סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אינדי ילד - ככה לא בונים מופע
 

 
 
הבעיה היא בהנגשת השירים, בהצגתם ובהבאתם לפני הילדים. לא עניין פשוט לשבת זמן ממושך בהמתנה לתחילת הופעה. למבוגרים אין בעיה, ילדים מומחים בקיצור סבלנות. וכשמתחילים, צריך לדעתי, סיפור מסגרת סביר. כמו ששמענו ליאור ואני בכבש השישה עשר או ב'אחת ושניים' של דניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי. כאן? כלום."
עמוס אורן חזה במופע "שרים גידי גוב" לצד נכדתו. היא ביקשה ללכת לפני הסיום והוא חיפש את הפואנטה


את אינדי ילד הראשון, רוקנרול של גדולים שעושים מבוגרים לילדים, לא יצא לי לראות. לא הייתי בסטטוס הנכון ולא יכולתי להביע דעה. שבע שנים אחרי, החיים הבשילו והכשירו אותי למשימה, עם החברה הנכונה וכסבא לליאור בת החמש. גם הם, כך נדמה היה, מנוסים ומשופשפים יותר לפגישה איתי, עם חומרים חדשים במופע "שרים גידי גוב".

קלאסיקות רוקנרוליות בנות 30

היינו ארבעה. ליאור ואני, לירן, אבא של ליאור, וסיוון, דודתה. שלושה דורות של צרכני (וצרחני?) גידי גוב, אם ניתן להחשיב את הקטנה כדור, גם אם טרם נחשפה ישירות ומאסיבית לשירים של גוב. אבל את הכבש השישה עשר היא מכירה, ואף חוותה את הופעתם של אליאנה תדהר ולי בירן עם שיריו של יהונתן גפן.

מבקש תחילה להתעכב טיפה על העניין הזה "של". מלבד תרומה מילולית זניחה ל"אלף כבאים" בימיו בלהקת דודה, אף אחד מ-16 השירים האחרים במופע לא באמת של גידי גוב. הוא לא כתב, לא הלחין, רק שר. כיוון שכך, הפרשנות לשייכות רחבה ומקילה - שירים מכוורת, גזוז ודודה, מהכבש השישה עשר, מפסטיבל שירי הילדים לאורך השנים ורק... שיר אחד מקריירת הסולו הבוגרת שלו, "נערה במשקפיים" (גפן ואלון אולארצ'יק) מ-91' שהפך, בזכות פרשנות של מבצעים בעקבותיו, ל"שיר ילדים". כלומר, השירים, כולם ללא יוצא מן הכלל, בני 30 פלוס, קלאסיקות מה שנקרא.

והם נהדרים. עומדים לא רע במבחן הזמן. קשה לקלקל את "איך שיר נולד", "גן סגור", "מי שמביט (בי מאחור)" ו"אני אוהב שוקולד (ועוגות גבינה)" של גפן והכבש. בכל זאת, הם נוצרו במקור על ידי חבורת רוקרים. וזה למרות שיובל סקר, הזמר ונגן גיטרת הקצב של "אינדי ילד", חייב לעבוד על העברית שלו, במיוחד אם הוא מתיימר להיבט חינוכי בהופעתו. בבית ובין חברים שידבר איך שהוא יודע, אבל על הבמה, לילדים, שיקפיד מכבודו עם מבפנים (ב' בחיריק ולא בסגול), שלום לכולכם (עם כ' רפה ולא דגושה) והתחילו (עם ה' חרוקה ולא סגולה), אם למנות חלק מהתבטאויותיו הצורמות.


אינדי ילד, צילום: אבף כהן


גם האחרים נבטו כזרעי רוק. אם מבית מדרשו של דני סנדרסון, האב הרעיוני והרוחני של כוורת ("המגפיים של ברוך", "טנגו צפרדעים" ו"יו יה"), גזוז ("רוני ו"אה הו") ודודה ("אלף כבאים" ו"ערב אבוד") - חוץ מהאחרון, הטקסטים של האחרים זלגו לאורך השנים לעולם הילדים. אפילו ליאור הודתה שהיא מכירה את "רוני" ו"אלף כבאים" מהגן. ואם מבית היוצר החתרני של פסטיבל (בפ' רפה, לא דגושה, מר סקר) שירי הילדים בשנות ה-80: "אפונה וגזר (תנו לגדול בשקט)" של יענקלה רוטבליט ושלומי שבת (אז עדיין רוקר...),  "חורף" שחיברו יואל לרנר ואבנר קנר, "הופה היי" של יגאל בשן (כן, השיר נכתב על מידותיו של גוב) ו"אין לי כסף" של אהוד מנור ואריאל זילבר.

כך שמלאכתו של המנהל המוזיקלי יובל מנדלסון ("שייגעצ") היתה קלה. הוא לא היה צריך להזיע על קירוב השירים לרוח הרוקנרול. וחבורת הנגנים הצעירה והמוכשרת (שכוללת מלבד סקר, גם את אוראל תמוז בגיטרה מובילה, ליאור עוזרי בבס, אלעד נדב בתופים ואסף לביא בקלידים ואקורדיון) יעילה להפליא ובהחלט שומרת על רוח רעננה ותוססת.


  


מה הסיפור?

הבעיה היא בהנגשת השירים, בהצגתם ובהבאתם לפני הילדים. לא עניין פשוט לשבת זמן ממושך בזאפה ודומיו בהמתנה לתחילת הופעה. למבוגרים אין בעיה, ילדים מומחים בקיצור סבלנות. וכשמתחילים, צריך לדעתי, סיפור מסגרת סביר. כמו ששמענו ליאור ואני בכבש השישה עשר הנ"ל או ב"אחת ושניים" של דניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי. כאן? כלום.

לא חייבים את סיפור חייו של גידי גוב. אפשר סתם להמציא ולרקוח עלילה בסיסית, הגיונית, גם מבודחת ואפילו פנטסטית (עם שירים כמו "חללית", "המגפיים של ברוך", "טנגו צפרדעים" ו"אלף כבאים זה רק מתבקש) שתשרת את השירים, מה שמנדלסון יודע (למשל ב"יובל המנוול, שירים לבלה"). כאן הוא פישל.

70 הדקות לא מייצרות אמפטיה מינימלית. במיוחד קטעי המעבר הבעייתיים, לשון המעטה, לא מייצרים סיפור, לא גורמים עניין וסקרנות, לא מחוללים ציפייה ומתח. יש יותר מדי רגעים מתים על הבמה, חילופי מהתלות לא מוצלחות (ובקטע אחד, נערה במשקפיים, גם "חילופי מהלומות", בצחוק אמנם, אבל לא מאוד חינוכי) ואמירות שאולי מצחיקות את חברי הלהקה, אבל עוברות מתחת לרדאר של הילדים, מגבירות את הנתק בין ההתנהלות על הבמה לבין הרתק (שאין) והפטפוט (למכביר) בקהל. ככה לא בונים מופע.


אינדי ילד, צילום: רמי זרנגר



רגשות מעורבים

אז יש כמה רקוויזיטים צבעוניים בתפקיד מסמני תפאורה. לילדים מחלקים בכניסה מיקרופונים מתנפחים כדי ש"יצטרפו" בשירה. ב"טנגו צפרדעים" משתובבת על הבמה שחקנית בתחפושת צפרדע. ויש גם איזו התחכמות של שילוב השיר "בוקר טוב" מהמחזמר "עוץ לי גוץ לי" כמצע להצגת הנגנים. כאילו גם פרסומת בהשתתפותו של גוב מנכסת את השיר (אברהם שלונסקי ודובי זלצר) לרפרטואר שלו.

נקודת האור הבוהקת, בנוסף לשירים כמובן, היא הזמרת מיקה שדה המצוינת והמגוונת, שפה ושם מזכירה את מזי כהן (גזוז) בשעתה. בניגוד לעמיתה סקר, שעף על עצמו, ההתנהלות שלה מול הילדים אמיתית ומשכנעת בכנותה, גם בשירה וגם בתשומת לב וחיוכים לכל. אבל גם היא מתרשלת בקטעי הקישור.

יצאנו ברגשות מעורבים, כמו שאומרים. ליאור איבדה הסבלנות לקראת סיום ולפני "יו יה" (שני שירים מהסוף) ביקשה ללכת, ואני לא יכול להאשים אותה. לצעוק "יו יה" זה כיף, אבל "חטפתי עונש קצת מוגזם, שפטו אותי למוות" זה לסבים ולסבתות שנאחזים בזיכרונות נעוריהם. יש גיל לאנדרסטייטמנט ולסגי נהור. היא נהנתה בעיקר בשירי הכבש, שרוכזו בהתחלה. תנו לה עוד כמה שנים והיא תחליט אם רוקנרול זה הטעם שלה. סבה לא מתערב.

אביה, לירן, הכי נהנה. גילה בקיאות. אהב מאוד את מה ששמע, על אף שתפריטו המוזיקלי שבשגרה הוא פופ ים-תיכוני. אולי מה שעשה לו את זה היה ביקורו הראשון בזאפה. הדודה סיון התבאסה מההגשה. התגעגעה בקול רם ללי ולאליאנה מהכבש הששה עשר. ואת דעתי שלי כבר קראתם.

קשה לדעת מי נהנה יותר. אני חושד שדווקא המבוגרים, שמקבלים היתר רשמי להניע איברים ולנסות לסחוף את צאצאיהם אל התלהבותם משכבר, כאילו שמה שהיה מלהיב פעם אמור להלהיב גם היום. דבר שלא תמיד מצליח. בכל זאת, לילדים של היום, יש גיבורים אחרים: סטטיק ובן-אל, נטע ברזילי, עומר אדם. אם גידי גוב, אז תבנו לו סיפור.


אינדי ילד, צילום: יואל זיידנר


אינדי ילד, שרים גידי גוב. זאפה תל אביב. שבת, 15 ביוני 2019

למועדי מופעים >

18/06/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. איזה ביקורות מוזרה..כמה טעויות וחוסר הבנה בקריירה של גידי..ו
רוני , תל אביב (20/06/2019)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע