סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן שרים הדודאים בכיף גדול
 

 
 
אסף בחליפה ארגמנית וחמוש בגיטרה חשמלית וישראל בחליפה שחורה ומצויד בגיטרה אקוסטית - מודעים לעצמם. לא לוקחים את עצמם ברצינות רבה מדי. מקפידים אמנם בדיוק, אבל שרים ברוחב יד ולב, בחיוך ובפיסוק."
עם קלילות בגישה והומור בהגשה, המופע של אמדורסקי ג'וניור וישראל גוריון הוא סיפור הצלחה יוצא דופן


זו לא חלטורה 

תופעת טבע. פלא עולם. לפחות נס. כל הגדרה שתבחרו ממחלקת ההסברים העל טבעיים, תהלום את סיפור ההצלחה יוצא הדופן של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי בהחייאת המורשת של צמד הדודאים. מן הטעם הפשוט שכזה עוד לא היה, ועדיין לא נאמרה המלה האחרונה.

אכן פלא. אמדורסקי ג'וניור, 48 בחודש הבא, שנכנס בקלאסה ובקלילות לנעליו הגדולות של אביו בני, בשותפות המזמרת, האלמותית, וגוריון, הצעיר הנצחי, 83 בחודש שעבר, בזים לא רק לגיל ולפער הדורות, אלא גם לתמורות בזמר העברי ובפופ הישראלי, ומפיחים כבר תשע שנים (!) אש להבה ורוח חיים בגחלת הלוחשת של הצמד הוותיק. וזאת מבלי לנוח על השמרים.

נכון שבאומת נוסטלגיה כמו ישראל, מקדמי האמפתיה וההזדהות משחקים לטובתם, אבל אי אפשר להקל ראש בפועלם. הם לא מזלזלים. זו לא חלטורה. הם אשכרה עובדים בהנצחה הזאת. לפני חמש שנים השיקו אלבום ראשון ובו חידשו 18 משירי הדודאים. בערב ראש השנה השיקו אלבום שני עם 15 שירים נוספים מהרפרטואר העצום של הצמד האגדי, הפעם בהשתתפות זמרים-חברים. ועתה הם מרשים לעצמם להיות מופתעים מעוצמת האהבה וההתרגשות שבקבלת הפנים וממשיכים כאילו זה הדבר החשוב והבוער ביותר בחייהם.

   




מופע מעורר השראה

המתכונת הנוכחית היא קולאז' של - מצחיק להגיד - שני האלבומים. שירים מהסיבוב הראשון, כמו "שיירת הרוכבים", "שדות בית לחם", "הבלדה לשיער הארוך והשיער הקצר", "טיול לילי" ו"מארש הדייגים", אם לנקוב בשמות של החמישייה הפותחת, לצד "חדשים" כמו "אבינועם בחור כארז", "הרכבת (בין הרים ובין סלעים)", "עץ הרימון" ו"שי". וגם "כיבוי אורות", "ויבן עוזיהו", "ערב של שושנים" (ללא ספק שיר השרב"צ הישראלי האולטימטיבי)  ו"שדמתי", ביחד עם "דבקה רפיח", "תלבשי לבן", "להם יש את אילנה" (כלהטוט ווקאלי אקרובטי וירטואוזי) ו"שבוע האחווה". ואם כבר אז "מה למדת בגן היום" ו"אני גיטרה", עם "סימן שאתה צעיר", "תפוח חינני", "שיר הנוקדים" ו"פגישה לאין קץ".



הדודאים בהופעה, צילום: מרגלית חרסונסקי




כיף גדול. קצפת ודובדבנים. קלילות בגישה, הומור בהגשה. השניים - אסף בחליפה ארגמנית וחמוש בגיטרה חשמלית וישראל בחליפה שחורה ומצויד בגיטרה אקוסטית - מודעים לעצמם. לא לוקחים את עצמם ברצינות רבה מדי. מקפידים אמנם בדיוק, אבל שרים ברוחב יד ולב, בחיוך ובפיסוק, לא מחרבים את השירים בעיבודים מודרניים, לא מקשים על הקהל שמבקש להשתתף בחגיגה, וגם מעשירים את ידיעותיו במידע רלוונטי על השירים, יוצריהם ורקע התהוותם.

שיתוף הפעולה מעורר השראה והערכה. גם אם בעבור ישראל זה הקיום ובשביל אסף זה סוג של מפלט. גוריון, למרות שנותיו, עדיין קל תנועה, מדייק בכניסות ובהרמוניות, מפליג ברצינות המעושה ומפליא בקולות הגבוהים, ממש כתמיד. אמדורסקי, אמנם פחות שרמנטי ורומנטי, שנסיונרי וארומטי מאביו, מפגין הנאה אין קץ בשירים שלא היה שר בחיים, מתגאה באיכויות עיבוד והפקה מוזיקליות גבוהות, ועל הדרך מבטיח לעצמו מקום בגן עדן, אם לא נתח מבשר הלוויתן השמור לל"ו צדיקים, בזכות קיום מצוות כיבוד אב. 
 

הדודאים בהופעה עם יהודה פוליקר, צילום: מרגלית חרסונסקי

תרשו לעצמכם להיסחף
 
והיו להם אורחים במופע החגיגי לציון צאת האלבום. לא מתחייב שאלו אורחיהם הקבועים בסיבוב הנוכחי. יהודה פוליקר תרם נגינת בוזוקי ל"עץ הרימון" והוסיף לנגינה שירה ב"שי". נדיר לשמוע את פוליקר שר מה שנקרא ארצישראל. בפיו זה נשמע אחרת. ספוג נשמה, עומק וכאב. ערך מוסף של צער הקיום.

בהיעדרן של מארינה מקסימיליאן (לכן גם "שיר התן" נשאר בחוץ) ויהודית רביץ, הוזעקה לדגל ולמיקרופון ריף כהן, לטעמי אחת המבצעות המוערכות יתר על המידה בארץ. החלק שלה, ב"שדמתי" מצד אחד וב"דבקה רפיח" מצד שני, לא רק שהיה סטייה גסה מהקו של הדודאים, אלא גם שיתוף פעולה בעייתי ולא מוצלח, בלשון המעטה.



הדודאים בהופעה עם ריף כהן, צילום: מרגלית חרסונסקי



שלומי שבן היה שם לתקן את הרושם, כהרגלו. גם כן בשני שירים. תחילה היה זה ששאל ב"מה למדת בגן", מרים לגוריון הזדמנויות לענות ולהשתעשע, ולאחר מכן חלק מהמעמדים המשוחקים היטב של "סימן שאתה צעיר". גוריון גם חתם עם "בוטנים". לא מורשת דודאים, אבל נכס שאי אפשר בלעדיו.



הדודאים בהופעה עם שלומי שבן, צילום: מרגלית חרסונסקי



צוות נגנים מצוין, שכלל את שקד פורמן בתופים, אברי בורוכוב בקונטרבס, רון אלמוג בגיטרה אקוסטית ואסף תלמודי בפסנתר ובאקורדיון, השלים והעשיר את הליווי המוזיקלי הבשרני. גם לסאונד של אייל אבן צור ולתאורה של שי שטרקר תרומה נכבדה להנאה מן המופע. קחו חברים, הזמינו שולחן, והרשו לעצמכם להיסחף עם שירת הרבים של הדודאים. רק כך שרים דודאים.

שרים הדודאים. נגה, תל אביב. שלישי, 27 בנובמבר 2018
 


למועדי מופעים >

10/12/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע