סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מאיה בלזיצמן ומתן אפרת - יסודות חזקים
 

 
 
'שני יסודות' האלבום הוא פיס אוף ארט, חתיכת מופת קטנה... הולך מן הקל אל הכבד. נטען בהדרגה. מן השקט אל ההפתעה, מהריגוש אל הסערה, מן הקלאסי אל מוזיקת העולם והרוק, מן הנפש אל התודעה, מן הנשמה אל הרגליים, ובחזרה. אל השקט שאחרי הסערה. שלם ועגול כמו שזה נשמע."
הצ'לנית והמתופף, זוג על הבמה ובחיים, משיקים את האלבום "שני יסודות" ויוצרים הרפתקה מוזיקלית


אחרי שתצאו מהופעתם המשותפת של מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, גם אתם תרגישו להיות בני מזל לחיות בתקופת יצירתה ופעילותה של בלזיצמן, יוצרת, צ'לנית, זמרת ומבצעת מבורכת ויוצאת דופן. כן, בורכנו שיצא לנו לחלוק פיסת זמן מחייה. אלמלא היא, לא היינו יודעים מה אנחנו מפסידים.

הדרך שהיא עשתה - ועושה עדיין - אל התהילה, פשוט מרגשת, עוצרת נשימה. לא רק שהפכה את הצ'לו לכלי נגינה מרכזי ובלתי נפרד בהקלטות אולפן של כל אמן שמכבד את עצמו, היא גם משתבחת כאמנית יוצרת ומבצעת עם אמירה ברורה ואיכות ביצוע נדירה. ממש חוויה.

הרמוניה בימתית

מאז הפציעה בחיינו בלזיצמן אחראית, לא בלבדית אבל כמעט בלעדית, לקידום מעמד נגן הצ'לו ברוק ובפופ המקומיים. ואין פריבילגיה ותענוג גדול מלראות אותה בפעולה. היא פרפורמרית טוטאלית. מחויבת ומסורה, אחוזת תשוקה, מוכת שגעון וסחוטת אנרגיות, עובדת קשה ולא מרפה, לא נחה ולא עושה הנחות לעצמה. עד קצה גבול היכולת ומעבר לכך. מהפנטת, ממגנטת, רוח סערה.

בלזיצמן והצ'לו חד הם, חלק מגופה. כל גופה, נשמתה ומאודה במעשה הנגינה. היא צלולה ודיסטורטית, זכה וקודרת, מרטיטה ומסעירה. לא מבזבזת אנרגיות על דברת מיותרת, גם כך הנגינה מכלה אותה.


מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, צילום: תמר עידו


מאז הפכו, לפני כשש שנים, היא והמתופף מתן אפרת, לימים בעלה, לצמד מופיע, בלזיצמן "נאלצת" לחלוק עימו את הבמה. הוא מרוויח והיא לא ניזוקה. להיפך. אפרת, מתופף מנוסה ומיומן, רגיש ורב הבעה, הוא עזר מעולה כנגדה. מוקף במגוון תופים וכלי הקשה, גם תופים אלקטרוניים, הוא בעיקר מקשיב לה. כרוי לכל תנועה שלה.

הרוקנרול הפך את המתופף לנגן אגוצנטרי, לממקד תשומת לב, לגונב הצגה. בכלל, תופים הם כלי נגינה כפוי טובה. גם לא הרמוני, וגם - כמחולל קצב - מרעיש. על אחת כמה וכמה כששני נגנים בלבד חולקים באלומות האור על הבמה. לא פשוט להסיג את עצמך אל הצללים ולוותר על האגו לטובת פרטנר, גם אם הוא בת זוג.

אפרת מצליח. בדרך מאופקת ושקטה, מעוררת השתאות והערצה. ביד אמן רכה ומדויקת, הוא "נכנע" לפיוט המובנה, בעיבודים ובהפקה המוזיקלית שלו ושלה. ביחד הם יוצרים הרמוניה בימתית מופלאה. לא מובנת מאליה בקרב אמנים נשואים (ועובדה שמעטים כאלה על במותינו) וצריך להחמיא לו על הנדיבות והאצילות שמאפיינות את התמיכה והפרגון לבת זוגו.


  


אין גבולות

כשם אלבומם החדש, על הבמה, בלזיצמן ואפרת הם איחוד של שני יסודות מוזיקליים. היא מהקלאסי הוא מהרוק. ביחד הם ישות אחת שמבטלת את הגבולות, משלבת בין הניגודים, אם יש. היצירה שלהם היא מיזוג בין היסודות ומפליגה אל הרפתקאות מוזיקליות שמזמנים לה שילובים עם ג'אז ומוזיקת עולם, מוטיבים יהודיים והשפעות מזרחיות, טבולים בטעם האמנותי המשובח שלהם וטבועים בחותם איכות אישי ברור.

"שני יסודות" - מופע חובה, אם תתפשו אותם בארץ ואם תצליחו להשיג כרטיסים - מבוסס אמנם על האלבום (עם שבעה משמונת השירים), אבל כולל יצירות קודמות ומגוונות, משלהם ומשל אחרים, שמיועדות גם לאוזן בינלאומית. כמו סטנדרטי ג'אז וסווינג כ"Easy Living" האוהב והמתמסר של בילי הולידיי ו"They Can't Take That Away From Me" של פרנק סינטרה, עם צ'לו בעמדת קונטרבס, והגשה שמותירה אותה מחוסת נשימה, ממש כמו היה השיר מוטו וביטוי לצורך במוזיקה;


  


מוזיקת עולם ואתנית אינסטרומנטלית כ"ג'יפסי" בפתיחה (בעומקים שהם שיעור לדוגמה בהבעה של צ'לו), "טורקי - חיג'אז מנדרא" לקראת סיום, שמסתחבק ברוחב יד ולב עם המרחב, וגם "Julio Herrera y Abes" (מאלבומם הראשון) בהשראה דרום אמריקאית עתירת קצב, שמאפשרת לאפרת את סולו הנגינה המשחרר שלו.

ויש גם קאברים ללהיטים מקומיים, דוגמת "עד העונג הבא" (של ענבל פרלמוטר מהמכשפות) על היופי והעדנה, הסיוט והשיגעון, כמו בטריפ, שיש בכלי ובשיר, ו"היי שקטה" (של רחל שפירא ויהודה פוליקר) כהדרן ראשון - היא לבד עם הצ'לו, מנהלת רומן עם הלוּפֶּר הפעלתן, וצוברת כוח מהשקט במפגן של העצמה נשית (בערב יום האישה). וגם "מישהו", שיר נוסף של שפירא, שהיא עצמה הלחינה. שיר על דאגה ואחריות, הורות ושייכות, שמתחיל בפריטה עקשנית שלה, נמשך בשירה שלו, ונושא גוון עולז במפתיע.


מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, תמונת יחסי ציבור


מהקל אל הכבד


"שני יסודות" האלבום הוא פיס אוף ארט, חתיכת מופת קטנה. זמרת מדהימה ומלחינה גאונה אחת, שני נגנים בצ'לו ובתופים, שלישיית מיתרים ונגן עוּד, שמונה שירים נהדרים, 46:51 דקות קסומות ומענגות. ישר מליגת האלופות.
אלבום שהולך מן הקל אל הכבד. נטען בהדרגה. מן השקט אל ההפתעה, מהריגוש אל הסערה, מן הקלאסי אל מוזיקת העולם והרוק, מן הנפש אל התודעה, מן הנשמה אל הרגליים, ובחזרה. אל השקט שאחרי הסערה. שלם ועגול כמו שזה נשמע.

שמונה יצירות לא קצרות (רק אחת פחות מחמש דקות, ושתיים שנושקות אל השמונה כל אחת), מולחנות ומבוצעות ביד אמן, רגישה מצד אחד, מיומנת מנגד. הרכב שירים מפתיע. מעיד על סקרנות ופתיחות תרבותיים. תמהיל מדויק של שירי משוררים, פזמונאות פופית, פיוט מן העבר והפלגה אל המדבר.


  


מתחיל שקט ובקושי מורגש ב"ים ים". בלזיצמן מתאימה את עצמה לרוח המשובה הקלילה של דורון טלמון. מלחינה ברוח ג'יין בורדו, שיר אהבה קיצי, שמכין אותנו להפתעה ומבשל את הסערה, גם אם לא נכלל בהופעה (די בצדק).

מן הים עובר אל החוף, ל"תל אביב בלילה", טקסט מבריק של רוני סומק, עם הלהטוטנות המילולית האופיינית לו. "...שמש בגבעון... ירח על דרך איילון". הנגטיב של "דרך השלום", ואם יש צדק בפלייליסט הוא חייב להיות להיט רדיו לא פחות ממנו. כמה קצר, יחסית, ככה להיט.

"Yellow Storm" האינסטרומנטלי הוא יצירת ניו אייג'/מוזיקת עולם מרשימה. מחולקת לשני פרקים: הראשון קלאסי, השני יצרי-אוריינטלי. משיכת הקשת הענוגה-עצובה-צהובה, מדברית ומהורהרת, מתחלפת בדהרה קצבית שוצפת, ובהם נארגת שירת מאוואל בהשראה לובית מפי הפייטן יצחק חיון. שינויי הקצבים הופכים אותו לאקט בימתי להוט.


מאיה בלזיצמן ומתן אפרת - שני יסודות, תמונת יחסי ציבור


"שיר החַיִ"ל" מלמד על תמונת עולמה התרבותית של בלזיצמן. את מילותיו "העתיקות" של יעקב אורלנד, "שלפה" מתוך סדרת ציורים של משה גרשוני. בדיאלוג עם הציורים והמילים יצרה הוויה מרובדת יהודית-ישראלית, יידישאית-כליזמרית, שמשלבת - באוזן שלי לפחות - אסוציאציות של שואה ותקומה, עצמאות ומציאות, עם לא מעט אירוניה, וגם גיחוך וביקורת. אפרת "נח", מצטרף רק בסיום, במקצב של מארש. זו הצגה של בלזיצמן עם לופר והכפלות, סובלת ומתייסרת בהבעותיה.

ואם כבר אמירה יהודית, בלזיצמן מעמתת את הפיוט והניגון "ידיד נפש" (רבי שלמה אזכרי), המשובץ בתפילה, עם מוזיקת עולם מקורית משלה. מפרקת אותו, מאלתרת בו ומרכיבה מחדש, עם רביעיית מיתרים קלאסית מחד, נגינת תופים ועוּד (יניב רבה) מאידך, ושירת נשים זכה, רכה, מכילה ולרגע לא מתלהמת.


  


אמנות מסעירה

את "שני יסודות", שירה הציורי והיצרי של זלדה, מאמצים השניים כשיר הנושא, ספק אלגוריה לגבי זוגיותם היוצרת והאמנותית. הדיאלוג בין האש המשולהבת לברוש השותק מגלם הבטחה לא ממומשת לטירוף, דמיון, חירות ורוחניות. הלחן, מנקודת מוצא קלאסית, חינני וחיוני בטירוף. מלא עסיס חיים ומתערסל בחדווה בוואלס מענג לצלילי נגינה זכה של רביעיית מיתרים (היא ושלושה אורחים - ניצן קנטי וטלי גולדברג בכינורות ושולי ווטרמן - שמוחלפת על הבמה על ידי יוני גרטל - בוויולה).

היחיד באלבום שאינו מקורי של הצמד הוא "ושום סלע" של תרצה אתר שהלחין עדי רנרט לאלבומו "פעמון", והפך בשנים האחרונות לסוג של סטנדרט תרבותי ורף איכות לפרשנות נשית. הגישה המעודנת והגאה, הבהירה והאיטית של בלזיצמן מספקת לשיר העצמה נשית מפלחת קרביים וחודרת לב, ושולחת את המאזין להרהורים ולמחשבות על החיים וההתמודדות איתם. על הבמה היא נשמעת כשירת בקשות, ספק תחינה, ספק קינה, אמפטית בשיגעון, מרטיטה בדיוק ובצלילות מופלאים.


  


את האלבום (וגם את ההופעה) נועל "כשהכל ייגמר", שיתוף פעולה נהדר בינה לבין שילה פרבר - חברתה, הזמרת, היוצרת ושותפת-עבר להופעות. שיר סיום אולטימטיבי, אשכבה להופעה, בהבנה שכל סיום הוא לא רק פרידה מאנשים יקרים אלא גם סוג של מוות: "לא, אל תלך, לפני שתדע החיים יקחו גם אותי/ תמיד הם לוקחים, תמיד הם לוקחים". בלזיצמן מעדיפה לפרוט, לצבוט את מיתרי הצ'לו, כמו פעימות לב הולכות וגוועות, כתמצית של בדידות קיומית ועצב עמוק מזוקק. אמנות מסעירה.

והעברית? כצפוי וכמתבקש מנפשה המשוררת של הילדה, ראויה לכל שבח. היא, הלחנים המבורכים, הנגינה הפנטסטית והשירה המופלאה של בלזיצמן (וסליחה מעומק הלב מאפרת, שהוא שותף מלא ושווה בתמיכה ובהצלחה של הצמד שהם בכלל והכותר הזה בפרט), הופכים את "שני יסודות" למתנת החג שהכי תאהבו לתת ולקבל בחג הקרוב.


מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, צילום: תמר עידו


מאיה בלזיצמן ומתן אפרת. שני יסודות (עצמאי)
מאיה בלזיצמן ומתן אפרת. השקה לשני יסודות. צוותא תל אביב. רביעי, 7 במרץ 2018

למועדי מופעים >

14/03/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע