סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אפרת בן צור שרה דליה רביקוביץ'
 

 
 
מהבחינה המוזיקלית ההופעה היתה מוקפדת מאוד. גם מבחינת עיצוב הבמה ותפישת החלל. נוכח מיעוט הופעותיה, וקשה להאמין שמספרן ישתנה - כל גיחה בימתית של אפרת בן צור היא חובה. כשחקנית, אין בכלל ספק, על אחת כמה וכמה כזמרת."
השחקנית המוערכת חוזרת לבמה כזמרת, ומפעימה בשירה גבוהה והגשה דייקנית המשתלבות עם הפקה מוזיקלית מסחררת


אפרת בן צור עובדת המון. בקושי נחה. כמעט בכל ערב נתון אפשר לראות אותה על הבמה. בעיקר כשחקנית. הרבה פחות כזמרת. הרבה פחות ממה שהיא היתה רוצה וממה שתנאי השוק המקומי יכולים לאפשר לה.

זה לא שהרצון של אפרת בן צור להיות זמרת פחות מהתשוקה שלה להיות שחקנית. גם לא אחראי יהיה להגיד שהשוני בתכיפות גיחותיה הבימתיות נעוץ בהבדל שבין הכישורים שלה בשני תחומים אמנותיים אלה.

בן צור היא אמנם שחקנית תיאטרון נפלאה, מצוינת, אחת הטובות ביותר שיכולה להציע הבמה הישראלית בדור הנוכחי. יעידו תפקידיה המשובחים העכשוויים ב"הדיבוק" וב"אליס" בגשר, תיאטרון הבית שלה, ואף יותר מהם הופעותיה בקופרודקציות שלו עם התיאטרון הלאומי הבימה ב"אישה בורחת מבשורה" (על פי דוד גרוסמן), שזיכה אותה בפרס התיאטרון כשחקנית השנה 2016, ועם התיאטרון הקאמרי ב"תמונות מחיי נישואין" (על פי אינגמר ברגמן) שיזכה אותה בפרס של 2017.

אבל בן צור היא גם זמרת-יוצרת נפלאה לא פחות, מרתקת ומסקרנת באותה מידה, בעלת פרופיל אמנותי מדויק ורגיש, וקול מובחן ועוצמתי, ש"נופלים קורבן" רק ליכולתה המשחקית, לעצימות הופעותיה בתיאטרון ולאי נכונותה ונכונות מעסיקיה "לוותר" לה ולכישרון העצום שלה.


אפרת בן צור, צילום: רינת אלדמע טר



מעשה של זמרת מתחילה

אולם דומני שזו הטוטאליות בשני התחומים שעושה את ההבדל, ומסבירה מדוע שמה של בן צור קשור בהצלחות תיאטרוניות רבות, אך רק בשלושה אלבומי אולפן - "צוללת" (2001), "אפרת בן צור" (2006) ו"Robin" (2012).

רוצה להגיד: יותר "קל" להיות מישהו אחר בכל ערב, להיכנס בעורן של דמויות שונות, להפיח חיים בתפקידי נשים מגוונים. יותר "קל", כי משחק הוא עבודה. יותר קשה להמציא את עצמך, לטפח ולבצר את דמותך, להזין ולהעמיק אותה - ולא מפני שהתיאטרון גוזל את זמנך וכוחותייך, אלא מפני שמוזיקה, יצירה ושירה, היא האמת האמנותית שלך, האמנות האמיתית והנשגבה שלך. זו שתובעת ודורשת את המחויבות, ההתמסרות, הפרפקציוניזם והטוטאליות. 

בלית ברירה, לבטח נוכח לוח הזמנים הצפוף שלה, בן צור עשתה השבוע מעשה שרק זמרות מתחילות, כאלה שעתידן אינו נהיר וודאי, עושות: השקת שיר חדש בהופעה. כאילו, מי יודע אם תהיה עוד הזדמנות. זמרות ותיקות, מנוסות, בעלות קילומטראז', לא עושות זאת. להן ברורה הדרך. הן יודעות מה הן עושות ולאן זה מוביל. והן מופיעות. גם אם הן עושות זאת מעט מדי ופחות מכפי שהן ראויות ומגיע להן, כמו בן צור.


  

 
אבל כנראה שאין ברירה אחרת, עבור מי שקיימה את הופעתה הקודמת כזמרת רק באפריל האחרון. עבורה שיר אולפן חדש הוא בהחלט סיבה למסיבה, הזדמנות לחגוג על הבמה את חידושו של שיתוף הפעולה היצירתי-אמנותי שבינה לבין נגניה-חבריה הנאמנים - עומר הרשמן בגיטרות, גיא לוי בקונטרבס ובס, גיורי פוליטי בתופים, קרני פוסטל בצ'לו ועדי רנרט בפסנתר וקלידים. הלהקה שמרכיבה את אפרת בן צור. כמה טוב שחזרתם לעבוד ביחד, חלקכם הגדול לפחות.

עם שלושת הראשונים היא עבדה כבר על "רובין", אלבומה האחרון, שהוקדש - באיזו שותפות גורל, הזדהות אישית ואמפתיה אמנותית - לשיריה של המשוררת האמריקנית אמילי דיקנסון. עם פוסטל שיתפה פעולה בהזדמנויות שונות עוד קודם. רנרט הוא צירוף בוגר, נבון ומתבקש להתמודדות הנוכחית של בן צור עם השירה של דליה רביקוביץ.

אפרת-בן-צור-צילום-אנגליקה-שר.jpg
אפרת בן צור, צילום: אנג'ליקה שר



אפלוליות, פולחן וגותיקה על הבמה

"על דרך הטבע" הוא התוצר האולפני הראשון: "אָדָם יוֹצֵא בַּבֹּקֶר אוֹ בַּצָּהֳרַיִם/ אוֹ בָּעֶרֶב/ מִבֵּיתוֹ וְנֶעְלָם/ מַה פֵּרוּשׁ נֶעְלָם?/ וַהֲרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ כָּאן נִמְצָא שָׁם/ אֲבָל נֶעְלָם כִּפְשׁוּטוֹ נֶעְלָם/ פֵּרוּשׁוֹ נוֹטֵשׁ, פֵּרוּשׁוֹ נָטוּש/ פֵּרוּשׁוֹ הָלַךְ לְכָל הָרוּחוֹת/ וְזֶה הַהֶסְבֵּר עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע/ חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם/ וְשֵׁם הַמָּקוֹם נִקְרָא עוֹלָם/ עַל דֶּרֶךְ הַהֵעָלְמוּת".

שיר אובדן וחוסר נחמה, שמפגיש מצד אחד בין דיקנסון לרביקוביץ', ומצד שני בין בן צור לאמה, שהלכה לעולמה לפני כחמש שנים, זמן התוודעותה לשיר. ואם תרצו, הוא מחבר גם בינה לבין אורה, גיבורת "אישה בורחת מבשורה".

יש את "עיר מרוחקת", שכבר הולחן על ידה, עובד ובוצע בסיוע חלק מחבריה לעיל (בפסטיבל הפסנתר 2015), ונעטף הפעם באווירת ווסטרן מלאת הוד ובהרמוניה גברית מרשימה ומוקפדת. איתו מגיע "רוח מן ההרים" המכושף בפתיחה, שתחת תאורת עששיות אפלולית הפכו צליליו לצללים מסויטים כמו לקוחים מסצינה המכשפות ב"מקבת". עם אלה כבר יש לבן צור בסיס רביקוביצ'י איתן, מסקרן.

דליה-רביקוביץ-מתוך-הסרט.jpg
דליה רביקוביץ, תמונת יחסי ציבור


היא תמכה אותו במסה קריטית של שירים באנגלית מתוך "רובין". "I'm Nobody" נצבע בהגשה פולחנית אדומה כדם, "Bee" הוגש ככמעט דואט עם פוסטל, "Storm" הפולקי "התקוטט" על תואר השיר הכי שמח בהופעה, שיר הנושא דמה לרגעים לגותיקה ימי-ביניימית, טעונה בדרמה אפלולית ובתיפוף מודגש, ו"Till The End" נעל כהדרן בלתי חוזר.

אלה היו יצירות מושלמות, מעובדות בתשומת לב ובאהבה, מוגשות בדייקנות מחושבת ובמחויבות מלאת תשוקה. לא רק שלה כזמרת, בשירה הגבוהה האופיינית לה - לפעמים כצווחה קלה, לפעמים כזעקה נוקבת ובדרך כלל כיללה מסויטת של הנשמה - אלא גם ובעיקר של חבורת המוזיקאים-נגנים שאיתה, בהפקה מוזיקלית מסחררת ועוצרת נשימה.


אפרת בן צור, צילום: רינת אלדמע טר



מצב רוח טוב או זחיחות?

השלימו את ההופעה שירים (בעברית) משני אלבומיה הראשונים: "אבוא אליך", "קח אותי" עתיר הנחמה בנגינת הפסנתר, "יש עוד מקום" הרוקי, עם חיוך בלתי מוסתר שגווע על משיכות הצ'לו, ו"צוללת" של סערת רגשות ששככה בהדרגה אל מותה.

לצד כל אלה, נרשמה שיבה בלתי נמנעת אל "הלילה הוא שירים", גרסתה ל"שרות חווה אלברשטיין" (של "עבודה עברית") שנמנעת מהתלהבות מיותרת, מדגישה את התמימות, מתיישרת עם הלמות התוף ונכנעת לסיומת רקוויאם של צ'לו וקונטרבס. וגם אל "איני יכול שלא להתאהב בך" של אלביס פרסלי, באופן הכי בסיסי ותמים, פשוט ומרגש, כשהיא מלווה את עצמה באוטו-הארפ שלה, הנבל השולחני, עם צליל הצעצוע.


  


מהבחינה המוזיקלית ההופעה היתה מוקפדת מאוד, כאמור. גם מבחינת עיצוב הבמה ותפישת החלל, יתר על המידה אפילו באפלוליותה. לעומת זאת, הפריזה בן צור לטעמי במידת ההומור שהרשתה לעצמה, לפרקים עד כדי סטנדאפ. מצב רוח טוב זה נהדר. זחיחות עלולה להיות מסוכנת.

ועדיין, נוכח מיעוט הופעותיה, וקשה להאמין שמספרן ישתנה - כל גיחה בימתית של אפרת בן צור היא חובה. כשחקנית, אין בכלל ספק, על אחת כמה וכמה כזמרת. וגם אם היא טיפה זחוחה, מותר לה.

אפרת בן צור בהופעה. צוותא תל אביב. חמישי, 11 בינואר
2018

למועדי מופעים >

16/01/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע