רדעי - קלידים ומחשב, נעמה לוי - שירה), אותם עיבודים (של עמי רייס, איש כנסיית השכל) מתוזמרים "סימפונית" ומתובלים בנגיעות דתיות-כנסייתיות מצד אחד ואתניות "כבדות" מצד שני, גם אותו אלמנט תאורה מרכזי מתוחכם ומרהיב (של רונן נג'ר) בדמות חמש "שושנים" בגב הבמה.

אברהם טל צילום שלומי פינטו44.jpg
אברהם טל בקיסריה (צילום: שלומי פינטו)


ההבדלים העיצוביים מינוריים, אם כי מקום ההופעה היוקרתי הזה, מגדיל ומעצים אותם. בעיבודים - ששומרים על הנשמה של טל ובה בעת מחדדים את ההיבט הרקיד של השירים; בתאורה - שנראתה יותר מתאימה לגודל, מזמינה ומחבקת, כמו אוספת באלומותיה את הצופים, בולעת אותם אל תוככיה; במערכת ההגברה היוצאת מן הכלל; בתעמיד הבימתי המאוורר. מצד אחד, הם נועדו כמתבקש, להגיע לכל אחד ביציעי תיאטרון האבן העתיק, מבלי להפר ולפגוע באינטימיות הגאונית שהשכילו לייצר המהנדסים הרומיים. מצד שני, משגיחים עדיין על גימור מדויק ומוקפד ועל איכותם הגבוהה.

להיות שלמה ארצי

גם התחושה שהשירים האישיים, הפרטיים והמאוד אינטימיים של טל, מוקצנים מעבר למידותיהם הראויות, המשיכה ללוות, אותי לפחות. הרבה מאוד באשמתו הישירה כמגיש. כי טל הוא לא איש של סמול טוק, אלא של המאניירה הגדולה, הרחבה. של שיתוף הצופים בכמוסים שבסודותיו, מבלי להציב לעצמו סייגים, ומבלי לבנות לעצמו גבולות. אין אצלו רמזים, גם לא אנדרסטייטמנט, לא המעטה בערך הדברים או פנייה לאינטליגנציה של הקהל, מתוך הסתמכות על הבנתו ותבונתו. ככה זה כשכולם רוצים להיות שלמה ארצי אבל לא יודעים איך.

אברהם טל צילום שלומי פינטו33.jpg
אברהם טל בקיסריה (צילום: שלומי פינטו)


יש שירים, כמו "אני איתך" שהוא שר לבנו או אל הילד שהצעיר שבתוכו, או שיר הזוגיות "אם את הולכת", שלא צריך להפריז בהסברים לפניהם ואותם. ונראה לי שטל לא הפיק את הלקחים הנכונים מעונתו הראשונה כמנטור ב"דה וויס". המדיום הטלוויזיוני, מעצים כידוע, את הרגש וההבעה, וצריך לדעת להתמודד עם כוחו והשפעתו. דומני שאברהם טל נגרר אחריו.

זה בסדר ליהנות מהפופולאריות המואצת והמועצמת שריאליטי מוזיקלי ניצפה מעניק לך (נדוניה חכמה ויעילה של רונית ארבל, המנטורית האסטרטגית הפרטית של טל, שהעניקה כמעט לכל מיוצגיה - למן אייל גולן וריטה, דרך מוש בן ארי, יובל בנאי ושלומי ברכה ועד עברי לידר) אולם צריך להבדיל בינו לבין החיים האמיתיים, גם אם במה וזרקורים הם זכוכית מגדלת. לשמור משהו לעצמך.

תן לשירים להישמע

יש - ויהיו - שירים טובים יותר, שירים טובים פחות. הבעיה העיקרית של אברהם טל היא הדברנות האובססיבית שלו. אני מבין התרגשות. היא טבעית. אני מבין התפעמות מן המעמד והמקום. היא לגיטימית. אבל הפטפטנות של טל נגועה בפאמליאריות מוגזמת ודביקה. של לחבק ולגעת, לא רק כמטאפורה. של וידויים מיותרים. של להגנות שאולי נדמית לו כביטוי של אינטימיות, אבל למעשה היא חפירה לשמה. וכולה אברהם, באנו לשמוע שירים. תן להם להישמע. תן להם, במיוחד אם אין בהם חדשים, לדבר בעד עצמם.

ויש לו מה להשמיע. 20 שירים על פני כשעתיים. מחציתם אינם מקוריים שלו. מפתיע לגבי אמן-יוצר שכותב את שיריו, אך הם עדות לערך המוסף של הפרשנות הביצועית שלו אותם, שכבר ניכסה אותם לרפרטואר שלו. נמנים עליהם שישה (!) משירי "שוטי הנבואה": "מי" (עם תוספות שירה אופראיות), "אין אני" (פאנקי גלילי קצבי וצוהל), "קול גלגל" (שהציג רגע מזוכך של התכנסות והתייחדות חסידית), "כל הילדים קופצים" (שנועל כרגיל באקסטזת פיזוז וריקוד) ו"הוא" (המוצג כ"עיניים") שהפך לסטנדרט הופעה ושיתוף פעולה (במקרה זה עם זמרת הליווי המצוינת נעמה לוי, ונשמע כמו הבי ג'יז בעברית) והתחבר הפעם ל"פנאן" הפולחני. שימוש טבעי ולגיטימי, כבעל זכויות ביצוע, ומשום התאפיינותם באווירה קייצית ומשוחררת, רקידה, סוחפת ואפילו פורקת עול.

אברהם טל צילום שלומי פינטו2.jpg
אברהם טל עם בניה ברבי בקיסריה (צילום: שלומי פינטו)


וגם "אדם צובר זכרונות" הוותיק (של יונה וולך ושמעון גלבץ) שבו, ממש בתחילת ההופעה, ירד מהבמה, באמתלה של "לחפש את אמא שלו"...), "אלוהיי" (ששלמה ארצי הזמין אותו לדואט ב"אושר אקספרס", והוא חוזר ושר עם אמבר) ו"תן לי מנגינה" (ששר עם הדג נחש ב"שותפים בעם") שסיים סדרה של ארבעה-חמישה שירי אמונה ותפילה בלב המופע, אליהם הצטרף הפעם גם "מודה אני" של מאיר אריאל, הזדמנות שלו למלא הבטחה שניתנה לבניה ברבי, מהקולות המרשימים אליהם נחשפנו השנה ב"דה וויס". עשרה שירים מתוך 20, מהווים נתח נכבד ונתון מספרי שאין לזלזל בו ובמשמעותו. אגב, במחווה נאה ומרגשת לאורחו הצעיר, טל ביקש להדליק את אור הקהל בתיאטרון, והוסיף מחמאה כשהצטרף ל"אמונה" ששר ברבי. גם זה, לא דבר של מה בכך.

אפרופו אור: את "אורות", הדרן שני, שר טל מול יציעים מוארים בפנסי הסמרטפונים של הקהל. מחזה מרהיב, מרטיט, משכר בעוצמתו הלא משוערת. בטח לעומד על הבמה, אך גם לקוני הכרטיסים.

למרות שאני לא נותן לו הנחות, יש לאברהם טל מופע טמפרמנטי ואנרגטי מצוין לקיץ. כך צריכה להיראות ולהישמע הופעה חיה. רק שיחתוך משמעותית בדברת. הוא ואנחנו נצא נשכרים.

אברהם טל צילום שלומי פינטו.jpg
אברהם טל בקיסריה (צילום: שלומי פינטו)

אברהם טל בהופעה. התיאטרון הרומי קיסריה. שבת, 20 במאי 2017

למועדי מופעים >

22/05/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. אברהם טל
נועם , (02/11/2017)
2. אברהם
נועה , (27/10/2017)
1. ההופעה הכי טובה שהיינו בה בשנים האחרונות!!
דני בנדור , תל אביב (23/05/2017)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע