סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה: חורף 2017
 

 
 
דודו טסה באלבום הופעה מרגש, החצר האחורית מתחברים למציאות בלחנים ידידותיים לשירי רוטבליט, אביאור מלסה בהיפ-הופ רך ומלוטש ומיכל שפירא מציגה תעודת זהות מרשימה


דודו טסה בהופעה – עבר והווה כרוכים יחד

מה יש להגיד ועדיין לא נאמר על היוצר והזמר החשוב והפורה ביותר ברוק הישראלי בעשור האחרון?

אלבום הופעה שני שלו ("אחרי לילה של רעש" מ-2010 היה הראשון), כפול הפעם, מהופעה שהתקיימה בשנה שעברה בהאנגר 11, ביום השנה השלישי לפטירתו של אריק איינשטיין - ומנציחה אותו בביצוע מרגש וסימבולי של "שביר", עם שני הפכים מרתקים כברי סחרוף ואביתר בנאי.

באלבום (82:23 דקות) עוד 19 שירים נוספים, להיטים בולטים וגם פחות (כמו "ביום שבגין מת", "אמא מדברת לעצמה", "בדיוק בזמן" או "קחי אותי לטייל"), וחוברת צנועה של צילומים "משפחתיים" למזכרת מההופעה. עבר והווה כרוכים ביחד. מסבירים את הצליל, מנמקים את האמנות, מדגימים את הכישרון ובעיקר מפגינים את האמת והכוח בסיפור ההצלחה הרוקנרולי המרגש ביותר במחוזותינו, שעדיין נמשך ומתגלגל, ואנו חוזים-הוזים בו בשמחה ובהנאה.


דודו טסה, צילום: ליאור כתר


הלבד שהופך לביחד, החששות שהופכים לביטחון, הקירות שהופכים לבית והפגיעות שהופכת לכוח, וכולם מתחברים לאמת אחת גדולה. מהאחים אל כוויתי (שהחייאת המוזיקה שלהם הביאה אותו להופעות עם רדיוהד), דרך אלי אליהו וניר מימון, שותפו לעיבודים ולהפקה המוזיקלית, ועד ליצירה המשותפת עם גלעד כהנא.

ביצועים מזהירים ל"יש בינינו בית", "לשים ת'ראש", "זנב זאב", "צריך", "משטרה" עתיר האדרנלין, "לא מרגיש טוב" עם אביתר בנאי ו"בסוף מתרגלים להכל" המוחצן ו"מה-ליות" האינטימי, שניהם בשיתוף פעולה מענג עם הקהל.

אלבום הופעה שמחזיר את האמונה בפורמט, את הריגוש להאזנה ואת התחושה של לחוות שוב את הרגע שזה קורה (הליקון).



  


החצר האחורית 2 – מחפשים אנושיות

מכל הדימויים האפשריים לציון אלבום המשך אחרי ראשון מצליח, בחרו חברי החצר האחורית באימאג' לבנטיני שכיח ביותר: שתי אצבעות מונפות בסימן וי. אבל כמו המקור הגיאופוליטי והאנתרופולגי, לא ניצחון ולא נעליים. אצבע אחת (האמה) פצועה - בחזית, וקטומה - בגב החוברת. כמו המציאות המקומית.

11 שירים חדשים של יענקל'ה רוטבליט (ועוד שני בונוסים) על 49:56 דקות. מנגנים על המצפון האנושי ומחפשים אנושיות. הכתיבה של רוטבליט חדה כתמיד אבל הגישה יותר "מתחשבת", חסר בה "הכובד הזה/ הכאב שנותן לדברים משקל" (ככתוב ב"אהבה שמימית").

יוצאים קצת מדל"ת האמות שלנו (ושל האלבום הראשון) אל תחלואי העולם צפוף האוכלוסין ("העולם שקוף") ואל אסקפיזם בין-כוכבי ("אהבה שמימית"), משם עוברים לקוסמופוליטיות של שנאת הזר וסובלנות חסרת חמלה ("הפליט") ודיון פילוסופי בשאלות זמן ועיתוי ("זה יגיע"). לבסוף מגיעים ענייני ההווה - ליקוי מאורות שמוליד אמות מידה חדשות ("האור החדש"), קינה נוגה על ים המלח ("מי הרג את ים המוות"), טיב ותודעת שירות שמקצרים את חיינו ("עובר שווא") וסיסמאות פוליטיות הרות אסון, מניסיון ("כל האופציות על השולחן").


החצר האחורית, צילום: שלומית כרמלי


הלחנים ידידותיים - שלושה של גדי רונן, ארבעה של תומר יוסף, ודווקא הארבעה של איתמר ציגלר נשמעים, להרגשתי, הכי קרובים לרוחו של רוטבליט.

ההפקה המוזיקלית המשותפת יוצרת תחושה של צפייה בסרט תיעודי על חייהם של המקומיים. התוספות הן הקלטות חדשות של ל"שיר בחושך" (מיקי גבריאלוב) ו"נגמרה המסיבה" (שמוליק קראוס) שבהם השלושה חולקים בשירה, כשבאחרון נשמע גם קולו של המחבר (Play Records).


  


אביאור מלסה – אלגנטי וחביב

אפשר לחשוד באביאור מלסה שהוא פרח ראפ אמריקאי, עד שהוא פותח את הפה. בעברית, מלסה (22) אחראי להיפ-הופ רך ומהורהר, מהסוג של אליעד נחום. אלגנטי, מלוטש, חביב ונעים.

עשרה שירים באלבום הבכורה חסר השם שלו, על 33:20 דקות. הוא מעורב בכתיבת שישה מהם, הספק נאה להתחלה, שמעיד על כישרון וביטחון. אלה שירי אהבה מתוקים, נקיים, אפילו תמימים, ואפשר לדמיין אותו מבצע אותם, כמו שר לעצמו, מבכה את בדידותו אגב שיטוט לילי ברחובותיה של עיר.


אביאור מלסה, צילום: אוהד קב


השירים מסודרים כרונולוגית לפי סדר הקלטתם, שמכתיב גם - פחות או יותר - את סדר צאתם למדיה המשדרת. יוצא מכך שארבעת השירים שהפיק מוזיקלית עמית שגיא (שניים מהם עם הראפר אי.זי. שרון) מרוכזים בפתיחה, והם לטעמי, היותר פתוחים ויותר לייב בצליל, כמו הלהיט "קיץ" או "גיבור" (תמר יהלומי) הקופצני, המנוקד בניחוח לטיני. הארבעה שהפיק מוזיקלית סתיו בגר מרוכזים בחלק השני, והם יותר מתוכנתים (כמו החצוצרה המסונתזת ב"בלילות") ופחות חופשיים בביצוע.

ג'ורדי מספק, בדואט "מקום לשינוי" עם נעה קירל, את הסאונד הכי קרוב לרגאטון שהצליח כל כך עם סטטיק ובן-אל. אהבתי את הניסיון לאמירה משמעותית יותר ב"ככה אנשים" (דודי בר דוד) - קריאה לסובלנות ולסבלנות בין אנשים, וב"אין חדש" (של בגר) שמשחיל מחאה דקה וביקורת חברתית במירוץ אחר אושר וטעם לחיים. חמוד (ארומה / NMC United).


  


מיכל שפירא – חייבת להגיע רחוק

שם וכישרון שמסתובבים יותר מדי זמן מבלי להצליח להטביע חותם סולני ראוי. עכשיו זה מגיע, סוף סוף ובשעה טובה, עם כותרת אופטימית, מבטיחה ומחייבת של "תקליט ראשון".

אסופה של עשרה שירים (36:29 דקות) שצברה מיכל שפירא (37) על הדרך, למעשה בשבע השנים האחרונות, מאז החליטה להתמקד בהקלטות בעברית - וזה אחרי לימודים בסטודיו של ניסן נתיב, משחק בתיאטרון, הופעות בטלוויזיה, ניסיונות אינדי שונים ולאחר שהייתה זמרת ליווי של אייל גולן וצביקה פיק.

השירים, אותם פותחת גרסתה ל"עוד יהיה לי" (רחל שפירא וירוסלב יעקובוביץ') עבור הדוקו הטלוויזיוני "בקרוב אהבה" בהשתתפותה, מפגינים את יכולותיה המשובחות כזמרת וכמבצעת מצוינת, עם קול בעל נוכחות ושירה דעתנית.

בעזרת מפיקים מוזיקליים שונים היא מציגה תעודת זהות מרשימה, ורסטילית בגישתה לג'אז וקברט, רוק ומחזמר (בימים אלה היא משתתפת במחזמר "עלובי החיים" בהבימה), עם הדגשים יותר מסורתיים-בימתיים, פחות אלטרנטיביים-נסיוניים, אך גם אלה נמצאים (כמו "סרט אחר לגמרי").


מיכל שפירא, צילום: רון קדמי


בגדול, האלבום מאופיין בכאב, של פרידות וגם של מוות, לא מעט בהשראת השיר הנועל "מה זה עצוב", דואט מכמיר שהקליטה עם אורי סלונים ז"ל, בן זוגה שנפטר במהלך "בקרוב אהבה". כשגם "הזמן שעבר" (שכתבה לזכרו), "עד המוות" (שמזכיר את רונית שחר) ואפילו "אהבה" הבלוזי, גרסתה העברית ל"Space And Time" של הצמד The Pierces, באותה סביבה.

אבל יש לא מעט תואמי מיוזיקלס באלבום, כמו "פריז" (של טל רביב), וגם גיחות פופ אלקטרוני. אולם גולת הכותרת הלוהטת של האלבום הוא "אלוהים הוא אישה" (נעם חורב ולורן בנג'מין פלד), הרצועה המשכרת הפותחת, ג'אז-רוק סקסופונים וגאסי מצוחצח.

אם יש צדק, שפירא חייבת להגיע רחוק. השאלה היא אם לא "בזבזה" יותר מדי זמן על צבירת הניסיון (נענע דיסק).


  


21/11/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע