סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן חגיגת קיץ: אלתרמן רוקנרול!
 

 
 
המוזיקאי שאול בסר כתב מוזיקה חדשה לחלוטין ל'מחזה', ובהתמודדותו האמיצה עם הצל הכבד שמטילים הלחנים של סשה ארגוב, הצליח להשכיח אותם לשעה קלה."

עלילות הפשע בשכונת פלורנטין מספרו החמישי של נתן אלתרמן הופכות למופע רוק משובח



חלום ליל קיץ

פסטיבל הפסנתר אירח גם את הצגת הבכורה הלא רשמית של "חגיגת קיץ", עיבוד בימתי-מוזיקלי לספר השירה החמישי של נתן אלתרמן. הספר, המגולל אירועי ליל קיץ אחד בשכונת סטמבול התל אביבית (פלורנטין של שנות ה-50) בשירים ובקטעי פרוזה מחורזים ורוויי הומור, הועלה כמעט ככתבו וכלשונו, בקיצורים הכרחיים.

גיבורי הספר הם עולים חדשים ו-ותיקים, מהגרים מיוון, טורקיה ומזרח אירופה, שמתכנסים למסעדת "סטמבול" המקומית כדי לחגוג מסיבה שמתכנן סניף הבנק המקומי. הם לא יודעים כי העבריין מישה ברחסיד מתכוון לשדוד את אותו סניף באותה השעה. מעשה השוד מסתבך כאשר אלמנה המכונה "המכשפה" (מן הסתם בשל ארבעת הבעלים שכבר הורידה אל הבור), הגרה מול הבנק, משליכה פרימוס בכיוון ברחסיד, גורמת לשריפה שהיא עצמה נלכדת בה, וכתוצאה מכך הוא "נאלץ" לחלצה מן האש.


חגיגת קיץ תמונת יחסי ציבור

עלילות הגבורה של ברחסיד נמשכות כשהוא מגיע למסעדה על מנת לחלץ את המלצרית מרים הלן מאיומיו של אהובה, הסרסור וולדרסקי, שמבקש להרע לה אם לא תיכנע לדרישתו לארח גברים זרים. בסיפור מתערבת גם אשתו המתה של שומר הבנק סימן-טוב, רוח רפאים המחוללת סערה בעיצומו של ליל הקיץ.

עוד בהתרחשויות המפתיעות: התכנסות של קבוצת עולים ממרוקו, בראשות ציבא תשובה, שמתכננת הפגנה למחרת היום; גילוי מסעיר שמרים הלן התמה אינה אלא בתו האובדת של ציבא; וגם גביע כסף יקר ערך שהפקיד תשובה כמשכון בבנק, מוחזר אליו על ידי סימן טוב אחרי שנמצא באורח פלא.

בהתייחסותו הסלחנית, האוהבת והחומלת של אלתרמן לעבריינים קטנים משולי החברה הנבנית בישראל, מזכירות דמויות "חגיגת קיץ", כמו הלשון ההומוריסטית, את "גיבורי" העולם התחתון של דיימון ראניון האמריקאי. בה בעת אך להבדיל אלף אלפי הבדלות, מזכירה המעשיה הלילית הפתלתלה, באווירתה הנכלולית, האפלולית ורבת התפניות, גם את קצב ההתרחשויות הקסומות שב"חלום ליל קיץ" השקספירי.

   


רוק ים תיכוני

ככל הידוע ההפקה העצמאית הנוכחית, היא פעם שניה שהספר של אלתרמן מועלה על הבמה. קדמה לכך הצגה שהעלה התיאטרון הקאמרי, כשנתיים לאחר מות המשורר, בבימוי שמואל בונים, עם תפאורה שצייר אריה נבון ולחנים של סשה ארגוב לחלק מן השירים, ביניהם "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו תרצה אתר, ובספר הוא מושם בפיו של ציבא תשובה הדואג לבתו מרים הלן. באותה הצגה השתתפו יוסי ידין (כמספר הסיפור, אלתרמן), זהרירה חריפאי כבעלת המסעדה, אבנר חזקיהו, יוסי גרבר ואחרים. 
  
בהפקה הנוכחית, המועלית כמופע רוק, השחקן דורון תבורי מגלם (במחויבות ובהתמסרות כהרגלו) את דמות המחבר-מספר ולמעשה את כל הדמויות האחרות, אפרופו שינויים קוליים ושימוש במבטאים, כששירי מפתח מבוצעים על ידי הזמרים שבהרכב הנגנים המלווה. מכיוון שמדובר במצג של להקת רוק - חמישה נגנים פלוס סולן (תבורי) - לוקח קצת זמן להבין איך העסק עובד. שזה סיפור מעשה ולא התרחשות בימתית. כך שללא היכרות עם המעשייה, נשאבים פנימה באיטיות ובאיחור.


דורון תבורי תמונת יחסי ציבור

המוזיקאי והפסנתרן שאול בסר כתב מוזיקה חדשה לחלוטין ל"מחזה", ובהתמודדותו האמיצה עם הצל הכבד שמטילים הלחנים של ארגוב, הצליח להשכיח אותם לשעה קלה (80 דקות בעצם). במיוחד באתגר הגדול מכולם עם "שיר משמר" שהוא עצמו שר, הנאמן יותר בגרסה זו לאורכו המקורי של השיר (בניגוד לנוסח המקוצר כפזמון המוכר). ולגמרי לא פשוט להתמודד עם לחן אייקוני. בסר גם הגדיל עשות כמעבד, כשעיטר את כל ה"חגיגה" במוזיקה בעלת מאפיינים ים-תיכוניים בלקניים, שהתאימו במצבי הרוח הפנימיים שלהם לתהפוכות העלילה ולנגנים המבצעים.

נגן הגיטרה ימי ויסלר (איש "הבילויים" לשעבר, שעוסק בטלוויזיה בשנים האחרונות, "מקום לדאגה" בין היתר) מוביל, למשל, את "אור בחדרים" בעל האופי המתערסל; נגן הבס אבי בללי (מנהיג להקת "נקמת הטרקטור") שר את "הלוך ושוב (פה ושם)" הדרמטי-קברטי בתמהיל ברכטי-ברגוביצ'י; בעוד נגנית הוויולה גליה חי (גם היא חברה ב"נקמת הטרקטור") שרה את "האשה" הנחפז והעולץ, צ'פליני כזה, ש"דורש" צעדי סטפס. משלים את ההרכב איש התופים חגי פרשטמן.
 
איפה הלהיט?
 
נדמה לי שבאופייה הבימתי השונה מן המקובל, מתכתבת "חגיגת קיץ" הנוכחית, אף אם בבלי דעת, עם שתי הפקות מוזיקליות מצליחות אחרות, שגם ליבן ודמויותיהן אורבניים. האחת היא "מקום אחר ועיר זרה", הרומן בחרוזים של מאיה ערד שהועלה לפני תריסר שנים בקאמרי, עם מוזיקה של אלון אולארצ'יק בבימוי אלדד זיו (ובהשתתפות רמי ברוך, מירה עווד, שרון אלימלך וניר שלמון).


גליה חי תמונת יחסי ציבור

השנייה היא "העיר הזאת" של תיאטרון האינקובטור הירושלמי, אחד מלהיטי התקופה, עם מוזיקה של עומר מור ובימוי של עמית אולמן, המוכר גם כאמן הספוקן וורד פדרו גראס. שהרי, כמילותיו של אלתרמן, "העיר היא עיר. העיר היא איש. האיש הוא זמן. הזמן הוא קיץ...".

   


בהשוואה לקלילות האולארצ'יקית ולראפ של מור, המוזיקה המשובחת כשלעצמה של בסר אינה אופנתית. היא יותר קלאסית, "אמנותית" ותיאטרלית, וללא להיט רדיו או רשת (עדיף בהרבה!), תתקשה להביא את "חגיגת קיץ", נפלאת הטקסט אך המיושנת בלשונה, אל מרכז תשומת הלב לה היא ראויה. אני מתפתה להגיד שמוזיקה עדכנית יותר, בעצימות גבוהה יותר (לכדי פסקול הדוק ותובעני, עם מינימום "חורים" לקריאה האמנותית), יכולה היתה לסייע יותר, אבל הייתה שומטת את השטיח מתחת לכוונות האמנותיות המכובדות והמכבדות של החבורה.

והלוואי ואני שוגה בהערכותיי.
 
חגיגת קיץ מאת נתן אלתרמן, 14 בדצמבר 2018 בשעה 14:30,  במועדון "האזור", הרכב 13, תל אביב. להזמנת כרטיסים: 052-3483777. רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

12/11/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע