סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה ללוקץ'
 

 
 
ה'פזמונים' של לוקץ' בנויים על צירופים פשטניים ושמות של ידוענים, שלעתים אין קשר ביניהם לבין תכניהם. אז 'גיא לרר' הוא שיר הלל ליכולותיו של המגיש, אבל 'ליאת אחירון' נזכרת כבדרך אגב בשם הקטע הנושא את שמה, ושם האלבום 'גל גדות' מצוין רק בקרדיטים, כתודה על ההשראה. מהבחינה המוזיקלית לוקץ' חי על ההפקה של אורי שוחט, שנשענת על משחקי מחשב, סקרצ'ינג' ולופים אלקטרוניים איטיים, ובהיעדר חלופה - נשמעת עניינית ומיטבית בעבור היצירה הזאת."
הראפר משיק את "גל גדות", אלבומו השישי בתוך עשור, עם היפ-הופ ילדותי, שוביניסטי ומונוטוני


עולם הדימויים של לוקץ' (שם פרטי איתי, אבל מי משתמש בו?), ראפר מקומי עם זכויות ראשונים ויוצר פורה עם אלבום שישי בעשר שנים, רחוק מן המציאות הישראלית.

הגישה הפארודית-סאטירית שלו נושאת עיניה, כמעט מאז ראשית דרכו כראפר עצמאי, למציאות מדומה וחולמנית על גנגסטרים וסמים. זה עולם עברייני בדיוני, ספק קולנועי ספק מושתת על סיקור מאבקי יוקרה בסצנת ההיפ-הופ האמריקאית הכוחנית, שלא מתחברת בשום צורה ואופן לנרטיב מקומי-ישראלי.

סגידה לקראק וביזוי נשים

גם "גל גדות", אלבומו החדש, השישי, מבטא בדרכו את המשולש של סקס, סמים והיפ-הופ. אבל סיפור הסמים אצלו מכיל פחות תיאורים פלסטיים של אופן השימוש ותוצאותיו, ויותר סגידה להיררכיית האספקה (דילרים, ספקים ופושרים) ול"שימוש" בקראק (נגזרת של קוקאין) כאילו היה סוג של ממתק. או מותק של סם, גם כשהוא קורא לו גְריש או שיט.

ספק אם הקהל של לוקץ' - צעירים ובני נוער - התנסה (שלא נדע) בסם זה או מודע להשפעותיו ולנזקיו. אבל ללוקץ' זה לא מפריע להתייחס אליו כמו היה סם חיים, לפחות מים, אם לא מוצר זול, לפחות מצרך שנמצא בכל מקום ובכל פינה. יותר מזה, עבור הקהל שלו (אם לא בניסיון לבדל עצמו מקולגות בז'אנר) לובש לוקץ' את תחפושת מלך הקראק, כמו היה איזה שליח ציבור.

לוקץ צילום איליה מלניקוב.jpg
לוקץ' (צילום: איליה מלינקוב)


כפשוטו, הסקס של לוקץ' דוחה. לפחות היחס שלו אל האישה והדיבור עליה נשען על ביזוייה והתנשאות מעליה. בהשאלה מגיבורי הגנגסטא-ראפ האמריקאים שלו, האישה אצלו היא ביץ', כלבה, גם כשהיא אשת חיק או רעיה.

השימוש שלו בשפת דיבור אמריקאית ("שחורה מן הסתם") ולקיחתו עד הקצה הוא סר טעם. הוא האפנדי, אוכל, מעשן ומחרבן, והיא המשרתת הנרצעת ("מותק, אנ'לא משלם"), כלבה שזקוקה לחיסון נגד כלבת ("לוקץ' בחור משונה"). שלא לדבר על הרצועות המפורשות יותר "כלבה" (עם מיכאל סוויסה) ו"מה נשמע ביצ' 2" (עם נצ'י נצ'). אם יש פה הומור, מצטער, אני החמצתי אותו.

  


היפ-הופ ילדותי

אם לוקץ' היה יוצר יותר אינטליגנטי ולבטח יותר אלגנטי, אפשר וההיפ-הופ הדברני והלהגני שלו, היה מתעלה מעל דפוס הסופקן-וורד והופך לפסבדו-שירה. מעבר להצטיירותו המודעת כשובניסט, ההיפ-הופ שלו ילדותי, חוזר על עצמו, מבוסס במיץ של עצמו, מוגבל ומונוטוני, משעמם ונעדר כמעט לחלוטין הברקות לשוניות. אלא אם חיבורים כמו מתושלח וקוש'לך, מפנה אותך בבוקר/ גוש קטיף או בואי נתחבר בקטע מפגר/ אקי"ם נחשבים יצירה אנינה ועושים לכם את זה.

עובדה היא שבאופן שיטתי נעדרים הטקסטים, מילות השירים, מן האלבומים שלו. מיותרים מראש. גם הפעם בנויים ה"פזמונים" על צירופים פשטניים ושמות מפתים, של ידוענים, שלעתים אין קשר ביניהם לבין תכניהם. אז "גיא לרר" הוא שיר הלל (וקנאה) ליכולותיו של המגיש, אבל "ליאת אחירון" נזכרת כבדרך אגב בשם הקטע הנושא את שמה, ויותר ממנו שם האלבום "גל גדות" אינו נזכר במהלך ההקלטה (42:34 דקות), רק בקרדיטים, כתודה על ההשראה.

אלה משחקי מילים שבמיטבם מזכירים התחכמויות לשוניות רפיטטביות בנוסח "שיר המכולת" של כוורת, אבל במירעם - מה שבדרך כלל - הם תרגילי רעיונאיות למתחילים של תלמידי חטיבה. ואז, דווקא כשהוא שר בשיא הכנות והיושרה על הגיינת הפה ("בריש בריש בראש") הוא נשמע לא אמין, חורג מהקו ומהדימוי של עצמו.

  


שירים קצרים, תודה לאל

וגם אם הוא עושה זאת בציניות, בפארודיה או בבדיחות הדעת - כמו בלגלוג על מימדי גופו ("לא מספיק מתוק" או צילומי העטיפה), על התנסותו בדיאטות (שאריות ממרזי מורית) ועל חשיבות עצמית (מלא במי ביוב) - ההומור שלו רדוד ונמוך, שלא להגיד חולני. אם כי בפריסטייל הצווחני של "מה נשמע ביצ' 2", המופרעות והמופרכות מגיעות לרמת אמנות ולדרגת שעשוע.

עם זאת, גם מהבחינה המוזיקלית לוקץ' לא מציע הרבה. רק דיבורים. בקושי לחנים, שלא לדבר על מלודיות. הוא חי על כידוני הפקת הטראפ האפלולית של סנדק הסאונד אורי שוחט, שנשענת על משחקי מחשב, סקרצ'ינג' ולופים אלקטרוניים איטיים, ובהיעדר חלופה - נשמעת עניינית ומיטבית בעבור היצירה הזאת.

למרבה המזל, 13 השירים, קצרים תודה לאל. שלוש-שלוש דקות וחצי. "ממתק", היצירה הכי ארוכה ביניהם, חמש דקות כמעט, היא גם הראויה שבהם, הכי שיר שלו. עם נגינה ואיזה ניסיון מכמיר לב לגילויי רגישות ואהבה.

  


בתוך מסך עשן

אז למה, עשויה להישאל השאלה, אני מקדיש מקום ללוקץ' ול"גל גדות". ראשית, משום הסכנות שהוא נושא עבור תתרני הומור שכמותי ואנשים שעלולים לקחת אותו ברצינות. שנית, מפני שביקשתי לחוות אותו בהופעה, לתהות על קנקנו כפרפורמר ולבדוק את הקורולציה בין האולפן ליישום הבימתי ואת הסינרגיה בינו לבין הקהל. שלישית, זו היתה הזדמנות לראות בפעולה גם את אורחיו של לוקץ' - קפה שחור חזק, תירסקסואל, מיכאל סוויסה, שגיא ברייטנר כוכב "הישרדות" ועוד הפתעות. אלא שלא צלחתי (בחמישי האחרון) את מבחן העשן של אולם הבסקולה התל אביבי.

הכתובת היתה על הקיר ולא מפאת הקראק. הגלריה, הקומה העליונה, היתה סגורה לקהל. יועדה מראש לאמנים, פמלייתם, ומן הסתם למקורביהם ולאורחיהם של הבעלים. ואכן, מה שנאסר על הפלבאים בקומת הקרקע, הותר חופשי למורמים מעם, תרתי משמע, ליושבים בגלריה. הם עישנו בגלוי, כאילו נזקי העישון לא נוגעים להם וכאילו - חצוף עוד יותר - החלל שלהם פרטי ואינו משותף לחלל האולם, למרות שאין ביניהם שום מחיצה.

בתמימותי קיבלתי את הבטחתו של נציג הבעלים או אחראי משמרת, בחור צעיר בשם בר, שיפעל ברוח החוק. מרח אותי. "במשרד מותר", אמר לי. אולי, אבל לא כשהדלת פתוחה לרווחה. עם הדוגמה הזאת לא מפתיע שאחד הראפרים של אקט החימום, עלה לבמה עם סיגריה דולקת. יש גבול וללוקץ' לא היה סיכוי.

אני כבר לא אגיע לבסקולה. סכנה בריאותית. אבל אם אתם חושבים לעשות זאת, מציע שתגיעו עם פקח. אחרי שהבסקולה ישלם קנס כספי כבד, אולי יזוז שם משהו.

לוקץ בן פלחוב.jpg
לוקץ' (צילום: בן פלחוב)


לוקץ'. גל גדות (עצמאי)

למועדי מופעים >

01/08/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע